השפעת צום הרמדאן על היריון

ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: טעויות זכר ונקבה למכביר.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

לפי משרד הבריאות חשוב לאכול נכון ובריא בתקופת ההיריון מאחר שתזונה בריאה ונכונה עוזרת לגוף להתפתחות העובר ולתהליך ההנקה, ועלייה נאותה במשקל מפחיתה את הסיכון לסיבוכים ואף תורמת לבריאות היילוד[1].

חודש הרמדאן הוא החודש התשיעי שבלוח השנה המוסלמי. לפי האמונה המוסלמית, הצום הוא חלק מהמצוות של חמשת היסודות שבאסלאם. בחודש זה על כל מוסלמי מגיל 12 לצום, כלומר להימנע מלאכול, לשתות ולעשן מעלות השחר ועד לשקיעת החמה[2].

הצום במהלך ההיריון יכול לגרום להשפעות בריאותיות שליליות על ההיריון או העובר[3]. כמו לידה מוקדמת, הפלה ותינוקות שנולדים במשקל נמוך. עם זאת, נשים מוסלמיות רבות ברחבי העולם צמות ברמדאן כשהן בהיריון[4].

צום הרמדאןעריכה

רקע

הרמדאן נחשב לחודש של התבוננות פנימית, לחודש שבו מתקרבים לאל, נוהגים בצניעות, באיפוק ועושים חסדים. ייחודו מתבטא בכך שהמוסלמי מתפלל רבות וקורא בקוראן. בנוסף, חודש זה מיוחד למוסלמים מאחר שבערב ה-27 שבחודש זה מקיימים את "ליילת אלקדר", את הלילה שבו קיבל הנביא מוחמד את הקוראן והנבואה[2]. בתום הצום חוגגים את החג "עיד אל-פיטר" המסמל סיום הרמדאן[5].

נשים הרות ברמדאן

לפי הדת אישה הרה או מניקה אחרי לידה פטורה מלצום. בנוסף, הדת מאפשרת להפסיק לצום אם הנשים חוששות שהצום יכול לפגוע בבריאותן או בעובר, ומאוחר יותר ניתן להשלים את ימי הצום שהחסירו או לתרום צדקה[6].

ההחלטה לצום ברמדאן היא החלטה אישית של האישה ההרה. וזה תלוי בכמה גורמים: בגיל ההיריון, כיצד האישה ההרה מרגישה, האם יש בעיות רפואיות במהלך ההיריון ובאיזה תקופה חל הרמדאן[6].

כשמפחיתים את צריכת המזון וצמים עלולים להשפיע על ההיריון, בעיקר כשהרמדאן חל בחודשי הקיץ החמים שבהם הימים ארוכים יותר[7]. במקרים אלו האישה צריכה להתייעץ עם הרופא המטפל לגבי ההחלטה לצום, כדי שיוכל לתת עצות ולעקוב אחר מצבה הבריאותי[6].

רוב הנשים מעדיפות לצום עם משפחותיהן ולא לעשות זאת מאוחר יותר[7]. רוב הנשים מאמינות שהצום הוא חובה גם במשך ההיריון, 63% מתוכן מאמינות שהצום אינו מזיק להיריון ורק חלק קטן מהן מפסיקות לצום מאחר שהן אינן מרגישות טוב. נשים אחרות בוחרות שלא לצום מסיבות שונות. חלקן חוששות מבעיות רפואיות שיתרחשו כשהן צמות כמו רעב, הקאות ועייפות, אחרות אינן צמות מסיבות אישיות, או שהן מאמינות שהצום אינו חובה[8].

השפעת הצום על ההריוןעריכה

השפעת הצום על האישהעריכה

בתקופת הרמדאן יותר נשים פונות לבית חולים בגלל חום, בעיות נשימה, בצקות, תאונות דרכים ואלימות. בנוסף, נשים מדווחות יותר על כאבי ראש, חולשה, עייפות, כאבי בטן, יתר לחץ דם והתייבשות. וחלק מהנשים עם מחלות רקע משנות את הטיפול הרפואי במהלך הרמדאן, ורובן בלי התייעצות רפואית[9].

השפעת הצום על נשים הרותעריכה

  • לידה מוקדמת- לידה מוקדמת- לידה מוקדמת היא אחד מהסיבוכים שיכולים להתרחש בהיריון, לידה כזו מוגדרת כלידה לפני השבוע ה-37, והיא כוללת את הסיכון שהתינוקות שייוולדו יהיו פגים. גם הרופאים חוששים שהצום וההתייבשות יגרמו לצירי לידה מוקדמים וכך יגבירו את הסיכון ללידה מוקדמת[10].
  • סימנים שנשים בהיריון דיווחו במהלך הצום- רעב או תחושת צמא, בחילות והקאות, סחרחורת, עייפות, חום וכאב ראש[8]
  • הפלות- אחרי חודש הרמדאן יש יותר מקרים של הפלות[3]. הפחתת צריכת נוזלים וההתייבשות יכולים לגרום למיעוט מי שפיר, בעיקר בחודשי הקיץ החמים, וכך להגביר את הסיכון להפלה. נוזל מי השפיר עובר בתוך הרחם ועוזר להתפתחות תקינה של העובר ומספק לו הגנה[11].  
  • חוסר עלייה במשקל- מחקרים רבים מציגים שנשים הרות אינן עולות במשקל במהלך הרמדאן  (Sultan, Taha & Hassanein, 2015).  
  • סוכרת הריונית- סוכרת הריונית (GDM)- ישנו סיכוי גבוה לסוכרת הריונית בקרב נשים שצמו במהלך הרמדאן לעומת נשים שלא צמו. בבדיקה של רמות הסוכר בדם נמצא רמות גבוהות של סוכר בדם שעה אחרי שבירת הצום, את הממצא הזה אפשר להסביר בכך שהנשים לא הקפידו על דיאטה נכונה אחרי שבירת הצום[7]. בנוסף, ייתכן רמות נמוכות של סוכר בדם בזמן צום[8].
  • שינויים באורח החיים- שינויים המתרחשים במחזורי השינה, דפוסי אכילה ותדירות הארוחות במהלך היום יכולים להשפיע על בריאות האישה ההרה[8].

השפעת הצום על העוברעריכה

  • משקל הלידה- אצל נשים בריאות שהקפידו על תזונה נכונה במשך הרמדאן לא נצפה השפעה על משקל הלידה[12]. אך מחקר אחר הראה שנשים שצמו ברמדאן כשהיו בשליש הראשון להריונם, חלקן ילדו תינוק שמשקלו נמוך[13][4].
  • מוות סביב לידה- אחרי חודש הרמדאן יש יותר מקרים של מוות סביב הלידה[3]. הפחתת צריכת נוזלים וההתייבשות יכולים לגרום למיעוט מי שפיר וכך להגביר את הסיכון למוות סביב הלידה[11].
  • "מבחן אפגאר"- בקרב נשים שצמו לפני הלידה, לא נמצאה השפעה על "מבחן האפגאר" שנעשה לתינוקות[7].

השפעת הצום לטווח הארוךעריכה

כשצמים בהיריון ולא אוכלים נכון במהלך היום יכולים להשפיע על בריאות הילדים לטווח הארוך. חשיפת העובר לצום קשורה למצב בריאותי לקוי לטווח הארוך, החשיפה הזו מגדילה את הסיכוי לפתח סימפטומים המעידים על בעיות בריאותיות, כמו מחלת לב כלילית, סוכרת מסוג 2 ואנמיה[3]. בנוסף, ההשפעה של הצום של האם על העובר לטווח הארוך עדיין אינה ידועה במלואה.

השפעת הצום על ההנקהעריכה

  • מדדים של צמיחה (משקל, גובה והיקף ראש) של התינוקות- ישנם יתרונות רבים בהנקה. ההשפעה של הצום של האם המניקה ברמדאן על ההתפתחות של התינוקות עדיין אינה ידועה במלואה. נמצא שהצום, ככל הנראה, לא השפיע לרעה על מדדי הצמיחה של התינוקות היונקים לטווח הקצר, שכן נצפתה עלייה בפרמטרים בקרב תינוקות יונקים, גם אצל אימהות שצמו[14].
  • הרכב החלב- לא נמצאו הבדלים משמעותיים בחומרים המזינים הנמצאים בחלב אם בקרב נשים לפני צום הרמדאן ובמהלכו[15].

סיכוםעריכה

צום הרמדאן הוא צום ממושך והדת מאפשרת לאישה הרה או מניקה אחרי לידה לא לצום ולהשלים מאוחר יותר את ימי הצום שהחסירה או לתרום צדקה. אבל רוב הנשים המוסלמיות בוחרות לצום כשהן בהיריון, וצום במהלך ההיריון יכול לגרום להשפעות בריאותיות שליליות על האישה או העובר, כמו לידה מוקדמת, הפלה, חוסר עלייה במשקל, חולשה, עייפות, תינוקות שנולדים במשקל נמוך ועוד. לכן אישה שמחליטה לצום עלייה להתייעץ עם הרופא המטפל לגבי ההחלטה לצום כדי שהרופא יוכל לייעץ לה ולעקוב אחר מצבה הבריאותי.

לקריאה נוספתעריכה

  1. http://www.clalit.co.il/he/your_health/kids/baby/pages/fasting_during_pregnancy.aspx
  2. http://www.health.gov.il/subjects/foodandnutrition/nutrition/brochures/muslim_holidays/pages/default.aspx

הערות שולייםעריכה

  1. ^ משרד הבריאות. (2016). תזונה בריאה בהיריון. משרד הבריאות, נדלה בתאריך 01/06/2016 מתוך- http://www.health.gov.il/Subjects/pregnancy/during/Pages/proper_nutrition_during_pregnancy.aspx
  2. ^ 1 2 בדארנה, ק., אוחנה, ח. אלסעד, ע. שוסטר, מ. (2013). רמדאן ועיד אל פיטר. נדלה בתאריך 10/06/2016 מתוך- http://jicc.org.il/documents/publications/Ramaddan-and-%20Eid-EL-Fitr-Sheet-2013.pdf
  3. ^ 1 2 3 4 Van Ewijk, R. (2011). Long-term health effects on the next generation of Ramadan fasting during pregnancy. Journal of Health Economics, 30(6), 1246-1260
  4. ^ 1 2 Savitri, A. I., Yadegari, N., Bakker, J., van Ewijk, R. J., Grobbee, D. E., Painter, R. C., ... & Roseboom, T. J. (2014). Ramadan fasting and newborn's birth weight in pregnant Muslim women in The Netherlands. British Journal of Nutrition112(09), 1503-1509
  5. ^ מטח (2016). צום הרמדאן. נדלה ב-07/07/2016 מתוך: http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=9772
  6. ^ 1 2 3 BNF. (2015). Ramadan and Pregnancy. Retrieved May 10, 2016:  https://www.nutrition.org.uk/healthyliving/nutritionforpregnancy/ramadanpregnancy.html
  7. ^ 1 2 3 4 Al Ketbi, L. M. B., Niglekerke, N. J., Al Deen, S. M. Z., & Mirghani, H. (2014). Diet restriction in Ramadan and the effect of fasting on glucose levels in pregnancy. BMC Research Notes, 7(1), 392
  8. ^ 1 2 3 4 Sultan, I. E., Taha, I. M., & Hassanein, M. M. (2015). Ramadan Fasting and Maternal Perspectives in Healthy Pregnant Women: Systematic Review. British Journal of Medicine and Medical Research, 6(6), 573
  9. ^ סחר, ט. בשיר-עבאס, נ. סטלניקוביץ, ר ולהד, א. (2016). התנהגות בריאות של נשים מוסלמיות הפונות למיון בית חולים בתקופת הרדמאן. איגוד רפואי במשפחה בישראל.
  10. ^ Shalit, N., Shalit, R., & Sheiner, E. (2015). The effect of a 25-hour fast during the Day of Atonement on preterm delivery. The Journal of Maternal-Fetal & Neonatal Medicine, 28(12), 1410-1413
  11. ^ 1 2 Feldman, I., Friger, M., Wiznitzer, A., Mazor, M., Holcberg, G., & Sheiner, E. (2009). Is oligohydramnios more common during the summer season?.Archives of gynecology and obstetrics280(1), 3-6.‏
  12. ^ Sarafraz, N., Kafaei Atrian, M., Abbaszadeh, F., & Bagheri, A. (2014). Effect of Ramadan fasting during pregnancy on neonatal birth weight. Journal of Fasting and Health, 2(1), 37-40
  13. ^ Robinson, T., & Raisler, J. (2005). Each one is a doctor for herself”: Ramadan fasting among pregnant Muslim women in the United States. Ethnicity & Disease, 15(1 Suppl 1), S1-99
  14. ^ Haratipour, H., Sohrabi, M. B., Ghasemi, E., Karimi, A., Zolfaghari, P., & Yahyaei, E. (2013). Impact of maternal fasting during Ramadan on growth parameters of exclusively breastfed infants in Shahroud, 2012. Journal of Fasting and Health, 1(2), 66-69.‏
  15. ^ Bener, A., Galadari, S., Gillett, M., Osman, N., Al-Taneiji, H., Al-Kuwaiti, M. H. H., & Al-Sabosy, M. M. A. (2001). Fasting during the holy month of Ramadan does not change the composition of breast milk. Nutrition research, 21(6), 859-864.‏

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.