השגרירות הנוצרית הבין-לאומית ירושלים
השגרירות הנוצרית הבין-לאומית ירושלים (באנגלית: International Christian Embassy Jerusalem – ICEJ) היא ארגון בין-לאומי של נוצרים אוהבי ישראל שמרכזו בירושלים. לארגון סניפים ונציגויות בכ-60 מדינות ברחבי העולם.
מטה השגרירות הנוצרית הבין-לאומית - וילה שרקסי בשכונת קטמון, ירושלים, בשנים 1997–2019 | |
מדינה | ישראל |
---|---|
מטה הארגון | ירושלים |
תקופת הפעילות | 1980–הווה (כ־44 שנים) |
int | |
הארגון אינו שגרירות רשמית במובן הדיפלומטי של המילה, ובחר את שמו כביטוי הצהרתי של תמיכה נוצרית חובקת עולם בישראל ובירושלים כבירתה. הארגון מונה בין מטרותיו הסברה פרו-ציונית בקרב קהילות נוצריות בעולם, רתימת מנהיגים רוחניים וארגונים נוצריים להשפעה על מדיניות ממשלותיהם כלפי ישראל, סיוע לעליית יהודים מקצות תבל לישראל, תמיכה בפרויקטים של רווחה למען תושבי ישראל, ובניית גשרים לפיוס בין ערבים ויהודים. מרבית פעילי הארגון הם נוצרים בני זרמים פרוטסטנטיים, ועיקר השפעתו במדינות שבהן קהילות נרחבות המשתייכות לזרמים האוונגליסטים והפונדמנטליסטים של הנצרות הפרוטסטנטית.
מפעלה הבולט של השגרירות הנוצרית הוא ארגונה של עצרת חג הסוכות הנוצרי (Feast of Tabernacles), הנערכת מדי שנה בירושלים במהלך ימי הסוכות[1]. בעצרת זו מתכנסים אלפי צליינים נוצרים מרחבי העולם למפגן תמיכה גדול בישראל, לתפילות לשלומה ולשיעורים על הקשר בין זכותו של עם ישראל למולדתו לבין הגאולה הנוצרית ושיבתו של ישו[2]. עצרת זו מתקיימת ברציפות מדי שנה מאז 1980.
מטה הארגון בשכונת קטמון בירושלים, ובו פועלים כ-50 מתנדבים בני לאומים שונים בפרויקטים הציוניים שבהם מעורבת השגרירות. המוטו תחתיו פועלים אנשי השגרירות הנוצרית הוא הפסוק ”נחמו נחמו עמי יאמר אלהיכם” (ישעיהו מ' 1), שאותו הם מפרשים כהנחיה אלוהית לשמש מקור תמיכה וסיוע לעם ישראל.
היסטוריה
עריכהביולי 1980 נחקק בכנסת "חוק ירושלים" שקבע כי ירושלים השלמה והמאוחדת היא בירת מדינת ישראל. החוק עורר ביקורת בעולם על רקע המחלוקת לגבי מעמדה של ירושלים, ובגל המחאה הכללית העבירו 13 מדינות את שגרירותן בישראל מירושלים לתל אביב. קבוצה של כאלף נוצרים אוהדי ישראל התכנסה בספטמבר אותה שנה בירושלים לחגוג את חג הסוכות בפרשנותו הנוצרית-מקראית, ומנהיגיהם הכריזו על ייסוד ארגון שיפעל כמעין "שגרירות" בין-לאומית של האל והקהילה הנוצרית-ציונית העולמית בירושלים, כביטוי של סולידרית עם מדינת ישראל ובירתה ירושלים, וכתחליף לשגרירויות הלאומיות שנטשוה[3].
ההתכנסות בירושלים בחג הסוכות הפכה לעצרת שנתית מסורתית המאורגנת על ידי השגרירות הנוצרית. בשנת 1988 הגיעו 6,000 נוצרים לעצרת לכבוד חגיגות שנת ה-40 למדינת ישראל[4]. במקביל פעלה לאורך השנים השגרירות הנוצרית למען מגוון מטרות ציוניות וישראליות, החל בהפגנות מחאה ברחבי העולם נגד השלטונות הסובייטיים להתרת עלייתם של יהודי ברית המועצות, דרך סיוע חומרי לתושבי ישראל שנאלצו לעזוב את בתיהם בעת מלחמת המפרץ, תמיכה בעולים מברית המועצות לשעבר ובמבצע שלמה להעלאת יהדות אתיופיה, ועוד. כן נרתמה השגרירות לסיוע בקליטת פליטי צד"ל הנוצרים בישראל בעקבות נסיגת צה"ל מלבנון בשנת 2000.
