הר כביר

גוש הררי בישראל

הר כבירערבית: جبل بلال, בתעתיק: "ג'בל בילאל") הוא הר גדול המתנשא מצפון מזרח לשכם ומדרום לבקעה שיוצר נחל תרצה. בשיפולים הדרומיים של ההר נמצא היישוב אלון מורה ומזרחית יותר נמצאת חוות סקאלי.

הר כביר
מידע כללי
גובה 843מטר
מדינה ישראל, הרשות הפלסטינית
מיקום הרי שומרון, ישראל
אורך הרכס 7 קילומטר
מסלול ההעפלה הקל לפסגה המערבית: כל רכב; המזרחית: רכב 4X4
קואורדינטות 32°14′10″N 35°19′54″E / 32.2360°N 35.3316°E / 32.2360; 35.3316

על פסגתו המערבית של ההר מצוי "קבר שיח' בילאל אבן רבאח" ושלושה מצפורים המהווים אתר הנצחה לתת-אלוף יוסף לונץ, מושל שכם לשעבר.[1]

ההר מכונה גם הר אברהם, על פי המסורת שכאשר בא אברהם אל שכם ואלון מורה קיבל את ההבטחה על ארץ ישראל: ”וַיַּעֲבֹר אַבְרָם בָּאָרֶץ עַד מְקוֹם שְׁכֶם עַד אֵלוֹן מוֹרֶה; וְהַכְּנַעֲנִי אָז בָּאָרֶץ. וַיֵּרָא ה' אֶל-אַבְרָם וַיֹּאמֶר: לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת...” (ספר בראשית, פרק י"ב, פסוקים ו'ז').

קיימת סברה כי יש לזהות בהר כביר את הר גריזים המקראי.

בשיפולים הצפוניים של ההר נמצא והוגדר הפרח אירוס השומרון בשנת 1942 על ידי טוביה קושניר, מחללי מחלקת הל"ה.

מיקום

עריכה
 
מבט צפונה מהר כביר אל עבר הר החרמון.

רכס הר כביר הוא אחד מארבעה ההרים המקיפים את העיר שכם ואת עמק המכמתת - הבקעה הרחבה ממזרח לעיר.[2] ממבט מצפון ההר נצפה במלוא גובהו, על שמונה פסגותיו.

מן הפסגה צונח הרכס בשיפוע תלול ביותר, ומאבד בבת אחת מאות מטרים של גובה, עד שהוא נבלע בחגורת הירק של עמק נחל תרצה, הזורם למרגלות הרכס מצפונו. יש כאן ניגוד מ"ההר הגדול" (ג'בל כביר) אל העמק הפורה והשופע מים שלמטה, המהווה ללא ספק גורם נכבד ביופיו ויחודו של האתר.[3]

מסביב להר כביר נצפים הרי השומרון; בדרום - מקרוב הרי עיבל וגריזים ובאופק הרי בנימין. בפסגה הצפון-מערבית, בגובה 792 מטר מעל פני הים, נמצאת תצפית נוף רחבה המשקיפה אל הר חרמון בצפון, הר הגלבוע במזרח והרי גלעד. בפסגה 792 ניתן לצפות בשלושה ימים: ים המלח, ים כנרת והים התיכון.

לאורך הרכס עוברת דרך נופית בתוך שטח המוכרז כשמורת טבע - שמורת הר כביר (ער').

 
הר כביר. משמאל לימין: השיפולים המזרחיים של הר עיבל, בקעת נחל תרצה, פסגת שיח בילאל, אלון מורה, ישיבת ברכת יוסף והמשך הרכס למזרח. קדימה מחנות הפליטים עסכר ובלאטה בעמק המכמתת, מזרחית לעיר שכם. בינם לבין העיר קבר יוסף
 
בני קצובר מדריך מטיילים ב"מצפה לונץ" על הר כביר. ברקע - עמק תרצה

שיח' בילאל

עריכה
 
ציון שיח' בילאל על הר כביר (2016)
 
הר כביר (מימין) ומתחתיו - נחל תרצה

כקברי שיח' רבים גם קבר שיח' בילאל ממוקם על פסגה גבוהה. בבית התפילה הקטן, הצמוד לקבר, מלאים היו הקירות בכתובות שרידים ל"זיארה", עלייה לרגל, שהתקיימה למקום על ידי תושבי הסביבה.

