הר חומה

שכונה בירושלים, ישראל

הר חומה (או בשמה הרשמי חומת שמואל) היא שכונה בדרום־מזרח ירושלים שנוסדה בשנת 1997. השכונה קרויה על שמו של שמואל מאיר, סגן ראש עיריית ירושלים מטעם סיעת המפד"ל, שנהרג בתאונת דרכים בשנת 1996. לפי נתוני עיריית ירושלים, בשנת 2021 התגוררו בשכונה כ-24,900 תושבים.[1]

חומת שמואל (הר חומה)
הר חומה
אחד מרחובותיה הראשיים של השכונה
אחד מרחובותיה הראשיים של השכונה
מידע
שם נוסף חומת שמואל
עיר ירושלים
תאריך ייסוד 1997
על שם שמואל מאיר, סגן ראש עיריית ירושלים מטעם סיעת המפד"ל
שטח 39 קמ"ר
אוכלוסייה 24,900 (2021)
קואורדינטות 31°43′29″N 35°13′18″E / 31.72484444°N 35.22167778°E / 31.72484444; 35.22167778
שכונות נוספות בירושלים
(למפת ירושלים רגילה)
Jerusalem location map with titles2.png
 
הר חומה
הר חומה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
רחוב טיפוסי בשכונה
הר חומה - תצפית מכיוון גבעת הארבעה
שכונת חומת שמואל מכיוון מערב
שכונת חומת שמואל
השכונה מצפון, במבט מהכפר צור באהר
מבט בתוך השכונה

יושב ראש המינהל הקהילתי הוא שלמה גולברי.

גאוגרפיהעריכה

השכונה שוכנת על הר בדרום-מזרח העיר. מצפון לה שוכנות השכונות אום טובא וצור באהר ואדמות קיבוץ רמת רחל. ממערב לשכונה נמצא מתחם גבעת הארבעה ומנזר מר אליאס. מדרום וממזרח לשכונה הוקם עוטף ירושלים, וכך מהווה השכונה את הגבול הדרום-מזרחי של העיר. בשל גובהה, צופה השכונה על מדבר יהודה וההרודיון, שיא גובהה 690 מטר מעל פני הים, בשכונה יורד פחות שלג משיורד בשאר ירושלים, בשל סמיכותה למדבר יהודה.

היסטוריהעריכה

בשנות ה-40 של המאה ה-20 קנתה קבוצת יהודים 130 דונם במקום, הנקרא בערבית ג'בל אבו גנים (جبل أبو غنيم). לאחר הרכישה ייערה קק"ל את ההר. במהלך מלחמת העצמאות כבשו את ההר כוחות החלוץ של לוחמי "האחים המוסלמים" שהגיעו ממצרים ונעו לכיוון ירושלים. בשלהי 1948 הועבר המקום לידי הלגיון הירדני. מקור שמה של השכונה, הר חומה, נובע ממבנה שהוקם על חורבות כנסייה ביזנטית ששכנה במקום. לוחמי הפלמ"ח אשר ישבו ברמת רחל ונלחמו מול הלגיון, דימו את קיר המבנה מאחוריו התבצרו הירדנים- כחומה, ומכאן שם ההר.[2] לאחר המלחמה לא איפשרו הירדנים את כריתת היער, בניגוד למקומות אחרים שכבשו, בהם נכרתו יערות קק"ל.

לאחר שחרור ירושלים על ידי מדינת ישראל במלחמת ששת הימים, הוקמה רשות[דרושה הבהרה] שתפקידה היה לקנות את אדמות ההר מערבים, תוך כדי עיבוי היער על ידי קק"ל. כבר בשנות ה-80 נעשה ניסיון ליישב את ההר, אלא שאז התנגדו לכך ארגונים ירוקים, בטענה שהאזור הוגדר "כחגורה הירוקה" סביב ירושלים,[דרוש מקור] מאז נעשו ניסיונות נוספים להרחבת השכונה, שגם הם נתקלו בהתנגדות הארגונים הירוקים, בטענה שהרחבת השכונה פוגעת בטבע.[3] בשנת 1979, הוצע להקים במקום אצטדיון כדורגל, לאחר שתוכנית להקמת אצטדיון וקריית ספורט לאומית על "רכס שועפאט" (בשטח בו הוקמה לאחר מכן שכונת "רמת שלמה") בוטלה בלחץ המפלגות החרדיות.[4] ב-1989 שוב הציע יצחק חיים פרץ להקים במקום אצטדיון במקום אצטדיון טדי במלחה שלהקמתו התנגד.[5]

