פתיחת התפריט הראשי

השלושרים

להקת פופ ישראלית

השלושרים הייתה להקת פופ שפעלה בישראל בשנים 19691970. היא הוקמה ביוזמתו של המפיק והזמר בני אמדורסקי, שצירף אליו את שלום חנוך וחברו ללהקת הנח"ל חנן יובל. שם הלהקה הוא שילוב של "שלושה ששרים" ו"קלושרים" (Clochards, "נוודים" או "בטלנים" בצרפתית)

השלושרים
Shlosharim.jpeg
עטיפת האלבום "השלושרים", 31 באוגוסט 1969, הד ארצי
שנות פעילות 19691970
סוגה מוזיקת פופ
חברים
בני אמדורסקי
שלום חנוך
חנן יובל

המוזיקה של השלושרים נחשבה חדשנית לתקופתה, באופן שבו שילבה בשיריה השפעות מוזיקת פופ, בעיקר בהשראת הביטלס, אך גם קאנטרי ונגיעות של מוזיקה חסידית. אלבומה היחיד שיצא ב-31 באוגוסט 1969 זכה להצלחה מסחרית נאה. בין המשתתפים בנגינה באלבום היו המוזיקאי דני סנדרסון בגיטרות, אלי מגן בבס, אהרל'ה קמינסקי בתופים ומישה סגל, שעיבד את כל שירי האלבום, בקלידים.

שלום חנוך הלחין את רוב שירי הלהקה, ביניהם: "מי מפחד מגברת לוין" (מילים: יהונתן גפן), שרבים סברו כי הדמות המרכזית בו - בעלת טור ביקורת בעיתון משפיע - מבוססת על דמותה של מבקרת התרבות הדה בושס, "לילי שלי" (מילים: יענקל'ה רוטבליט ושלום חנוך), "איפה נטשה ופייר" (מילים: יהונתן גפן), וכמו כן גם השירים "ציף ציף מעל הרציף" (לחן: דני ליטני) ו"לו הייתי פיראט" (לחן: יאיר רוזנבלום), שניהם נכתבו על ידי ירון לונדון.

את עטיפת האלבום צייר ועיצב הגרפיקאי והאמן דוד טרטקובר בצירוף תצלומים מאת הצלמת אלונה איינשטיין.

מיד עם צאת אלבומם הראשון והיחיד בשנת 1969, הפיקו אולפני רול תוכנית מיוחדת ששודרה בטלוויזיה הישראלית, אשר כללה את מיטב שירי הלהקה וקטעי קישור. לתוכנית קראו "סתם ככה עם השלושרים" והיא זכתה להצלחה טלוויזיונית רבה, כנראה גם בשל העובדה שהיא שודרה בערוץ הישראלי היחיד באותה תקופה. את התוכנית ביים שמואל אימברמן שגם משתתף בתוכנית בתפקיד עצמו. באותה שנה זכה במקום השני בפסטיבל הזמר החסידי שירו של שלמה קרליבך "והאר עינינו" בביצועם.

ב-1970 הקליטה הלהקה ארבעה שירים (שכנראה נועדו לאלבום השני של הלהקה), שמתוכם הפכו שלושה ללהיטים והם "היושבת בשורה הראשונה" (שלום חנוך), "זה לא יכול להיות" (יהונתן גפן/אלונה טוראל) והביצוע המקורי ל"פגישה לאין קץ" (נתן אלתרמן/נעמי שמר). לאחר הקלטת השירים הללו עזב שלום חנוך ללונדון, בניסיון לבנות לעצמו קריירת רוק בינלאומית, ובעקבות זאת נגנזו התוכניות לאלבום שני והלהקה התפרקה.

בשנת 1993 התאחדו "השלושרים" בפעם הראשונה והאחרונה, בתוכנית טלוויזיה שהוקדשה לבני אמדורסקי, אשר נפטר ממחלת הסרטן מספר חודשים לאחר מכן.

לקריאה נוספתעריכה

  • נעם רפפורט, רוק ישראלי 1973-1967, הוצאת מרום תרבות ישראלית, תל אביב 2018

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה