התוכנית המאוישת המסחרית
התוכנית המאוישת המסחרית (באנגלית: The Commercial Crew Program; בראשי תיבות: CCP) היא תוכנית חלל מאוישת של נאס"א בשיתוף חברות האווירונאוטיקה בואינג ו-SpaceX.[1] ייעוד התוכנית הוא לשאת אסטרונאוטים אל ומתחנת החלל הבינלאומית ולסייע בהחלפת צוותי התחנה. בתוכנית נעשה שימוש בשתי חלליות; הסטארליינר של בואינג והדרגון 2 של SpaceX. בתוכנית זו, בניגוד לתוכניות מאוישות בעבר ולראשונה בהיסטוריה, אלו הן חברות פרטיות אשר מנהלות בעצמן שיגורי טיסות חלל מסלוליות מאוישות. תוכנית זו באה לאחר כמעט עשור בו הייתה תלויה נאס"א בתוכנית סויוז הרוסית על מנת לשלוח אסטרונאוטים אמריקאים אל תחנת החלל הבינלאומית עקב סיומה של תוכנית מעבורות החלל בשנת 2011. כל משימה בתוכנית המאוישת המסחרית תישא ארבעה אסטרונאוטים אל תחנת החלל הבינלאומית על סיפון הסטארליינר או הדרגון 2, עם אופציה לאסטרונאוט חמישי. חלליות הדרגון 2 משוגרות על משגר הפאלקון 9 וחוזרות לכדור הארץ בצניחה במימי האוקיינוס האטלנטי. חלליות הסטארליינר משוגרות על משגר האטלס 5 ונוחתות על אדמת מערב ארצות הברית בעזרת מצנחים וכריות אוויר. המשימה המבצעית הראשונה של SpaceX שוגרה ב-16 בנובמבר 2020 והמשימה המבצעית הראשונה של בואינג מתוכננת לשנת 2024.
.svg){kind=logo} | |||
| מידע כללי | |||
|---|---|---|---|
| ייעוד | נשיאת צוות ל־ISS | ||
| ארץ ייצור |
 ארצות הברית | ||
| היסטוריית פעילות | |||
| סטטוס | 2011 – כיום | ||
| מפעיל | נאס"א • בואינג • SpaceX | ||
| משגר |
פלקון 9 בלוק 5 אטלס 5 | ||
| טיסה ראשונה |
SpaceX Crew-1 16 בנובמבר 2020 – 2 במאי 2021 | ||
| |||
  | |||
פיתוח התוכנית המאוישת המסחרית החל בשנת 2010, אז נאס"א העניקה מימון למספר חברות אווירונאוטיקה וטכנולוגיה למטרת פיתוח חלליות מאוישות שיישאו אסטרונאוטים אל ומתחנת החלל הבינלאומית ואשר תהליך שיגורן יופעל על ידי אותן החברות עבור נאס"א. באמצע שנות האלפיים, לקראת סיומה של תוכנית מעבורות החלל ועם הקמת תוכנית קונסטליישן, נאס"א חיפשה אלטרנטיבה למעבורות החלל והחליטה כי החללית אוריון, בין שאר משימותיה אל הירח, תחליף בין היתר גם את מעבורות החלל בטיסות לתחנת החלל הבינלאומית.[2] עם ביטול תוכנית קונסטליישן בשנת 2010 הוחלט לבסוף כי אוריון תוקצה למשימות אל החלל העמוק בלבד בעוד שעבור טיסות אל תחנת החלל הבינלאומית ויעדים אחרים במסלול הלווייני הנמוך, יפותחו חלליות חדשות במסגרת התוכנית המאוישת המסחרית.[3] תהליך המסחור נועד להוזיל עלויות ולעודד חברות אווירונאוטיקה לבצע טיסות אל תחנת החלל הבינלאומית עבור נאס"א ולאפשר לסוכנות החלל האמריקאית להתמקד במשימות אל מעבר למסלול הלווייני הנמוך ואל החלל העמוק. בספטמבר 2014 לאחר מספר שנים של תכנון ופיתוח על ידי מספר חברות, הוחלט כי בואינג ו-SpaceX הן אלו שנבחרו להטיס אסטרונאוטים אל תחנת החלל הבינלאומית. המשימות המבצעיות הראשונות בתוכנית תוכננו להתחיל בשנת 2017, אך בעקבות עיקובים בבדיקות, בעיצוב, ובמבצעיות של החלליות והמשגרים, המשימות המבצעיות נדחו ל-2020 ו-2021. טיסת הניסוי המאוישת הראשונה של הדרגון 2 שוגרה במאי 2020 וטיסת הניסוי המאוישת של הסטארליינר מתוכננת לשיגור ב-2024. לאחר טיסות הניסוי, יחלו החברות בטיסות מבצעיות.
