השירות החשאי של ארצות הברית

זרוע של הממשל הפדרלי של ארצות הברית

השירות החשאי של ארצות הבריתאנגלית: The United States Secret Service, בקיצור: The Secret Service, בראשי תיבות: USSS) הוא זרוע של הממשל הפדרלי של ארצות הברית המהווה חלק מהמחלקה לביטחון המולדת של ארצות הברית, ותפקידו להגן על נשיא ארצות הברית ועל אנשים נוספים הקשורים בו (רעייתו, סגן הנשיא ורעייתו, נשיאים לשעבר, מועמדים לנשיאות, ורבים נוספים). השירות החשאי עוסק גם בהגנת מתחם הבית הלבן, וכן במניעת זיוף כספים והונאה.

השירות החשאי של ארצות הברית
United States Secret Service


לוגו ודגל השירות
לוגו ודגל השירות
הלימוזינה הנשיאותית
הלימוזינה הנשיאותית
מידע כללי
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום שיפוט ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
משרד אחראי המחלקה לביטחון המולדת
סוכנות אם המחלקה לביטחון המולדת של ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך הקמה 5 ביולי 1865
ראש רונלד ראו (ממלא מקום)
מטה מרכזי וושינגטון די. סי., ארצות הברית
עובדים 4,500 עריכת הנתון בוויקינתונים
השירות החשאי האמריקאי
קואורדינטות 38°51′03″N 77°01′00″W / 38.850878°N 77.016698°W / 38.850878; -77.016698
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

היסטוריה

עריכה

בעת מלחמת האזרחים האמריקנית ניצבה ארצות הברית אל מול תופעה נרחבת של זיוף כספים. התופעה הייתה כה חמורה עד שפגעה במאמץ המלחמתי, והנשיא אברהם לינקולן הורה לאחד מגיבורי מלחמת האזרחים, ויליאם ווד, ליצור שירות ממשלתי שייאבק בתופעת הזייפנים.

כך החל השירות החשאי את פעולתו, כחלק ממשרד האוצר האמריקאי. פעולתו של השירות החלה ב-5 ביולי 1865, ואכן, עד מהרה הצליחו ווד ואנשיו להקטין את תופעת זיוף הכספים.

גם לאחר שהנשיא לינקולן נרצח על ידי המתנקש ג'ון וילקס בות', לא עלה בדעת השלטונות לייחד את הגוף החדש שהוקם על מנת להגן על חיי הנשיא. כל נושא שמירת הביטחון הלאומי בארצות הברית היה עדיין לא מגובש, וסוכנויות רבות, כגון ה-FBI וה-CIA עדיין לא הוקמו. לא היה גוף ספציפי שתפקידו הוא שמירה על חיי הנשיא, על אף שהתפקיד הוטל לעיתים על "המרשלים", רשות אמריקאית לאכיפת חוק במישור המדינתי.

לאחר רצח הנשיא ויליאם מקינלי בשנת 1901 הצורך בגוף שתפקידו העיקרי יהיה הגנה על הנשיא הפך ברור. למרות שסוכני השירות החשאי שמרו על הנשיא באופן חלקי כבר משנת 1894, קיבל על עצמו השירות את ההגנה המלאה על הנשיא בשנת 1902. בשנת 1908 הוסבו שמונה מאנשי השירות החשאי ליצירת הגרעין לארגון חדש - ה-FBI.

ב-1 במרץ 2003 הועבר השירות החשאי ממשרד האוצר למשרד החדש לביטחון המולדת, כחלק מן הלקחים שהופקו לאחר פיגועי 11 בספטמבר.

החל משנת 2011 חמושים סוכני השירות החשאי באקדח שירות מסוג זיג זאואר P229 בקוטר .357 SIG מ"מ או לחלופין אקדח FN חמש-שבע בקוטר 5.7×28mm. וכן רובה ציד מסוג רמינגטון 870 ותת-מקלעים מסוג MP5 ו-FN P90.

תפקידי השירות החשאי

עריכה

על פי חוק משנת 2012, מגן השירות החשאי על:

  • מבנה הבית הלבן והמבנים המקיפים אותו מצדדיו: בניין מחלקת האוצר והמשרד האקזקוטיבי על שם אייזנהאואר.
  • הנשיא, סגן הנשיא, הנשיא הנבחר וסגן הנשיא הנבחר.
  • בני המשפחה הנשיאותית הקרובים.
  • מגורי סגן הנשיא ומשפחתו. סגן הנשיא ובני משפחתו הקרובים.
  • נציגים דיפלומטיים זרים, ראשי מדינות וממשלות זרות המבקרים בארצות הברית, ונושאי תפקידים רשמיים של ארצות הברית בחו"ל.
  • אלמנות הנשיאים וילדיהם עד גיל 16 או עד 10 שנים מיום עזיבת הילדים את הבית הלבן.
  • נשיאים לשעבר ורעיותיהם (אלא אם הרעייה התגרשה או התחתנה מחדש) עד יום מותם. בין השנים 19972013 הייתה חקיקה שהורתה על הפסקת אבטחת נשיאים לשעבר לאחר 10 שנים מסיום תפקידם, כשזה לא היה תקף לנשיאים שנכנסו לתפקידם טרם חקיקת החוק. בינואר 2013 חתם הנשיא ברק אובמה על חוק המבטל הוראה זו ומשיב את אבטחת הנשיאים לשעבר לכל החיים[1].
  • מועמדים מרכזיים לנשיא ולסגן נשיא.
  • חברי קבינט ספציפיים : כמו מזכיר האוצר והמזכיר לביטחון המולדת, כמו גם לאנשים אחרים לפי הנחיות הנשיא (בדרך כלל ראש סגל הבית הלבן והיועץ לביטחון לאומי, בין היתר).[2]

