השער המונומנטלי של תדמור

היה מבנה קשת נוי רומאי בעיר תדמור בסוריה

השער המונומנטלי של תדמור, נקרא גם: הקשת המונומנטלית, שער הניצחוןערבית: قوس النصر) או הקשת של ספטימיוס סוורוס, היה מבנה קשת נוי רומאי בעיר תדמור בסוריה. השער נבנה במאה ה-3 בתקופת שלטונו של הקיסר ה-21 של האימפריה הרומית, ספטימיוס סוורוס. בהמשך חורבות הקשת נהפכו לאחת האטרקציות העיקריות של תדמור עד להריסתה הרשמית על ידי ארגון הטרור האסלאמי סוני המדינה האסלאמית (ISIL) בשנת 2015.

השער המונומנטלי של תדמור
Palmyra - Monumental Arch.jpg
מידע כללי
סוג שער ניצחון, אתר ארכאולוגי עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום Tadmur עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה סוריהסוריה  סוריה
מידע על ההקמה
חומרי בנייה אבן חול עריכת הנתון בוויקינתונים
סגנון אדריכלי Roman/Palmyrene
קואורדינטות 34°33′00″N 38°16′16″E / 34.549994°N 38.271008°E / 34.549994; 38.271008
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רוב בסיס האבן של השער עדיין עומד במקום וישנן תוכניות לבנות אותו מחדש באמצעות אנסטילוזיס (אנ') (שיטת שיחזור ושימור).

היסטוריהעריכה

הקשת המונומנטלית נבנתה במהלך תקופת שלטונו של הקיסר ספטימיוס סוורוס, בין השנים 193 עד 211 לספירה; הקשת היוותה קישור בין הרחוב הראשי של האכסדרה הגדולה בתדמור לבין מקדש בל.[1] היא נועדה לשלב את החלקים הדרומיים והמרכזיים של שדירת העמודים כיוון שמיקומה מסמן שינוי של 30 מעלות בכיוון הרחוב בין טטרפילון למקדש בל.[2][3] כדי לפתור בעיה זו בקשת שולבו שתי חזיתות בנפרד אחת מהשנייה.

על פי מקורות מסוימים, המבנה נבנה כשער ניצחון להנצחת ניצחונותיהם של הרומאים על הפרתים.[4] לעיתים נקרא בטעות המבנה "קשת אדריאנוס", אם כי קיסר רומא אדריאנוס היה מת כבר למעלה מחצי מאה בעת הקמת הקשת.[2]

חורבות הקשת, יחד עם אנדרטאות אחרות בתדמור, תוארו בתחריטים על ידי הבריטי רוברט ווד שנסע ברחבי העולם, ופורסמו בלונדון בשנת 1753 תחת הכותרת "חורבות פלמירה; או תדמור במדבר"[5].

הקשת המונומנטלית שוחזרה בשנות השלושים.[2] כאשר חורבות פלמירה הפכו לאטרקציה תיירותית במאה ה-20 ובראשית המאה ה-21 הקשת הייתה אחד המראות המרכזיים בעיר.[5]

ארכיטקטורהעריכה

 
הקשת המונומנטלית והאכסדרה הגדולה

הקשת המונומנטלית הייתה יוצאת דופן מבחינה ארכיטקטונית מכיוון שהייתה לה חזית כפולה, המסווה עיקול של 30 מעלות בין החלקים המזרחיים והמרכזיים של האכסדרה הגדולה.[2][6] הקשת כללה שער גדול במרכזו שלצדו פתח קטן יותר משני הצדדים.[7]

הקשת עוטרה בפיתוחי אבן מעוטרים, כולל תבליטים המתארים צמחים או עיצובים גאומטריים. העיצובים היו דומים לסגנון העיצובי שנמצא בקשתות אחרות שנבנו בתקופת שלטונו של סוורוס במקומות אחרים באימפריה הרומית, כמו בלפטיס מגנה שנמצאת בלוב של ימינו.[4] התבליטים על הקשת תוארו על ידי אונסק"ו כ"דוגמה יוצאת מן הכלל לאמנות הפלמירית"[7] והם הופכים אותה לאחד המונומנטים המעוטרים המפוארים ביותר בעיר.[2]

הרס הקשתעריכה

תדמור נכבשה על ידי ארגון הטרור האסלאמי סוני המדינה האסלאמית במאי 2015. המיליציות לכדו את הקשת זמן קצר לאחר מכן, וב-4 באוקטובר דווח כי הקשת פוצצה באמצעות דינמיט.[8]

