ההתאחדות לכדורגל בישראל
ההתאחדות לכדורגל בישראל היא עמותה רשומה, המאגדת למעלה מ-1,000 קבוצות כדורגל ישראליות וכ-40,000 שחקניות ושחקנים. ההתאחדות מארגנת את משחקי הליגות הבלתי מקצועניות בכדורגל לגברים ולנשים ומשחקי הגביע השונים, בעוד את משחקי הליגות המקצועניות מארגנת מנהלת הליגות לכדורגל. ענף הכדורגל הוא מענפי הספורט הפופולריים ביותר במדינה, ולפיכך פעילותה של ההתאחדות ממקדת אליה התעניינות ותשומת לב ציבורית רבה.
ענפי ספורט | כדורגל |
---|---|
תחום השיפוט | ישראל |
השתייכות |
פיפ"א אופ"א |
תאריך ההשתייכות |
1929 (פיפ"א) 1994 (אופ"א) |
מיקום המטה | רמת גן, ישראל |
יושב ראש | משה (שינו) זוארץ |
מנכ"ל | ניב גולדשטיין |
תאריך ייסוד | 1928 |
https://www.football.org.il/ |
ההתאחדות מפעילה את נבחרות הכדורגל הלאומיות השונות, החל מהנבחרות הלאומיות לגברים ונשים, המשך בנבחרות האולימפיות (עד גיל 21) ועד נבחרות הנערים והנוער. ההתאחדות אף מפעילה את בתי הדין המשמעתיים אשר סמכותם חלה על כלל הליגות ופעילויות הכדורגל בישראל (כולל אלו המקצועניות), ובמסגרתה פועל כגוף עצמאי, איגוד שופטי הכדורגל בישראל.
מעצם מהותה, תכליתה, תפקידיה והעניין שיש לציבור בפעילותה - ההתאחדות היא "גוף דו מהותי" שממלא תפקידים ציבוריים מובהקים. תכלית פעילותה של ההתאחדות היא למטרה ציבורית מובהקת – שכן עיסוקה הוא בקידומו, ריכוזו וניהולו של ענף הכדורגל בישראל. בנוסף, חלק לא מבוטל מתקציבה של ההתאחדות מקורו בכספי ציבור - כדוגמת הקצבות משרדי הממשלה והמועצה להסדר ההימורים בספורט – ומשכך היא אף מהווה "גוף מבוקר" כמשמעותו בסעיף 9 לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958.[1]
באוגוסט 2014 הועברה האחריות על ניהול הליגות המקצועניות (ליגת העל בכדורגל והליגה הלאומית בכדורגל) למנהלת הליגות לכדורגל, והיא פועלת בשיתוף עם ההתאחדות.
מקום מושבה של ההתאחדות לכדורגל הוא אצטדיון רמת גן.
יושב ראש ההתאחדות לכדורגל החל מדצמבר 2022 הוא משה (שינו) זוארץ. מנכ"ל ההתאחדות החל מ-19 באפריל 2023 הוא ניב גולדשטיין.
תקנוני ההתאחדות
עריכהבהתאם לסעיף 10 לחוק הספורט, התשמ"ח-1988, התקינה ההתאחדות תקנונים שונים. ראש וראשון להם הוא תקנון היסוד של ההתאחדות[2] המהווה את חוקת ההתאחדות ומגדיר את מטרותיה, מוסדותיה, תנאי ההצטרפות להתאחדות וההיבטים הכספיים של התנהלותה והתנהלות חבריה.[3] תקנון זה קובע כי ההוראות שבחוקת ובתקנוני פיפ"א ואופ"א חלות ומחייבות את ההתאחדות, המועדונים החברים בה, קבוצותיהם וכל הפועלים במסגרתם.[2]
בהתאם לסעיף 10 לחוק הספורט התקינה ההתאחדות גם את התקנון לבקרת תקציבים[4] ומכוחו הקימה גם את הרשות לבקרת תקציבים. תפקידה של הרשות לבקרה הוא לפקח על האיזון התקציבי של קבוצות הכדורגל הרשומות בהתאחדות. בתוך כך, על פי תקנון הבקרה, בכל שנה קבוצות הכדורגל מחויבות להעביר לרשות לבקרה דיווחים כספיים על אודות מצבן הפיננסי, ובכלל זאת את הצעות התקציב שלהן, אשר כוללות את כל מקורות ההכנסה וסעיפי ההוצאה הצפויים של הקבוצות בשנה העוקבת. כן מחויבות הקבוצות להמציא לרשות לבקרה בטוחות לעמידה בהתחייבויותיהן הכספיות, ככל שהדבר נדרש על ידה.[4]
משחקי הכדורגל של ההתאחדות מתקיימים בהתאם לכללי חוקת משחק הכדורגל כפי שאומצו על ידי פיפ"א. תחת ההתאחדות לכדורגל מתקיים מוסד משפטי האחראי לפיקוח ואכיפת משמעת, כולל מתן פסקי דין משמעתיים על עבירות חמורות, בעיות משמעת או עבירות קהל, כמו גם מתן עונשים לקבוצות כדוגמת קנסות, משחקים ללא קהל, הורדת נקודות ואף הורדת ליגה. בית הדין לכדורגל מקיים שתי ערכאות, הגבוהה היא של בית הדין לערעורים בכדורגל.
ההתאחדות לכדורגל אף מפעילה שני מוסדות שיפוטיים - המוסד לבוררות וגישור שליד ההתאחדות לכדורגל והמוסד למעמד השחקן.
