פתיחת התפריט הראשי

התאחדות נשים עבריות לשיווי זכויות בארץ ישראל

(הופנה מהדף התאחדות נשים עבריות לשיווי זכויות בא"י)

התאחדות נשים עבריות לשיווי זכויות בארץ ישראל היה ארגון נשים פמיניסטי ציוני, על-מפלגתי, שפעל בתקופת היישוב בארץ ישראל.

תוכן עניינים

תולדותיועריכה

ההתאחדות הוקמה ב-1919 במטרה לקדם את מעמדן הפוליטי של נשים יהודיות בארץ ישראל. מקימות ההתאחדות היו נשים ממגזרי היישוב השונים: עירוניות ובנות המושבות הוותיקות, חילוניות, משכילות ואשכנזיות, שראו עצמן כארגון ארצי בלתי מפלגתי הפועל תחת הסיסמה "חוקה אחת ומשפט אחד לאיש ולאישה"[1].

משנות ה-20, החליטה ההתאחדות להקים רשימה פוליטית שתתמודד בבחירות לאספת הנבחרים של היישוב המאורגן[1]. נציגות ההתאחדות התמודדו ונבחרו לכל ארבע אספות הנבחרים וחלקן לאחר תקופת פעילות מצאו עצמן משתלבות בגופים פוליטיים אחרים[2]. באספת הנבחרים הראשונה (1920) זכתה ההתאחדות (שרצה תחת השם "אגודת הנשים") ב-5 נציגות מתוך 314 נציגים (אסתר ייבין, נחמה פוחצ'בסקי, אלישבע גיסין שטרויט וחמדה רוזנברג), באספת הנבחרים השנייה זכתה ההתאחדות ב-13 נציגות מתוך 221 צירים, באספה השלישית ב-3 נציגות מתוך 71 נציגים, בשותפות עם הסתדרות נשים עבריות[3] ובאסיפה הרביעית זכתה יחד עם ויצו ב-4 נציגות מתוך 171 צירים. בבחירות השתתפו רשימות נוספות של נשים.

בשלב הקמת הרשימה עוד לא עוגנה בחוק זכות בחירה לנשים ואחת ממטרות הרשימה הייתה לעגן בחוק זכות זו[1]. לאחר עיגון חוק זכות הבחירה, פעלה ההתאחדות להרחבת זכות זו גם לרשויות המקומיות[3] ובמקביל קידמה הקמת לשכות ייעוץ משפטיות, בעיקר כדי לסייע בנושאי אישות ומשפחה[4]. נושאים נוספים שהעסיקו את ההתאחדות היו המאבק לאיסור נישואי קטינות[3], זכות ההתאזרחות של נשים בנפרד מבני זוגן[3] וזכותן לסרטיפיקטים לעלייה לארץ על סמך הכנסתן, וללא אישור בני זוגן[5].

ד"ר רוזה וולט-שטראוס אשר עלתה לארץ ישראל ב-1919, נבחרה חודשיים לאחר מכן ליושבת ראש התאחדות הנשים העבריות לשיווי זכויות האישה. וולט-שטראוס, שנהנתה מיוקרה רבה ומקשרים ענפים במסגרות תנועות הנשים העולמיות, כיהנה בתפקיד זה כ-18 שנה. בין חברות הוועד היו ד"ר מרים נופך, פניה מטמון-כהן, אסתר ייבין, חסיה סוקניק ושרה עזריהו.

הסניף הראשון של ההתאחדות הוקם בירושלים וחברותיו עסקו בעיקר בהנחלת השפה העברית לנשים והקניית מקצוע לנשים ולנערות. סניפים נוספים נפתחו בחיפה, ביפו ובתל אביב[6], שם החלו לעסוק בקידום זכות הבחירה לנשים בבחירות שהתקיימו לוועד הקהילה. מאמצים אלה נשאו פרי ב-1919 עם בחירת נשים לוועדי חיפה וראשון לציון[7].

לאחר תקופה קצרה של פעילות נפרדת, התאגדו הסניפים לארגון ארצי אחד ונפתחו סניפים ברחובות, ראשון לציון, פתח תקווה, צפת וטבריה. במקביל, שיתפה ההתאחדות פעולה עם גופים פמיניסטים בינלאומיים והצטרפה ב-1920 לברית הבינלאומית של הסתדרויות נשים לשוויון זכויות. נשות ההתאחדות השתתפו בקונגרסים בינלאומיים להשגת זכות הבחירה בז'נבה ב-1920, ברומא ב-1923, ב-פריס ב-1926 ובברלין ב-1929[8]. בכך הייתה ההתאחדות לארגון היהודי הארץ ישראלי הראשון שהצטרף לארגון בינלאומי כלשהו.[דרוש מקור: דרוש מקור לטענה זו]

ההתאחדות הוציאה עיתון בשם "החוזר"[9], עלונים וחוברות מידע בהן "זכויות האשה לפי חוקי ארץ ישראל" שיצאה ב-1930 בעריכת דב יוסף, כללה 75 עמודים והודפסה במספר מהדורות.

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • שביט בן-אריה, חברות הכנסת: נשים מובילות בישראל, תל אביב: מדיה 10, תשע"א-2011
  • חנה הרצוג, נשים ריאליות: נשים בפוליטיקה המקומית בישראל, ירושלים: מכון ירושלים לחקר ישראל, 1994,
  • אסתר זמורה, נשים עבריות ציוניות : סיפורה של הסתדרות נשים עבריות, מיום היווסדה, בשנת 1920 ועד הפיכתה לפדרציה הישראלית של ויצו בשנת 1933, תל אביב: ויצו, תשס"ב 2002. ‬

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 הרצוג: 1994; ספרן:2001.
  2. ^ בן-אריה: 2011, בפרק "יסוד ושורש" המתייחס לחברות האספות.
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 בהתאחדות הנשים לשווי זכויות, דבר, 20 ביולי 1932
  4. ^ הרצוג:1994
  5. ^ ספרן: 2001
  6. ^ סניף נפרד ביפו וסניף נפרד בתל אביב.
  7. ^ בן-אריה: 2011.
  8. ^ שרה עזריהו, הקונגרס הבין-לאומי של נשים לשיווי זכויות, דבר, 30 באפריל 1935
  9. ^ טליה דיסקין, לא עיתון נשים 'רגיל': דגם האישה האזרחית בעקבות הירחון הארצישראלי 'האשה' וסוכנותיו, 1926-9, עמוד 68