ב-1992 פורסם צו הפקעה לאדמות הפרטיות בהר חומה, אשר כ-30% מהן היו בידיים ערביות. בעלי הקרקע היהודים – חברת "הכשרת היישוב", חברת "מקור" ואחרים, עתרו לבג"ץ נגד צו זה (בג"ץ 736/93 ו-3956/92), אך העתירה נדחתה. גם עתירת בעלי הקרקע הפלסטינים נדחתה. ב-1995, בזמן ממשלת רבין, תוכננה השכונה, אך הבנייה לא החלה מסיבות פוליטיות: המפלגה הדמוקרטית הערבית הביעה אי אמון בממשלה. מחנה הימין, בשל רצונו להכשיל את הסכמי אוסלו, הודיע שיתמוך בהצעה כדי להפיל את הממשלה. כיוון שבמציאות שנוצרה לממשלה לא היה רוב בכנסת, ויתר רבין על הקמת השכונה. פייסל חוסייני, השר הממונה על ירושלים מטעם הרשות הפלסטינית, אמר כי בנייה בהר תיחשב לקאזוס בלי.

בניית השכונה החלה בשנת 1997, בזמן ממשלת נתניהו, וגרמה לסערה בקרב האופוזיציה וחלק ממחנה השמאל, בטענה שבניית שכונה יהודית נוספת במזרח ירושלים תעורר אלימות פלסטינית בעיר. למרות המחאות, החלה בניית השכונה במרץ, והסערה שככה.[6]

בשנת 1996, חבר מועצת עיריית ירושלים מטעם המפד"ל וסגן ראש העירייה, שמואל מאיר, נהרג בתאונת דרכים. על אף שכבר יצאו המכרזים לבניית המקום, ראש העיר, אהוד אולמרט, ביקש לקרוא לשכונה על שמו של חבר העירייה שדחף להקמתה של השכונה, וכיום שמה הרשמי הוא חומת שמואל.

היבטים פוליטייםעריכה

כשכונות גילה, רמות אלון ופסגת זאב גם חומת שמואל הוקמה מעבר לקו הירוק, באזור בירושלים שהוחל עליו החוק הישראלי באמצעות צו סדרי השלטון והמשפט (מס' 1) לאחר מלחמת ששת הימים.

לאחר ועידת אנאפוליס, טענו הפלסטינים כי הבנייה בשכונה מהווה הפרה של התחייבויות ממשלת ישראל להפסקת הבנייה בהתנחלויות, אולם שרת החוץ ציפי לבני הבהירה כי ישראל רואה בחומת שמואל שכונה ירושלמית ולכן הבנייה בה תימשך. הרחבת השכונה זכתה לתמיכה גם בקרב שרי מפלגת קדימה, ונשיא ארצות הברית ג'ורג' ווקר בוש לא הביע את התנגדותו הפומבית לבנייה עתידית בחומת שמואל. יחד עם זאת, מזכירת המדינה האמריקאית קונדוליזה רייס הפעילה מיוזמתה לחצים על ממשלת אולמרט לדחות את הבנייה העתידית המתוכננת בשכונה,[7] כפי שתבע יושב ראש הרשות הפלסטינית אבו מאזן. אישור בנייה בשכונה הוביל למשבר עם ממשל אובמה.[8] הבנייה בשכונה נמשכה, אך מדי פעם ממשלת ישראל הפעילה הקפאות זמניות במכרזי בנייה בשכונה.[9][10]

תחבורהעריכה

הכניסה הראשית לשכונה היא דרך "שדרות שמואל מאיר", מכיוון דרך חברון. מהר חומה יוצא כביש להרודיון שמחבר את יישובי מזרח גוש עציון לירושלים. כמו כן ישנו כביש היוצא לדרך חברון דרך מנזר מר אליאס. עקב המספר הגבוה של יחידות דיור לדונם קרקע, השכונה סובלת ממצוקת חנייה ובעיית פקקים בשעות העומס.[11] הבעיה נפתרה חלקית על ידי בניית מערך רמזורים בכניסה לשכונה.

בשכונה קיימים קווי אוטובוס ישירים לתחנה מרכזית בירושלים. ביניהם ניתן למנות את הקווים 504, 505, 506.[12] עם פתיחת כביש 16 נחנך קו אוטובוס מהיר (490) העובר מהכניסה לשכונה ומגיע לתל אביב.

חינוךעריכה

בשכונה שמונה בתי ספר יסודיים, מתוכם שניים שייכים לזרם הממלכתי, שניים לזרם החרדי וארבעה שייכים לזרם הממלכתי דתי. בשכונה תלמוד תורה למשל "ייסדת עוז" ו"ארץ המוריה" ובית הספר לבנות "ארץ המוריה". בשנת 2019 הוקמה חטיבה ממלכתית כשכל שאר תלמידי חטיבות הביניים, התיכונים והחינוך המיוחד לומדים מחוץ לשכונה.

בשכונה פועלות שלוש תנועות נוער דתיות: בני עקיבא, עזרא ואריאל, וארבע תנועות נוער חילוניות: בית"ר, מד"צים, הנוער העובד והלומד והצופים. בסוף שנת 2013 נפתח בשכונה שבט חדש של צופים והוא משויך להנהגת ירושלים. בנוסף הוקמה בשכונה בשנת תשע"ז סניף של תנועת הילדים "עוז", שפונה אל הילדים הדתיים בכיתות א' וב'. תנועות הנוער בשכונה סובלות ממחסור במבנים, וחלק גדול מן הפעולות נעשה תחת כיפת השמיים.

באלול תשע"ז הושלם בכניסה לשכונה בנייתו של בניין חדש לישיבת הר המור שעברה לקמפוס חדש וגדול ממשכנה הזמני הקודם בקריית יובל.

במקום פועלת "מינהלת" שתפקידה לדאוג לאינטרסים של התושבים.

מבני ציבור ובתי כנסתעריכה

בשכונה קיימים מבני ציבור כמו מתנ"ס, מרפאות, בתי ספר ובתי כנסת. בשנה האחרונה הושלמה בנייתה של בריכת שחייה, אולם פתיחתה מתעכבת בשל חילוקי דעות בין האוכלוסייה הדתית לחילונית על אופייהּ ועל זמני הפתיחה שלה, והנושא הגיע לפתחו של בית המשפט.[13]

בשכונה קיים מחסור בבתי כנסת ביחס לאוכלוסייה הדתית לאומית הגדולה הגרה בה.[14] העירייה טוענת כי קבלני בניני המגורים אחראים לבניית בתי הכנסת, לעומת הקבלנים הטוענים כי הדבר הוא באחריות העירייה, מה גם שהעירייה לא הקציבה שטח לבתי הכנסת. התושבים הקימו בתי כנסת זמניים בחניוני בניני השכונה, בלובי הכניסה לבניין ובגני ילדים, עד שיימצא פתרון.[15] בשנת 2014 החלו בבניית בית כנסת גדול בכניסה לשכונה. בית הכנסת כולל קומות רבות, ואת הקומה העליונה, תכסה כיפה גדולה ועגולה. מאז, מספר בתי כנסת נמצאים בתהליך בנייה, ובתי כנסת נוספים כבר בנויים, בינתיים גבאי בתי הכנסת ועוד כמה מן הקהילות בוחרים שטח לבתי הכנסיות ואוספים כספים לבניית בית הכנסת.