לשכת נשיא סוריה וכן מנכ"ל אונסק"ו גינו את הרס הקשת המונומנטלית.[9] על פי ארגון האומות המאוחדות, ההרס הראה שהמדינה האסלאמית "מבועתת מההיסטוריה ומהתרבות".[10][11]

במרץ 2016 הצהיר מנהל העתיקות מאמון עבדל-קרים כי הקשת המונומנטלית, יחד עם מקדש בל ומקדש בעל שמין בתדמור, ייבנו מחדש באמצעות שרידים קיימים בתהליך שיחזור הנקרא אנסטילוזיס.[12]

העתק של החלק המרכזי של הקשת המונומנטלית נחרט משיש מצרי באיטליה על ידי מכונות תוך שימוש במודל מחשב תלת ממדי של המכון לארכאולוגיה דיגיטלית באוקספורד, אנגליה.[13] ההעתק הותקן בכיכר טרפלגר בלונדון ב-19 באפריל 2016. הוא הוצג שם במשך שלושה ימים, לפני שהועבר למספר מקומות אחרים, כולל ניו יורק, פירנצה, ז'נבה, וושינגטון די.סי. ודובאי.[14] הוא אמור להישלח לסוריה לאחר מכן.[15]

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Richard Stoneman (1994). Palmyra and Its Empire: Zenobia's Revolt Against Rome. University of Michigan Press. עמ' 192. ISBN 978-0-472-08315-2. 
  2. ^ 1 2 3 4 5 Demeter, Daniel (3 באוגוסט 2015). "Palmyra – Monumental Arch". syriaphotoguide.com. אורכב מ-המקור ב-5 February 2016. 
  3. ^ Charles Gates (2011). Ancient Cities: The Archaeology of Urban Life in the Ancient Near East and Egypt, Greece and Rome. Taylor & Francis. עמ' 406. 
  4. ^ 1 2 "Palmyra - The Colonnade". romeartlover.tripod.com. אורכב מ-המקור ב-10 December 2015. 
  5. ^ 1 2 Kaphle, Anup (5 באוקטובר 2015). "This Is The Monumental Arch ISIS Blew Up In Palmyra". BuzzFeed. אורכב מ-המקור ב-5 February 2016. 
  6. ^ Millin, Aubin Louis; Noel, François; Warens, Israel (1799). Magasin encyclopédique: ou Journal des sciences, des lettres et des arts, Volume 1 (בצרפתית). עמ' 413. 
  7. ^ 1 2 Mullen, Jethro; Elwazer, Schams (6 באוקטובר 2015). "ISIS destroys Arch of Triumph in Syria's Palmyra ruins". CNN. אורכב מ-המקור ב-5 February 2016. 
  8. ^ "ISIL blows up Arch of Triumph in Syria's Palmyra". Al Jazeera. 5 באוקטובר 2015. אורכב מ-המקור ב-8 October 2015. 
  9. ^ El Deeb, Sarah (5 באוקטובר 2015). "Syria presidency condemns destruction of Palmyra's arch". Associated Press. אורכב מ-המקור ב-5 February 2016. 
  10. ^ "UNESCO says IS 'terrified by history' after Palmyra destruction". Yahoo! News. 5 באוקטובר 2015. אורכב מ-המקור ב-5 February 2016. 
  11. ^ "Islamic State destroys 2,000-year-old Arch of Triumph in Palmyra". The Telegraph. 5 באוקטובר 2015. אורכב מ-המקור ב-3 November 2015. 
  12. ^ Shaheen, Kareem; Graham-Harrison, Emma (27 במרץ 2016). "Syrian regime forces retake 'all of Palmyra' from Isis". The Guardian. אורכב מ-המקור ב-27 March 2016. 
  13. ^ Farrell, Stephen (28 במרץ 2016). "If All Else Fails, 3D Models and Robots Might Rebuild Palmyra". New York Times. אורכב מ-המקור ב-1 April 2016. 
  14. ^ Turner, Lauren (19 באפריל 2016). "Palmyra's Arch of Triumph recreated in London". BBC. אורכב מ-המקור ב-20 April 2016. 
  15. ^ de Bruxelles, Simon (30 במרץ 2016). "Replica arch heads for Palmyra after Trafalgar Square". The Times. אורכב מ-המקור ב-20 April 2016.