בשנת 1991 הוענק לשגרירות הנוצרית הבין-לאומית פרס יושב-ראש הכנסת לאיכות החיים. את כספי הפרס תרמה השגרירות למען דיור לעולים מברית המועצות לשעבר. בשנים 1997 עד 2019 שכנה השגרירות בוילה ברחוב רחל אמנו 20 בשכונת קטמון בירושלים, בוילה שהוקמה על ידי אחת המשפחות הערביות העשירות בירושלים. מבנה זה שימש בעברו את הקונסוליה של צ'כוסלובקיה ומאוחר יותר את שגרירות חוף השנהב. ב-2019 השגרירות עברה לרח' פייר קניג 38.
בשנות ה-2000 החל הארגון להיות מעורב בפעילות פוליטית והתנדבותית בישראל. בין השאר ארגן עצרת נגד תוכנית ההתנתקות[5]. ארגן טיסות להחזרת מבקשי מקלט מישראל לדרום סודאן[6], ופעלה נגד מצעד הגאווה והסובלנות בירושלים[7]
בשנת 2004 פתחה התחילה השגרירות הנוצרית לפעול כשדולה גם בפרלמנט האירופי[8].
בשנת 2014, כתגובה לתנועת ה-BDS, השיקה קמפיין תמיכה במוצרים ישראלים[9].
בשנת 2015 חלק מפעילי השגרירות הנוצרית, בעקבות נבואה, טענו שהימצאותם בארץ הקודש בסוכות תסייע לבני האור לנצח את בני החושך ותביא לאחרית הימים בקרוב מאוד[10].
פולמוס סביב פעילות הארגון
עריכההשגרירות הנוצרית הבין-לאומית סופגת ביקורת מצד גופים יהודיים דתיים, הרואים בפועלה פעילות מיסיונרית. הרב מאיר כהנא הזהיר ב-1982 מפני המיסיונרים העוטים "עור כבש", כהגדרתו, בבואם בדרכי נועם להעביר יהודים על דתם, והביע את זעזועו מהעובדה שממשלת ישראל בראשות מנחם בגין מאמצת אל חיקה באהבה אנשים אלה[11].
הרב שלמה אבינר, ראש ישיבת עטרת כהנים התריע נגד הסכנה המיסיונרית שנשקפת לדבריו מפעילות השגרירות הנוצרית[12], וכך גם הארגונים "יד לאחים" ו"לב לאחים"[13]. ועדת מועצת הרבנות הראשית לישראל למניעת התפשטות המיסיון בארה"ק הזהירה בסוכות 2007 מפני השתתפות יהודים בצעדת ירושלים, משום שלדבריהם השתתפותם בצעדה של צליינים נוצריים תחת מטריית השגרירות הנוצרית עלול לחשוף אותם להשפעות מיסיונריות.
ב-2014 יצאו הרבנים הראשיים לישראל בהודעת גינוי לתפילה נוצרית־יהודית ליד הר הבית שאורגנה על ידי השגרירות הנוצרית[14]. ב-2015 יצאו הרבנים הראשיים במכתב התנגדות לעצרת הארגון בחג סוכות אותה כינו "סכנה רוחנית"[15].
עם זאת, פעילות השגרירות הנוצרית זוכה לברכתם ולשיתוף פעולתם של משרד החוץ ומשרד התיירות של ישראל. גורמי השגרירות מכחישים כל עיסוק בניסיונות להעברת יהודים על דתם. הם טוענים כי אהבתם לישראל היא חסרת תנאים ומהווה ניסיון "לתקן את העוול ההיסטורי שעשו דורות של נוצרים ליהודים", וכי השגרירות מנחה את הפעילים והצליינים המגיעים לישראל במסגרתה להימנע מלעסוק בפעילות מיסיונרית בביקורם[16].
