פתיחת התפריט הראשי

השידור העברי של ה-BBC היה פינת שידור בשפה העברית של שידורי החוץ של ה-BBC, המיועדת למאזינים בישראל, אשר שידרה בשנים 1949 עד 1968.

התחלת השידוריםעריכה

שידורי השעה העברית של ה-BBC החלו ב-30 באוקטובר 1949. היה זה השידור העברי הראשון המיועד למאזינים בישראל ששודר מתחנת רדיו זרה, לאחר קום מדינת ישראל. לאחריו באו השידור העברי של קול אמריקה בשנת 1951, השידור העברי מרדיו קול דמשק מסוריה שהחל לשדר ב-1952 ותחנת הרדיו המצרית בעברית (שקיבלה לימים את הכינוי "קול הרע"ם מקהיר") שהחלה לשדר ב-1953. בניגוד לשתיים האחרונות ששידרו דברי תעמולה בוטים בעברית נלעגת, היה השידור העברי מלונדון שידור ענייני כמיטב המסורת של ה-BBC, אוהד לישראל ושודר על ידי שדרים ישראלים.

התחנה שידרה בשעות הערב לפי שעון ישראל בגלים קצרים. השידור הראשון נפתח בדברי ברכה של ד"ר מרדכי עליאש ציר ישראל בלונדון.

צוות התחנהעריכה

מנהל השידור העברי היה אריה גוטליב יהודי יליד פולין, משפטן בהשכלתו שהגיע לאנגליה לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה. משך השידור העברי של ה-BBC היה חצי שעה ביום, בעוד ששידוריו בערבית נמשכו ארבע וחצי שעות ביום. התוכנית שודרה שבעה ימים בשבוע. בתחילת התוכנית שודרו החדשות ופרשנות מפי פרשנים ידועים כריצ'רד קרוסמן ונואל קווארד. בהמשך שודרו תוכניות בנושאי תרבות, אמנות, וספורט. השידור הרבה לראיין ישראלים ידועי שם, סופרים מדינאים ועיתונאים שביקרו בבריטניה, על אודות רשמיהם וחוויותיהם בבריטניה ומאידך שידר רשמים מישראל מפי בריטים ידועים שביקרו כה. השדרים היו, במהלך השנים, חגי פינסקר איש קול ישראל, יעקב אחימאיר לימים איש הערוץ הראשון של הטלוויזיה הישראלית, שדרן הספורט ניסים קיוויתי, אורי אלוני, הבמאי מיכאל אלמז וכתבת העיתון דבר בלונדון רות כהן.

שיפור השידורעריכה

עד שנת 1962 שידרה התחנה את שידוריה בשעות הערב המוקדמות. ב-1 ביוני 1962 החל לוח שידורים חדש של התחנה ושידוריה החלו בשעה 23.15 לפי שעון ישראל. הכוונה בהעתקת שעת השידור הייתה להגביר את ההאזנה בישראל לשידוריה, לאחר הפסקת השידור היומי בקול ישראל. באותה עת היו שידורי קול ישראל מסתיימים במהדורת חדשות בשעה 23.00 ומתחדשים למחרת בשעה 6.00 בבוקר. כמו כן נועד השידור בשעות הערב המאוחרות להגביר את איכות הקליטה, מאחר שהתחנה שידרה בגלים קצרים אשר בשעות הלילה נקלטו באיכות טובה יותר. בלוח השידורים החדש נכללו התוכניות הבאות:

  • "מן העולם היהודי" על חיי היהודים בבריטניה ובעולם
  • "פרשנות בינלאומית" מפי חברי הפרלמנט הבריטי
  • "מקרוב ומרחוק" - סקירת אירועים בעולם ובמזרח התיכון
  • "אנגלית למתחילים" בהוראה בעברית
  • "האזן למאזינים" - השמעת תגובות לשידורי התחנה שהגיעו ממאזינים בישראל
  • "רפרפת" על אירועים בבריטניה
  • "בידור ולחנים"
  • "סקירת הספורט"
  • "חדשות מעולם התעשייה והמדע"

הפסקת השידוריםעריכה

בנובמבר 1965 חזרה התחנה לשדר את שידוריה בשעות הערב המוקדמות משעה 17.00 ועד לשעה 17.30 לפי שעון ישראל. הייתה זו ראשית הקץ של השידור העברי מלונדון. ביולי 1968 החליט משרד החוץ הבריטי על הפסקת שידורי התחנה. הנימוק שניתן להחלטה היה כי הוברר שבישראל אין האזנה מרובה לשידורי התחנה, המשודרים בגלים קצרים, אשר קליטת השידורים בהם קשה, כי בישראל קיימת האזנה מרובה לשידור החוץ של ה-BBC באנגלית - BBC World Service המשודרים בגלים בינוניים (המכונים כיום AM) דרך תחנת הגברה מקפריסין ונקלטים בקלות בישראל, וכי העברת השידור העברי דרך קפריסין עלולה להיתקל בקשיים מצד ממשלת ניקוסיה. כמו כן נומק הצעד גם בקשיי תקציב.

בישראל הובעה מורת רוח מכך שבמקום לעשות ניסיון להגביר את עצמת השידורים הוחלט לבטלם. הובעה הסברה כי הפסקת השידורים נעשתה בלחץ החוגים העוינים לישראל במשרד החוץ הבריטי בהובלתו של שגריר בריטניה בקהיר הרולד בילי כמחווה לערבים. בעיתונות נמסר גם כי ממשלת ישראל עומדת לפנות לממשלת בריטניה בבקשה שלא להפסיק את השידור העברי, משום שהיא רואה בזאת צעד פוליטי וגם איננה מקבלת את הנימוק של קשיי תקציב, באשר לשידורים הנרחבים של ה-BBC בערבית נמצא התקציב הראוי. בקשת ישראל לא נענתה והשידור העברי נפסק כמתוכנן באוקטובר 1968. בזאת תמו 19 שנות השידור העברי מלונדון.

קישורים חיצונייםעריכה