פתיחת התפריט הראשי

הרשימה הערבית המאוחדת (רע"ם; בערבית: القائمة العربية الموحدة) היא מפלגה ערבית שהוקמה לקראת הבחירות לכנסת ה-14. מאז, חברים ברשימה אישים מקרב הפלג הדרומי של התנועה האסלאמית, מפלגת מד"ע ונוספים. הישגה הגדול ביותר היה 5 מנדטים בכנסת ה-15.

הרשימה הערבית המאוחדת (רע"ם)
הרשימה הערבית המאוחדת לוגו 2019.png
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שם רשמי القائمة العربية الموحدة‎, הַרְשִׁימָה הַעֲרָבִית הַמְאוּחֶדֶת‬ עריכת הנתון בוויקינתונים
מנהיגים עבד אל-מאלכ דהאמשה, אברהים צרצור, מסעוד גנאים, מנסור עבאס
תאריך ייסוד 1996 עריכת הנתון בוויקינתונים
אפיון מפלגה ערבית דתית-מוסלמית
אידאולוגיות אסלאמיזם
כנסות 14 ואילך
אותיות עם
שיא כוחה 5 מנדטים (הכנסת ה-15)
שפל כוחה 2 מנדטים (הכנסות ה-14, ה-16 וה-21)
רשימה פוליטית

מד"ע-רע"ם (1996-1999)

רע"ם-תע"ל (2006-2015)

הרשימה המשותפת (2015-2019, 2019-)

רע"ם-בל"ד (2019)
מטה תל־אביב–יפו עריכת הנתון בוויקינתונים
נציגויות בפרלמנטים
הכנסת
2 / 120
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

לקראת הבחירות לכנסת ה-15 התמזגה מד"ע בתוך רע"ם, ולאחריהן הפכה רע"ם לסיעה הערבית הגדולה בכנסת עם 5 מנדטים. במהלך הקדנציה חל פילוג ברע"ם ופרשו ממנה 3 ח"כים. בבחירות לכנסת ה-16 זכתה רע"ם ב-2 מנדטים בלבד.

לקראת הבחירות לכנסת השבע עשרה התאחדה עם תע"ל ברשימה משותפת בהנהגת השייח אברהים צרצור. צרצור החליף את עבד אל-מאלכ דהאמשה שהיה יו"ר המפלגה מאז הקמתה ועד לכנסת ה-16. הוא אמר ש"אנו מאמינים באסלאם, אנו מאמינים במשטר הח'ליפות ואיננו תומכים בהפרדת הדת מהפוליטיקה" תוך ששלל את הציונות.[1] בעקבות דברים אלה עתרו בליכוד ובאיחוד הלאומי-מפד"ל לפסול את הרשימה מאחר שהיא שוללת את אופיה יהודי והדמוקרטי של מדינת ישראל.[2] למחרת הדיווח התראיין צרצור לתוכנית "לונדון את קירשנבאום" בערוץ ישראל 10, הכחיש את ההאשמות וטען כי הדברים לא נאמרו. ב-28 בפברואר דחתה ועדת הבחירות המרכזית את הדרישה לפסלם, ברוב שהסתמך על חברי מפלגת קדימה, שינוי, העבודה, מרצ והמפלגות הערביות.[3] בבחירות זכתה רע"ם ל-3 מנדטים, מתוך 4 לרשימה המשותפת.

