התוכנית הסביבתית של האו"ם
התוכנית הסביבתית של האו"ם (באנגלית: United Nations Environment Programme; ראשי תיבות: UNEP) מובילה מדיניות סביבתית עולמית, אחראית בעת אירועים סביבתיים על תיאום בין הגופים השונים של האומות המאוחדות ומקדמת את המדדים הסביבתיים ביעדי האו"ם לפיתוח בר-קיימא.[1] הארגון הוקם ביוני 1972 בעקבות ועידת האו"ם בנושא הסביבה האנושית (אנ').
 | |
| מטה הארגון |
ניירובי  |
|---|---|
| סינוף בינלאומי |
 האומות המאוחדות |
| מנכ"ל |
Maurice Strong, Achim Steiner, Erik Solheim, Joyce Msuya, Klaus Töpfer, Mostafa Kamal Tolba, Elizabeth Dowdeswell, Inger Andersen |
| תקופת הפעילות |
1972–הווה (כ־51 שנים) |
|
www | |
  | |
התוכנית הסביבתית של האו"ם סייעה בפיתוח קווים מנחים והסכמים מצד ממשלות רבות בסוגיות כגון סחר בינלאומי, כימיקלים מסוכנים, זיהום אוויר וזיהום נתיבי מים בינלאומיים. בשנת 1998, יחד עם הארגון המטאורולוגי העולמי, התוכנית הקימה את הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים.[2]
היסטוריהעריכה
בשנות ה-70 של המאה הקודמת, הובלת מדיניות סביבתית ברמה עולמית לא נתפס כנושא בעל חשיבות על ידי מדינות רבות, במיוחד על ידי מדינות מתפתחות. היו שטענו שסיכונים סביבתיים אינם בראש סדר העדיפויות של מדינות המתמודדות עם עוני. משלחת שוודיה לאו"ם שכנע את ממשלת שוודיה להוביל מהלך בינלאומי בנושא הסביבתי. וב - 1972 העצרת הכללית קיבלה את הצעת ממשלת שוודיה לארח את הכינוס הסביבתי הראשון בסטוקוהולם. הדיפלומט הקנדי מוריס סטרונג והדיפולמטית השוודית אינגה תורסון פעלו מול דפלומטים מכל העולם על מנת לקדם את הנושא.[3] בכינוס השתתפו משלחות מ-113 מדינות ועוד 400 סוכניות בינלאומיות.[4] בכנס נדונו נושאים שונים כמו זיהום, חיים ימיים (אנ'), הגנה על משאבים מתכלים, שינוי סביבתי ואסונות הקשורים לשינוי אקלמיים וביולוגיים. הועידה הובילה להכרזה על הסביבה האנושית (הצהרת סטוקהולם) שכלל 26 עקרונות והקמת גוף ניהול סביבתי, שנקרא, מאוחר יותר, התוכנית הסביבתית של האו"ם (UNEP). התוכנית אושרה בהחלטת העצרת הכללית מספר 2997.[3] מימון התוכנית הגיע מארצות הברית שתרמה 40 מיליון דולר ומדינות נוספות תרמו בסך הכל עוד 50 מיליון דולר.[4] התמיכה בתוכנית היא התנדבותית על ידי חברות העצרת הכללית.
