השפעות בריאותיות של אכילת בשר

יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

בשר הוא מרכיב מרכזי בדיאטה של מרבית בני האדם. בשר הוא מזון שנוי במחלוקת ביותר: מצד אחד, זהו מצרך בסיסי בדיאטות רבות ומקור לחלבונים וחומרים מזינים חשובים; מהצד השני, יש אנשים שמאמינים שאכילתו אינה בריאה.

רוב סוגי הבשרים עשירים בחלבון, בשומן ובפרט בשומן רווי וכולסטרול. כמו כן בשר עשיר בוויטמינים ומינרלים כגון ברזל, אבץ, וויטמינים מקבוצת ויטמין B. בנוסף, בבשר כמות זעירה של פחמימות המאוחסנות כגליקוגן. לפי ארגון הבריאות העולמי, הבשר המעובד מוגדר כגורם מסרטן, והבשר האדום מוגדר כגורם ככל הנראה מסרטן[1].

השפעות חיוביותעריכה

שמירה על מסת שריר, צריכת חלבון מהחי קשורה בעקביות לעלייה במסת השריר[2][3][4].

בנוסף הפחתת התיאבון והגברת חילוף החומרים. מחקרים רבים הראו כי תזונה עתירת חלבון הכוללת בשר מגבירה את קצב חילוף החומרים, מפחיתה את הרעב[5][6].

הברזל, המצוי בכמות גבוהה בבשר אדום ובשר עוף חשוב לגוף. מינרל זה נחלק לשני סוגים – haem הקיים רק במקור בשרי ו-non-haem הקיים גם במזון צמחי וגם במזון בשרי. ברזל haem נספג טוב יותר בגוף.

בשר מכיל כמויות גדולות של חלבון, ורוב סוגי הבשר מכילים את כל סוגי חומצות האמינו הדרושות לגוף כדי לפתח שרירים באופן תקין.

בשר הוא אחד המקורות החשובים לוויטמין B12. הימנעות מצריכת בשר מגדילה את הסיכוי למחסור בוויטמין B12[7], העשוי להתבטא בירידה ביכולת החשיבה, שינויים באישיות, אנמיה ובילדים גם פגיעה בהתפתחות.

השפעות שליליותעריכה

ארגון הבריאות העולמי פרסם ב-26 באוקטובר 2015 דו"ח לפיו בשר מעובד הוא מסרטן ודאי, ולכן נכלל בקבוצת הגורמים המסרטנים הגבוהה ביותר (קבוצה 1) לצד הסיגריות, האסבסט, האלכוהול והארסן. המושג 'בשר מעובד' מתייחס לכל בשר (בקר, עוף, חזיר, כבש, הודו וכן הלאה) שעבר תהליכי שימור, המלחה, עישון, תסיסה וכדומה. דוגמאות לבשר מעובד הן נקניקיות, נקניקים, המבורגרים, פסטרמה, שניצלים מעובדים, בשר כבוש ובייקון. לפי הדו"ח, הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן בחנה כ-800 מחקרים שבחנו את הקשר בין צריכת בשר מעובד לבין הסיכון ללקות בסרטן, ונמצא כי צריכה יומית של 50 גרם בשר מעובד מגדילה ב-18% את הסיכון ללקות בסרטן המעי הגס (הסרטן השני בשכיחותו בישראל, השלישי בשכיחותו בעולם המערבי, והשני בגורמי המוות הסרטניים בעולם המערבי). בשר אדום קוטלג על ידי ארגון הבריאות הלאומי בקבוצת סיכון אחת מתחת לקבוצה 1, בקבוצת 2A, כגורם שמוגדר 'ככל הנראה מסרטן'. לפי הדו"ח, בשר אדום תורם ככל הנראה להתפתחות סרטן בעיקר סרטן המעי הגס, אך גם לסרטן הלבלב וסרטן הערמונית[1][8][9].

מחקרים תצפיתנים מצאו מתאם בין צריכת בשר מעובד או אדום ומספר מחלות. במחקרים אלו נמצא שאצל אנשים שאוכלים בשר מעובד יש שיעור מעט יותר גדול של מחלות לב[10], שבץ[11], וסרטן המעי[12].

בניגוד לבשר מעובד או אדום, מחקרים תצפיתנים לא מראים קשר חיובי בין צריכת דגים ומחלות. לא נמצא קשר בין צריכת דגים וסוגים שונים של סרטן כגון סרטן הערמונית[13], סרטן המעי[14], וסרטן הקיבה[15].

בשר וסרטןעריכה

קיימת טענה כי אכילת בשר מעלה את הסיכון לסרטן. עם זאת, זה כנראה תלוי בסוג הבשר ובאופן הבישול שלו. ככל הנראה הגורם המסרטן אינו הבשר עצמו אלא אופן הבישול, כאשר צולים, או מעשנים בטמפרטורות גבוהות, שומן משתחרר ומטפטף על משטחי בישול חמים, זה מייצר תרכובות רעילות. [16]

הם נוטים להיווצר כאשר חלק מהחומרים בבשר מגיבים עם חלק ממרכיביו האחרים בטמפרטורות גבוהות מאד[17][18].

בזמן שבשר אדום שבושל בטמפרטורות גבוהות עשוי להעלות את הסיכון לסרטן, נמצא קשר בין צריכת בשר עופות להפחתת הסיכון לסרטן מעי הגס[19][20][21].

ראו גםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 בשר מעובד והקשר לסרטן, הנחיות ארגון הבריאות העולמי, באתר משרד הבריאות, מדינת ישראל
  2. ^ Robin M. Daly, Stella L. O'Connell, Niamh L. Mundell, Carley A. Grimes, Protein-enriched diet, with the use of lean red meat, combined with progressive resistance training enhances lean tissue mass and muscle strength and reduces circulating IL-6 concentrations in elderly women: a cluster randomized controlled trial, The American Journal of Clinical Nutrition 99, 2014-04, עמ' 899–910 doi: 10.3945/ajcn.113.064154
  3. ^ W. W. Campbell, M. L. Barton, D. Cyr-Campbell, S. L. Davey, Effects of an omnivorous diet compared with a lactoovovegetarian diet on resistance-training-induced changes in body composition and skeletal muscle in older men, The American Journal of Clinical Nutrition 70, 1999-12, עמ' 1032–1039 doi: 10.1093/ajcn/70.6.1032
  4. ^ Douglas Paddon-Jones, Heather Leidy, Dietary protein and muscle in older persons, Current Opinion in Clinical Nutrition and Metabolic Care 17, 2014-01, עמ' 5–11 doi: 10.1097/MCO.0000000000000011
  5. ^ Karen E. Charlton, Linda C. Tapsell, Marijka J. Batterham, Rebecca Thorne, Pork, beef and chicken have similar effects on acute satiety and hormonal markers of appetite, Appetite 56, 2011-02, עמ' 1–8 doi: 10.1016/j.appet.2010.10.013
  6. ^ Carol S. Johnston, Carol S. Day, Pamela D. Swan, Postprandial thermogenesis is increased 100% on a high-protein, low-fat diet versus a high-carbohydrate, low-fat diet in healthy, young women, Journal of the American College of Nutrition 21, 2002-02, עמ' 55–61 doi: 10.1080/07315724.2002.10719194
  7. ^ Serum concentrations of vitamin B12 and folate in British male omnivores, vegetarians and vegans: results from a cross-sectional analysis of the EPIC-Oxford cohort study
  8. ^ ארגון הבריאות העולמי: בשר מעובד מסרטן, באתר קופת חולים כללית
  9. ^ עידו אפרתי, ארגון הבריאות העולמי: אכילת בשר מעובד מעלה את הסיכון לחלות בסרטן, אתר הארץ, 26 באוקטובר 2015
  10. ^ Red and Processed Meat Consumption and Risk of Incident Coronary Heart Disease, Stroke, and Diabetes Mellitus. A Systematic Review and Meta-Analysis
  11. ^ Red Meat Consumption and Risk of Stroke. A Meta-Analysis of Prospective Studies
  12. ^ Red and Processed Meat and Colorectal Cancer Incidence: Meta-Analysis of Prospective Studies
  13. ^ Fish consumption and prostate cancer risk: a review and meta-analysis
  14. ^ Fish Consumption and Colorectal Cancer Risk in Humans: A Systematic Review and Meta-analysis
  15. ^ Fish consumption and the risk of gastric cancer: systematic review and meta-analysis
  16. ^ Chemicals in Meat Cooked at High Temperatures and Cancer Risk - National Cancer Institute, www.cancer.gov, ‏2018-04-02 (באנגלית)
  17. ^ Giuseppina Basta, Ann Marie Schmidt, Raffaele De Caterina, Advanced glycation end products and vascular inflammation: implications for accelerated atherosclerosis in diabetes, Cardiovascular Research 63, 2004-09-01, עמ' 582–592 doi: 10.1016/j.cardiores.2004.05.001
  18. ^ Joon-Goo Lee, Su-Yeon Kim, Jung-Sik Moon, Sheen-Hee Kim, Effects of grilling procedures on levels of polycyclic aromatic hydrocarbons in grilled meats, Food Chemistry 199, 2016-05-15, עמ' 632–638 doi: 10.1016/j.foodchem.2015.12.017
  19. ^ Paige E. Miller, Philip Lazarus, Samuel M. Lesko, Amanda J. Cross, Meat-related compounds and colorectal cancer risk by anatomical subsite, Nutrition and Cancer 65, 2013, עמ' 202–226 doi: 10.1080/01635581.2013.756534
  20. ^ Drew S. Helmus, Cheryl L. Thompson, Svetlana Zelenskiy, Thomas C. Tucker, Red meat-derived heterocyclic amines increase risk of colon cancer: a population-based case-control study, Nutrition and Cancer 65, 2013, עמ' 1141–1150 doi: 10.1080/01635581.2013.834945
  21. ^ E. Giovannucci, E. B. Rimm, M. J. Stampfer, G. A. Colditz, Intake of fat, meat, and fiber in relation to risk of colon cancer in men, Cancer Research 54, 1994-05-01, עמ' 2390–2397

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.