השכן הקסום שלי טוטורו

סרט אנימה יפני

השכן הקסום שלי טוטורויפנית: となりのトトロ, מילולי: שכני טוטורו) הוא סרט אנימה יפני משנת 1988. הסרט נכתב ובוים על ידי הייאו מיאזאקי והופק באולפני ג'יבלי. במשך השנים שודר הסרט בערוצי הסרטים בכבלים ובלוויין, ובשנת 2008 הופץ הסרט רשמית בבתי הקולנוע בישראל.

השכן הקסום שלי טוטורו
となりのトトロ
Totoro.jpg
כרזת הסרט בעברית
בימוי הייאו מיאזאקי עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי טורו האראה עריכת הנתון בוויקינתונים
תסריט הייאו מיאזאקי עריכת הנתון בוויקינתונים
עריכה טקאשי סאיאמה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדבבים צ'יקה סאקאמוטו
נוריקו היקאדאה
היטושי טאקאג'י
מוזיקה ג'ו היסאישי עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום היסאו שיראי
מדינה יפן עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה סטודיו ג'יבלי עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה טוהו
טרומה
הקרנת בכורה יפןיפן 16 באפריל 1988
ישראלישראל 31 ביולי 2008 (הגרסה המקורית)
ישראלישראל 1 בינואר 2008 (הגרסה המדובבת)[דרוש מקור]
משך הקרנה 86 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט יפנית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט פנטזיה, דרמת אנימה ומנגה, פנטזיית אנימה ומנגה, סרט ילדים עריכת הנתון בוויקינתונים
האתר הרשמי
דף הסרט ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

עלילהעריכה

בשנות ה-50 פרופסור באוניברסיטת טוקיו ושתי בנותיו, מיי וסצקי, עוברים לגור בבית ישן בכפר, בעודם מחכים שאימם תשתחרר משנים של שהייה בבית החולים.

באחד הימים משחקת מיי, האחות הקטנה, בקרבת הבית. היא נתקלת בשני יצורים, האחד לבן והשני כחול, שאוספים בלוטים. מיי מחליטה לעקוב אחריהם ומגלה מאורה בה גר יצור גדול ופרוותי, ששאג לה את שמו, טוטורו. אביה של מיי מספר לה שטוטורו הוא "השומר של היער", ונדיר לפגוש אותו.

לילה גשום אחד, בזמן שהבנות מחכות שהאוטובוס שבו נסע אביהן יגיע, וישיב אותו אליהן, מופיע טוטורו ועומד לידן בתחנה. סצקי מסרה לידיו באדיבות את המטרייה שאביהן שכח, אחרי שראתה שטוטורו השתמש בעלה גדול, דבר שלא ממש הגן עליו מהגשם. זאת הפעם הראשונה שבה סצקי (האחות הגדולה) רואה את טוטורו. אחר כך הגיע האוטובוס הקסום שהיה בעצם חתול צהוב ענק ובבטנו כיסאות ישיבה. טוטורו נותן למיי וסצקי מתנה, האוטובוס אוסף את טוטורו ונוסע, וכעבור דקה מגיע האוטובוס של האב והן מספרות לו בהתלהבות שהן פגשו את טוטורו.

בסוף הסרט מחליטה מיי ללכת לבקר את אמא שלה בבית החולים, אחרי ששמעה מאחותה שהיא לא תשתחרר מבית החולים בסוף השבוע, בניגוד למה שהובטח להן. לכן היא צועדת מהר לכיוון בית החולים ונעלמת. כל הכפר דואג למיי ואנשי הכפר מתחילים בחיפושים נרחבים אחריה. בהמשך אנשי הכפר מוצאים נעל קטנה באגם, וחוששים שמיי טבעה, ואחר-כך מתברר שהנעל לא שייכת לה. סצקי רצה אל העץ הענק של טוטורו, שם היא מספרת לו שמיי נעלמה. הוא קורא לאוטובוס, והאוטובוס-חתול אוסף את סצקי ועוזר לה למצוא את אחותה הקטנה. הוא לוקח את שתיהן לבית החולים של אימן, כדי שמיי תביא לאימה החולה קלח תירס שעליו נכתב "לאמא".

דמויותעריכה

  • סצקי קוסאקאבה – אחותה הגדולה של מיי, בת 11. בנים אינם מוצאים חן בעיניה במיוחד.
  • מיי קוסאקאבה – אחותה הקטנה של סצקי, בת 4. פגשה את טוטורו בעודו ישן שינה עמוקה.
  • טצו קוסאקאבה – אבא של מיי וסצקי, עובד באוניברסיטה של טוקיו.
  • יצוקו קוסאקאבה – אמא של מיי וסצקי, חולה ומאושפזת בבית החולים. היא נמנעה מללכת חזרה הביתה, כי הייתה מצוננת. הרופאים חששו שמצבה יחמיר למחלה חמורה יותר.
  • טוטורו – הרוח החברותית של היער. צבעי פרוותו הם אפור ולבן. סצקי ביקשה את סיועו כשחיפשה את מיי.
  • נאני-בעלת הבית של מיי וסצקי. אישה זקנה וחביבה. כינויה הוא סבתא.

צוות המדבבים בהפקת הדיבוב היפני והעבריעריכה

דמות מדבב מדבב בעברית
סצקי קוסאקאבה נוריקו הידאקאה ליאנה עיון
מיי קוסאקאבה צ'יקה סאקאמוטו מאיה לבני
פרופסור קוסאקאבה שיגסאטו איטוי אלי לולאי
גברת קוסאקאבה סומי שימאמוטו אורנה כץ
קאנטה טושייוקי אמגסא איתי לוי
נאני טאניאה קיטבאישי שרה פון שוורצה
טוטורו היטושי טאקאג'י ללא קול (אם כי הוא שואג לעיתים)

קישורים חיצונייםעריכה


  ערך זה הוא קצרמר בנושא קולנוע. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.