שבתי הכהן

רבי שבתי הכהן (מכונה הש"ך; 1622, ה'שפ"ב – 8 בפברואר 1663, א' באדר א' ה'תכ"ג (לפי גרסה אחרת נפטר ב-א' באדר ה'תכ"ב)) היה רב ופוסק הלכה, מחבר פירוש הש"ך על השולחן ערוך.

שבתי הכהן

ציור בדיוני של הש"ך
לידה	1621 וילנה, האיחוד הפולני-ליטאי
פטירה	20 בפברואר 1662 או 8 בפברואר 1663 א' באדר ה'תכ"ב או א' באדר א' ה'תכ"ג הולשוב, האימפריה הרומית הקדושה
מקום קבורה	בית הקברות היהודי בהולשוב
מדינה	האיחוד הפולני-ליטאי
תקופת הפעילות	? – 8 בפברואר 1663
חיבוריו	שפתי כהן

ציור נפוץ המיוחס בטעות לש"ך (הדמות היא הרב חיים דייטשמן)

המצבה שעל קברו

ביוגרפיה

רבי שבתי נולד בעיירה אמסטיבובה בפולין, שם שימש אביו, רבי מאיר הכהן (מכונה מהר"ם כ"ץ), תלמיד מהר"ם מלובלין, ברבנות. רבי מאיר היה תלמיד חכם ידוע, וראשית לימודו של בנו רבי שבתי היה אצל אביו. כבר בילדותו נודע כעילוי מופלג והיה לומד בילדותו אצל המגלה עמוקות. בגיל שתים עשרה נשלח ללמוד בקז'ימייז' בישיבה של ר' יהושע העשיל בעל "מגיני שלמה" ידידו ושותף לימודים של אביו. בהמשך נסע ללובלין ולמד אצל רבני העיר רבי העשיל, ורבי נפתלי כץ. בלובלין נישא לינטה-לאה, בתו של שמעון וולף, אחד מעשירי וילנה שהיה נכדו של הרמ"א, וישב בווילנה כשהוא סמוך על שולחן חותנו.

כבר בצעירותו נחשב לאחד מגדולי הפוסקים. בשנת תי"א מונה לחבר בית הדין של וילנה (אצל רבי משה לימא בעל ה"חלקת מחוקק"), על מקום רבי הלל בן נפתלי הירץ ה"בית הלל". בתקופת הגזירות שהחלה בעת המלחמה בין האיחוד הפולני-ליטאי לרוסיה, גלה מווילנה בעת כיבושה בידי הרוסים בשנת 1655 ונדד ממקום למקום, עד שהגיע לעיר הלישוי שבאימפריה האוסטרית (בתחומי צ'כיה של ימינו), שם נתקבל כרב, אך נפטר לאחר זמן קצר.

אגדה מספרת שאיבד את בתו הילדה ביער כשברח מביתו בשנת 1655, שנה בה כבשו הרוסים את וילנה, ומלך או שר מקומי מצא אותה, וגידל אותה כנסיכה, היא שמרה על מוצאה היהודי, ומצאה את אביה שזיהה אותה כבתו.

משפחתו

• אביו הרב מאיר (חתן הקצין ר' נחום לוקובער) בן רבי משה הכהן אשכנזי כ"ץ, אב"ד אמסטאוטי ומוהילב (נקרא מוהילוב על הדנייפר, להבדיל ממוהיליב-פודילסקי שעל יד נהר הדניסטר). נולד בפרנקפורט, תלמידם של המהר"ם מלובלין ורבי יהושע פלק כץ מחבר ספר 'סמ"ע'.

מסופר מפי נכדו ר' משה, אשר בלמדו גמרא בחברותא עם ידידו רבי יהושע העשיל מחבר ספר 'מגיני שלמה' על פירוש רש"י. החליטו שלא לעיין בפירושי רש"י ותוספות על הגמרא, אלא לעיין לבדם. ורבי יהושע חריף כיוון תמיד לפירושו של רש"י, ורבי מאיר לפירושם של התוספות.

