השבועה (יאיר)

השבועה הוא שיר שכתב המשורר אברהם שטרן (יאיר) (לימים מייסד ומנהיג הלח"י), בשנת ה'תרצ"ד. השיר מבטא את המחויבות העמוקה לעם ישראל ואדמתו, תוך קידוש ערכיו וזהותו הלאומית המסורתית, וביטול של כל רצון ואינטרס אחר.

השבועה

הֲרֵינִי נִשׁבָּע שְׁבוּעַת-אֱמוּנִים
לַמּוֹלֶדֶת, לָעָם, לַחֵרוּת.
נִשׁבָּע לְהַקרִיב הַמַּצפּוּן, הַחַיִּים,
לְצַיֵּית, וְלִלחֹם, וְלָמוּת!

לֹא לָשׁוּב וְלִצפֹּר, לֹא לִבגֹּד, לֹא לִנטשׁ,
בְּמחתֶּרֶת, צִינוֹק וְחָזִית.
כָּל חַיַּי לַעֲמֹד עַל מִשׁמַר הַקָּדוֹשׁ
לְחַיֵּי הָאֻמָּה בֶּעָתִיד.

בְּדָמִי עַל אַדמַת יִשׂרָאֵל לְהָגֵן;
בְּחַיַּי – עַל חַיֵּי יִשׁרָאֵל;
וּשְׁמוֹ לְקַדֵּשׁ בַּגּוֹיִים. כֹּה יִתֵּן,
כֹּה יוֹסִיף לִי שׁוֹמֵר-יִשׂרָאֵל!

וּבְצוֹק הָעִתִּים, אִם אֶבגֹּד בְּאֶחָי,
אִם אֶשׁכַּח וְאָפַר בְּרִיתִי,
כִּמצֹרָע, כְּמֵת חַי נָא אֱהִי בְּחַיַּי,
וְאָרוּר נָא אֳהִי בְּמוֹתִי!

וַהֲרֵינִי נִשׁבָּע שְׁבוּעַת-אֱמוּנִים
לַמּוֹלֶדֶת, לָעָם, לַחֵרוּת.
נִשׁבָּע לְהַקרִיב הַמַּצפּוּן, הַחַיִּים,
לְצַיֵּית, וְלִלחֹם, וְלָמוּת!

השיר פורסם לראשונה בגיליון הלח"י "למחתרת" בה' בשבט ה'תש"א[1]

תוכן השיר עריכה

בתוכנו של השיר מתבטאת תפיסתו של יאיר לגבי מרכזיותם של הרעיון הלאומי והמאבק למען האומה וכבודה - ”וּשְׁמוֹ לְקַדֵּשׁ בַּגּוֹיִים. כֹּה יִתֵּן, כֹּה יוֹסִיף לִי שׁוֹמֵר-יִשׂרָאֵל!” דברים המתאימים לרשימה שכתב זמן מועט לפני מותו עבור גיליון הלח"י "למחתרת"[2]:

אין לך דבר שגיא יותר וקדוש יותר ממלחמה לאומית; מלחמת האומה על כבודה, חירותה וחייה. חיי אומה ללא כבוד וללא חירות, אינם חיים. לפיכך כל אומה הראויה לכבוד, כקטנה כגדולה, שמה נפשה בכפה ויוצאת למלחמה לאומית

.

השיר מדגיש את ההתמסרות הטוטאלית לעצם הרעיון, תוך השלכת כל הרצונות האישיים והתמקדות במשימה זו: ”נִשׁבָּע לְהַקרִיב הַמַּצפּוּן, הַחַיִּים, לְצַיֵּית, וְלִלחֹם, וְלָמוּת!”. גם דברים אלו מבוססים על הכרתו בהיות הרעיון כשלעצמו עיקר, ובחשיבות ההתמסרות המוחלטת אליו:

את מהלך המלחמה קובע שיעור נכונותה של האומה והחלטתה הנחושה להיאבק עד הסוף ויהי מה, – ליהרג ולא להיכנע. ואם כי לא תמיד קובעים הערכים ‘הבלתי נמדדים האלה’ את תוצאות המלחמה, הרי הם, הם הקובעים את גורלה ההיסטורי, היינו: את ערכה לעתיד האומה. תהיינה תוצאות המלחמה אשר תהיינה… לא הן קובעות את עתיד האומה לדורות, אלא המלחמה גופא, אופייה, ועמדת העם לנוכח הסכנה, למול האוייב…[3]

.

ההדגשה החוזרת ונשנית של ערכי עם ישראל והיחס אליהם כ"קודש" - "על משמר הקדוש", "על אדמת ישראל״, ״על חיי ישראל״, ״ושמו לקדש בגויים״ - מאפיינת את תפיסתו של יאיר, הדוגלת בחיבור ליהדות המסורתית וערכיה. בניגוד לתנועת הכנעניות, שהתפארה בשבירת עול המסורת, בבוז ליהדות העתיקה וליהודי הגולה, יאיר מדגיש את הכבוד, החיבור, והמרכזיות לערכים אלו. הוא לא מתמקד בפיאור המלחמה והנקם, כי אם במחויבות להגנה על עם ישראל מתוך הזדהות עמוקה עם הלאום. עד כדי שבועה למסור למען עם ישראל ואדמתו את חייו ודמו[1].

הלחנה וביצוע עריכה

השיר הולחן בשנת 2019 כאשר אליסף פיניש קרא את שיריו של שטרן, וחש חיבור עז לשירו זה והחליט להלחינו. בתוך שעה הוא סיים להלחינו ולהקליטו[4].

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה