השטן לובשת פראדה
השטן לובשת פראדה (באנגלית: The Devil Wears Prada) הוא סרט דרמה קומית אמריקאי משנת 2006 בבימויו של דוד פרנקל, ובכיכובן של זוכת פרס אוסקר מריל סטריפ ושל השחקנית אן האת'וויי. הסרט מבוסס באופן חופשי על דמותה של אנה וינטור, עורכת מגזין "ווג" העולמי, ומגולל את סיפורה האמיתי של לורן וייסברגר, סופרת אמריקאית ומחברת הספר "השטן לובשת פראדה", שלפיו נוצר הסרט.
 | |
| כרזת הסרט | |
| מבוסס על | הספר "השטן לובשת פראדה" של לורן וייסברגר |
|---|---|
| בימוי |
דייוויד פרנקל  |
| הופק בידי |
ונדי פיינרמן |
| תסריט |
אליין ברוש מקקנה |
| עריכה |
מארק ליבולסי |
| שחקנים ראשיים |
מריל סטריפ אן האת'וויי אמילי בלאנט סטנלי טוצ'י אדריאן גרנייה סיימון בייקר |
| מוזיקה |
תיאודור שפירו |
| צילום |
פלורין בלהאוס |
| מדינה |
ארצות הברית |
| חברת הפקה |
פוקס המאה ה-20 |
| חברה מפיצה |
InterCom, נטפליקס |
| שיטת הפצה |
וידאו על פי דרישה |
| הקרנת בכורה | 30 ביוני 2006, ארצות הברית |
| משך הקרנה | 106 דקות |
| שפת הסרט |
אנגלית |
| סוגה |
דרמה קומית, סרט דרמה, סרט מבוסס יצירה ספרותית |
| תקציב | 35,000,000$ |
| הכנסות | 326,551,094$ |
| הכנסות באתר מוג'ו | devilwearsprada |
| פרסים |
מועצת ביקורת הקולנוע האמריקנית: עשרת הסרטים הטובים ביותר |
|
www | |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
עלילת הסרטעריכה
הסרט מגולל את סיפורה של אנדריאה סאקס (אן האת'וויי), עיתונאית צעירה שזה עתה סיימה את לימודיה באוניברסיטה ומנסה לפרוץ לעולם התקשורת. היא מתקבלת לעבודה במגזין אופנה יוקרתי בניו יורק בשם "מסלול", תחת פיקודה של העורכת האנוכית והמרשעת מירנדה פריסטלי (מריל סטריפ). העורכת רודה בעובדיה ומשפילה אותם עד כדי כך שהם מתפטרים מעבודתם. הג'וב שקיבלה אנדריאה נחשב יוקרתי, אך היא רק עוזרת שנייה זוטרה ואינה עיתונאית.
אם תשרוד שנה בתפקידה, ייפתחו בפניה דלתות לעולם העיתונות והתקשורת. משפט זה חוזר מספר פעמים בסרט ומהווה מניע להישארותה בתפקיד על אף התלאות שהיא עוברת. למרות תנאי העבודה הקשים והדרישות הבלתי אפשריות של מירנדה, מצליחה אנדי בעבודתה. פריסטלי, שמכנה את כל עוזרותיה בשם אמילי על שם מזכירתה הראשית אמילי (אמילי בלאנט), מתחילה לכנות את אנדי, בצעד יוצא דופן, בשמה המלא, אנדריאה. זאת, להבנתה של אנדי, מאחר ש"כנראה שעשיתי משהו בסדר".
אנדי מתחילה להשתנות, היא עוברת להתלבש בבגדי מעצבים, במותגים מובחרים, ונעדרת ממפגשים עם חבריה עקב מסירותה הבלתי נלאית לעבודה. כך בלי לשים לב היא משנה את גישתה לעבודתה, עד שבן זוגה, טבח ב"דאון טאון" (אדריאן גרנייה), מציג בפניה מראה למצבה. הדבר בא לידי ביטוי באופן הברור ביותר כאשר נודע לו שהיא טסה לפריז במקום אמילי, והוא שוטח בפניה את הטענה כי "היית נוהגת לצחוק על הבנות של 'מסלול', מה קרה לך? עכשיו נהיית אחת מהן!".
לשיא הצלחתה בתפקיד מגיעה אנדי כאשר מירנדה לוקחת אותה איתה לשבוע האופנה בפריז, במקום אמילי. בעקבות שיחה עם מירנדה אנדי מתפטרת. היא מתקבלת לעבודה כעיתונאית בכתב עת ניו-יורקי, בין השאר בזכות המלצתה של מירנדה.
הפקת הסרטעריכה
בראשית המאה ה-21 שימשה לורן וייסברגר, כעוזרתה האישית של עורכת מגזין האופנה היוקרתי "ווג", אנה וינטור[1]. וייסברגר עזבה את ווג, ועברה לעבוד ככותבת במגזין Departures, לצדו של ריצ'רד סטורי, ותחת חסותו החלה בכתיבת רומן הביכורים שלה "השטן לובשת פראדה". ממנו עובד התסריט לסרט באותו השם.
בין וינטור ודמותה הספרותית/קולנועית מירנדה פריסטלי קיימים קווי דמיון רבים; היא בריטית, יש לה שני ילדים, ומשמשת כדירקטורית בחבר המנהלים של מוזיאון המטרופוליטן לאמנות, משרדה של פריסטלי בסרט דומה מאוד בעיצובו למשרדה המקורי של וינטור[2] (בעקבות הסרט שופץ המשרד ומראהו שונה[3]).
במהלך הפקת הסרט ב-2005 נטען כי וינטור הודיעה לאנשים בולטים בעולם האופנה, במיוחד מעצבים, כי היא תיצור "רשימה שחורה" של כל מי שיופיע בסרט בתפקיד עצמו והם לא יפורסמו ב"ווג"[4]. היא הכחישה זאת באמצעות הדובר שלה, שאמר: "וינטור מעוניינת בכל דבר שיתמוך באופנה". בפועל מסתבר שיש אמת בטענה, מאחר שבעוד שמעצבים רבים וכן דוגמניות רבות מוזכרים בסרט, הרי שרק שלושה מהם, ולנטינו גראביני (Valentino Garavani), היידי קלום וברידג'ט הול, הופיעו בסרט בתפקיד עצמם[4].
במחווה הפגנתית, הגיעה וינטור להקרנת הבכורה של הסרט כשהיא לבושה בפראדה מכף רגל ועד ראש. לכתבים נמסר כי תגובתה לסרט הייתה שהסרט בוודאי יופץ מיידית ב-DVD. בראיון שהעניקה לברברה וולטרס ושודר ביום הפצת ה-DVD, אמרה וינטור כי לדעתה הסרט "ממש מבדר" ושיבחה אותו על כך שהתייחס לאופנה כ"מבדרת, זוהרת ומעניינת... אני תמכתי בו במאה אחוז[5]."
הצלחהעריכה
- הסרט יצא לאקרנים באמצע 2006 וזכה להצלחה קופתית גדולה, הוא גרף הכנסות של מעל 325 מיליון דולרים ברחבי העולם.
- השחקנית מריל סטריפ זכתה לשבחים על אופן הופעתה המקורית (והסימפתית יותר) במשחקה כפריסטלי, בצורה שונה מהמתואר בספר.
- העובדה שמעצבים רבים נתנו לשימוש בסרט את מיטב המותגים של בגדיהם ואביזרי האופנה (אקססוריס) שלהם, הפכה את הסרט לסרט בעל קולקציית התלבושות היקרה ביותר בכל הזמנים[6].
- הסרט היה מועמד לפרס גלובוס הזהב בקטגוריית הקומדיה הטובה ביותר, אמילי בלאנט ששיחקה לצידן של הת'וואי וסטריפ הייתה מועמדת לפרס בקטגוריית שחקנית המשנה הטובה ביותר ומריל סטריפ זכתה בפרס השחקנית הטובה ביותר בקטגוריית קומדיה.
- מריל סטריפ הייתה מועמדת על משחקה בפרס השחקנית הטובה ביותר של גילדת שחקני המסך וכן הייתה מועמדת לפרס אוסקר בקטגוריה זו. במהלך טקס האוסקר עלו לבמה עוזרותיה בסרט הת'וואי ובלאנט (אנדי ואמילי) בקטע קומי קצר מאוד כאשר שסטריפ שיתפה עימן פעולה וקימטה את מצחה במבט "פריסטלי" לא מרוצה בטרם קבלת הפרס מידן.
קישורים חיצונייםעריכה
אתר האינטרנט הרשמי של השטן לובשת פראדה
"השטן לובשת פראדה", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"השטן לובשת פראדה", באתר נטפליקס
"השטן לובשת פראדה", באתר AllMovie (באנגלית)
"השטן לובשת פראדה", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
"השטן לובשת פראדה", באתר Box Office Mojo (באנגלית)- "השטן לובשת פראדה", באתר Metacritic (באנגלית)
- "השטן לובשת פראדה", באתר אידיבי
"השטן לובשת פראדה", במסד הנתונים הקולנועיים Kinopoisk.ru (ברוסית)
הערות שולייםעריכה
- ^ Weisberger, Lauren.Author Lauren Weisberger laurenweisberger.com. מתוך דף הבית של לורן וייסברגר
- ^ ראו תצלומים המשווים בין שני המשרדים.
- ^ Melissa Whitworth, The Devil has all the best costumes, Daily Telegraph, June 9, 2006.
- ^ 1 2 THE DEVIL YOU KNOW, ON LINE ONE, the original, November 9, 2005.
- ^ Barbara Walters, Anna Wintour: Always in Vogue in: The 10 Most Fascinating People of 2006, abcnews.go.com, December 12, 2006
- ^ Whitworth, Melissa; June 9, 2006; "The Devil has all the best costumes"; The Daily Telegraph; retrieved January 10, 2007.