הספיק לראות את חיבורו הגדול של בנו, ואף לכתוב שיר קצר, עם ראשי תיבות של "מאיר הכהן חזק":

"דברי אבי המחבר בשפה ברורה מדבר"

מה ברי ובר בטני במעשה ידיך ארנן

אלקים יחנך בני אל ה' אתחנן

ישמח לבי גם אני אם חכמתך בחוץ תרונן

רב עוד יוסיף בני ספרים בתבונה לכונן

הלא יסכימו בעלי האסופות מרנן ורבנן

כי חכים ברי בטריפות כרבי יוחנן

האל יגן בעדו כצפרים עפות לנחותו בעמוד הענן

נמלצו לחכי דברי היפות יעלו חן כרב חנן

חזק קריותנו השרופות ירושלים נוה שאנן

לא ידוע מתי נפטר, אם בשנת ה'ת"ה או בשנת ה'ת"ג (על פי מצבה של "האלוף מוהר"ר מאיר במוהר"ם כ"ץ" שיש מייחסים אליו), או שנפטר בפרעות ת"ח ות"ט.

• אשתו יענטא לה הוא נישא בווילנה הייתה בתו של ר' שמעון וולף טייבר (נכד בתו של הרמ"א) ונכדת ר' שמחה בונם מייזליש מקראקא בנם של שפרינצא (בת ר' שמואל מקראקא) ור' אברהם מייזליש, בן ר' יוסף, בן יצחק אייזיק.
• את אמו מזכיר הש"ך (ביו"ד סימן שכ"ו סס"ק ד') "וכן ראיתי מהגבירה הרבנית אמי תי' ומשאר נשים צדקניות חכמניות שנזהרו בזה"
• אחיו הרב יונה נחום כהנא, אב"ד סוכטשוב שבפולין, למד אצל אביו ואחיו, ולאחר מכן בסלוצק אצל רבי יעקב מטומשוב. חתנו של הרב אהרן שמואל קאיידנובר, וסבו של הרב גדליה משה כהנא מחבר ספר 'חמד משה'.
• אחות נוספת הייתה סבתו של רבי מאיר אייזנשטאט מחבר שו"ת "פנים מאירות".
• בן אחד ידוע לנו, רבי משה שכיהן כרבה של קרוטושין, והוא אבי 'יצחק' שהביא לדפוס את ספרו של סבו 'גבורת אנשים'.
• חתנו ר' מנחם מאניש אשר כתב את ההקדמה בספרו של חמיו.
• נכדתו חנה אשכנזי, בתה של יוכבד בתו שנולדה בשנת 1660 (אשת אפרים ואחות ר' גרשון קיטובר), הייתה אשתו השנייה של הבעש"ט.
• ביתו בתיה שהיה עליה סיפור שנעלמה בתקופת הקוזקים ונמצאה אצל המלך הנוצרי שלא ידע שהיא יהודיה,וגידל אותה.

ספריו

שפתי כהן על השולחן ערוך

ערך מורחב – שפתי כהן

הרב שבתי הספיק לכתוב ספרים רבים וחשובים, המפורסם בהם הוא הספר 'שפתי כהן' (בקיצור ש"ך, ועל שמו כונה הש"ך) על שולחן ערוך יורה דעה וחושן משפט. את חיבורו על יורה דעה פרסם רבי שבתי בקרקא בשנת ת"ו 1646, בגיל 24.

באותה שנה יצא לאור בלובלין גם הספר 'טורי זהב' על חלק "יורה דעה" מאת ר' דוד הלוי סגל (הט"ז), שהיה פוסק זקן ומפורסם, וחתנו של הב"ח, הש"ך השיג על ספרו השגות בשם "נקודות הכסף", שעל חלקן השיב הט"ז ב"דף אחרון", ועל תשובות אלו ענה הש"ך בחריפות ב"קונטרס אחרון" (ה"דף" וה"קונטרס" נדפסו בסוף הכרך הראשון של חלק יו"ד, במהדורות הגדולות של השו"ע). לתוך "נקודות הכסף" הוכנסו לעיתים הגהות על הספר 'שפתי כהן', מבן המחבר.

מעניינת התבטאותו של הש"ך אודות השגותיו על הט"ז, בה מתאר את ביקורו של הט"ז אצלו:

אל יעלה על לב הקורא בספרי זה שמפני שהיה לי ח"ו מחלוקת עם הבעל טורי זהב או שיש לי בלבי איזו טינא עליו חברתי השגות על ספרו, כי הלא נודע לכל כי נתקיים בנו "את והב בסופה", והתורה מחזרת אחר אכסניה שלה, שנעשיתי אכסניה להבעל טורי זהב, והיה אצלי שלשה ימים וכבדתיו כבוד גדול אשר לא יאומן כי יסופר וגם הוא נתכבד בי הרבה עד שנשקני על ראשי ושמח בי ממש כשמחת בית השואבה. ואל אלהים יודע ועד שלא חיברתי ספרי נקדות הכסף הלז רק לשם שמים.