רקע
עריכהלאחר שנים שהגישה לטיסות לחלל הייתה נחלתם של נאס"א הסיקו בסוכנות כי מעורבות של השוק החופשי ושל חברות פרטיות, תהיה חיונית לתחרות והורדת עלויות בתעשיית החלל היקרה ותאפשר לנאס"א להימנע מבירוקרטיה עם הממשל.[4] כבר בשנות התשעים החלה נאס"א לממן חברות שונות כחלק מתוכניות פיתוח ומחקר בתחום מסחור החלל[5] ובשנת 2006 הקימה את תוכנית COTS במטרה לשכור חברות פרטיות שיהיו אחראיות על שיגורי מטען וציוד אל תחנת החלל הבינלאומית. לאחר מספר פעמים בהם שונו או בוטלו תוכניות של נאס"א בעקבות כניסת ממשל חדש לתפקיד ובעיקר לאחר ביטול תוכנית קונסטליישן בשנת 2010, בנאס"א התגבשה המסקנה כי לא יוכלו להמשיך להיות תלויים בהחלטות ממשלתיות שעשויות להשתנות בזמן קצר והקימו באותה השנה את התוכנית המאוישת המסחרית שמטרתה הייתה לממן חברות אווירונאוטיקה וטכנולוגיה שונות כדי לפתח חלליות מאוישות ושירותי חלל מסחריים אותן נאס"א תוכל לשכור.[6]
פיתוח
עריכהבמסגרת תוכנית קונסטליישן פותחה החללית אוריון שנועדה לשרת את נאס"א בטיסות אל הירח וכמו כן בטיסות לתחנת החלל הבינלאומית במקום מעבורות החלל שעמדו לצאת משירות. לאחר ביטולה של תוכנית קונסטליישן בשנת 2010 הוחלט כי אוריון תוקצה למשימות אל החלל העמוק בלבד בעוד שעבור טיסות אל תחנת החלל הבינלאומית ויעדים אחרים במסלול הלווייני הנמוך, יפותחו חלליות חדשות במסגרת התוכנית המאוישת המסחרית שהוקמה באותה השנה.[7]
מענקי פיתוח
עריכה
בפברואר 2010, כחלק מהשלב הראשון של המכרז לפיתוח החלליות, נאס"א התמקדה במימון חברות שונות במטרה לפתח קונספטים לחלליות וחלקים הכרחיים בשיגור כגון מערכת מילוט ומכל לחץ.[8] השלב השני של המכרז שהחל באפריל 2011, התמקד בהצעות שונות לחלליות מאוישות שיטיסו אסטרונאוטים של נאס"א אל תחנת החלל הבינלאומית. במסגרת שלב זה, מספר חברות קיבלו מימון לפיתוח החלליות שהוצעו; בלו אוריג'ין קיבלה 22 מיליון דולר, SpaceX קיבלה 75 מיליון דולר עבור פיתוח הדרגון 2, תאגיד סיירה נבאדה קיבל 80 מיליון דולר עבור פיתוח הדרים צ'ייסר ובואינג קיבלה 92.3 מיליון דולר עבור פיתוח הסטארליינר.[9] SpaceX בניגוד לשאר החברות החזיקה כבר אז בחללית המטען דרגון, חללית לא מאוישת שנשאה מטען אל תחנת החלל הבינלאומית. ב-3 באוגוסט 2012, בשלב השלישי של המכרז, הרשימה הצטמצמה לשלוש חברות אחרונות שימשיכו לקבל מימון; תאגיד סיירה נבאדה קיבל 212.5 מיליון דולר נוספים לפיתוח הדרים צ'ייסר, SpaceX קיבלה 440 מיליון דולר נוספים לפיתוח הדרגון 2 ובואינג קיבלה 460 מיליון דולר נוספים לפיתוח הסטארליינר. התכנון בשלב השלישי היה להתחיל טיסות מאוישות אל תחנת החלל הבינלאומית בתוך חמש שנים.[10]
בדצמבר 2012, כחלק מהשלב הרביעי של המכרז, הוענק לכל אחת משלוש החברות בתחרות מימון נוסף בסך 10 מיליון דולר עבור פיתוח ובדיקות כדי לעמוד בדרישות הבטיחות של נאס"א לטיסות מאוישות.[11] ביולי 2013, בשלב החמישי והאחרון במכרז, נאס"א הסמיכה את החברות להפעיל טיסות מאוישות אל תחנת החלל הבינלאומית. ב-16 בספטמבר 2014 הסתיים השלב החמישי במכרז ונאס"א החליטה כי החברות שבסופו של דבר יקבלו מימון מלא לפיתוח החלליות ויטיסו אסטרונאוטים אל תחנת החלל הבינלאומית הן SpaceX שתקבל מימון של 2.6 מיליארד דולר לפיתוח חללית הדרגון 2 ובואינג שתקבל 4.2 מיליארד דולר לפיתוח חללית הסטארליינר.[12] בתאגיד סיירה נבאדה, שחדל לקבל מימון על פיתוח הדרים צ'ייסר, נקטו בפעולות משפטיות נגד החלטת נאס"א, אך ללא הועיל.[13] בשנת 2016 החליטה נאס"א לבחור בדרים צ'ייסר עבור טיסות מטען לא מאוישות אל תחנת החלל הבינלאומית.[14]
פיתוח לאחר הבחירה
עריכה.jpg)
בעוד שהטיסות המאוישות הראשונות כחלק מהתכנית המאוישת המסחרית תוכננו לצאת לדרך בסוף שנת 2017,[15] חברת בואינג הודיעה במאי 2016 כי הטיסה המאוישת הראשונה שלה תידחה לשנת 2018 עקב בעיות הקשורות למשגר האטלס 5, אותו המשגר שיישגר את חללית הסטארליינר. בדצמבר 2016 חברת SpaceX הודיעה כי גם הטיסה המאוישת הראשונה שלה תידחה לשנת 2018, עקב פיצוץ משגר הפאלקון 9 בזמן בדיקות לפני שיגור הלוויין הישראלי עמוס 6.[16] במהלך תקופה זו, נאס"א המשיכה לשכור שירותי שיגור רוסיים כחלק מתוכנית סויוז על מנת לשגר אסטרונאוטים אמריקאים אל תחנת החלל הבינלאומית. באוגוסט 2018, נאס"א הודיעה על בחירת האסטרונאוטים שיחנכו את חלליות הסטארליינר והדרגון 2 בטיסות הבכורה. חודשיים לאחר מכן, נאס"א הודיעה על דחיית טיסות הבכורה של שתי החלליות לשנת 2019.[17] במרץ 2019, במשימת SpaceX Demo-1, שוגרה חללית דרגון 2 לא מאוישת אשר עגנה בהצלחה בתחנת החלל הבינלאומית וחזרה לכדור הארץ שישה ימים לאחר שיגורה.