השקדיה פורחת
"השקדיה פורחת" הוא שיר לכבוד ט"ו בשבט שנכתב בסוף שנות ה-20 או תחילת שנות ה-30 של המאה ה-20 על ידי ישראל דושמן והולחן על ידי מנשה רבינא.
 | |
| שיר | |
| תאריך כתיבה | ~1930 |
|---|---|
| סוגה | שירי ילדים, שירי חגים |
| שפה | עברית |
| כתיבה | ישראל דושמן |
| לחן | מנשה רבינא |
רקע
עריכה
השקדיה פורחת
|
|---|
| מאת ישראל דושמן |
|
הַשְּׁקֵדִיָּה פּוֹרַחַת, |
| הבית הראשון בשיר |
במקור, ט"ו בשבט אינו חג אלא "ראש השנה לאילן", לפי המשנה והתלמוד. ובכל זאת, בגולה התפתחו מנהגים שונים לציון יום זה: בקהילות האשכנזיות נהגו לאכול פירות ארץ ישראל, לא קיימו תעניות ציבור ולא אמרו תחנון. בקהילות הספרדיות החלו לציין את התאריך במאות ה-16–17 בהשפעת מקובלי צפת על ידי קיום סדר ט"ו בשבט, מנהג שהתפשט בהמשך גם לקהילות האשכנזיות. בחסידויות שונות נהוג לקיים "טיש" ט"ו בשבט בו שרים גם ניגונים מיוחדים. בראשית הציונות קיבל אופי של חג ארץ ישראלי המסמל את הקשר לטבע ולארץ, והדבר עוגן בהחלטה של ועידת הסתדרות המורים בשנת 1904. מאז ט"ו בשבט מצוין כחג נטיעות, דבר שבא לידי ביטוי בשירים שחוברו לכבוד החג.
השיר פורסם בגלוית דואר של הקרן הקיימת לישראל (גלויה מס' 57). הגלויות הודפסו בין השנים 1932-1939[1].
במקור לא היה כלל פזמון לשיר, רק מאוחר יותר התקבע הפזמון "ט"ו בשבט הגיע חג האילנות", אשר שובש עם השנים והפך לשורה המוכרת כיום "ט"ו בשבט הגיע חג לאילנות"[2].
גרסאות היתוליות
עריכהבמהלך השנים, על משקל השורה "השקדיה פורחת ושמש פז פורחת" נכנסו במקומה שורות היתוליות אחרות. כך למשל בשלהי מלחמת העולם השנייה, רבים קראו "השקדיה פורחת, להיטלר יש קרחת", או "השקדיה פורחת, רומל נס בפחד". אחרי מלחמת ששת הימים, הייתה רווחת השורה "השקדיה פורחת לנאצר יש קרחת"[2].
קישורים חיצוניים
עריכה- השקדיה פורחת, באתר הספרייה הלאומית
- השקדיה פורחת, באתר זמרשת
- השקדיה פורחת, באתר שירונט
- אקורדים לשיר השקדיה פורחת, באתר נגינה
- השיר השקדיה פורחת בתרגום לאנגלית, באתר Hebrew Songs
הערות שוליים
עריכה- ^ השקדיה פורחת ושמש פז זורחת, באתר הספרייה הלאומית
- ^ 1 2 נתי גבאי, השקדיה פורחת ולמי יש קרחת?, באתר הספרנים, 10.1.2022