פוליטיקה של ישראל

פוליטיקה ישראלית
(הופנה מהדף השמאל הישראלי)

הפוליטיקה הישראלית כוללת תנועות, מפלגות וארגונים רבים. האידאולוגיה השלטת בישראל היא הציונות, ומרבית המפלגות במדינה מציינות את ערכיה כבסיס למצעיהן. הגושים הפוליטיים העיקריים בפוליטיקה הישראלית ובכנסת בפרט משויכים לזרמים האידאולוגיים של הימין, המרכז והשמאל. חלוקה זו אמנם דומה לפוליטיקה במדינות רבות בעולם - אך בישראל יש לה משמעויות ויישומים ייחודיים. ובדומה בחברות ומדינות בעולם, משתנה מעת לעת משמעות המונחים בציבוריות ובתקשורת בישראל.

בנוסף לשלושת הגושים המרכזיים וגם במקביל להן, קיימות קבוצות סקטוריאליות באוכלוסייה: חילוניםמסורתיים), דתיים לאומיים, חרדים, עולים ממדינות ברית המועצות לשעבר, ערבים, דרוזים, בדואים ועוד. אל חלוקה זו נוספה גם החלוקה העדתית המיטשטשת בקרב היהודים: למזרחים ולאשכנזים.

התגבשות הזרמים הפוליטיים בישראל החלה עוד בתקופת היישוב בשנות ה-20 של המאה ה-20, בדמותם של תנועת העבודה, הציונות הדתית, החוגים "האזרחיים" (כגון הציונים הכלליים) והרוויזיוניסטים.

השיח הפוליטי בישראל נע בעיקר סביב הציר הביטחוני-מדיני, זאת בניגוד למדינות אירופה שם החלוקה היא בעיקר על פי העמדות בתחום הכלכלי-חברתי. לפי הציר הזה מוגדרים גם מחנות השמאל והימין בכלל. החלוקה בין שמאל וימין בפוליטיקה הישראלית נעשית בעיקר לפי הפרמטרים הבאים: היחס למעמד יהודה ושומרון, ההתנחלויות ותהליך השלום הישראלי-פלסטיני, ביחס לכלכלה, יחסי דת ומדינה ובחלוקת המשאבים הכלכליים של המדינה.

מליאת הכנסת - בית הנבחרים הישראלי
פתקי הצבעה של מפלגות בקלפי
עתידן של ההתנחלויות נידון רבות בפוליטיקה הישראלית ומהוות את מוקד החיתוך בין הימין המרכז והשמאל

נושאי חתךעריכה

הציר המדיני-ביטחוניעריכה

בנושא המדיני-ביטחוני נחלקים הגושים הפוליטיים לפי עמדתם כלפי מעמד יהודה ושומרון, ההתנחלויות ותהליך השלום הישראלי-פלסטיני.

הימין הישראלי תומך בסיפוח, בין אם מלא או חלקי, של יהודה ושומרון. ביחס לפלסטינים בשטחי A ו-B, הדעות נעות בין הרחבת האוטונומיה לתושבים ועד פירוק הרשות הפלסטינית. הימין מתנגד להקמת מדינה פלסטינית, התנגדות שמנומקת בסיבות לאומיות, כמו אי-הכרה בזכותם של הפלסטינים להגדרה עצמית, וביטחוניות, כמו הטענה שהקמת מדינה כזאת מהווה איום על קיומה של מדינת ישראל ופגיעה קשה בביטחונה. הימין הישראלי דוגל בבניית התנחלויות, בין בגושי ההתיישבות ובין מבודדות, ורואה בהן מימוש זכותו של עם ישראל על ארץ ישראל.

השמאל הישראלי, לעומת זאת, תומך בנסיגה ברמה מסוימת מהשטחים. השמאל מתנגד להתנחלויות המבודדות, אך מקבל בעיקרו את אלו השוכנות בגושי ההתיישבות. מהלכים אלו מנומקים על ידי השמאל הציוני בכך שהתבססות אזרחית ביהודה ושומרון עלולה לסכן את קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, לסכל את תהליך השלום הישראלי-פלסטיני, ולפגוע במדינה ביטחונית, מדינית וכלכלית. בפלגים קיצוניים יותר של השמאל נובעת ההתנגדות מהדעה שההתנחלויות גורמות להפרת זכויות האדם של הפלסטינים. דעה זאת מובאת על ידי ארגוני שמאל רדיקלי שונים, אשר רואים בהתנחלויות, יחד עם מהלכים נוספים של ישראל בשטחים, עוולות במסגרת הכיבוש הישראלי.

היחס לפלסטיניםעריכה

העמדה הבסיסית של השמאל היהודי בישראל מושתתת על הכרה בזכויות של הפלסטינים בארץ. זכות היהודים על ארץ ישראל, צריכה לסגת במידה רבה או מועטה בפני זכויות הפלסטינים על פי תפיסת השמאל. מחנה השמאל דוגל ברובו הגדול בפתרון שתי המדינות ובחתירה לפשרה עם הפלסטינים הכוללת הקמת מדינה פלסטינית אשר במקרים רבים, כולל גם פינוי של מתנחלים בהסכמה או בכוח, ובמיעוטו בפתרון מדינה אחת דו-לאומית.

העמדה הבסיסית של הימין היהודי מתבססת על זכותם של היהודים על ארץ ישראל (מסיבות דתיות או היסטוריות או בשל הצורך בהבטחת קיומה של מדינת ישראל). גם הימין, בחלקו, חותר לפשרה עם הפלסטינים ולשם כך מוכן לוויתורים גדולים לעומת עמדותיו המקוריות (אם כי הוויתורים המוצהרים של הימין פחותים, בדרך כלל, במידה רבה, מאלה של השמאל). נכונותם של חוגי ימין רבים לוותר על חלקים מארץ ישראל אינה מתבססת על זכות של הפלסטינים על ארץ ישראל אלא על צורך ליישב את הסכסוך עמם. חלק אחר בימין, בעיקר בימין הדתי מאמין בארץ ישראל השלמה. בימין דעות שונות, ביניהן מתן אוטונומיה לפלסטינים או הפיכתם לאזרחים ירדנים ועד כדי הסכמה ל"שתי מדינות לשני עמים" (אם כי לא כ"משאת נפש"). בימין הרדיקלי (ובעבר גם בשמאל הסוציאליסטי) מוצע גם טרנספר של הפלסטינים, בהסכמה או בכוח. בגלל החשדנות הרבה של הימין כלפי הפלסטינים וכוונותיהם האמיתיות, הימין שם דגש על משא ומתן זהיר, תוך קבלת ערבויות בינלאומיות ופלסטיניות, כדי להבטיח שאופיה, ביטחונה ואינטרסיה של ישראל לא יפגעו.

היחס לטרורעריכה

הימין מתנגד לגישה הטוענת כי הטרור הערבי נובע מ"ייאוש מהתהליך המדיני" או כתוצאה מ"הכיבוש" ו"המצור על עזה" היות שהטרור התקיים גם לפני "הכיבוש" ולפני "המצור על עזה". לדידו, הטרור הערבי נובע מחוסר השלמה עם קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית במזרח התיכון הערבי-אסלאמי וייתקיים כל עוד לערבים יש זיק של תקווה שבאמצעות כוח ואלימות הם יצליחו להשמיד את ישראל ולסלק את היהודים מארץ ישראל. לגישת הימין, הדרך להפסקת הטרור צריכה להיות הקמת "קיר ברזל" וגדיעת התקווה הערבית להשמדת ישראל, וזאת על ידי שלילת נסיגות משטחים בשליטת ישראל והגברת הבנייה וההתיישבות בכל חלקי הארץ, ובמקביל חיזוק צה"ל והההרתעה האסטרטגית. לפיכך, הימין דוגל בדיכוי הטרור בכוח צבאי ובפרט בסיכולים ממוקדים כנגד מחבלים מכל הדרגים ובהריסת בתי מחבלים. חלקים בימין דוגלים גם בעונש מוות למחבלים ובגירוש משפחות מחבלים כדי לחזק את ההרתעה נגד "טרור יחידים".

היחס להתנחלויותעריכה

הימין הציוני דוגל בהתיישבות בשטחים, ואילו השמאל תומך בפירוק חלק מההתנחלויות ומסירת השטחים לידי הפלסטינים. מיעוטו של השמאל הציוני וכל השמאל הרדיקלי (ואף רוב הערבים, שמאל וימין כאחד) תומכים בפירוק כל ההתנחלויות. בעבר הימין החילוני דגל ברעיון ארץ ישראל השלמה, אולם כיום מטרה זו היא נחלתו הכמעט בלעדית של הימין הדתי, בעוד הימין החילוני ברובו מוכן להכיר, בצער ובלית ברירה, בפשרה טריטוריאלית כלשהי. כיום, רוב הימין המתון ומחנה המרכז בישראל תומכים בהשארת רוב ההתנחלויות (ובעיקר הגושים הגדולים וההתנחלויות שקרובות לקו הירוק) תחת ריבונות ישראל. גם השמאל אינו אחיד בגישתו להתנחלויות: בעוד חוגי שמאל מסוימים קוראים לחתירה למשא ומתן עם הפלסטינים בנושא השטחים, חוגי שמאל אחרים קוראים לפינוי מלא של ההתנחלויות גם ללא הסכמה בצד הפלסטיני.

הציר החברתי-כלכליעריכה

יחסי דת ומדינהעריכה

נושא יחסי דת ומדינה מציף מחלוקת הקשורה להגדרת מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. המחלוקת נוגעת למתחים שבין שני מרכיבי ההגדרה, ולשאלה האם יש להגדיר את המדינה כיהודית במובן הדתי של המילה, או במובן הלאומי בלבד. בסוגיות דת ומדינה החלוקה היסודית אינה לימין ושמאל אלא לחילונים ודתיים. רוב החילונים תומכים בביטול חוקים דתיים, לעומת רוב הדתיים התומכים בשימורם.[1] עמדה דתית רדיקלית תומכת בחקיקה דתית עד כדי הפיכת המדינה למדינת הלכה, במטרה לחזק את זהותה היהודית של המדינה. ומנגד, עמדה רדיקלית חילונית תומכת בהפרדת דת ומדינה וביטול הסטטוס קוו.

מדיניות כלכליתעריכה

בישראל אין חפיפה מובהקת בין העמדה המדינית לזו הכלכלית. ככלל השמאל הישראלי תומך בהרחבת מעורבות הממשלה במשק והרחבת מדינת הרווחה. עמדותיהן נעות מסוציאל-דמוקרטיה ועד קומוניזם. בקרב השמאל הרדיקלי, הן הציוני והן הלא-ציוני ישנם המחזיקים בעמדות מרקסיסטיות.[2] רבים בימין קוראים גם הם להרחבת מדינת הרווחה ומעורבות הממשלה במשק.

רוב תנועות המרכז (כמו שינוי, המפלגה הליברלית הישראלית, יש עתיד ואחרות) ורוב תנועות הימין (כמו הליכוד וימינה) נוטים יותר לליברליזם כלכלי ומאמינים בשוק חופשי המתבסס על יזמות והיי-טק תוך הפחתת הרגולציה הממשלתית על הכלכלה, החברות והעסקים הקטנים והבינוניים.

הזרמים הפוליטיים בישראלעריכה

להלן החלוקה המקובלת לזרמים הפוליטיים העיקריים בארץ. החלוקה על פי קווים אלה נובעת מההתפלגות הקואליציונית שבאופן היסטורי נחלקת בין גוש ה"ימין", בהובלת הליכוד, לבין גוש ה"שמאל", בהובלת העבודה, עם ניסיונות חוזרים ונשנים של מפלגות שונות ליצור "מרכז" יציב (קדימה, כחול לבן). עם זאת, ערכי היסוד של ציונות ודמוקרטיה משותפים לגוש ה"מרכז" ולרובם המכריע הן של גוש ה"שמאל" והן של גוש ה"ימין". מרבית החברה הישראלית חלוקה בדרכי מימושם של אותם ערכי יסוד. לעומת זאת, האגפים הרדיקליים בימין ובשמאל עשויים להתנגד לציונות, לדמוקרטיה, או לשני הערכים גם יחד, מתוך נשיאת ערכי יסוד אחרים (כגון לאומנות יהודית, לאומנות ערבית, פוסט-ציונות, או חרדיות).

השמאלעריכה

  ערך מורחב – שמאל פוליטי בישראל


 
הפגנת "שלום עכשיו" בחברון, לציון "40 שנה לכיבוש"

השמאל בישראל, אשר נקרא בעבר "מחנה הפועלים" בשל זיקתו החזקה לסוציאליזם, מונהג באופן מסורתי על ידי מפלגת העבודה (בפרט כמפא"י) על גלגוליה השונים אשר ייצגה את הכלכלה הסוציאליסטית, ובשנות ה-90 של המאה ה-20 הובילה את תהליך אוסלו. מחנה זה, הכולל בכנסת גם את מרצ וחד"ש, דוגל בגישה יונית כלפי הסכסוך הישראלי-ערבי ומאמין שוויתורים מצד ישראל יביאו להסכמי שלום והם הדרך הטובה ביותר לפתרון הסכסוך. השמאל מעדיף קידום משא ומתן דיפלומטי, גם אם הוא כרוך ב"וויתורים" מצד ישראל אפילו אם וויתורים אלה הם חד צדדיים (שבעיני חלקם אינם נחשבים לוויתורים), על פני פעולות צבאיות, ומתנגד לנוכחות הישראלית בשטחים או ברובם. כלומר, השמאל תומך בוויתורים טריטוריאליים ובפינוי רוב ההתנחלויות (או אף כולן) ובהקמת מדינה פלסטינית בשטחי יהודה, שומרון ועזה.

בהיבט המדיני, השמאל בארץ מתחלק בין שמאל ציוני התומך בציונות לבין השמאל הרדיקלי, שחלק ניכר ממנו מתנגד לציונות ורואה בה תנועה שנישלה את העם הפלסטיני מאדמתו. השמאל הציוני תומך בעיקרון שתי המדינות לשני העמים וסבור שכך יתאפשר לשמר בה את הרוב היהודי מבלי לפגוע בזכויותיה של האוכלוסייה הפלסטינית ביו"ש ובעזה. לדעתו של השמאל הציוני, עיקרון שתי המדינות חיוני לקיומה של מדינת ישראל כמדינת הלאום היהודי, תוך שמירה על הלגיטימציה הבינלאומית שלה. כמו כן, השמאל הציוני סבור שעקרון שתי המדינות הוא צעד הכרחי לשם כינון שלום בעתיד עם העולם הערבי. לעומת זאת, רובו של השמאל הרדיקלי היהודי דוגל בביטול מדינת ישראל כמדינה יהודית והפיכתה למדינה נייטראלית מבחינה לאומית, בין אם לאחר חלוקתה קודם לכן לשתי מדינות או בהפיכתה למדינה דו-לאומית על כל שטחי ארץ ישראל. השמאל נוטה לליברליזם בנושאי חברה, דת ומדינה. הוא תומך בהפרדת דת ומדינה וחופש מדת. הוא בעד שוויון זכויות לבני מיעוטים (לרבות מיעוטים על רקע מגדר מיני, כגון הלהט"ב). בנושאי כלכלה קיימת קשת של דעות בחוגי שמאל שונים, בין קומוניזם לסוציאל-דמוקרטיה ומדינת רווחה. כך מרצ מזוהה כמפלגה הדוגלת במדיניות רווחה כלכלית, והפרדת הדת מהמדינה. בנוסף, היא מקדמת מדיניות לחיזוק זכויות מיעוטים כגון ערבים אזרחי ישראל, נכים, פליטים לא יהודים (כגון עובדים זרים) וקהילת הלהט"ב. גוש השמאל הלך וקטן במהלך העשורים האחרונים בעקבות אירועי הסכם אוסלו והאינתיפאדה השנייה ובכנסת העשרים ושלוש מונה בסה"כ 6 מנדטים בלבד של מפלגות העבודה ומפלגת מרצ

אחד מארגוני השמאל החוץ-פרלמנטריים הוותיקים הוא "שלום עכשיו", הפועל לסיום "הכיבוש" ולגיוס תמיכה ציבורית לכך וסבור שצעדים אלה יביאו לקידום השלום עם הפלסטינים ועם מדינות ערב. הארגון מתרכז בעיקר בפעילות נגד ההתנחלויות. עוד ארגונים שפועלים לקדם הסכם מדיני עם הפלסטינים הם יוזמת ז'נבה של יוסי ביילין והמפקד הלאומי של עמי אילון. לצדם פועלים עשרות ארגוני שמאל וכמה ארגוני שמאל רדיקלי קטנים, כאשר רבים מהם מתעסקים בעיקר בסכסוך הישראלי-פלסטיני. הקרן החדשה לישראל תומכת ומממנת ארגוני שמאל רבים.

הימיןעריכה

  ערך מורחב – ימין פוליטי בישראל

הימין בישראל דוגל בלאומיות יהודית, ומאוחד בעיקרון שמדינת ישראל צריכה להיות מדינת העם היהודי. בשל כך הימין מכונה המחנה הלאומי. בעוד על אופייה הדתי של המדינה ועל אופיה הדמוקרטי יש דעות שונות, החל מהפרדת הדת מהמדינה ודמוקרטיה ליברלית, עבור במדינה יהודית ודמוקרטית ועד מדינת הלכה, יש הסכמה שעל ישראל לשמור על אופייה היהודי-לאומי ושלילה מוחלטת של כל טענה כלפי ישראל לוותר על אופייה היהודי וסמליה. הימין תומך במלחמה בטרור באמצעות כוח צבאי, משא ומתן זהיר עם הערבים המבוסס על "שלום תמורת שלום" עם מינימום מסירת שטחים. כמו כן, חלק ניכר מהימין תומך בארץ ישראל השלמה ובהתנחלויות ביהודה ושומרון.[3] מבחינה חברתית-כלכלית הימין תומך בגישות שונות, ממדינת רווחה ועד כלכלת שוק.

מפלגת הימין הגדולה בישראל היא מפלגת הליכוד, על גלגוליה השונים, לאחר שתנועת החרות התאחדה עם המפלגה הליברלית הישראלית ועם מספר מפלגות ימין אחרות. התנועה מייצגת את חזונו של זאב ז'בוטינסקי ודרכו של מנחם בגין למדינה יהודית, דמוקרטית וליברלית המבוססת על זכותו של עם ישראל על כל ארץ ישראל, ומציגה עצמה כחלופה למפלגת העבודה גם בתפיסתה הכלכלית התומכת בכלכלת שוק. נכון ל-2019 הליכוד בראשות בנימין נתניהו היא מפלגת ימין-מרכז שחלק מחבריה (כולל נתניהו עצמו) תומך בהסדר מדיני עם הפלסטינים שבו תוקם מדינה פלסטינית מפורזת לצד מדינת ישראל.[4][5]

מפלגות ימין נוספות בישראל הן ישראל ביתנו וימינה ומחוצה לה על ידי מועצת יש"ע, גוש אמונים, ישראל שלי, הפורום המשפטי למען ישראל ושלל תנועות אחרות. מחנה הימין מתאפיין בגישה ניצית כלפי הסכסוך הישראלי-ערבי, הוא מאמין שהערבים אינם מעוניינים בשלום אמת וכל הדיבורים על הסכם הם הונאה שמטרתם להחליש את ישראל ולהקים בסיסי טרור קדמיים בשטחים. לפיכך, הם מאמינים בגישה תקיפה כנגד הטרור הפלסטיני והתנגדו להסכמי אוסלו, אותם הם ראו כתרמית ערבית. הימין סבור שאפשר למגר את הטרור באמצעות פעולות צבאיות ותמך במבצעים דוגמת חומת מגן[6][7] וכן במדיניות הסיכולים הממוקדים. רוב הימין תמך בארץ ישראל השלמה ומתנגד לעקירת התנחלויות, אולם בתנאים שנוצרו בסוף העשור הראשון של המאה ה-21 מוכנים ראשי שתיים משלוש המפלגות הגדולות בימין (הליכוד וישראל ביתנו) המהוות רוב מוחלט בו, לפשרה טריטוריאלית, אך מתנגדים לחלוקת ירושלים.[8]

רוב הדתיים הלאומיים נוטים באופן מובהק לימין, כאשר בציונות הדתית יש מספר זרמים: הקיבוץ הדתי, הזרם הממלכתי, חרדים לאומיים והזרם הרדיקלי יותר (המכונה לעיתים נוער הגבעות). כמו כן, חלק מבני הציונות הדתית (כ-15%) הם תושבי ההתנחלויות ותומכים בתנועת גוש אמונים. בציונות הדתית פועל גם זרם של שמאל-דתי (המזוהה פוליטית עם מפלגת מימד ותנועת ציונות דתית ריאלית), אך מדובר בזרם קטן יחסית. המפד"ל, מפלגת דתית-לאומית שייצגה הלכה למעשה את הציונות הדתית, הייתה בעבר מפלגת מרכז-שמאל, בעלת ברית של מפא"י ושל מפלגת העבודה הישראלית. אולם בעשורים האחרונים, כשההיבטים המדיניים זכו להדגשה יתרה בפוליטיקה הישראלית, נוצר פער בין המפלגות והמפד"ל מצאה עצמה בין מפלגות הימין, על רקע היותה תומכת בהתיישבות בארץ ישראל כולה ומתנגדת בנחרצות לכל ויתור טריטוריאלי, תהליך ששיאו בריצה המשותפת עם מפלגת האיחוד הלאומי.

כיום את הציונות הדתית מייצגת מפלגת ימינה, שמתנגדת למדינה פלסטינית[9] ודוגלת בהיותה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית שהיא מדינת העם היהודי. היא תומכת בכלכלה שוק עם רגישות חברתית, קירוב לבבות בין דתיים לחילוניים, חינוך יהודי[10] והתיישבות בכל חלקי ארץ ישראל. את הזרם הנצי יותר מייצגת בכנסת מפלגת האיחוד הלאומי (שמיוצגת בכנסת כחלק מסיעת ימינה, ונתמכת על ידי מולדת). יותר נצית היא מפלגת עוצמה יהודית שתומכת בטרנספר כפתרון לסכסוך.

ככל הנראה, רוב הימין בארץ הוא בעל נטייה מסורתית ופרו-שמרנית, אם כי יש מחנה ימין נרחב שהוא חילוני מובהק שמבוסס בין היתר על ציבור גדול של עולים מברית המועצות לשעבר שלמרות נטייתם לחילוניות הם ימניים יותר משאר האוכלוסייה.[11] מפלגות ימין חילוניות בנוסף לליכוד הן ישראל ביתנו, צומת, חרות - התנועה הלאומית והתקווה - מפלגה ציונית לאומית.

מבחינה כלכלית רוב מפלגות הימין תומכות בקפיטליזם[12] וליברליזם כלכלי בעוד שחלקים בהן תומכים בשילוב של כלכלת שוק עם מדינת רווחה ומדיניות קצבאות המסייעת לחלשים. בייחוד התבלטו מפלגות הציונות הדתית בעמדות סוציאל-דמוקרטיות מובהקות.[13]

לצד הימין המתון, פועלים בישראל מספר תנועות ופלגים של הימין הרדיקלי. הללו תומכות בפתרונות רדיקליים ביחס לאוכלוסייה הערבית, כגון גירושם מתחומי ארץ ישראל למדינות ערב, טרנספר, עידוד הגירתם או השארתם ללא אזרחות ולגבי הערבים היושבים בכפרים הנמצאים ליד הקו הירוק והגבול עם הרשות הפלסטינית המכונים "המשולש" יש המאמינים כי צריך למסור את כפרים אלו ואוכלוסייתם לשליטה פלסטינית במסגרת תוכנית חילופי שטחים תמורת ההתנחלויות וגם כדי להיפטר מהם דמוגרפית במדינת ישראל היהודית. מספר התומכים בתנועות אלו קטן ביותר.

בתחום שהוא חוץ פרלמנטרי, היו גופי ימין שהשתתפו במחאות על מדיניות הממשלה כמו המחאה נגד תוכנית ההתנתקות. ארגון אם תרצו (המגדיר את עצמו מרכז ומוגדר כימין בעיני אחרים) פועלת בין היתר נגד הקרן החדשה לישראל. קרן תקווה ממנת גופי ימין שונים.

המרכזעריכה

  ערך מורחב – מרכז פוליטי בישראל

המרכז הפוליטי מנסה להציג חלופה פוליטית לגושי הימין והשמאל המסורתיים ומציג השקפות ודיעות המאפיינות את שני המחנות.

 
הקו הירוק ויהודה ושומרון - ממוקדי המחלוקת בין הימין והשמאל בישראל

המרכז הפוליטי משלב את חוסר האמון של הימין בנכונות של הפלסטינים לשלום עם הטענה של השמאל שיש לצמצם את הנוכחות הישראלית בשטחי יהודה ושומרון. כתוצאה מכך, אף על פי שהמרכז תומך בהמשך משא ומתן זהיר עם הערבים הוא תומך בפעולות חד-צדדיות כגון גדר ההפרדה ותוכנית ההתנתקות לצד המשך הפעולות הצבאיות (כגון סיכולים ממוקדים) ללחימה בטרור. רוב מפלגות המרכז מתנגדות לחלוקת ירושלים ותומכות בהשארת גושי ההתיישבות תחת ריבונות ישראלית בכל הסדר מדיני עם הפלסטינים. מבחינת אופי המדינה המרכז תומך בציונות ובישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ומדינת העם היהודי אך בדרך כלל דוגל בחילוניות.

מבחינה כלכלית, המרכז הוא ליברלי וחלקו תומך בכלכלה חופשית ובעל גישה קפיטליסטית בעוד אחרים תומכים במדינת רווחה. נושא חשוב של חלק ממפלגות המרכז בישראל במאה ה-21 הוא נושא גיוס בני ישיבות לשירות צבאי ולאומי ויישום תוכנית לימודי הליבה במוסדות החינוך החרדיים. מספר מפלגות מרכז מיתגו את עצמן כ"מפלגות של מעמד הביניים" המהווה את רוב הציבור הישראלי.

עד הבחירות לכנסת השבע עשרה, גוש המרכז בכנסת היה קטן, מספר חבריו לא עבר את 15 המנדטים ומפלגות מרכז נטו להתפורר תוך פחות משתי קדנציות (לדוגמה: ד"ש, הדרך השלישית, מפלגת המרכז ומפלגת שינוי). מפלגות מרכז אחרות התמזגו עם שתי המפלגות הגדולות, כמו יחד (מפלגתו של עזר ויצמן, התאחדה עם המערך ב-1987), תל"ם (ה"תנועה להתחדשות ממלכתית" של משה דיין, התפלגה למערך ולליכוד), ליברלים עצמאיים (שהתפרקה עם כישלון המערך ב-1977) והציונים הכלליים (שהתאחדה עם מפלגות נוספות לגח"ל ובסוף נטמעה בליכוד). בעקבות השינויים הפוליטיים הדרמטיים שהתרחשו בישראל (ושזכו לכינוי "המפץ הפוליטי") לאחר פירוק הליכוד והקמת קדימה על ידי אריאל שרון, זכה גוש המרכז בבחירות לכנסת השבע עשרה למספר שיא של 36 מנדטים שיוצגו על ידי קדימה ומפלגת הגמלאים. מפלגת המרכז הגדולה ביותר עד לימים אלה היא קדימה, אשר הורכבה בעיקר מיוצאי מפלגת העבודה והליכוד והחזיקה בראשות הממשלה בשנים 20062009. זו הפעם הראשונה בהיסטוריה הפוליטית של מדינת ישראל שבה מפלגת השלטון לא הייתה הליכוד או מפלגת העבודה אלא מפלגת מרכז. לאחר הבחירות לכנסת השמונה עשרה רשם גוש המרכז ירידה בכוחו ל-28 מנדטים, כולם מיוצגים על ידי קדימה, בהמשך גוש המרכז בכנסת ה 18 עלה ל 33 מנדטים עקב הפילוג במפלגת העבודה ויצירת מפלגת העצמאות המרכזית. בבחירות לכנסת ה-19 התרסקה קדימה לשפל של 2 מנדטים ואת מקומה תפסו מפלגות "יש עתיד" ו"התנועה". בבחירות לכנסת ה-20 רצה "התנועה" ביחד עם מפלגת העבודה הישראלית ואת המרכז ייצגו מפלגות "יש עתיד" ו"כולנו", שגרפו ביחד 21 מנדטים. בבחירות לכנסת ה-21 קמו המפלגות המרכז-ליברליות: "חוסן לישראל" (של בני גנץ), תל"ם ("תנועה לאומית-ממלכתית" של משה יעלון), ויש עתיד (בראשות יאיר לפיד) והתאחדו לרשימת מרכז משותפת: כחול לבן, במטרה להחליף את השלטון בישראל. המפלגה זכתה ב-35 מנדטים. בכנסת ה 22 ירד גוש המרכז ל 33 כשמיוצג כולו על ידי כחול לבן ובכנסת ה 23 לאחר הפילוג במפלגת כחול לבן גוש המרכז ירד ל 31 מנדטים כשהוא מונה את המפלגות כחול לבן ויש עתיד-תל"ם

גם חלק מהמפלגות שאינן מזוהות כימין או שמאל נחשבות למפלגות מרכז. לדוגמה: מפלגת הגמלאים מתמקדת בנושאי פנים ונכנסה לכנסת-17 עם שבעה מנדטים והייתה בממשלה-31. מפלגה זו נחשבת מרכז בתחום המדיני, אך תחום זה לא מרכז פעילותה.

החרדיםעריכה

המפלגות החרדיות (מיוצגות נכון ל-2020 על ידי ש"ס ויהדות התורה המורכבת מדגל התורה ואגודת ישראל) נחשבות כנוטות לימין, בעיקר בכל הקשור לענייני דת ושמרנות, אך גם בתחום המדיני (יחסי חוץ וביטחון, השסע עם הערבים), על אף שהן מוכנות לתמוך גם בצעדי מדיניות שמאלנית, כל עוד דרישותיהן בתחומי הדת (חקיקה דתית, תקציב למוסדות דת וכדומה) נענות על ידי הממשלה. מפלגות אלה תומכות במדינת רווחה והגדלת הקצבאות לחלשים בחברה. מפלגות אלו אינן נוטות להתמקד בענייני חוץ וביטחון ועיקר עיסוקן בשמירה על מימון החינוך הדתי ושירותי הדת ובחקיקה דתית שתדגיש את זהותה היהודית של המדינה, מתוך שאיפה למדינת הלכה. סיעת יהדות התורה מייצגת את רוב הציבור החרדי האשכנזי ואילו מפלגת ש"ס, שהוקמה על ידי הרב עובדיה יוסף, מייצגת את הזרם הספרדי ביהדות ובין תומכיה נמנים חרדים מהזרם הספרדי אך גם מסורתיים רבים מעדות המזרח.

העולים מרוסיהעריכה

העולים מרוסיה וממדינות ברית המועצות לשעבר נוטים ברובם לימין במישור המדיני וחשובה להם הפטריוטיות של המנהיג והקשיחות שהוא מפגין כנגד הטרור. ברם, בנושאי תרבות, דת וכלכלה רובם ליברלים, ותומכים בשוק חופשי והפרדת דת ומדינה.

מאז העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות התשעים היו שלוש מפלגות מרכזיות ברחוב הרוסי: ישראל בעלייה בראשות נתן שרנסקי שקיבלה בבחירות 1996 7 מנדטים ולימים התרסקה ונטמעה בליכוד; ישראל ביתנו בראשות אביגדור ליברמן שהגיעה ל-15 מנדטים בבחירות לכנסת ה-18 והפכה למפלגה השלישית בגודלה כאשר קיבלה קולות רבים מחוץ למגזר הרוסי; והבחירה הדמוקרטית בהנהגת רומן ברונפמן שרצה יחד עם מרצ ואיננה פעילה יותר (נכון לתחילת 2010).[14]

כיום, רק מפלגת ישראל ביתנו הימנית מזוהה עם העלייה הרוסית.

המפלגות הערביותעריכה

 
נצרת, העיר הערבית הגדולה בישראל

מאז קום המדינה ועד היום, פעילות בישראל ומיוצגות בכנסת מפלגות המייצגות את ציבור הבוחרים הערבי. עד הבחירות לכנסת העשירית לא היה ביטוי מהותי לעמדות הפוליטיות עצמאיות של הציבור הערבי - רוב הבוחרים הערביים הצביעו ל"מערך" או למפלגות ערביות דוגמת קידמה ופיתוח, שהיוו רשימות לוויין של ה"מערך" ופעילותן בכנסת תואמה ולמעשה הוכתבה על ידי ה"מערך", ובכך הן שיתפו פעולה עם הממסד היהודי-ציוני (הן גם בדרך כלל נטלו חלק בקואליציה אך לא בממשלה), בעוד מיעוט משמעותי של הבוחרים הצביע לרשימה המבוססת על המפלגה הקומוניסטית הישראלית (מק"י/רק"ח/חד"ש) שהנהגתה באותה התקופה הייתה יהודית-ערבית, ואשר מדיניותה הייתה כפופה למדיניות ברית המועצות. החל מהכנסת האחת עשרה היה בכנסת ייצוג לקולות פוליטיים עצמאיים מתוך הציבור הערבי הישראלי: ניצני לאומיות פלסטינית חילונית בדמות הרשימה המתקדמת לשלום בראשות פעיל אל-ארד לשעבר מוחמד מיעארי, כמו גם ראשיתו של תהליך נטישת המערך מצד הציבור המוסלמי המסורתי (בעיקר בעקבות תחילת האינתיפאדה הראשונה) עם הקמת המפלגה הדמוקרטית הערבית של חה"כ עבד אל-והאב דראושה. במקביל, וביתר שאת בעקבות קריסת הגוש הסובייטי, "חד"ש" התאימה את עמדותיה ופעילותה לשיח הפוליטי הפנים-ערבי. מאז הבחירות לכנסת הארבע עשרה ניתן לזהות גוש מפלגות ערביות אשר זוכות לרוב המכריע של קולות הבוחרים הערבים. השפעתן של המפלגות הערביות על השיח הפוליטי בישראל הייתה זניחה בין אם שיתפו פעולה עם הממסד ובין אם התנגדו לו ואף התריסו כנגדו. עם זאת, ככל שהתגבר הקול הפוליטי הערבי העצמאי, אשר מתנגד למדיניות ישראל בשטחים, לציונות ולאופיה היהודי של מדינת ישראל, ותומך במאבק הפלסטיני נגד מדינת ישראל, כך התחדדה תפישתם של רבים בציבור היהודי את המפלגות הערביות כעוינות את ישראל ואף תומכות טרור.

מפלגות ערביות מעולם לא שותפו בממשלת ישראל, ומאז שהתהווה גוש המפלגות הערביות הוא תמיד באופוזיציה ומביע התנגדות לממשלה. עם זאת, ולמרות פער מהותי הנובע מהתנגדותן לציונות, הן תמיד ראו בשמאל הציוני רע במיעוטו בהשוואה לימין הישראלי, אותו ראו כמקדם סדר יום לאומי-יהודי. בהתאם לכך הן מרבות לשתף פעולה עם סיעות השמאל הציוני בכנסת בנושאים רבים, החל בתחומי מדיניות חוץ והתנהלות ישראל מול הפלסטינים ומדינות ערב, עבור ביחסי יהודים-ערבים בישראל ומעמד האזרחים הערבים, וכלה בתחומי כלכלה ורווחה. הדוגמה הבולטת ביותר לשיתוף פעולה שכזה הייתה בימי ממשלת ישראל העשרים וחמש, שזכתה לתמיכה עקבית של הסיעות הערביות בכנסת כמעט לכל אורך כהונתה, ואף נשענה על תמיכה זו כדי להבטיח רוב בכנסת.

בעקבות שיתוף הפעולה עם השמאל הציוני, ובהינתן הדומיננטיות של השיח היהודי-ציוני בפוליטיקה הישראלית, המפלגות הערביות בישראל נחשבות בעיני רבים כגוש הומוגני של שמאל רדיקלי, ומסייעת לכך העובדה שבחלקן פעיל מספר מצומצם של חברים יהודים, כולם אנשי שמאל רדיקלי מובהקים. ברם, המפלגות הערביות מייצגות קשת עמדות שרובן אינו עולה בקנה אחד עם תפישות שמאל רדיקלי או שמאל בכלל, כאשר הפרמטר העיקרי עליו נחלקות המפלגות הערביות הוא חילון לעומת מסורת בחברה הערבית המוסלמית ברובה: הקוטב החילוני תומך בשיתוף פעולה בין-עדתי (מוסלמי-נוצרי-דרוזי-יהודי), בקידום מעמד האישה, בקידום השכלה מערבית ובשבירת המבנה החמולתי-פטריארכלי בחברה הערבית. הקוטב השמרני, הנשען רובו ככולו על אוכלוסייה מוסלמית (שמרנים בקרב הנוצרים ובעיקר בקרב הדרוזים לא בהכרח תומכים במפלגות הערביות), תומך במבנה החמולתי-פטריארכלי בחברה הערבית המוסלמית, תוך הקפדה על ערכי המסורת ודת האסלאם.

המפלגות החילוניות הן מק"י, הערבית-יהודית, שהיא הגרעין הדומיננטי בחד"ש, המהווה את המסגרת הפוליטית לכלל השמאל הערבי בישראל, ובל"ד, המקדמת אג'נדה לאומית פלסטינית חילונית. שתי המפלגות מתאפיינות בציבור פעילים ובוחרים רב-עדתי, כאשר הגיוון בולט במיוחד במק"י-חד"ש (בכנסת ה-20 מכהנים מטעם "חד"ש" חמישה ח"כים, מהם שניים בני העדה המוסלמית, אחת מהעדה הנוצרית, אחד מהעדה הדרוזית ואחד יהודי). עיקר המחלוקת בין מק"י-חד"ש ל"בל"ד" נסוב על היחס כלפי הרוב היהודי במדינה: "חד"ש" דוגלת בשיתוף פעולה משמעותי עם כוחות פוליטיים בציבור היהודי, ובכללו ארגונים ומפלגות בשמאל הציוני (ואפילו עם "ש"ס" בענייני כלכלה ורווחה), וכן בנכונות להתערבות המדינה לשם קידום ערכים מתקדמים בחברה הערבית. לעומת זאת, "בל"ד" מתעקשת על קו לאומי בדלני ואף מתריס, ורואה בשמאל הציוני כסות ליברלית ללאומיות היהודית המנשלת את העם הפלסטיני (חלק מאנשי "בל"ד" אף מפנים את עיקר ביקורתם דווקא לשמאל הציוני בשל כך), מתנגדת לשיתוף פעולה עם כוחות פוליטיים יהודיים שאינם מזדהים עם הלאומיות הפלסטינית (אך מקבלת בברכה פעילים יהודיים השותפים לדרכה), ומנהלת את מאבקה למען חילוניות וערכים מערביים בחברה הערבית כמאבק פנים-ערבי, ללא השענות על המדינה היהודית-ציונית. גם בתחום הכלכלי שתי המפלגות נבדלות זו מזו, כאשר מק"י-חד"ש נוקטת קו סוציאליסטי עקבי בהתאם לאידאולוגיה מרקסיסטית נטולת זיקה לאומית, בעוד "בל"ד" גוזרת את עמדותיה מתוך אינטרסים צרים של הציבור הערבי בישראל. בצד מפלגות אלה ניתן להזכיר גם את דעם, מפלגה טרוצקיסטית יהודית-ערבית אנטי-לאומית, שנמצאת באופן טבעי בקוטב החילוני של הפוליטיקה הערבית, ושמה את עיקר יהבה על זכויות עובדים. "דעם" התמודדה לכנסת בהתמדה מאז הבחירות לכנסת ה-14, אך בכולן גרפה אלפים בודדים של קולות, ומעמדה בפוליטיקה הערבית והישראלית בכלל נותר זניח.

המפלגות השמרניות פועלות באופן כמעט בלבדי בקרב הציבור הערבי-מוסלמי, בעיקר באוכלוסייה הכפרית והבדואית. מאז הכנסת ה-14, המפלגה הבולטת בקוטב השמרני היא הפלג הדרומי של התנועה האסלאמית, הגוזרת את מדיניותה ישירות מדת האסלאם ומהמבנה הפטריארכלי המסורתי הדומיננטי באוכלוסיות אלה. המפלגה אומנם נוקטת קו לאומי פרו-פלסטיני מובהק בסוגיות מדיניות וביטחוניות, אולם לרוב נמנעת מלהתריס כנגד הממסד היהודי באופן שיסכן את מעמד הממסד המוסלמי במדינה, ואף מקיימת שיתוף פעולה פרלמנטרי עם המפלגות היהודיות החרדיות בנושאים בהם ישנה הסכמה בין ההנהגות השמרניות בשתי הדתות, לדוגמה התנגדות לקידום מעמד נשים במוסדות דת ומשפחתיות חד-מינית במדינה. במקביל לתנועה האסלאמית פעלו ופועלות מפלגות נוספות בעלות קו שמרני מתון יותר, כגון המפלגה הדמוקרטית הערבית והתנועה הערבית להתחדשות, וכן מפלגות קטנות נוספות או סיעות פורשים שהתמודדו מדי פעם בבחירות לכנסת ללא הצלחה. מפלגות אלה מבקשות לאזן בין ערכי המסורת הערבית-מוסלמית לבין ערכים מערביים, כמו גם בין הנאמנות לקו לאומי פלסטיני לבין פרגמטיזם ושיתוף פעולה נקודתי עם הממסד הישראלי לצורך אינטרסים ספציפיים של חלקים בציבור הערבי-מוסלמי. בעוד שהייצוג של הקו השמרני-מתון בכנסת מוגבל למדי (בדרך כלל ח"כ אחד או שניים, כחלק מבלוק טכני עם מפלגה אחרת, למשל הרשימה הערבית המאוחדת), הוא זוכה לביטוי משמעותי יותר בפוליטיקה המוניציפלית בקרב הציבור הערבי, בו רווחת מאוד תופעת ראשי הערים העצמאיים, שרבים מהם מובילים קו שמרני-מתון בענייני פנים וקו לאומי אך פרגמטי ביחסם למדינה.

בעקבות העלאת אחוז החסימה לקראת הבחירות לכנסת העשרים ל-3.25%, רף המהווה כרבע מחלקם של הערבים בקרב בעלי זכות הבחירה בישראל, ועל-כן מסכן את סיכויי הגושים הפוליטיים הערביים השונים להיכנס לכנסת באופן עצמאי (רבים טוענים שרף זה נקבע בכוונה תחילה לדחוק חלק מהמפלגות הערביות מהכנסת), חברו המפלגות הערביות הראשיות לבלוק טכני בדמות הרשימה המשותפת. הרשימה זכתה להישג חסר תקדים של 13 מנדטים, כאשר בהתאם למפתח דירוג הרשימה, 5 מהח"כים משתייכים לחד"ש, 3 לבל"ד, 3 לתנועה האיסלאמית ו-2 לתע"ל. בבחירות לכנסת העשרים ושלוש, זכתה הרשימה ב-15 מנדטים.

במקביל למפלגות המייצגות את ציבור הבוחרים הערבי בכנסת, התקיימו ומתקיימות תנועות פוליטיות אשר מתנגדות להשתתפות בבחירות לכנסת ומחרימות אותן ואף שוללות את זכות קיומה של מדינת ישראל, כמו התנועות הלאומניות אבנאא אלבלד ואל-ארד או הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית. ככלל, היקף ההשתתפות בבחירות בקרב הציבור הערבי נמוך מאשר בציבור היהודי.

