השערת השונות הגדולה של זכרים

השערת השונות הגדולה של זכריםאנגלית: greater male variability hypothesis) קובעת כי תכונות של זכרים בעלות שונות גדולה יותר מאשר אצל נקבות. אף על פי שההשערה דנה בתכונות פיזיות, פסיכולוגיות וגנטיות אצל מיני בעלי חיים דימורפיים רבים, לעיתים קרובות היא נדונה ביחס ליכולת הקוגניטיבית של בני אדם, שם נצפה כי גברים אנושיים נוטים להיות בעלי אינטליגנציה גבוהה מאוד או נמוכה מאוד ביחס לנשים.

שתי עקומות התפלגות לשני המינים מציגות את תוצאות מבחני ASVAB (אנ'). בעקומה של הגברים (כחול) השונות הגדולה יותר מניבה ערכים גבוהים יותר בקצוות הנמוכים והגבוהים ביחס לעקומה של הנשים (וורוד) שהיא בעלת ערכים גבוהים יותר במרכז העקומה

היסטוריה עריכה

את הרעיון של שונות זכרית גדולה יותר, לפחות ביחס למאפיינים הפיזיים, ניתן לייחס לכתביו של צ'ארלס דרווין. כאשר הציג את תאוריית הברירה הזוויגית שלו בספר מוצא האדם. בספר ציין דרווין כי אצל מינים רבים, כולל בני אדם, זכרים נטו להראות שונות רבה יותר מאשר נקבות. כדוגמה הציג דרווין מידות של אברי גוף כאשר בכולם נמצאה שונות גבוה יותר אצל הזכרים מאשר אצל הנקבות (עמוד 275). מנקודת מבט של הקהילה הרפואית בתקופה זו עדויות אלו הצביעו על היכולות הפיזיות גדולות יותר של גברים לעומת נשים.

מאחר שדרווין היה סקרן לגבי הבדלי המינים ברחבי כל ממלכת החי, השונות בבני אדם לא הייתה נושא עיקרית במחקריו. הראשון שביצע מחקר מקיף בנושא על בני אדם היה הסקסולוג הבלוק אליס. ב-1894 פרסם מחקר[1] בו הוקדש פרק שלם להשערת השונות הגדולה של זכרים. בפרק זה הציג מספר מחקרים וממצאים התומכים בטענות שיש שוני רב יותר בין תכונות פיזיות ומנטליות של גברים מאשר של נשים.

בתחילת מאה ה-20 עריכה

לאחר פרסומיו של אליס התמיכה בהשערת השונות הגדולה של זכרים התחזקה בתחילת המאה העשרים. תשומת החוקרים עברה לכיוון חקר השונות ביכולות המנטליות, בין השאר עקב הופעתם של מבחנים נפשיים סטנדרטיים לבחינת מנת משכל, שאפשרו הערכת מנת המשכל בצורה אובייקטיבית יותר. אחד התומכים הנלהבים של ההשערה היה אדוארד לי תורנדייק שטען בספרו Sex in Education מ-1906 כי למרות שההבדלים ביכולת האינטלקטואלית הממוצעת בין המינים נראו זניחים, הבדלי השונות היו ברורים.[2]

המתנגדת הבולטת להשערה הייתה לטה הולינגוורת' שבחנה רישומי 1,000 מקרים במרפאות לבריאות הנפש וקבעה כי למרות שמספר הגברים בעלי בעיות נפשיות גדול יותר הדבר נובע מאיבחון שגוי. הולינגוורת' הסבירה שגברים מתמודדים עם ציפיות חברתיות גדולות יותר מנשים. כתוצאה מכך, לעיתים קרובות התגלו ליקויים בגברים בגיל מוקדם יותר, בעוד שלא ניתן היה לגלות ליקויים דומים אצל נשים מכיוון שהצפיה מהן נמוכה יותר ולכן, ליקויים בנשים יידרשו להיות מובהקים יותר מאלה שבגברים כדי להתגלות בגילאים דומים.

מחקרים בעת המודרנית עריכה

במאה ה-21 החלה התעוררות מחודשת בסוגיית השערת השונות הגדולה של זכרים בעיקר בהבדלים המגדריים כשהדגש הוא על יכולות קוגנטביות של בני אדם. לפי חלק מהמחקרים נמצא, כי השערת השונות נכונה עבור מבחני IQ בה יותר גברים נמצאים בקצוות ההתפלגות.[3][4] המקור להבדלים אלו עדיין נתון לפרשנויות שונות ומוצג כתוצאה של הבדלים גנטיים, תרבותיים וחברתיים.

באוקטובר 2020, פורסם המחקר המורפומטרי (אנ') הגדול והמקיף ביותר שנעשה על הבדלים במבנה המוח בין המינים. החוקרים הצהירו כי "צפו בעדות להשערת השונות הגדולה של זכרים בכל המדדים והנפחיים של תת-קליפת המוח, כל מדדי שטח הקליפה, ו- 60% ממדי עובי קליפת המוח. דפוס זה היה יציב לאורך תוחלת החיים עבור 50% מתת-קליפת המוח. מבנים, 70% מהאזור האזורי מודד, וכמעט כל האזורים עובי. "המחברים מדגישים, עם זאת, שאין לכך משמעות פרשנית מעשית, ואינם אומרים דבר על הסיבתיות.[5]

שערוריות עקב תמיכה בהשערה עריכה

בקרב חלק מהחוגים החברתיים תמיכה בהשערה כי קיים הבדל קוגניטיבי בין נשים וגברים אינה מקובלת וגרמה למספר שערוריות.

בשנת 2005 כאשר נשיא הרווארד לשעבר לורנס סאמרס נאם בפני ועידת הלשכה הלאומית למחקר כלכלי בנושא המגוון המגדרי במקצועות המדע וההנדסה ואמר כי "זה נראה כי אצל תכונות אנושיות רבות ושונות - גובה, משקל, נטייה לפשיעה, מנת משכל כוללת, יכולת מתמטית, יכולת מדעית - יש עדויות יחסית ברורות לכך שלא משנה מה ההבדל הממוצע - עליו ניתן להתווכח - יש הבדל בסטיית התקן, והשונות של אוכלוסיית גברים ונשים.[6] דבריו גרמו לתגובת נגד; סאמרס עמד בפני הצבעת אי אמון של הפקולטה לאמנויות ומדעים, מה שגרם להתפטרותו מנשיאות האוניברסיטה.

בשנת 2017 פרסמו טד היל (אנ'), פרופסור למתמטיקה בהמכון הטכנולוגי של ג'ורג'יה וסרגי טבצניקוב פרופסור למתמטיקה באוניברסיטת המדינה של פנסילבניה מאמר המסביר את השערת השונות בעזרת ברירה זוויגית. המאמר פרסום בכתב העט המתמטי New York Journal of Mathematics אך נגנז זמן קצר לאחר שפורסם, אירוע חריג מאוד בכתבי עט מדעיים. המאמר נגנז לאחר שגופים כגון WIM (נשים במתמטיקה) טענו שהמאמר עלול לדכא את שאיפותיהן של נשים ללמוד מתמטיקה והקרן הלאומית למדע הסירה את המימון ממחקריו של היל.[7]. העורך שלח שוב את המאמר ל-Journal of Interdisciplinary Mathematics שפירסם אותו לאחר ביקורת עמיתים.

הערות שוליים עריכה