[18] קצת יותר מחודש לאחר שיגורה, אותה החללית התפוצצה במהלך בדיקות הצתת מנועים סטטית,[19] מה שגרם לעיכובים נוספים בדרך לטיסת בכורה מאוישת. בדצמבר 2019, שוגרה משימת Boeing Orbital Flight Test במטרה לבחון את חללית הסטארליינר בעת עגינתה אל תחנת החלל הבינלאומית וחזרתה לכדור הארץ. החללית שוגרה בהצלחה אך 31 דקות אל תוך משימתה, בזמן שנכנסה למסלול סביב כדור הארץ, טעות בשעון המחשב בחללית הפעילה את המנועים מוקדם מידיי והכניסה את החללית למסלול שגוי שלא אפשר לה להגיע אל תחנת החלל הבינלאומית. החללית נאלצה לחזור לכדור הארץ מוקדם מידיי מבלי שהשלימה את משימתה.[20]
בינואר 2020, ביצעה SpaceX בדיקת ביטול בעת שיגור (In-Flight Abort Test), מטרת בדיקה זו הייתה לבצע הפרדה של הדרגון ממשגר הפאלקון 9 כדקה לאחר השיגור על מנת לבחון את יכולת מערכת המילוט במקרה חירום. הבדיקה עברה בהצלחה כאשר הדרגון השתמשה במנועי הסופר-דראקו כדי להרחיק עצמה מהמשגר אחרי תקלה מתוכננת. החללית נחתה בהצלחה באוקיינוס האטלנטי בסמוך לחופי פלורידה.[21] במאי 2020 שוגרה בהצלחה משימת SpaceX Demo-2, טיסת ניסוי והמשימה המאוישת הראשונה של חללית הדרגון 2.[22] צוות המשימה, מפקד החללית דאגלס (דאג) הארלי ומפקד מבצעים משותף רוברט (בוב) בנקן, ותיקי תוכנית מעבורות החלל, שוגרו אל תחנת החלל הבינלאומית. המשימה בחנה את יכולותיה של הדרגון בכניסה למסלול סביב כדור הארץ, את יכולת העגינה האוטונומית שלה אל תחנת החלל הבינלאומית ואת חזרתה בשלום לכדור הארץ וצניחתה במימי האוקיינוס. בעקבות בעיות בטיסת הניסוי הלא מאוישת של הסטארליינר, טיסת הניסוי המאוישת מתוכננת למרץ 2024.
חלליות
עריכה.jpg)
_(cropped).jpg)
בתוכנית זו נעשה שימוש בשתי חלליות; הסטארליינר של בואינג והדרגון 2 של SpaceX, במטרה לשאת אסטרונאוטים אל ומתחנת החלל הבינלאומית.[12] שתי החלליות הן קפסולות אוטומטיות שניתן לשלוט בהם ידנית במקרה הצורך. תאי הקפסולה בשתי החלליות הן בגודל של 11 מטר מעוקב והן יכולות לשאת צוותים של שבעה אסטרונאוטים, אם כי נאס"א תשלח רק ארבעה אסטרונאוטים בכל משימה, עם אפשרות לאסטרונאוט חמישי. שתי החלליות משתמשות במערכת העגינה של נאס"א (אנ') כדי לעגון בתחנת החלל הבינלאומית ויכולות להישאר עד 210 ימים בחלל בעת עגינה.
הדרגון 2 של SpaceX ניתנת לשימוש חוזר של עד 5 טיסות. לחללית זו שתי גרסאות; 'Crew Dragon', חללית מאוישת המיועדת לנשיאת צוות של עד שבעה אסטרונאוטים ו-'Cargo Dragon' המיועדת לנשיאת מטען ומהווה תחליף מעודכן לגרסה המקורית של חללית הדרגון. רוחבה של הדרגון 2 הוא 3.7 מטר וגובהה 4.4 מטר.[23] הגרסה המאוישת של הדרגון 2 יכולה לשמש גם כחללית מטען ואספקה וניתן לעשות בה שימוש חוזר של עד חמש טיסות. דרגון 2 יכולה להחזיק כשבוע שלם בטיסת חלל חופשית מבלי לעגון בתחנת החלל הבינלאומית. כל גרסה מאוישת של דרגון 2 מצוידת במערכת מילוט למקרה חירום ומכילה שמונה מנועי סופר-דראקו המספקים את הדחף למילוט מהמשגר. תחילה מנועים אלו היו מיועדים להנחית את הדרגון 2 על האדמה בחזרתה לכדור הארץ אך בסופו של דבר תוכניות אלה ננטשו והדרגון יועדה לחזור לכדור הארץ בצניחה במימי האוקיינוס האטלנטי. מחיר של מושב אחד בחללית נע בין 55 ל-67 מיליון דולר, זול יותר באופן משמעותי מחלליות הסויוז הרוסיות וממעבורות החלל האמריקאיות.[24]
הסטארליינר של בואינג ניתנת לשימוש חוזר של עד 10 טיסות. קוטרה הוא 4.6 מטר וגובהה 5.1 מטר והיא מצוידת במספר מנועים ומדחפים כדי לבצע תמרונים מסלוליים ולהאיץ עצמה בעת מילוט ממשגר במקרה חירום.[23] בהגעתה לחלל, יכולה החללית לשרוד עד 60 שעות בטיסה חופשית. בניגוד לדרגון 2, סטארליינר מיועדת לחזור לכדור הארץ בצניחה על האדמה במקום באוקיינוס, בעזרת כריות אוויר כדי לרכך את עוצמת הפגיעה. ישנם ארבעה אתרים במערב ארצות הברית המיועדים לנחיתה של הסטארליינר. במקרה חירום בו אין אפשרות לנחות על האדמה, החללית מסוגלת גם לבצע נחיתת חירום בצניחה אל מימי האוקיינוס. מחיר של מושב אחד בחללית נע בין 90 ל-99 מיליון דולר.[24]
משימות
עריכהלבואינג ו-SpaceX חוזה עם נאס"א לשש משימות כל אחת לפחות, בהפרשים של חצי שנה בין משימות. המשימה המבצעית הראשונה בתוכנית המאוישת המסחרית הייתה משימת SpaceX Crew-1, בה שוגרה חללית דרגון אל תחנת החלל הבינלאומית ב-16 בנובמבר 2020 ונשאה ארבעה אסטרונאוטים; שלושה אמריקאים ויפני אחד. מאחר שבתחנת החלל הייתה נוכחת כבר אסטרונאוטית אמריקאית אחת בזמן הגעתם של האסטרונאוטים, משימה זו הייתה הפעם הראשונה מאז סיום תוכנית מעבורות החלל שהאזורים האמריקאים בתחנת החלל הבינלאומית היו מאוישים עד תום עם ארבעה אמריקאים. משימת SpaceX Crew-2 אשר שוגרה ב-23 באפריל 2021, הייתה המשימה המאוישת הראשונה ששוגרה בעזרת שלב ממשגר משומש; היא שוגרה על גבי משגר פאלקון 9 שכבר טס בעברו ונעשה בו שימוש חוזר יחד עם חללית דרגון 2 שגם היא טסה בעבר ונעשה בה שימוש חוזר.[25] המשימה הראשונה של בואינג, משימת Boeing Starliner-1 המתוכננת לשנת 2024, תישא אל תחנת החלל הבינלאומית ארבעה אסטרונאוטים.