השוואה של נושאים מרכזיים בין המפלגות בישראלעריכה

השוואת עמדות בין המפלגות בישראל
הנושא ימינה ש"ס יהדות התורה הליכוד ישראל ביתנו כחול לבן-העבודה יש עתיד – תל"ם מרצ גשר הרשימה המשותפת
אופייה של מדינת ישראל מדינת לאום יהודית תרבותית[15] חלק גם מדינה דתית לאומית מדינת העם היהודי ומדינת הלכה [16] מדינת העם היהודי ומדינת הלכה מדינת העם היהודי ומדינת לאום יהודית תרבותית מדינה יהודית ודמוקרטית[17] מדינת העם היהודי [18] מדינה יהודית ודמוקרטית [19] דמוקרטיה, ציונות סוציאליסטית מדינה יהודית דמוקרטית [20] מדינת כל אזרחיה [21]
הסכסוך הישראלי-פלסטיני ניהול משא-ומתן שמטרתו פתרון שתי מדינות לשני עמים   נגד [22]   נגד מסויג[23]   בעד מסויג [24] לפעמים   נגד, לפעמים   בעד מותנה[25][26][27]   בעד מסויג[28]   בעד [29] חלק   בעד[30] וחלק   נגד[31]   בעד   בעד [32]   בעד [33]
סיפוח שטחי C   בעד [34]   בעד[35] הרוב   בעד חלק   נמנע[36] חלק   בעד[37][38]   בעד תוכנית חילופי השטחים   נגד מסתייג[39][40] הרוב   נגד[41]חלק   בעד מותנה[42]   נגד[43]   נגד[44]   נגד[45]
חלוקת ירושלים; מזרח ירושלים - בירת המדינה הפלסטינית   נגד [46]   נגד[47]   נגד   נגד[8] חלק   בעד מסתייג[48] וחלק   נגד[49]   נגד [50]   נגד   בעד[51]   נגד [52]   בעד [53]
סיכולים ממוקדים כנגד מחבלים   בעד [54]   בעד חסרת עמדה   בעד   בעד [55]   בעד [56]   בעד   בעד וחלק   נגד   בעד   נגד [57]
הנושא ימינה ש"ס יהדות התורה הליכוד ישראל ביתנו כחול לבן-העבודה יש עתיד – תל"ם מרצ גשר הרשימה המשותפת
התנחלויות המשך בנייה בהתנחלויות ביהודה ושומרון   בעד[58]   בעד[59]   בעד   בעד[60]   בעד[61] חלק   בעד וחלק   נגד[62]   נגד[63]   נגד[64]   בעד מסתייג   נגד[65]
פינוי מאחזים בלתי חוקיים ביהודה ושומרון הרוב   נגד חלק   נמנע[66][67]   נגד מסתייג[68][69] חסרת עמדה הרוב  נגד[70][71]   בעד מסתייג [72]   בעד[73]   בעד   בעד[74]   נגד מסתייג [75]   בעד
פינוי התנחלויות ביהודה ושומרון במסגרת הסכם קבע (פרט לגושי ההתיישבות)   נגד[76]   נגד מסויג[77]   נגד מסויג הרוב   בעד חלק   נגד מסויג[78][79][80]   בעד מסויג הרוב   נגד[81]   בעד [82]   בעד[83]   בעד[84]   בעד [85]   בעד פינוי כל ההתנחלויות [86]
עסקת המאה יישום עסקת המאה   בעד חיזוק גושי ההתיישבות   נגד מדינה פלסטינית[87]   בעד   נגד[88]   בעד[89][90][91]   בעד ריבונות בבקעת הירדן   נגד מדינה פלסטינית[92]   בעד מסתייג[93] הרוב   בעד   נגד[94]   נגד מסתייג   נגד[95]
ערביי ישראל חוק הלאום   בעד[96]   בעד[97]   בעד   בעד[98]   נגד מסתייג[99]   נגד מסתייג [100][101]   נגד מסתייג   נגד[102]   נגד מסתייג[103]   נגד
הנושא ימינה ש"ס יהדות התורה הליכוד ישראל ביתנו כחול לבן-העבודה יש עתיד – תל"ם מרצ גשר הרשימה המשותפת
מדיניות כלכלית שיטה כלכלית שוק חופשי, קפיטליזם ומדינת רווחה מדינת רווחה, סוציאל-דמוקרטיה מדינת רווחה שוק חופשי,

קפיטליזם ומדינת רווחה

קפיטליזם מדינת רווחה, סוציאל-דמוקרטיה [104] מדינת רווחה מדינת רווחה, סוציאל-דמוקרטיה, סוציאליזם[105] מדינת רווחה [106] סוציאליזם, קומוניזם [107]
קצבאות לחלשים   בעד מסתייג [108]   בעד [109]   בעד[110] הרוב   נגד[111]   בעד [112]   בעד [113]   בעד   בעד[114]   בעד [115]   בעד [116]
מימון תקציבי ישיבות   בעד[117]   בעד[118]   בעד[119] הרוב   בעד חלק   נמנע[120][121]   נגד [122]   נגד   נגד[123]   נגד[124] ?   נגד
דיור ציבורי ומסובסד   בעד מסתייג[125][126]   בעד[127]   נגד מסתייג   נגד[128]   נגד מסתייג[129]   בעד   נגד מסתייג[130][131]   בעד[132]   בעד[133]   בעד[134]
יחסי דת - מדינה החלת תוכנית הליבה בכל בתי-הספר   בעד מסויג   נגד[135]   נגד חלק   בעד מסתייג[136] וחלק   נגד[137]   בעד [138][139]   בעד [140]   בעד[141]   בעד[142]   בעד [143]   בעד
גיוס בני ישיבות לצה"ל   בעד אך בהסכמה[144][145]   נגד[146]   נגד[147]   בעד מסויג[148][149]   בעד [150]   בעד [151]   בעד   בעד[152]   בעד   נמנע[153]
נישואים אזרחיים בישראל   נגד   נגד[154]   נגד [155][156]   בעד מסתייג[157]   בעד[158]   בעד[159]   בעד   בעד[160]   בעד   בעד
נישואים חד-מיניים בישראל   נגד[161]   נגד[162][163]   נגד[164] הרוב   בעד וחלק   נגד[165][166]   נגד מסתייג[167][168]   בעד[169]   בעד   בעד[170]   בעד הרוב   נגד חלק   בעד מסתייג [171]
הנושא ימינה ש"ס יהדות התורה הליכוד ישראל ביתנו כחול לבן-העבודה יש עתיד – תל"ם מרצ גשר הרשימה המשותפת
שונות הגנה על הטבע ושמירת על איכות הסביבה הרוב   נמנע וחלק   בעד מותנה [172]   נגד [173]   בעד [174]   נגד[175]   בעד מסתייג [176]   בעד [177]   בעד [178]   בעד[179]   בעד חלק   בעד וחלק   נמנע [180]
קליטת מהגרי עבודה וסיוע הומניטרי למבקשי מקלט   נגד[181][182]   נגד [183]   נגד מסתייג [184]   נגד[185][186]   נגד [187]   נגד מסתייג [188]   נגד[189]   בעד [190]   בעד מסתייג[191]   בעד[192]
עצמאות הרשות השופטת   נגד[193][194]   נגד [195]   נגד[196]   נגד[197][198]   בעד [199]   בעד[200][201]   בעד [202]   בעד[203]   בעד   בעד[204]
לגליזציה של סמים קלים הרוב   נגד חלק   בעד[205][206]   נגד[207]   נגד מסתייג[208][209]   בעד[210]   נמנע[211]   בעד מסתייג[212] חלק   נגד מסתייג וחלק   בעד[213][214]   בעד[215]   בעד[216] חלק   נגד וחלק   בעד[217]

מחנות פוליטיים בישראלעריכה

במישור המדיני-ביטחוני-אסטרטגי:

ימין רדיקלי - גוש הימין - מרכז - גוש השמאל - שמאל רדיקלי - אנטי-ציונות

במישור הכלכלי-חברתי:

קפיטליזם - ליברליזם - מדינת רווחה - סוציאל-דמוקרטיה - סוציאליזם - קומוניזם

במישור גישות ליהדותה של מדינת ישראל:

מדינת הלכה - מדינה דתית לאומית - מדינת לאום יהודית תרבותית - מדינת העם היהודי - מדינת היהודים - מדינה יהודית ודמוקרטית - מדינת כל אזרחיה

במישור המגזרי:

יהודים - ערבים: מוסלמים, נוצרים, דרוזים - צ'רקסים - שומרונים - ארמים

במישור המשטרי:

דמוקרטיה: נשיאותית, מעורבת, פרלמנטרית - רפובליקה

במישור אמונה:

חרדים - חרדים לאומיים - דתיים לאומיים - מסורתיים - קונסרבטיבים - רפורמים - חילוניים - אתאיסטים

סיעות בכנסת :

ימינה (הימין החדש, הבית היהודי, תקומה) - יהדות התורה ("אגודה", "דגל") - כחול לבן (חוסן לישראל) - הליכוד (כולנו) - ישראל ביתנו - העבודה - יש עתיד – תל"ם תנועה לאומית ממלכתית - מרצ - הרשימה המשותפת (חד"ש, תע"ל, רע"מ, בל"ד) - ש"ס - דרץ ארץ - גשר

מפלגות עבר בישראלעריכה

מפא"י - אחדות העבודה - פועלי ציון - קדימה - תנועת החרות - רפ"י - מפ"ם - שינוי - מולדת - מק"י - מפלגת הגמלאים - התנועה - כך - ישראל אחת

מושגים ודימויים בפוליטיקה הישראליתעריכה

הקבינט - המהפך - ממשלת אחדות לאומית (ישראל) - סיפוח יהודה ושומרון - המשבר הפוליטי - ממשלת מיעוט - חוק בדר-עופר - החוק הנורווגי - ממשלת חילופים - הסכם רוטציה

לאורך השנים שררה בציבור היהודי בישראל אקסיומה לפיה למרות השסעים הפוליטיים העזים, בעת חירום המפלגות כולם יתלכדו ויעבדו בשיתוף פעולה "כאיש אחד בלב אחד", כפי שהתרחש לבפועל במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום כיפור. האקסיומה הזו באה לידי ביטוי בשירו הפופולרי של חיים חפר "לחיי העם הזה":

"העם הזה המפולג כל השנה
כיצד הוא קם כשהוא מריח סכנה...
כשהוא רואה שיש אתגר או יש צרה
אין מפלגה אז, אין סיעה אז ואין סקטור..."
[218]

עם זאת, בעת משבר הקורונה בישראל בשנת 2020, למרות המשבר הקשה נמשכו מאבקים קשים בין הסיעות הפוליטיות, על רקע מדיני, דתי וחוקתי. יש שראו בכך הוכחה ל'מנטרה שמרנית': "לעולם אין לקחת דבר טוב כמובן מאליו. ההזנחה והניוון יחריבו הכל."[219]

ביטויים וכינויי גנאי בפוליטיקה הישראליתעריכה

  ערך מורחב – כינויי גנאי בשיח הפוליטי בישראל

סמוטריצ׳ים - פושעי אוסלו - או"ם שמום - גיס חמישי - צ'חצ'חים - הציבור מטומטם ולכן הציבור משלם - המצביעים הערבים נעים בכמויות אדירות לקלפי

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ קובי נחשוני, לקראת בחירות: 55% בעד שימור החקיקה הדתית, באתר ynet, 31 באוקטובר 2012 על פי סקר שנערך באוקטובר 2012, 65% מהחילונים תומכים בביטול חוקים דתיים שונים, ואילו 89% מהחרדים, 78% מהדתיים, 65% מהמסורתיים ו-55% מכלל האוכלוסייה היהודית מתנגדים לכך
  2. ^ למשל מפ"ם בעבר וחלקים ממרצ כיום מחזיקים בעמדות מרקסיסטיות וציוניות. חד"ש היא דוגמה למפלגה מרקסיסטית שאינה ציונית.
  3. ^ יוני קמפינסקי, נפתלי בנט: נלחמתי למען ארץ ישראל ועולם התורה, באתר ערוץ 7, 1 במרץ 2020
  4. ^ רוני סופר, נתניהו בבר-אילן: מדינה פלסטינית מפורזת לצדנו, באתר ynet, 14 ביוני 2009
  5. ^ ynet, שרון: אתמוך במדינה פלסטינית, מפורזת וללא צבא, באתר ynet, 16 באוקטובר 2001
  6. ^ מיכל רוטנברג, ‏קו פרשת המים, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 14 באפריל 2017
  7. ^ אמיר בוחבוט‏, "הצלחנו לעצור את טרור המתאבדים בישראל", באתר וואלה! NEWS‏, 14 באפריל 2014
  8. ^ 1 2 שרה ליבוביץ-דר, ‏ניצחון הסטיקר: סיסמת הבחירות שהביאה לנתניהו את הניצחון ב-96, באתר מעריב אונליין, 16 באפריל 2016
  9. ^ יובל קרני, מורן אזולאי, עמיחי אתאלי וחסן שעלאן, כחול לבן: תוכנית טובה; בנט: לא נאפשר מדינה פלסטינית, באתר ynet, 28 בינואר 2020
  10. ^ ליאור דטל, שר החינוך החרד"לי: כבר שבעה חודשים שרפי פרץ עובד רק עבור מגזר אחד, באתר TheMarker‏, 2 בפברואר 2020
  11. ^ [https://www.idi.org.il/media/8314/הבחירות-בישראל-2015.pdf העלייה מברית המועצות לשעבר בפוליטיקה הישראלית על פרשת דרכים] (עמ' 124-144), מתוך "הבחירות בישראל 2015", המכון הישראלי לדמוקרטיה
  12. ^ ישראל בוקסר, קפיטליזם, סוציאליזם, ביבי יחימוביץ ומה שביניהם, באתר כלכליסט, 26 באוקטובר 2012
  13. ^ ראו, למשל, הפועל המזרחי.
  14. ^ ד"ר דויד שוורץ - מיפוי המפלגות בישראל, באתר "הכל פוליטיקה"
  15. ^ לאום - מפלגת ימינה
  16. ^ שגיא אגמון, האיום של מדינת הלכה עדיין איתנו, ‏12 ביוני 2019
  17. ^ "ישראל ביתנו" – חזון - המצע ישראל ביתנו
  18. ^ מצע כחול לבן - מדיני ביטחוני
  19. ^ מצע יש עתיד - מדיני ביטחוני
  20. ^ עקרונות יסוד - מפלגת גשר
  21. ^ תופעת הגזענות בחברה הישראלית - הרשימה המשותפת
  22. ^ סוגיית הסכסוך הישראלי-פלסטיני - ימינה
  23. ^ ד"ר מישקה בן-דוד, 80 ח"כים בעד שתי מדינות לשני עמים, באתר ynet, 26 בפברואר 2019
  24. ^ מצע יהדות התורה - מדיניות חוץ וביטחון
  25. ^ אמיר תיבון ואבי יששכרוף‏, נתניהו: "תומך בחזון של שתי מדינות לשני עמים", באתר וואלה! NEWS‏, 20 במאי 2015
  26. ^ פנחס וולף‏, שרים בליכוד לנתניהו: "לא למדינה פלסטינית", באתר וואלה! NEWS‏, 21 ביוני 2009
  27. ^ אלירן קרסנטי, צפו: מה נתניהו באמת חושב על פתרון שתי המדינות?, באתר ערוץ 20, 31 בינואר 2018
  28. ^ במסגרת הסדר סימטרי של חילופי שטחים ואוכלוסיות. ראה מצע ישראל ביתנו
  29. ^ מצע כחול לבן - מדיני ביטחוני
  30. ^ גיא עזרא, ‏לפיד: "שתי מדינות לשני עמים – פתרון יחיד", באתר "סרוגים", 31 באוגוסט 2014
  31. ^ 103FM, נפרדים מהפלסטינים?, באתר ערוץ 7, 4 במרץ 2019
  32. ^ הרחבת מעגלי התמיכה בשלום כרוכה ביצירת שיח תרבותי -מפלגת גשר
  33. ^ הסכסוך הישראלי-פלסטיני - הרשימה המשותפת
  34. ^ ריבונות - מפלגת ימינה
  35. ^ ישי כהן, ‏אריה דרעי הודיע: תומכים בסיפוח בקעת הירדן, באתר כיכר השבת, 22 בינואר 2020
  36. ^ יניר קוזין, ‏"סיפוח זוחל": נתניהו ביקש לדחות את הדיון בהצעת החוק "ירושלים רבתי", באתר מעריב אונליין, 28 באוקטובר 2017
  37. ^ ארדן: "החלת ריבונות - צעד מתבקש", באתר ‏מאקו
  38. ^ פרופ' אריה אלדד, ‏הנאמנים: שוב חברי הליכוד מצהירים על החלת ריבונות ביו"ש, אבל לדבר זה קל, באתר מעריב אונליין, 9 בפברואר 2019
  39. ^ גלעד כהן, מורן אזולאי וטובה צימוקי, גנץ: נפעל לסיפוח הבקעה אחרי הבחירות. נתניהו: למה לא עכשיו?, באתר ynet, 21 בינואר 2020
  40. ^ טל שלו‏, סיפוח, גודל הממשלה והקשר למעצמות: המחלוקות במו"מ בין הליכוד וכחול לבן, באתר וואלה! NEWS‏, 01 באפריל 2020
  41. ^ אריק בנדר, ‏לפיד ענה לנתניהו: "לממן 2.9 מיליון פלסטינים? סך הכל הגיוני", באתר מעריב אונליין, 1 בספטמבר 2019
  42. ^ עדי דניאל, יעלון: "יש מספיק מקום להתנחל ביו"ש לעוד מיליון ־שניים", באתר ערוץ 20, 22 באוקטובר 2017
  43. ^ אריק בנדר, ‏תמר זנדברג: "תוכנית טראמפ המסתמנת היא עונש לאזרחי ישראל", באתר מעריב אונליין, 12 במאי 2019
  44. ^ כתבי ישראל היום, ‏בשמאל תוקפים: "מופע אחיזת עיניים", באתר ישראל היום, 28 בינואר 2020
  45. ^ אטילה שומפלבי ואלכסנדרה לוקש, עודה: "נפיל כל ממשלה עם ליברמן. לא נמליץ על גנץ עם גישה כזאת", באתר ynet, 16 בפברואר 2020
  46. ^ סוגיית הסכסוך הישראלי-פלסטיני - מפלגת ימינה
  47. ^ מערכת וואלה! חדשות‏, דרעי: "אין סיבה לדבר על חלוקת ירושלים", באתר וואלה! NEWS‏, 07 באוקטובר 2008
  48. ^ מי נגד חלוקת ירושלים?, באתר ישראל היום, 2 בינואר 2015
  49. ^ אריק בנדר, ‏נתניהו הטיל וטו, "חוק ירושלים" הורד מסדר היום, באתר מעריב אונליין, 2 ביולי 2017
  50. ^ מצע המפלגה - מדיני
  51. ^ אפרים מיכאלי, גלאון על העברת השגרירות: "מתנה מורעלת", באתר ערוץ 20, 25 בפברואר 2018
  52. ^ איתמר אייכנר, סיפוח או "קיר ברזל" בעזה: מצעי המפלגות בתחום המדיני, Ynet, ‏7 באפריל 2019
  53. ^ שלום בין העמים וזכויות העמים - מפלגת הרשימה המשותפת Archived 2020-02-26 at the Wayback Machine
  54. ^ מאבק נחוש בטרור - מפלגת ימינה
  55. ^ תוכנית מדינית – ביטחונית - ישראל ביתנו
  56. ^ מצע המפלגה - ביטחון פנים
  57. ^ שוויון בסיסי וזכויות קיבוציות - הרשימה המשותפת Archived 2020-02-26 at the Wayback Machine
  58. ^ צבי זרחיה, הפתרון של שקד ובנט לבעיית הדיור: 113 אלף דירות בשומרון, באתר כלכליסט, 21 באוגוסט 2019
  59. ^ בדיקת 'בחדרי חרדים': ח"כים חרדים חתמו על תמיכה בבניה ביו"ש – שרי 'הבית היהודי' סירבו, באתר בחדרי חרדים, 11 בספטמבר 2017בדיקת 'בחדרי חרדים': ח"כים חרדים חתמו על תמיכה בבניה ביו"ש – שרי 'הבית היהודי' סירבו, באתר בחדרי חרדים, 11 בספטמבר 2017
  60. ^ טל שלו‏, לקראת פינוי עמונה: נתניהו וליברמן אישרו 3,000 יחידות דיור בהתנחלויות, באתר וואלה! NEWS‏, 31 בינואר 2017
  61. ^ טל שלו‏, מחר: ליברמן יביא לאישור בנייה מידית של 1,300 יחידות דיור ביו"ש, באתר וואלה! NEWS‏, 09 בינואר 2018
  62. ^ פרץ לצה"ל: פעלו נגד בנייה לא חוקית ביהודה ושומרון, באתר ערוץ 7, 14 בדצמבר 2006
  63. ^ אטילה שומפלבי ואליאור לוי, פורסמו מכרזי הבנייה בשטחים, לפיד תוקף, באתר ynet, 10 בינואר 2014
  64. ^ מצע מרצ(הקישור אינו פעיל)
  65. ^ שחר אילן, אחמד טיבי: "היעדר הפיתוח דוחף ערבים לגור בערים יהודיות", באתר כלכליסט, 7 בפברואר 2019
  66. ^ ימינה זועמת: "נתניהו במסע לחיסול הציונות הדתית", באתר "סרוגים", 14 בספטמבר 2019
  67. ^ אטילה שומפלבי, שקד: לא לפנות בשבת; חסון: בנט קיצוני, באתר ynet, 30 בדצמבר 2012
  68. ^ תומר ניר, ‏ש"ס משתוללת: נפנה מאחזים; נחרים תוצרת של התנחלויות, באתר "סרוגים", 3 במרץ 2013
  69. ^ יאיר אלטמן, הרב עובדיה במסר לנתניהו: אל תהרוס מאחזים, באתר ynet, 9 בנובמבר 2011
  70. ^ מערכת וואלה! חדשות‏, ארדן: "הפינוי בבית אל - גזירה שאי אפשר לעמוד בה", באתר וואלה! NEWS‏, 22 באפריל 2012
  71. ^ צחי הנגבי: התנהגות המשטרה בפינוי מאחז 26 בבדיקה, באתר ערוץ 7, 12 ביוני 2003
  72. ^ ליברמן: פינוי מאחזים יעביר את את הסכסוך לתוך הקו הירוק, ynet, ‏24 במאי 2009
  73. ^ חדשות כיפה, ‏ח"כ מיכאלי לנתניהו: "לפנות את פורעי החוק ביצהר", באתר כיפה, 22 באוקטובר, 2019 17:03
  74. ^ מערכת ערוץ 20, גלאון מסיתה: "מתנחלים גנבים, חומסי קרקע", באתר ערוץ 20, 15 בפברואר 2018
  75. ^ שי ניב, חוק ההסדרה עבר בקריאה ראשונה בכנסת, גלובס, ‏7 בדצמבר 2016
  76. ^ גיא עזרא, ‏בנט ושקד לנתניהו: "קיים הבטחתך עוד היום", באתר "סרוגים", 3 בינואר 2019
  77. ^ דני זקן, ‏דרעי לא מחכה: מקים אשכול מועצות מקומיות ביהודה ושומרון בדרך לריבונות, באתר גלובס, 20 בפברואר 2020
  78. ^ ההתנתקות אושרה ברוב של 67 תומכים מול 45 מתנגדים; נתניהו: ללא משאל עם אתפטר תוך 14 יום, באתר גלובס, 26 באוקטובר 2004
  79. ^ פנחס וולף‏, לקראת פינוי המאחזים, בליכוד לוחצים על נתניהו, באתר וואלה! NEWS‏, 10 באוקטובר 2011
  80. ^ מערכת ישראל היום, ‏נתניהו: "גנץ אמר שיבצע התנתקות שנייה - ואבו מאזן איחל לו הצלחה", באתר ישראל היום, 6 בפברואר 2019
  81. ^ אלישע בן קימון, ליברמן: "חוק ההסדרה מחבל בהתיישבות ביו"ש", באתר ynet, 29 באוגוסט 2017
  82. ^ מצע כחול לבן -על ישראל, הכוח החזק באזור, להוביל
  83. ^ רוני זינגר, לפיד נגד נתניהו: "לא אתן יד לבנייה בהתנחלויות", באתר כלכליסט, 29 באוקטובר 2014
  84. ^ ח"כ תמר זנדברג, ‏קריאתי לפינוי יצהר הוציאה את הכהניסטים והסמוטריצ'ים מהחורים, באתר מעריב אונליין, 29 באוקטובר 2019
  85. ^ בהסדר מדיני שיבטיח ביטחון לאזרחי ישראל - מפלגת גשר
  86. ^ לסיום הכיבוש ולמען שלום צודק- הרשימה המשותפת Archived 2020-02-26 at the Wayback Machine
  87. ^ טל שלו, מאיה הורודניצ'אנו ויואב איתיאל‏, שרים בימין לקראת פרסום עסקת המאה: "לא נאפשר למסור אדמה לערבים", באתר וואלה! NEWS‏, 23 בינואר 2020
  88. ^ בחירות 2020: 'יהדות התורה' בסרטון חדש - הפרשנות ל"תוכנית המאה" של טראמפ • צפו, יוטיוב, ‏2 בפברואר 2020
  89. ^ מעריב אונליין, ‏ארדן: "הביטחון ביו"ש הוא הבסיס ל'עסקת המאה', ערוכים לכל תרחיש של הסלמה", באתר מעריב אונליין, 26 בינואר 2020
  90. ^ עטרה גרמן, אוריאל בארי, ‏אקוניס: "הפלסטינים יכשילו את תכנית השלום האמריקנית", באתר "סרוגים", 12 במאי 2019
  91. ^ אלכסנדרה לוקש וניר (שוקו) כהן, דריכות בפמליית נתניהו בוושינגטון: "מצפים להכרזה היסטורית", באתר ynet, 28 בינואר 2020
  92. ^ 103FM, ‏ליברמן: "בעד סיפוח אך נתנגד להעברת כל עסקת המאה לפני הבחירות", באתר מעריב אונליין, 28 בינואר 2020
  93. ^ טל שלו, שליחת וואלה! NEWS עם פמליית רה"מ לוושינגטון‏, גנץ: "אפעל ליישום עסקת המאה עם מדינות האזור לאחר הבחירות", באתר וואלה! NEWS‏, 27 בינואר 2020
  94. ^ הבוקר הזה, הורוביץ על תוכנית המאה: "גימיק שנועד לבטל את הדיון בחסינות", באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 24 בינואר 2020
  95. ^ מערכת ישראל היום, ‏בחירות 2020, באתר ישראל היום, 11 בפברואר 2020
  96. ^ עדו בן פורת, החל מהשנה הקרובה: חוק הלאום נכנס לתוכנית הלימודים, באתר ערוץ 7, 15 באוגוסט 2019
  97. ^ ישי כהן, ‏דרעי לח"כים: למרות הביקורת נתמוך בחוק הלאום, באתר כיכר השבת, 16 ביולי 2018
  98. ^ "חקקנו בסלע את השפה, ההמנון והדגל": חוק הלאום אושר סופית, באתר ישראל היום
  99. ^ יקי אדמקר‏, פרסום ראשון: הדרישות של ישראל ביתנו לתמיכתה בחוק הלאום, באתר וואלה! NEWS‏, 13 בנובמבר 2017
  100. ^ משפט וחקיקה - מצע כחול לבן
  101. ^ חזקי ברוך, עמיר פרץ: ״נבטל את חוק הלאום הגזעני״, באתר ערוץ 7, 6 ביולי 2019
  102. ^ טל שניידר, ‏מרצ עתרה נגד חוק הלאום: "צריך להיות מושלך לפח האשפה", באתר גלובס, 31 ביולי 2018
  103. ^ יאיר קראוס, ‏לוי־אבקסיס: "אפעל לתיקון חוק הלאום", בעיתון מקור ראשון, 20 בינואר 2019
  104. ^ מצע המפלגה - כלכלה
  105. ^ צבי זרחיה, גלאון: "הידרדרות ישראל בפערים המגדריים - תוצאה של מדיניות כלכלית", באתר TheMarker‏, 11 בנובמבר 2012
  106. ^ תקציר רעיוני - מפלגת גשר
  107. ^ (הקישור אינו פעיל, 18.5.2020) צדק חברתי וסביבתי - הרשימה המשותפת(הקישור אינו פעיל)
  108. ^ אחריות חברתית -מפלגת ימינה
  109. ^ יקי אדמקר, ש"ס הציגה מצע כלכלי: "לקחת מהעשירים ולתת לעניים", ‏2 במרץ 2015
  110. ^ צבי זרחיה, גפני: השינויים בתקציב לא יאושרו בלי העלאה של קצבאות הנכים, באתר TheMarker‏, 18 בספטמבר 2017
  111. ^ על חודו של קול: נדחתה הצעת החוק להעלאת קצבאות הזקנה, באתר ‏מאקו
  112. ^ תוכנית ישראל ביתנו לאנשים עם מוגבלות
  113. ^ מצע כחול לבן - צמצום אי שווין
  114. ^ מרצ הוכיחה שגם מהספסל האחורי ניתן להוביל שינוי חברתי, באתר גלובס, 16 בינואר 2019
  115. ^ קידום אנשים עם מוגבלויות -מצע גשר
  116. ^ צדק חברתי, קהילתי וסביבתי - הרשימה המשותפת Archived 2020-02-26 at the Wayback Machine
  117. ^ ליאור דטל, מורשת בנט: תלמיד דתי מקבל כבר 30% יותר מחברו החילוני, באתר TheMarker‏, 19 ביולי 2018
  118. ^ צבי זרחיה ושחר אילן, נתניהו ביטל ישיבה שנועדה לדון בהעלאת תקציב הישיבות, באתר כלכליסט, 19 בינואר 2020
  119. ^ פרסום ראשון: ביהדות התורה יוצאים לקרב על תקציב הישיבות, באתר בחדרי חרדים, 15 בינואר 2020
  120. ^ חזקי שטרן, ‏לאחר העיכוב: סער חתם ותקציב הישיבות הועבר, באתר כיכר השבת, 10 בספטמבר 2012
  121. ^ עמרי מילמן, ברגע האחרון: החרדים השיגו עוד 50 מיליון שקל לישיבות, באתר כלכליסט, 11 במרץ 2018
  122. ^ בתחום דת ומדינה
  123. ^ קובי נחשוני, לפיד עצר את הזרמת הכספים לכל הישיבות, באתר ynet, 6 בפברואר 2014
  124. ^ כיכר השבת, ‏מרצ תוקפת את יחימוביץ: "בסוף תחברי לחרדים", באתר כיכר השבת, 22 באוקטובר 2012
  125. ^ עטרה גרמן, אוריאל בארי, ‏תכנית ימינה להקלה בדיור: עוד חצי מיליון תושבים בשומרון, באתר "סרוגים", 21 באוגוסט 2019
  126. ^ צבי זרחיה, חוק השכירות החדש של איילת שקד - ומה נשאר מההצעה של סתיו שפיר?, באתר TheMarker‏, 1 ביוני 2016
  127. ^ אורי תובל, גורמים בש"ס: נתניהו הסכים לדרישותינו בתחום הדיור הציבורי, באתר כלכליסט, 1 במאי 2015
  128. ^ נמרוד בוסו, פרויקט שיקום השכונות בלע את כספי הדיור הציבורי, באתר כלכליסט, 3 בפברואר 2019
  129. ^ אז מי צודק - ליברמן או נתניהו?, באתר גלובס, 26 באוגוסט 2019
  130. ^ דותן לוי, סערה סביב חוק הדיור הציבורי: לפיד ואריאל נגד לבני, באתר כלכליסט, 12 באוגוסט 2013
  131. ^ מוטי בסוק, אריק מירובסקי, לפיד החליט לבטל חוק הדיור הציבורי; "הוא לא יודע על איזה מוקש הוא עולה", באתר TheMarker‏, 3 ביוני 2013
  132. ^ יניב כרמל ועמר כהן, ‏לא מתנצלת, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 11 במרץ 2018
  133. ^ שירות גלובס, ‏לוי-אבקסיס: "הטיפול בדיור הציבורי - לצאת ידי חובה", באתר גלובס, 25 באפריל 2018
  134. ^ גיא נרדי, ‏מי התחייב לבנות עיר חרדית ומי מבטיח תחב"צ 24 שעות ביממה? מצעי המפלגות בנושאי דיור ותחבורה, באתר גלובס, 11 בספטמבר 2019
  135. ^ מורן אזולאי, משבר חדש בממשלה: החרדים נגד בנט ולימודי הליבה, באתר ynet, 27 בינואר 2016
  136. ^ ספי קרופסקי ורוני זינגר, מוחקים את חוקי לפיד: הממשלה אישרה את ביטול חוק לימודי הליבה, באתר כלכליסט, 24 ביולי 2016
  137. ^ יהלי מורן זליקוביץ', לא מלמדים ליבה? שר החינוך ישלח איומי סרק, באתר ynet, 13 ביולי 2009
  138. ^ פרדת הדת מהפוליטיקה - ישראל ביתנו
  139. ^ יניר קוזין, ‏ישראל ביתנו: "ללא מענה לדרישותינו - אין טעם במו"מ עם הליכוד", באתר מעריב אונליין, 16 במאי 2019
  140. ^ מצע כחול לבן - תרבות ואומנות
  141. ^ יאיר אלטמן‏, לימודי ליבה וחידוש המו"מ: ההסכם של נתניהו ולפיד, באתר וואלה! NEWS‏, 14 במרץ 2013
  142. ^ ד"ר רם פרומן, בשורה רעה לחילונים: כולם רוצים את תיק החינוך, באתר ynet, 3 באפריל 2019
  143. ^ מערכת החינוך - מפלגת גשר
  144. ^ שחר אילן, בנט: "צריך לשחרר את החרדים מהגיוס לצה"ל לתקופה של 8 עד 10 שנים", באתר כלכליסט, 8 בספטמבר 2019
  145. ^ קובי נחשוני, הרבצ"ר על הגיוס: אל תגידו צה"ל לא מתאים לי, באתר ynet, 23 בפברואר 2012
  146. ^ אריק בנדר, ‏חוק הגיוס אושר בקריאה ראשונה: "לא נסכים להגביל את לומדי התורה", באתר מעריב אונליין, 3 ביולי 2018
  147. ^ יהודה שלזינגר, ‏יהדות התורה: לשנות מתווה חוק הגיוס, באתר ישראל היום, 14 ביוני 2018