כמו כן, חוקר השירות החשאי זיוף כספים, זיוף שטרות למיניהם (כגון המחאות נוסעים), מירמה בכרטיסי אשראי, והונאות למיניהן (כגון "העוקץ הניגרי" הידוע).

שיירת הרכבים של השירות החשאי

עריכה

רכבי השירות החשאי ברובם כלי רכב בתוצרת פורד ושברולט ומורכבת אך ורק מרכבים מתוצרת ארצות הברית, מאז שנת 2001 בכל נסיעה מחוץ לעיר השיירה מונה כ-45 כלי רכב, בעוד הלימוזינות עצמן מתוחזקות על ידי הבית הלבן, רכבי ה"תמיכה" בשיירה מתוחזקים על ידי המשרד הצבאי בבית הלבן. על המכוניות הנשיאותיות תמיד יופיעו בקדמת הרכב שני דגלים, שאחד מהם באופן קבוע הוא דגל ארצות הברית והשני דגל המדינה המארחת. כמו כן מופיע על דלתות המרכב הסמל של נשיאות ארצות הברית. בין היתר ניתן למצוא באופן קבוע בשיירה המלווה רכב פיקוד מסוג שברולט סוברבן (רכב זה משבש גלי רדיו ופוגע לעיתים ברשת הסלולר של הנוכחים באזור על מנת למנוע מתקפה על השיירה דרך טלפון נייד, רכב זה לא אהוד על התושבים האמריקאים). בנוסף ניתן למצוא בשיירה רכב מסוג פורד לניטרול חומרים מסוכנים. (Ford F550/Horton) אשר נוכחת בעיקר לקראת סוף השיירה. עוד ניתן למצוא רכבי פורד גדולים אשר מסיעים את הפמליה של הנשיא, מספר כלי רכב להסעת הצוות הטקטי למקרי חירום (U.S. Secret Service ERT), שתי לימוזינות של הנשיא שאחת מהן היא לימוזינת כוננות למקרה שהשנייה נפגעת, אמבולנס שסוגר את סיום השיירה ורכבי ליווי משטרתי מיוחד של המדינה המארחת.

מבנה השירות החשאי

עריכה

בשירות החשאי מועסקים 5,000 אנשים, מהם 2,100 סוכנים (שתפקידם לבצע את ההגנה ואת החקירות בפועל), 1,200 שוטרים במדים (שתפקידם לבצע את ההגנה ההיקפית על המבנים שעליהם מגן השירות), ו-1,700 מועסקים בתפקידים טכניים ומינהלתיים. לשירות החשאי 125 משרדים ברחבי העולם. השירות מפעיל יחידה מיוחדת של רוכבי אופניים על מנת לבצע מרדפים מהירים אחר חשודים.

ראשי השירות החשאי

עריכה
  1. ויליאם פטריק ווד (1865–1869)
  2. הייראם וויטלי (1869–1874)
  3. אלמר וושברן (1874–1876)
  4. ג'יימס ברוקס (1876–1888)
  5. ג'ון בל (1888–1890)
  6. אנדרו דראמונד (1891–1894)
  7. ויליאם הייזן (1894–1898)
  8. ג'ון אלברט וויקי (1898–1911)
  9. ויליאם פלין (1912–1917)
  10. ויליאם מוראן (1917–1936)
  11. פרנק וילסון (1937–1946)
  12. ג'יימס מאלוני (1946–1948)
  13. אורבנוס אדמונד באומן (1948–1961)
  14. ג'יימס ראולי (1961–1973)
  15. סטוארט נייט (1973–1981)
  16. ג'ון סימפסון (1981–1992)
  17. ג'ון מאגאו (1992–1993)
  18. אלג'יי באורון (1993–1997)
  19. לואיס מרלטי (1997–1999)
  20. בריאן סטפורד (1999–2003)
  21. ויליאם ראלף באשם (2003–2006)
  22. מארק סאליבן (2006–2013)
  23. ג'וליה פירסן (2013-2014)
  24. ג'וזף קלנסי (2014–2017)
  25. רנדולף אלס (2017–2019)
  26. ג'יימס מארי (אנ') (2019–2022)
  27. קימברלי צ'יטל (2024-2022)

גלריה

עריכה

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה