השוודים הדמוקרטים

מפלגה שוודית

השוודים הדמוקרטיםשוודית: Sverigedemokraterna או SD, באנגלית: Sweden Democrats) היא מפלגת ימין פופוליסטי בשוודיה שנוסדה ב-1988. מצע המפלגה העיקרי הוא חברתי שמרני לאומני. ה-SD מתנגדת להגירה ובעיקר להגירה מוסלמית הנחשבת בעיניה כבעייתית משיקולי דמוגרפיה. מ-2005 יושב ראש המפלגה הוא אימי אוקסון כאשר ביורן סודר (אנ') הוא מנהיג המפלגה ומזכיר התנועה. מ-2006 סמל התנועה הוא תת-מין של כלנית ששמו המדעי Anemone Hepatica. מאז 2006, השוודים הדמוקרטים התחזקו משמעותית בהתמדה בכל מערכת בחירות, כאשר ב 2022 הגיעו למקום השני עם 73 מושבים.

השוודים הדמוקרטים
Sverigedemokraterna
לוגו המפלגה
מדינה שוודיהשוודיה שוודיה
מנהיגים אימי אוקסון
תקופת הפעילות 1988–הווה (כ־36 שנים)
אידאולוגיות לאומיות
אירוסקפטיות
שמרנות
פופוליזם ימני
מטה סטוקהולם
מיקום במפה הפוליטית ימין פופוליסטי
ארגונים בינלאומיים אירופה של חופש ודמוקרטיה ישירה, השמרנים והרפורמיסטים האירופים עריכת הנתון בוויקינתונים
נציגויות בפרלמנטים
חברי פרלמנט 72 (ריקסדאג), 3 (הפרלמנט האירופי) עריכת הנתון בוויקינתונים
sd.se
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
"אזהרה לילדות שוודיות", הקוראת "להיזהר מגברים שחורים", ו"לשמור על שוודיה, על המשפחה שלך, על הגזע שלך"
כרזה הקוראת "לשמור על שוודיה שוודית"
כרזה הקוראת לצעירי שוודיה לעצור את ההגירה: "עצרו את ההגירה! בשם צעירי שוודיה, דור העתיד של שוודיה"
צעידה של צעירי המפלגה מ-2013

למפלגה הייתה תנועת נוער בשם Sverigedemokratisk ungdom (אנ') שפעלה בין 1998 ל-2015, אשר מתוך תנועה זו צמחו מנהיגיה של מפלגת אלטרנטיבה לשוודיה, דבר שגרם להפסקת פעילותה.[1] מאז 2015 ועד 2022 המפלגה תחזקה תנועת נוער וצעירים (עד גיל 29) בשם Ungsvenskarna (אנ'). שתי התנועות אורגנו ונתמכו על ידי המפלגה. מאז 2013 יש למפלגה עיתון מפלגתי בשם SD-Kuriren שהיא מפיצה לחבריה.

היסטוריה עריכה

שורשים פשיסטים ונאציים עריכה

למפלגה היו שורשים בפשיזם ואף בנאציזם השוודי, כאשר בין מייסדי המפלגה ניתן למנות את גוסטף איקסטרם בן ה-81, אחד מבין מתנדבי הוואפן אס אס ילידי שוודיה שנשאר בגרמניה לאחר המלחמה, וחזר לשוודיה רק לאחר פרישתו לגמלאות.[2][3] בשנותיה הראשונות התאפיינה המפלגה בסממנים נאציים מובהקים, כאשר חבריה ארגנו הפגנות אלימות במאלמה ובגטבורג, שכללו בין היתר את הנפת דגלי צלב הקרס, הצדעות במועל יד וקריאות נגד יהודים ומוסלמים.[4] זאת ועוד, יושב ראש המפלגה הראשון, אנדש קלשטרם, שהיה חבר במפלגת הרייך השוודי (מפלגה נאו-נאצית) איים בשיחת טלפון ב-1984 על אושיית התקשורת השוודי הגה גייגה, כשבין דבריו אמר ש"אנחנו נשרוף אותך ואת כל היהודים".[5][6] בנאום שנשא חבר המפלגה סמואל אלגמלם ב-2008 בעצרת בווקשה הוא ציין לטובה את העובדה ש"אין הרבה יהודים בווקשה".[7]

האירוע המפלגתי הגדול ביותר בשנותיה הראשונות של המפלגה התרחש בהפגנה שהתקיימה ב-30 בנובמבר 1991, באירוע לציון יום השנה לפטירתו של קרל השנים עשר, מלך שוודיה. במהלך האירוע צעדו וטרנים מתנדבי הוואפן אס אס עם דגלי הוורמכט, לצד צעירים נאו נאציים אחרים, וקראו קריאות נגד יהודים. ההפגנה עוררה ביקורת ציבורית נרחבת, ובצעד יוצא דופן נציגי 5 מפלגות מכל קצוות הקשת הפוליטית בשוודיה (מפלגת העם, הסוציאל-דמוקרטים, המתונים, מפלגת המרכז, והנוצרים הדמוקרטים) הוציאו במשותף הודעה מיוחדת המגנה את הגזענות והאנטישמיות שהופגנו במהלך ההפגנה.[8]

רק לאחר שעברה את אחוז החסימה לראשונה ב-2010 החלו בכירים במפלגה להתרחק מהעבר הפשיסטי שלה, ובאופן רשמי, כיום המפלגה מגנה פשיזם ונאציזם.[9][דרוש מקור] עם זאת, הדבר עדיין מוטל בספק ומצוי בדיון ציבורי.[10]

לצד כל זאת, חברי הכנסת של הליכוד נפגשו עם חברי פרלמנט מהמפלגה השוודית בעקבות יוזמה של חבר הכנסת עמית הלוי מהליכוד. המפלגה, אשר מוחרמת על ידי יהודים בשוודיה, ביקשה להצהיר על התנתקות מעברה האנטישמי ותמיכה בישראל, ובכלל זה הכרה בחשיבות המאבק באיראן; התנגדות לתמיכה בטרור על ידי הרשות הפלסטינית; דרישה מממשלת שוודיה להכיר בירושלים כבירת ישראל ולהעביר את שגרירותה לירושלים; וקריאה להכניס את ארגון חזבאללה בשלמותו לרשימת ארגוני הטרור של האיחוד האירופי.[11][12]

הישגי המפלגה עריכה

המפלגה עברה לראשונה את אחוז החסימה, העומד על 4%, בבחירות של 2010. העלייה של המפלגה תאם את העלייה בכל אירופה של מפלגות ימין לאומיות[13].

בבחירות בספטמבר 2018 המפלגה קיבלה 17.5% מקולות הבוחרים והשיגה 62 מקומות בריקסדאג, הפרלמנט השוודי. עם זאת, המפלגה הוחרמה על ידי שאר סיעות הבית, אשר רואות בה עדיין, לדבריהן, מפלגה גזענית ואנטישמית, דבר שהוביל להקמת ממשלות המיעוט ממשלת לוון הראשונה, השנייה והשלישית וממשלת אנדשון הראשונה.

בחודשים הראשונים של שנת 2020, בתקופת מחלת הקורונה העולמית, המפלגה הועמדה בסקרים ארציים כמפלגה הגדולה ביותר וסיימה במקום השני[14].

תוצאות בבחירות עריכה

לפרלמנט (Riksdag) עריכה

שנת בחירות # בוחרים % מכלל הבוחרים # מושבים +/-
1988 1,118 0.0
0 / 349
1991 4,887 0.1
0 / 349
 
1994 13,954 0.3
0 / 349
 
1998 19,624 0.4
0 / 349
 
2002 76,300 1.4
0 / 349
 
2006 162,463 2.9
0 / 349
 
2010 339,610 5.7
20 / 349
  20
2014 781,120 12.9
49 / 349
  29
2018 1,135,627 15.6
62 / 349
  14
2022 1,322,214 20.5
73 / 349
  11

לפרלמנט האירופי עריכה

שנת בחירות # בוחרים % מכלל הבוחרים # מושבים +/-
1999 8,568 0.3
0 / 22
2004 28,303 1.1
0 / 19
 
2009 103,584 3.3
0 / 19
 
2014 359,248 9.7
2 / 20
  2
2019 636,877 15.3
3 / 20
  1

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא השוודים הדמוקרטים בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ SD bryter med SDU, מתוך תאגיד השידור השוודי, 12 בספטמבר 2015. (בשוודית)
  2. ^ Nazist arbetade för SS – var med och grundade SD, כתבה מתוך אתר Svenska Dagbladet, (בשוודית)
  3. ^ Utan ånger: Gustaf Ekström, SS-veteranen som grundade Sverigedemokraterna av Anders Larsson, Johan Ulvenlöv, Matti Palm
  4. ^ Blågul Nazism, כתבה בשלושה חלקים מאת תאגיד השידור השוודי
  5. ^ Utskrift av telefonsamtal till Hagge Geigert, Förundersökningsprotokoll, Göteborgs Polisdistrikt, Dnr K 12585/84, bilaga 3, sid 1. (בשוודית)
  6. ^ Antisemitism, מתוך אתר tunstrom.nu (בשוודית)
  7. ^ Samuel Älgemalm (SD) om judar i Växjö (בשוודית)
  8. ^ fempartimotion i riksdagen: Förbjud förnekandet av Förrintelsen av Tommy Ringart, מתוך הכרוניקה היהודית, גיליון פברואר 1992, עמוד 34 (בשוודית)
  9. ^ Rydgren, Jens (2006). From Tax Populism to Ethnic Nationalism: Radical Right-wing Populism in Sweden. Oxford: Berghahn Books. pp. 108–113. ISBN 1-84545-218-6.
  10. ^ Till skillnad från Magdalena Andersson och hennes socialdemokrater kommer vi varken att lämna eller överge våra rötter., מתוך הטוויטר הרשמי של אוקסון (בשוודית)
  11. ^ שירית אביטן כהן, הליכוד מזהה שינוי מגמה בימין הקיצוני באירופה לטובת ישראל - ומהדק יחסים, באתר ישראל היום, ‏12 ביוני 2023
  12. ^ אסף אוני, מה אפשר ללמוד על המהפכה המשפטית מטיסת נתניהו לאיטליה, באתר גלובס, ‏9 במרץ 2023
  13. ^   Jake Wallis Simons, ‏EU elections 2014: 'I can hear the boots of the 1930s marching through Europe', The Telegraph, 13 May 2014
  14. ^ מהפך בשוודיה: ניצחון דחוק לימין בצל הסחף אל הפופוליסטים. ynet 14 בספטמבר 2022