— הקדמתו לספרו נקודות הכסף

בדפוסים המקובלים של השולחן ערוך, נוהגים להדפיס את דברי הש"ך והט"ז משני צידי דברי השולחן ערוך, ונקראים "אשלי רברבי".

חיבורים נוספים

הרב שבתי חיבר מספר חיבורים נוספים:

• "ספר הארוך" - על טור יורה דעה
• "תקפו כהן" - ספר למדני - על "דיני תפיסה". ספר זה נלמד הרבה בישיבות, רבי יונתן אייבשיץ אף חיבר לו קיצור, והספר קונטרס הספקות נכתב עליו.
• "פועל צדק" - מנין המצוות לפי סדר ימות השבוע.
• "גבורת אנשים" - על אבן העזר סימן קנד.
• "מגילת עיפה" (אמסטרדם 1651), שבו הוא מבכה את חורבן קהילות אירופה שהיה עד לו בפרעות ת"ח ות"ט. בחיבור יש מידע היסטורי רב על התקופה.
• קיימים הגהותיו על ספר ים של שלמה של המהרש"ל לחולין בכתב יד.

הש"ך היה לאחד מ"נושאי הכלים" (כינוי לפרשני השו"ע) העיקריים של שו"ע יורה דעה וחושן משפט, ופירושיו מודפסים בכל המהדורות.

למרות קביעת רבני ועד ארבע הארצות בשנת ה'תמ"ג (1683) שיש לפסוק כט"ז כשהוא חולק על הש"ך, מקובל לפסוק ברוב המקרים כש"ך נגד הט"ז. כך, רוב רבני פולין נטו בהלכה אחר הש"ך, בעוד שבגרמניה התקבלו פסיקות הט"ז.

עצמאותו בפסיקת הלכה

בכתביו לא נרתע מלחלוק על דברי השולחן ערוך ולהכריע נגד התוספות מכח סברה ובמקום אחר תמה על דברי השו"ע, הרמ"א ועוד: "וכל זה ברור כשמש בצהרים ולא הוצרכתי להאריך רק שהב"י ומהר"ם איסרליש, ובעל ספר לחם משנה ושארית יוסף וב"ח לא מצאו כל אנשי חיל את ידיהם ומקום הניחו לי מן השמים".

קישורים חיצוניים

• מרדכי מרגליות (עורך כללי), "ר' שבתי הכהן", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 1248-1241, באתר היברובוקס
• 'ר' שבתי ב"ר מאיר הכהן (ש"ך)', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 96–97 (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 1294–1295).
• על הש"ך מתוך ספר שם הגדולים של החיד"א
• הרב אהרן בן ציון שורין, קשת גבורים חלק ג', בהוצאת מוסד הרב קוק, עמ' 109–113.
• שבח קנביל, תולדות הש"ך, בתוך: "תולדות גדולי הוראה", ניו יורק תשט"ו
• שלמה אנגלארד, כתב יחוס עתיק לצאצאי משפחות הרמ״א והש״ך, ישורון, חלק יג עמ' תשי"א
• הרב יהושע ענבל, סלע מחלוקת הש"ך והט"ז, מעמ' 34 ואילך, ישורון, חלק לג.
• יחזקאל פייגלין, הש"ך – ביו-ביבליוגרפיה, עבודה לתואר מוסמך, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, מרץ 2015
• עמנואל ורהפטיג, הש"ך – ר' שבתי כ"ץ – ושיטתו הלמדנית-פסיקתית, עבודה לתואר דוקטור, אוניברסיטת בר-אילן תשע"ט
• שבתי בן מאיר (ש"ך) כץ (1622-1663), דף שער בספרייה הלאומית

• Nissan Mindel, Rabbi Shabtai HaKohen – The Shach, Chabad.org

ספריו לקריאה מקוונת

• הארוך מש"ך
• תקפו כהן מהדורת פרנקפורט ה'תל"ז
• תקפו כהן מהדורת וורשה ה'תרמ"ב
• נקודות הכסף אמשטרדם ה'תע"ה
• פועל צדק
• גבורת אנשים
• דרוש על ההגדה

הערות שוליים

תקופת חייו של הרב שבתי הכהן על ציר הזמן
ציר הזמן