  148. ^ טל שלו ויקי אדמקר‏, נתניהו: חוק הגיוס טוב ועליו לעבור; צריך לשמר את הקואליציה, באתר וואלה! NEWS‏, 14 באוקטובר 2018
  149. ^ חזקי ברוך, רגב מסבירה: על מה המחלוקת?, באתר ערוץ 7, 26 במאי 2019
  150. ^ תחום דת ומדינה - ישראל ביתנו
  151. ^ מצע המפלגה - צעירים
  152. ^ מערכת וואלה! חדשות‏, כדי לעמוד ביעדים: בצה"ל זייפו נתונים בנוגע להיקף גיוס החרדים, באתר וואלה! NEWS‏, 04 בדצמבר 2019
  153. ^ טיבי ל'בחדרי': נימנע בהצבעה על חוק הגיוס, באתר בחדרי חרדים, 1 ביולי 2018
  154. ^ כתבי ynet, גפני על נישואי "ברית הזוגיות": "מבטיח מלחמת עולם", באתר ynet, 17 ביוני 2004
  155. ^ מצע יהדות התורה - בתי הדין הרבניים
  156. ^ יהודה שלזינגר, ‏שישבת, באתר ישראל היום, 7 בנובמבר 2019
  157. ^ מערכת וואלה! חדשות‏, נישואים, דת ואוטובוסים בשבת – מה המפלגות מציעות?, באתר וואלה! NEWS‏, 21 בינואר 2013
  158. ^ עקיבא נוביק, נישואים אזרחיים וחוק הגיוס: תנאי ליברמן לכניסה לקואליציה, באתר חדשות 13, 8 במרץ 2020
  159. ^ מתוך מצע המפלגה לכנסת ה-18: "מפלגת העבודה תפעל לקידום חופש בחירה בנישואין לכל אזרח"
  160. ^ מורן אזולאי, כתבתנו בכנסת, נדחתה הצעת החוק לנישואים אזרחיים, באתר ynet, 27 ביולי 2011
  161. ^ ערוץ 7, הרב רפי פרץ: "ברוך השם הילדים שלי גדלו בצורה טבעית ובריאה", באתר ערוץ 7, 10 בינואר 2020
  162. ^ אבישי גרינצייג, ‏היועמ"ש נגד שר הפנים דרעי: להכיר באימוץ של זוגות להט"בים, באתר מעריב אונליין, 8 ביולי 2018
  163. ^ דנה ירקצי‏, לפני הדיון בבג"ץ: מחלוקת בין מנדלבליט לדרעי על רישום שני אבות כהורים, באתר וואלה! NEWS‏, 23 ביולי 2018
  164. ^ עידן יוסף, ליצמן על להט"ב: "לא מעניין אותי", באתר News1 מחלקה ראשונה‏, 24 בפברואר 2016
  165. ^ כאן הערב, ביטן: "נתניהו טעה כשהפיץ את הסרטון שעסק בפונדקאות", באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 24 ביולי 2018
  166. ^ דנה ירקצי‏, הח"כים שהתבטאו בעד הלהט"ב - וזגזגו בהצבעה על חוק הפונדקאות, באתר וואלה! NEWS‏, 19 ביולי 2018
  167. ^ ליברמן נוהג להצביע נגד האג'נדה האזרחית כשהוא בממשלה?, באתר גלובס, 2 ביולי 2019
  168. ^ שלמה פיוטרקובסקי, הרב דרוקמן: להיאבק בחוק הפונדקאות בכל דרך, באתר ערוץ 7, 1 ביוני 2014
  169. ^ מצע כחול לבן - הקהילה הגאה
  170. ^ מתוך מצע המפלגה לכנסת ה-18: "חובתה של מדינת ישראל כמדינה מודרנית, להעניק לכל אזרח את זכות היסוד להקמת בית ומשפחה ולמיסוד הקשר הזוגי, עם מי שבחר לעשות כן ובאופן שיבחר."
  171. ^ סיכום מצע הגאה בחירות 2020
  172. ^ ושמירה על הסביבה - הימין החדש לשעבר
  173. ^ דודו הכהן, מרצ הכי "סביבתית" בכנסת, ש"ס הכי פחות, ‏13 בנובמבר 2002
  174. ^ שחר חי, שפכים, פחם ופלסטיק: התוכניות הסביבתיות של המפלגות, ynet, ‏4 בספטמבר 2019
  175. ^ יובל בגנו, ‏ראשי ארגוני הסביבה: "רה"מ מעדיף את האינטרס העסקי על הסביבתי־בריאותי", באתר מעריב אונליין, 13 בספטמבר 2019
  176. ^ בתחום החקלאות - מצע ישראל ביתנו
  177. ^ השמירה על הסביבה הטבעית ועל בריאות האדם - כחול לבן
  178. ^ מצע יש עתיד - הגנת הקיימות והסביבה
  179. ^ שירה חורש, ‏דב חנין וניצן הורוביץ - חברי הכנסת המובילים בעשייה סביבתית, באתר גלובס, 11 ביולי 2010
  180. ^ צדק חברתי, קהילתי וסביבתי - מצע הרשימה המשותפת Archived 2020-02-26 at the Wayback Machine
  181. ^ עודד פלר, ספין המסתננים של איילת שקד, באתר ynet, 8 במאי 2018
  182. ^ עוזי ברוך, בנט: אסור להתקפל מול המסתננים, באתר ערוץ 7, 24 במרץ 2018
  183. ^ אריה דרעי - על מבקשי המקלט ומהגרי העבודה מאריתריאה ומסודן
  184. ^ מירי מיכאלי, ליצמן: המסתננים עולים 50 מיליון שקל בשנה, חדשות 13, ‏31 במאי 2012
  185. ^ מעריב אונליין, ‏מירי רגב: "זאת הזדמנות להחזיר את המסתננים חזרה לארצם", באתר מעריב אונליין, 12 באוגוסט 2015
  186. ^ מורן אזולאי, כחלון במסר לנתניהו: "אתמוך בכל חוק להוצאת המסתננים מישראל", באתר ynet, 3 באפריל 2018
  187. ^ טל שלו, "לא פליטים, מסתננים": עימות בממשלה סביב בית ספר בדרום ת"א, ‏30 באוגוסט 2016
  188. ^ אמיר אלון, גירוש, מקלט ואִזרוח: התוכניות של המפלגות בנושא הגירה, מסתננים ומבקשי מקלט, ynet, ‏11 בספטמבר 2019
  189. ^ יאיר לפיד בטור מיוחד ל"גלובס": "לא שונאים, שונים", באתר גלובס, 6 בנובמבר 2019
  190. ^ אמיר אלון, גירוש, מקלט ואִזרוח: התוכניות של המפלגות בנושא הגירה, מסתננים ומבקשי מקלט, ynet, ‏11 בספטמבר 2019
  191. ^ עדי כהןגבעת עמל ב'? תושבי אבו כביר עותרים לבג"ץ לעצירת הפינויים - והגדלת הפיצויים, באתר TheMarker‏, 1 בינואר 2020
  192. ^ אפרים מיכאלי, כנס בכנסת: "לא ניתן יד לגירוש האכזרי", באתר ערוץ 20, 17 בינואר 2018
  193. ^ יורי ילון, ‏שרת המשפטים שקד על פסקת ההתגברות: "נחזיר את האיזון בין הרשויות", באתר ישראל היום, 7 במאי 2018
  194. ^ אריק בנדר, ‏לאחר הלחץ של בנט: פסקת ההתגברות תובא להצבעה בוועדת השרים, באתר מעריב אונליין, 6 במאי 2018
  195. ^ איתי גדסי, פסקת ההתגברות נוסח דרעי: חברי המועצה ימשיכו לכהן בניגוד להוראת בג"ץ, ‏2 באוגוסט 2019
  196. ^ שירת אביטן כהן, פסקת ההתגברות: החרדים לוחצים, בנט וכחלון מחכים לנוסח של רה"מ, מקור ראשון, ‏16 באפריל 2018
  197. ^ צבי זרחיה, פסקת ההתגברות: כדי לשמור על נתניהו, בליכוד מוכנים גם לשכתב את העבר, באתר כלכליסט, 23 במאי 2019
  198. ^ יניר קוזין, ‏מירי רגב: "הגיע הזמן לשים גבולות ברורים לאקטיביזם השיפוטי שמנותק מרחשי העם", באתר מעריב אונליין, 24 באפריל 2018
  199. ^ ליברמן: "לא נתמוך בפסקת ההתגברות לפני שיעבור חוק הגיוס", מעריב, ‏30 באפריל 2019
  200. ^ עקיבא נוביק, המו"מ לממשלת אחדות: הליכוד הסכימה לוותר על פסקת ההתגברות, באתר חדשות 13, 20 במרץ 2020
  201. ^ טל שניידר, ‏גנץ: "אנחנו מאבדים מדי יום עוד פיסה קטנה מישראל שהכרנו ושעליה גדלנו", באתר גלובס, 13 במאי 2019
  202. ^ משילות וחוק - מצע יש עתיד
  203. ^ ח"כ זנדברג: פסקת ההתגברות - חוק שיכשיר כל שרץ גזעני, באתר ערוץ 7, 6 במאי 2018
  204. ^ איתי שיקמן, הערב: הפגנה בת"א למען שלטון החוק, איימן עודה הוזמן ברגע האחרון, באתר ynet, 25 במאי 2019
  205. ^ יקי אדמקר‏, סמוטריץ': חבל שנתניהו נסחף בשיח העכור על הלגליזציה, באתר וואלה! NEWS‏, 12 במרץ 2019
  206. ^ איילת שקד עמדה להתמנות לתפקיד בכיר בחברת קנאביס - ואז הגיעו הבחירות החדשות, באתר ‏מאקו
  207. ^ 103FM, ‏השר דרעי: "לא אתמוך בלגליזציה של סמים קלים", באתר מעריב אונליין, 5 באפריל 2019
  208. ^ נינה פוקס, ליצמן מאשים: "המטופלים גונבים קנאביס", באתר ynet, 13 בנובמבר 2019
  209. ^ צלי גרינברג, ליצמן רוצה להוציא את הקנאביס הרפואי מפקודת הסמים המסוכנים; בענף מברכים, באתר כלכליסט, 16 במאי 2019
  210. ^ טל שניידר, ‏נתניהו הבטיח לפייגלין לגליזציה של קנאביס רפואי תמורת הסרת התמודדות, באתר גלובס, 29 באוגוסט 2019
  211. ^ יובל קרני, מורן אזולאי, עמיחי אתאלי, קובי נחשוני ושחר חי, סמים הכל על השולחן, באתר ynet, 13 במרץ 2019
  212. ^ מירי בליאכר, ישראל בוחרת - ירוק: מהי עמדת המפלגות ללגליזציה של קנביס?, באתר חדשות 13, 7 בספטמבר 2019
  213. ^ מערכת וואלה! חדשות‏, יש עתיד לסטלנים: עפר שלח בעד לגליזציה. השאלון, באתר וואלה! NEWS‏, 10 בדצמבר 2012
  214. ^ 103FM, ‏יעלון: "הסכסוך הישראלי פלסטיני, לפי שעה, הוא כבר לא רלוונטי", באתר מעריב אונליין, 10 במרץ 2019
  215. ^ נדב נוימן, ‏יו"רית ועדת הסמים מתחייבת לשנות את המדיניות מקצה לקצה, באתר גלובס, 1 באוגוסט 2015
  216. ^ מורן אזולאי ואדיר ינקו, הנושא החם של הבחירות: מה המפלגות חושבות על לגליזציה, באתר ynet, 12 במרץ 2019
  217. ^ האם צריכה להיות לגליזציה של סמים קלים?, באתר ‏מאקו
  218. ^ השיר המלא
  219. ^ דרושים: סולמות, השילוח
  220. ^ יצהר ורדי, הדיון על השמאל הישראלי עוסק בשאלות הלא נכונות, באתר הארץ, 17 בדצמבר 2015
  221. ^ יצחק לאוראודי אדיב, האיש שלא ויתר, באתר הארץ, 21 ביולי 2017