שיח' בילאל אבן רבאח היה שמו של מואזין - קורא לתפילה - ששימש את מוחמד, נביא האסלאם. מסופר שנטל חלק במסעות הכיבוש המוסלמיים ובקר בארץ יחד עם הח'ליפה עומר בשנת 638. מייחסים לו סגולה להורדת גשמים ופוקדים את קברו לתפילה ולבקש בקשות. שיח' בילאל עזר להפיץ את האסלאם באפריקה והמוסלמים באתיופיה מייחסים את דתם אליו.

זה למעשה אינו קבר אלא ציון. קברו של בילאל נמצא בבית הקברות העתיק באב אל-סע'יר (הדלת הקטנה) בדמשק.

מבנה גאולוגי

עריכה
 
בורות מים חצובים בפסגה המערבית

הרי השומרון הם בעלי "מבנה שבור", המאפיין את השומרון לכל ארכו, לעומת ה"מבנה במתי" של הרי יהודה. לכן, בהרי יהודה ניתן למצוא עיבוד שטחים חקלאיים על במת ההר ואילו בהרי השומרון השטחים החקלאיים הם רק בבקעות שבין ההרים.

למרגלות הר עיבל יצר ואדי אברד את ה"חתך" בצלעו של ההר, במקום בו הכביש משכם לבקעת הירדן יורד לנחל תרצה. החתך מאפשר לראות את שכבות הסלע של ההר:

  • בראש הר עיבל בולטים סלעי גיר קשים, היוצרים נוף טרשי שהצבע השולט בו אפור.
  • מתחתם, בערך עד קו הכביש, ניתן להבחין בסלע הקירטון שהוא בהיר ורך, ויוצר נוף "מתון" ו"מעוגל" יותר.
  • מעברו השני של הואדי, בצלעו של הר כביר נגלה כי הוא עשוי כולו טרשי גיר אפורים מסוג אחר, כך ששני צידי החתך שונים זה מזה. הסיבה לכך היא שהסלעים בהר עיבל נוצרו בתקופות גאלוגיות אחרות מאשר הסלעים של הר כביר.

אירוס השומרון

עריכה

אירוס השומרון, הייחודי להרי שומרון, מצוי במורדות הצפוניים של הר כביר. הוא התגלה על ידי בוטנאי אמריקאי ובשנת 1942 ונחקר על ידי טוביה קושניר. הוא פורח בעונת האביב. האירוס מצטיין בפרחים גדולים ומפוארים בגוני סגלגל וורוד בהירים, הנשאים לגובה 30–40 ס"מ. הפרחים שונים מאוד זה מזה בדגם ובצבע, בעיקר בעלה העטיף החיצוני. המין קרוב לאירוס ההדור הגדל במזרח הגליל העליון.

ראו גם

עריכה

לקריאה נוספת

עריכה
  • עמנואל הראובני, פסגות - טיולים לפסגות ההרים ואל נקודות תצפית, כנרת בית הוצאה לאור, 1993

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ שומרון, מצפה הר כביר, מעריב, 15 באוקטובר 1984
  2. ^ נקודות הגובה: (ממערב למזרח) 767, 758 ,763,792,771,700,704,673
  3. ^ ניסוח מבריק זה, המתאר במדויק את חוויית המבקר בהר מופיע בחוברת "ארץ שכם" שנכתבה על ידי אריה ברונשטיין, אברהם שבות ומנחם ברודי, בשנת 1987