רשימת המפלגה לכנסת נבחרת על ידי המועצה הכללית של הפלג הדרומי בתנועה האיסלאמית.[4]

המפלגה זוכה לאהדה רבה בקרב הציבור הבדואי. ניתוח שערכה אוניברסיטת בן-גוריון העלה כי רוב קולות הבדואים בבחירות לכנסת ה-16 ניתנו לרשימה (41.3% ביישובים המוכרים ו-46.8% ביישובים הלא-מוכרים), וקולות אלה מהווים 15.9% מסך הקולות שקיבלה המפלגה (הבדואים בנגב מהווים כ-10% מערביי ישראל).[5]

לקראת הבחירות לכנסת העשרים ועקב העלאת אחוז החסימה, רצה רע"ם עם שאר המפלגות הערביות בכנסת: (חד"ש, בל"ד ותע"ל, אך ללא מד"ע), במסגרת אחת - הרשימה המשותפת. הרשימה המשותפת השיגה בבחירות 13 מושבים וכוחה של רע"ם נשמר - 3 מושבים.

לקראת הבחירות לכנסת העשרים ואחת התפצלה הרשימה המשותפת, כשחד"ש ותע"ל רצו ברשימה נפרדת ורע"ם רצה ברשימה אחת יחד עם בל"ד - רע"ם-בל"ד. יו"ר המפלגה מסעוד גנאים פרש מהפוליטיקה והוחלף במנסור עבאס. בבחירות אלו קיבלה הרשימה כולה 4 מנדטים ביניהם שני נציגים של רע"ם שנכנסו לכנסת העשרים ואחת.

נציגי המפלגה בכנסתעריכה

ח"כים בסיעה בכנסות שבהן פעלה
 
כנסת חברי כנסת הערות
הכנסת ה-14 (1996) במסגרת מד"ע-רע"ם 2 מנדטים (מתוך 4 לרשימה כולה): ב-16 ביולי 1996 שינתה הסיעה המאוחדת את שמה מ"המפלגה הדמוקרטית הערבית - הרשימה הערבית המאוחדת לשינוי" ל"מד"ע-רע"ם - המפלגה הדמוקרטית הערבית - הרשימה הערבית המאוחדת".
הכנסת ה-15 (1999) 5 מנדטים:
הכנסת ה-16 (2003) 2 מנדטים: רשימת מועמדים מלאה ראו כאן.
הכנסת ה-17 (2006) במסגרת רע"ם-תע"ל 3 מנדטים (מתוך 4 לרשימה כולה): רשימת מועמדים מלאה, הכוללת גם את מועמדי תע"ל, ראו כאן.
הכנסת ה-18 (2009) במסגרת רע"ם-תע"ל 3 מנדטים (מתוך 4 לרשימה כולה): רשימת מועמדים מלאה הכוללת גם את מועמדי תע"ל, ראו כאן
הכנסת ה-19 (2013) במסגרת רע"ם-תע"ל-מד"ע 3 מנדטים (מתוך 4 לרשימה כולה): רשימת מועמדים מלאה הכוללת גם את מועמדי תע"ל ומד"ע, ראו כאן
הכנסת ה-20 (2015) במסגרת הרשימה המשותפת 3 מנדטים (מתוך 13 לרשימה כולה): מסעוד גנאים, טלב אבו עראר, עבד אל-חכים חאג' יחיא
הכנסת ה-21 (2019) במסגרת רע"ם-בל"ד 2 מנדטים (מתוך 4 לרשימה כולה): מנסור עבאס, עבד אל-חכים חאג' יחיא

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ עלי ואקד, יו"ר מפלגת רע"מ נגד ה"ציוניזציה" והמערב, באתר ynet, 15 בפברואר 2006
  2. ^ הליכוד והאיחוד הלאומי דורשות לפסול השתתפות רע"ם-תע"ל בבחירות, באתר וואלה! NEWS‏, 16 בפברואר 2006
  3. ^ אריק בנדר ואיתמר ענברי, רע"מ-תע"ל תרוץ לבחירות, באתר nrg‏, 28 בפברואר 2006
  4. ^ יהונתן ליס, מות הפריימריז: המפלגות בוחרות לא לבחור
  5. ^ המרכז לחקר החברה הבדואית והתפתחותה, "השנתון הסטטיסטי לבדואים בנגב 2004", פרק ט: הבחירות לכנסת השש-עשרה