היסטוריה
עריכהההתאחדות לכדורגל נוסדה ב-14 באוגוסט 1928, בתקופת המנדט הבריטי, תחת השם התאחדות ארץ ישראלית למשחק כדור רגל,[5] והיא איגדה לראשונה את קבוצות מכבי וקבוצות הפועל.[6] ב-6 ביולי 1929 התקבלה ההתאחדות כחברת קבע בארגון פיפ"א העולמי. ההתאחדות הייתה חברה בקונפדרציית הכדורגל של אסיה (AFC) מ-1956 ועד שסולקה ממנה בלחץ מדינות ערב ב-1974. באותה תקופה השתתפו נבחרות ישראל בגביע אסיה, משחקי אסיה וגביע אסיה לנוער, וקבוצות ישראליות השתתפו בגביע אסיה לאלופות. מ-1974 עד 1994 לא השתייכה ישראל לאף קונפדרציה יבשתית. בשנת 1994 התקבלה ההתאחדות כחברה מלאה באיגוד האירופי אופ"א. מאז 1992 משתתפת נבחרת ישראל במשחקי המוקדמות של אליפות אירופה והאזור האירופי של מוקדמות המונדיאל, וקבוצות ישראליות משתתפות בליגת האלופות, הליגה האירופית והקונפרנס ליג.
אחריות ההתאחדות
עריכהנבחרות
- נבחרת ישראל בכדורגל (גברים)
- נבחרת ישראל בכדורגל (נשים)
- הנבחרת הצעירה של ישראל בכדורגל ("הנבחרת האולימפית", עד גיל 21)
- נבחרת ישראל בכדורגל עד גיל 19 (נבחרת נוער א')
- נבחרת ישראל בכדורגל נשים עד גיל 19
- נבחרת ישראל בכדורגל עד גיל 18 (נבחרת נוער ב')
- נבחרת ישראל בכדורגל עד גיל 17 (נבחרת נערים א')
- נבחרת ישראל בכדורגל נשים עד גיל 17
- נבחרת ישראל בכדורגל עד גיל 16 (נבחרת נערים ב')
- נבחרת ישראל בכדורגל נשים עד גיל 16
- נבחרת ישראל בכדורגל חופים
- נבחרת ישראל בכדורגל באולמות
תחרויות
- ליגת העל בכדורגל
- הליגה הלאומית בכדורגל
- ליגה א'
- ליגה ב'
- ליגה ג'
- ליגת העל בכדורגל נשים
- הליגה הלאומית בכדורגל נשים
- הליגה הארצית בכדורגל נשים
- גביע המדינה בכדורגל
- גביע המדינה בכדורגל נשים
- גביע הטוטו
- גביע אתנה
- הליגה הישראלית בכדורגל חופים
- הליגה הישראלית בכדורגל באולמות
- ליגת העל לנוער
- ליגת הנערות בכדורגל
- ליגות נמוכות לנוער וליגות נערים, ילדים וילדות
יושבי ראש ההתאחדות
עריכהראו גם
עריכהלקריאה נוספת
עריכה- עומר עינב, עומדים בשער: כדורגל ויחסי יהודים וערבים בא"י–פלסטין, 1917–1948, הוצאת עם עובד, תשפ"ב 2022
קישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של ההתאחדות לכדורגל בישראל (בעברית ובאנגלית)
- ההתאחדות לכדורגל בישראל, ברשת החברתית פייסבוק
- ההתאחדות לכדורגל בישראל, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- ההתאחדות לכדורגל בישראל, ברשת החברתית אינסטגרם
- ההתאחדות לכדורגל בישראל, ברשת החברתית טיקטוק
- ההתאחדות לכדורגל בישראל, ברשת החברתית LinkedIn
- ההתאחדות לכדורגל בישראל, סרטונים בערוץ היוטיוב
- ייסוד ההתאחדות לכדורגל באתר ההתאחדות לכדורגל בישראל
- ארכיון ההתאחדות
- ההתאחדות הישראלית, באתר הרשמי של פיפ"א
- ההתאחדות הישראלית, באתר הרשמי אופ"א
- 80 שנה להתאחדות הכדורגל בישראל 1928-2008, חוברת לרגל 80 שנה להתאחדות לכדורגל בישראל, אתר ההתאחדות לכדורגל
- התאחדות לכדורגל בישראל, דף שער בספרייה הלאומית
- מודי בר-און ועומר עינב, 180 דקות מגביע העולם, פודקאסט שלב המוקדמות בערוץ הספורט, 1 בספטמבר 2020
- שאול גרינפלד, בהתאחדות לכדורגל ימונו רק נשים לתפקידים באגף הנשים, באתר הארץ, 28 ביולי 2023
הערות שוליים
עריכה- ^ ערוץ הספורט בע"מ - ההתאחדות לכדורגל בישראל, צ'רלטון בע"מ ואח'
- ^ 1 2 תקנון היסוד, באתר ההתאחדות לכדורגל בישראל
- ^ ע"א 7883-12, 8653-12 קשר ספורט בע"מ נ' האוצר-אגף המכס ומע"מ ת"א ואח' - פסקדין, באתר www.psakdin.co.il
- ^ 1 2 תקנון בקרת תקציבים, באתר ההתאחדות לכדורגל בישראל
- ^ בעולם הספורט, דבר, 31 באוגוסט 1928
- ^ עומר עינב, כשיהודים וערבים ישבו ביחד כדי להקים את הכדורגל הישראלי, באתר הארץ, 22 באוגוסט 2018