במהלך שנת תשפ"ב נחנכו שני בתי כנסת גדולים בשכונה: "משכן אריאלה" המשמש את הציבור האשכנזי, ו"נועם שיח" המיועד לציבור המתפללים בנוסח יהדות מרוקו. בתי כנסת אלה נוספו לבית הכנסת "שערי החומה" (נוסח ספרד), "אורות החומה" ו"תפארת ציון ושרה" (נוסח ע"מ). האחרון נחנך בשנת תשע"ד.[16]

גבעת הארבעהעריכה

 
הנוף הדרומי של הר חומה
  ערך מורחב – גבעת הארבעה

מצפון מערב להר חומה שוכנת "גבעת הארבעה", הקרויה על שם ארבעה אנשים שנהרגו ברמת רחל בשנת 1956, מירי צלפים ירדנים שישבו על גבעה זו.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ מערכת כל העיר, ההיסטוריה, המדד החברתי כלכלי ומספר התושבים – מדד השכונה, והפעם: הר חומה, באתר כל העיר, ‏4 בפברואר 2022
  2. ^ מערכת כל העיר, ההיסטוריה, המדד החברתי הכלכלי- שכונת הר חומה, באתר כל העיר, ‏4 בפברואר 2022
  3. ^ קותי פונדמינסקי, הרחבת שכונת הר חומה: דרישה לדחות את הדיון בוועדה המחוזית, באתר mynet, ‏אפריל 2020
  4. ^ האיצטדיון בירושלים יוקם בהר החומה בעוד מספר שנים, דבר, 29 בנובמבר 1979
  5. ^ אריה בנדר, הרב פרץ קורא לעיריית ירושלים: הקימו את אצטדיון במקום אחר, מעריב, 12 בינואר 1989
  6. ^ נעה ווסרמן , ‏חומה נוספת בירושלים: בנימין נתניהו אינו הראשון שהכריז כי יבנה את ההר, וטרם פרע את השטר. קדמו לו לפחות שלושה ראשי ממשלה, באתר גלובס, 26 בפברואר 1997
  7. ^ רייס מזהירה: "בנייה בגדה תפגע במו"מ", באתר nrg‏, 7 בדצמבר 2007
  8. ^ לילך ויסמן, ‏המשבר הבא עם ארה"ב? רה"מ אישר דיון בבנייה בהר חומה, באתר גלובס, 19 במאי 2011
  9. ^ נדב שרגאי, שוב הקפאת בנייה ‘מדינית’ בירושלים – הפעם בהר חומה שכבר הוקפאה בעבר, המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה
  10. ^ רועי ינובסקי ואיתמר אייכנר, "הוקפאה תוכנית לבניית 1,500 יחידות דיור בהר חומה", באתר ynet, 25 במרץ 2015
  11. ^ טל נתנאל-נוריאל ושלומי הלר, המחדל העצום בהר חומה: תושבים בשכונה דיווחו על פקקים בלתי נגמרים, באתר כל העיר, 11 בדצמבר 2018
    עדיאל סטולר, חסימות ודוחות: מצוקת החניה בהר חומה עולה מדרגה, באתר כל העיר, 25 בפברואר 2019
  12. ^ אן זמור - יו"ר ועדת תקשורת, קווי תחבורה ישירים חדשים מהשכונה, באתר מנהל קהילתי חומת שמואל
  13. ^ רפי גמיש, הפעלת בריכת הר חומה בשבתות ובחגים, באתר כל העיר, ‏9 באוגוסט 2022
  14. ^ בני טוקר, הר חומה: חסרים עשרות בתי כנסת, באתר ערוץ 7, פברואר 2010
  15. ^ עידית ליבנה, הר חומה: מה עושים כשאין בתי כנסת? מתפללים בגני הילדים, באתר nrg‏, 30 ביוני 2009
  16. ^ שלמה פיוטרקובסקי, בית כנסת חדש בחומת שמואל, באתר ערוץ 7, 9 בדצמבר 2013