ארגון מולד - המרכז להתחדשות הדמוקרטיה מתנגד להשפעתו של הארגון ושל ארגונים אוונגליסטים נוספים בישראל בשל קשריהם עם הימין הישראלי וקידום סדר יום שמרני על ידם[17].
הארגון סופג ביקורת גם מפלסטינים נוצרים (שברובם אינם משתייכים לזרמים הפרוטסטנטיים) וכן נוצרים פרו-פלסטינים ברחבי העולם. זאת בשל עמדותיו הפוליטיות-תאולוגיות של הארגון, נוצרים אלו טוענים כי הארגון תומך בצד הימין של המפה הפוליטית בישראל ואף מביעה תמיכה במפעל ההתנחלויות ולא מתנגד להתעלמות מזכויות הפלסטינים או מאיבה לערבים ולאסלאם.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של השגרירות הנוצרית הבין-לאומית ירושלים
- International Christian Embassy Jerusalem - אתר השגרירות (באנגלית)
- השגרירות הנוצרית הבין-לאומית ירושלים (אורכב 05.08.2009 בארכיון Wayback Machine) - אתר השגרירות (בעברית)
- רובע הנוצרי (ירושלים, ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ עירית רוזנבלום, 8,000 צליינים באו לחגוג את חג הסוכות בישראל, באתר הארץ, 14 באוקטובר 2008
עירית רוזנבלום, 5,000 נוצרים יבואו לירושלים בסוכות; הוזמנו 18 אלף לינות, באתר הארץ, 9 באוקטובר 2005 - ^ עמירם ברקת, כנס הנוצרים האוונגליסטים בירושלים: מזדהים עם ישראל והמתנחלים, מעריצים את בוש, באתר הארץ, 30 בספטמבר 2004
- ^ אינגה דויטשקרון, שגרירות אחת של ארצות רבות, מעריב, 25 בדצמבר 1980
- ^ דן ארקין, 6,000 נוצרים יצעדו ברחובות ירושלים בפתיחת חגיגות ה-40, מעריב, 2 באוקטובר 1987
אורי שמיר, "ישראל זקוקה לאהבה ובאנו להזדהות", חדשות, 12 באפריל 1988 - ^ לילי גלילי, בעזרת ישו, לא תהיה התנתקות, באתר הארץ, 4 באוקטובר 2004
- ^ דנה ויילר-פולק, כמאה פליטים יוטסו חזרה לסודאן: "חוזרים מחוסר ברירה", באתר הארץ, 22 בפברואר 2011
- ^ אביטל בורג, למה אשתתף בהפגנה בניו יורק נגד נאום נתניהו בקונגרס, באתר "שיחה מקומית", 3 במרץ 2015
- ^ לילי גלילי, הברית החדשה בין יהודים לנוצרים, עכשיו גם באירופה, באתר הארץ, 15 במרץ 2004
- ^ אורה קורן, התשובה הנוצרית לחרם על ישראל: משיקים קמפיין עולמי לרכישת מוצרים כחול-לבן, באתר הארץ, 12 באוקטובר 2014
- ^ ניר חסון, האוונגליסטים מתנבאים על סוף העולם ונוהרים לירושלים, באתר הארץ, 30 בספטמבר 2015
- ^ "שגרירות נוצרית", הרב מאיר כהנא, כהן ונביא חלק ב'
- ^ אויב נוצרי - אויב נצחי, הרב שלמה אבינר, כב תמוז תשס"ח
- ^ חגיגות מיסיונריות בבנייני האומה בסוכות, אתר דתילי
- ^ ניר חסון, הרבנים הראשיים מגנים תפילה נוצרית־יהודית ליד הר הבית, באתר הארץ, 29 בספטמבר 2014
- ^ קובי נחשוני, הרבנים הראשיים נגד אירועים נוצריים: "זה מיסיון", באתר ynet, 16 בספטמבר 2015
- ^ מלקולם הדינג, יעקב מרגי, אושפיזין נוצרים בסוכות - שמד או ברכה?, באתר ynet, 18 בספטמבר 2007
- ^ ליאת שלזינגר, ישו זה כאן - עלייתה והשפעתה של הברית הפוליטית בין הימין הישראלי לנצרות האוונגליסטית