| משימה | טלאי | תאריך שיגור | משגר[א] | חללית[ב] | תוצאה |
|---|---|---|---|---|---|
| צוות | |||||
| SpaceX Crew-1 משלחת 65/64 |
|
15 בנובמבר 2020 | פאלקון 9 בלוק 5 (B1061.1) |
דרגון 2 (C207.1 Resilience) |
167 יום, 6 שעות, 29 דקות |
מייקל הופקינס • ויקטור גלובר •  סואיצ'י נוגוצ'י • שאנון ווקר
| |||||
| SpaceX Crew-2 משלחת 66/65 |
|
23 באפריל 2021 | פאלקון 9 בלוק 5 (B1061.2) ♺ |
דרגון 2 (C206.2 Endeavour) ♺ |
199 יום, 17 שעות, 44 דקות |
שיין קימברו • מייגן מקארתור • אקיהקו הושידה •  תומא פסקה
| |||||
| SpaceX Crew-3 משלחת 67/66 |
|
11 בנובמבר 2021 | פאלקון 9 בלוק 5 (B1067.2) ♺ |
דרגון 2 (C210.1 Endurance) | 176 יום, 2 שעות, 39 דקות |
ראג'ה צ'ארי • תומאס מרשברן •  מתיאס מאורר • קיילה בארון
| |||||
| SpaceX Crew-4 משלחת 68/67 |
|
27 באפריל 2022 | פאלקון 9 בלוק 5 (B1067.4) ♺ |
דרגון 2 (C211.1 Freedom) | 170 יום, 13 שעות, 3 דקות |
קייל לינדגרן • רוברט היינס •  סמנתה כריסטופורטי • ג'סיקה ווטקינס
| |||||
| SpaceX Crew-5 משלחת 68 |
|
5 באוקטובר 2022[26] | פאלקון 9 בלוק 5 (B1077.1) ♺ |
דרגון 2 (C210.2 Endurance) ♺ | 157 יום, 10 שעות, 1 דקות |
ניקול אונאפו מאן • ג'וש אקסדה • קואיצ'י וואקאטה •  אנה קיקינה
| |||||
| SpaceX Crew-6 משלחת 69/68 |
|
2 במרץ 2023 | פאלקון 9 בלוק 5 (B1078.1) ♺ |
דרגון 2 (C206.4 Endeavour) ♺ | 185 יום, 22 שעות, 42 דקות |
סטיבן בואן • וורן הבורג •  סולטאן א-ניאדי • לורל אוהרה
| |||||
| SpaceX Crew-7 משלחת 70/69 |
|
26 באוגוסט 2023 | פאלקון 9 בלוק 5 (B1081.1) ♺ |
דרגון 2 (C210.3 Endurance) ♺ | 199 יום, 2 שעות 11 דקות |
ג'סמין מוגבלי •  אנדראס מוגנסן • סאטושי פורוקאווה • קונסטנטין בוריסוב
| |||||
| SpaceX Crew-8 משלחת 72/71/70 |
|
4 במרץ 2024 | פאלקון 9 בלוק 5 (B1083.1) |
דרגון 2 (C206.5 Endeavour) ♺ | עוגנת בתחנת החלל הבינלאומית |
| מתיו דומיניק • מייקל באראט • ג'נט ג' אפס • אלכסנדר גרביונקין
| |||||
| SpaceX Crew-9 משלחת 72 |
|
28 בספטמבר 2024 | פאלקון 9 בלוק 5 (B1085.2) |
דרגון 2 (C212.4 Freedom) ♺ | עוגנת בתחנת החלל הבינלאומית |
| ניק הייג • בארי וילמור • סוניטה ויליאמס • אלכסנדר גורבונוב
| |||||
| SpaceX Crew-10 משלחת 73/72 |
|
פברואר 2025 | פאלקון 9 בלוק 5 | דרגון 2 (C213.1) ♺ | מתוכנן |
| אן מקליין • ניקול איירס • טקואה אונישי • קיריל פסקוב
| |||||
| Boeing Starliner-1 משלחת 74/73 |
אוגוסט 2025 | אטלס 5 | בואינג סטארליינר (S2.2) ♺ | מתוכנן | |
סקוט ד' טינגל • מיכאל פינקה • קימיה יואי •  ג'ושועה קוטריק
| |||||
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
- התוכנית המאוישת המסחרית, באתר נאס"א
התוכנית המאוישת המסחרית, הבלוג הרשמי
הערות שוליים
עריכה- ^ התוכנית המאוישת המסחרית, באתר נאס"א
- ^ "Nasa names new spacecraft Orion", 23 באוגוסט 2006, BBC
- ^ כריס ברגין, "Orion removed from NASA control – MOD positioning for commercial role", 10 במרץ 2010, NASASpaceflight.com
- ^ בוב גרנאת', "NASA Vision Sparked Commercial Space Revolution on Space Coast", 20 ביוני 2017, אתר נאס"א
- ^ לואיס דה גויון מטיגנון, "The Commercial Orbital Transportation Services program", 2 ביוני 2019, Space Legal Issues
- ^ ג'ונתן אמוס, "US politicians cement a new philosophy for Nasa", 30 בספטמבר 2010, BBC
- ^ ג'ון מטסון, "Phased Out: Obama's NASA Budget Would Cancel Constellation Moon Program, Privatize Manned Launches", 1 בפברואר 2010, סיינטיפיק אמריקן
- ^ פרטי השלב הראשוני של התוכנית המאוישת המסחרית, 1 בפברואר 2010, אתר נאס"א
- ^ פרטי השלב הראשון והשני בתוכנית המאוישת המסחרית, אתר נאס"א
- ^ ננסי אטקינסון, "NASA Announces Winners in Commercial Crew Funding; Which Company Will Get to Space First?", 3 באוגוסט 2012, Universe Today
- ^ פרטי השלב הרביעי של התוכנית המאוישת המסחרית, 10 בדצמבר 2012, אתר נאס"א
- ^ 1 2 מייק וול, "NASA Picks SpaceX and Boeing to Fly U.S. Astronauts on Private Spaceships", 17 בספטמבר 2014, סיינטיפיק אמריקן
- ^ ג'יימס דין, "Judge: NASA can move forward with Boeing, SpaceX", 22 באוקטובר 2014, USA Today
- ^ כריסטיאן דייבנפורט ובריאן פאנג, "Sierra Nevada Corp. joins SpaceX and Orbital ATK in winning NASA resupply contracts", 14 בינואר 2016, וושינגטון פוסט
- ^ ג'ף פוסט, "Documents Show How Boeing and SpaceX Won Commercial Crew Amid Schedule Concerns", 21 בינואר 2015, SpaceNews
- ^ לורן גראש, "SpaceX officially delays first crewed flight of its Dragon capsule for NASA", 12 בדצמבר 2016, The Verge
- ^ ויליאם הארווד, "NASA revises launch targets for Boeing, SpaceX crew ships", 4 באוקטובר 2018, CBS
- ^ ג'קי ווטלס, "SpaceX Crew Dragon, built to carry humans, returns home from ISS", 8 במרץ 2019, CNN
- ^ ג'ונתן אוקלגאן, "SpaceX's Crew Dragon Suffers 'Anomaly' And May Have Exploded During A Test", 22 באפריל 2019, פורבס
- ^ מרסיה דאן, "NASA Says Software Errors May Have Doomed Boeing Starliner Flight Test", 10 בפברואר 2020, Insurance Journal
- ^ מייקל שיץ, "Fiery SpaceX test of Crew Dragon capsule was ‘picture perfect,’ Elon Musk says", 19 בינואר 2020, CNBC
- ^ ג'קי ווטלס, "NASA, SpaceX launch astronauts from US soil for the first time in a decade", 30 במאי 2020, CNN
- ^ 1 2 מייק וול, "Crew Dragon and Starliner: A Look at the Upcoming Astronaut Taxis", 3 באוגוסט 2018, Space.com
- ^ 1 2 ניאל מקארת'י, "Why SpaceX Is A Game Changer For NASA", 4 ביוני 2020, פורבס
- ^ מייק וול, "NASA says SpaceX can reuse Crew Dragon capsules and rockets on astronaut missions: report", 18 ביוני 2020, Space.com
- ^ Stephen Clark, SpaceX, ULA postpone launches as Hurricane Ian moves toward Florida, September 28, 2022