פעולות מרכזיותעריכה
Earthwatchעריכה
Earthwatch (בשמה המלא: United Nations System-wide Earthwatch) היא מערכת ניטור בינלאומית המאפשרת חילופי מידע סביבתי בין ממשלות. השתתפות ביוזמה זו מאפשרת למדינות החברות להעריך סיכונים סביבתיים משמעותיים, לקבל התראות ולפעול בהתאם ובשיתוף פעולה. כן, המערכת משמשת לצורכי מחקר. Earthwatch הושקה עם הקמת התוכנית הסביתית של האו"ם.[4]
תוכנית מונטווידאו למשפט סביבתיעריכה
תוכנית מונטווידאו למשפט סביבתי (Montevideo Environmental Law Programme) פועלת מאז 1981. התוכנית היא גורם מכריע בפיתוח משפט סביבתי מקומי ובינלאומי. תוכנית מונטווידאו פועלת במחזורים של עשר שנים. התוכנית מזהה נושאים מרכזים בתחום הסביבה, כותבת קוווים מנחים לפעולה. במקרים רבים הקווים המנחים משמשים כבסיס לחוקים מקומיים. נושאים שהתוכנית עסקה בהם חור באוזן ושמירה על הסביבה הימית.[5]
פרוטוקול מונטריאול ותוכנית OzonActionעריכה
ערך מורחב – פרוטוקול מונטריאול
פרוטוקול מונטריאול נחשב לאחד ההישגים המשמעותיים של התוכנית הסביתית של האו"ם. הפרוטוקול פועל להגנה על שכבת האוזון באמצעות הטלת הגבלות על ייצור חומרים המסכנים אותה.[6] הפרוטוקול הוא האמנה הבינלאומית המוצלחת ביותר בגלל הישגיה בשמירה על שכבת האוזן. זוהי האמנה היחידה הנהנית מחברות אוניברסלית, והן המדינות המתפתחות והן המדינות המפותחות מחויבות להפסקת הדרגתיות של חומרים מדלדלי אוזון ועומדות כמעט בצורה מלאה ביעדים שלהן.[7]
לתוכנית היה תפקיד משמעותי בקביעת מדדים להפחת השימוש בחומרים מסוכנים, הובילת את משא ומתן בין המדינות המפותחות והמתפתחות ולאחר חתימת ההסכם, בבקרה בסיוע למדינות המתפתחות[6] OzonAction מסייעת למדינות מתפתחות ומדינות עם כלכלת מעבר לעמוד ביעדים שלהן.[8]
חלוקת אותותעריכה
התוכנית הסביתית של האו"ם מחלקת מאז 1987 אותות הוכרה לפעילות יוצאת דופן בתחום הסביבה. בין השנים 1987 ל-2003 חילקה התוכנית את אות Global 500 Roll of Honour. האות ניתן לעבודתם היוצאת דופן של אנשים וארגונים בתחום הסביבה. החל משנת 2005 האותת התחלק לאות לצעירים - מגיני כדור הארץ הצעירים (Young Champions of the Earth)[9] ולמבוגרים - אות מגיני כדור הארץ (Champions of the Earth).[10]
קישורים חיצונייםעריכה
אתר האינטרנט הרשמי של התוכנית הסביבתית של האו"ם- התוכנית הסביבתית של האו"ם, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
התוכנית הסביבתית של האו"ם, ברשת החברתית פייסבוק
התוכנית הסביבתית של האו"ם, ברשת החברתית טוויטר
התוכנית הסביבתית של האו"ם, ברשת החברתית אינסטגרם
הערות שולייםעריכה
- ^ U. N. Environment, About UN Environment Programme, UNEP - UN Environment Programme, 2017-08-02 (באנגלית)
- ^ דיל הירוק --Global-Green-New-Deal.htm "הניו דיל הירוק – Global Green New Deal". אורכב מ-דיל הירוק--Global-Green-New-Deal.htm המקור ב-2013-09-29. נבדק ב-2013-02-24.
{{cite web}}: Check|archiveurl=value (עזרה); Check|url=value (עזרה) - ^ 1 2 Maria Ivanova, Designing the United Nations Environment Programme: a story of compromise and confrontation, International Environmental Agreements: Politics, Law and Economics 7, 2007-12-01, עמ' 337–361 doi: 10.1007/s10784-007-9052-4
- ^ 1 2 3 Mark Allan Gray, THE UNITED NATIONS ENVIRONMENT PROGRAMME: AN ASSESSMENT, Environmental Law 20, 1990, עמ' 291–319
- ^ Gonzalo Biggs, The Montevideo Environmental Law Programme, American Journal of International Law 87, 1993-04, עמ' 328–334 doi: 10.2307/2203828
- ^ 1 2 Bartlett, Robert V. Kurian, Priya A. Malik, Madhu, International organizations and environmental policy, Greenwood Press, 1995, פרק UNEP and the Montreal Protocol, עמ' 171, מסת"ב 0-313-29623-5
- ^ Marco Gonzalez, Kristen N. Taddonio, Nancy J. Sherman, The Montreal Protocol: how today’s successes offer a pathway to the future, Journal of Environmental Studies and Sciences 5, 2015-06-01, עמ' 122–129 doi: 10.1007/s13412-014-0208-6
- ^ U. N. Environment, Who we are, Ozonaction, 2018-10-25 (באנגלית)
- ^ UNEP, Young Champions of the Earth - UN Environment Program, Young Champions of the Earth - UN Environment Programme (באנגלית)
- ^ UNEP, Champions of the Earth, Champions of the Earth - UN Environment Programme (באנגלית)