התזמורת האנדלוסית הישראלית

ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: יש ליצור הפרדה ברורה יותר בין התזמורת הישנה שעד 2009 ובין שתי התזמורות שהחליפו אותה, בנגנים ובשם..
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

התזמורת האנדלוסית הישראלית היא תזמורת שמרכזה באשדוד, המתמקדת במוזיקה אנדלוסית שמקורה בספרד המוסלמית ("אנדלוסיה") של המאה ה-10 וה-11, ונשתמרה בקרב יהודי צפון אפריקה. התזמורת נוסדה באשדוד ב-1994 ובשנת 2006, זכתה בפרס ישראל למפעל חיים.

התזמורת האנדלוסית הישראלית
AshdodTizmo.svg
תאריך ייסוד 1994 עריכת הנתון בוויקינתונים
מייסד מוטי מלכא, יחיאל לסרי
מדינה ישראלישראל  ישראל
מיקום אשדוד, ישראל
מנצח רפי ביטון, סיון אלבו בן חור
פרסים פרס ישראל למפעל חיים (2006)
www.andalusit.co.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
הסמליל הישן של התזמורת

בראיון למירב אהרון גוטמן, מספר מוטי מלכה את סיפור ההקמה של התזמורת[1]:

"מדובר ברובע א' ברחוב משמר הירדן. רבי מאיר עמר ביקש לעשות בקשות אצלי. אמרתי לו קיבלת. לסרי[1] היה רופא בחיל הים, הערתי אותו בגשם זלעפות, מגיעים רטובים ואומרים איזה אידיוטים אנחנו. מה אנחנו עושים פה? וכשאנחנו מגיעים לאולם – האולם מלא עד אפס מקום. מקבלים ליד את ספר הפיוטים. קיבלנו שלוש שעות של חוויה רוחנית. פה הרגשתי שמשהו הולך לקרות. התרחשות קהילתית, תרבותית, מוזיקלית. הזמינו אותנו, הצעירים האקדמאים, הכינו לנו שולחן והביאו את הכנר מנתיבות ואת אחד מגדולי הפייטנים הרב חיים לוק וכיבדו אותנו, אבל – הגברה חורקת, והרימו תמונות של צדיקים ומכרו – על מנת לפרנס את האירוע, והתעצבנו – ככה אתם עושים תרבות? אבל הבנו שהם לא אשמים – אין להם את המסגרות המקובלות לבוא לידי ביטוי. היה ברור שאני לא בעניין של לקטר, אלא ליצור. כתבתי נייר לאריה אזולאי[2] – שום תגובה. אחרי כמה חודשים הוא קרא לי אליו – תבוא דחוף יש לי רעיון להקים את המרכז העולמי לפיוט ולשירה". 


[1] ד"ר יחיאל לסרי, לימים חבר כנסת וממלא מקום ראש עיריית אשדוד, אשר הקים עם מלכא את התזמורת האנדלוסית. בבחירות 2008 נבחר לראש עיריית אשדוד.

[2] ראש עיריית אשדוד דאז.

בסוף ינואר 2009 פוטרו כל עובדי התזמורת ונגניה לאחר כישלון משא ומתן בין הנהלת התזמורת לנציגות הנגנים והעובדים. התזמורת המשיכה לפעול החל מחודש מרץ 2009 עם רוב הנגנים והעובדים תחת עמותת "קרן אהבת קדומים" ונקראה "התזמורת האנדלוסית החדשה אשקלון", ולאחר מכן שינתה את שמה ל"התזמורת האנדלוסית הים תיכונית אשקלון".

החל מתחילת 2016 התזמורת עברה לירושלים, ושינתה את שמה בהתאם ל"תזמורת האנדלוסית ירושלים". החל משנת 2017 שם התזמורת שונה שוב והפעם ל"תזמורת ירושלים מזרח ומערב".

התזמורת האנדלוסית הישראלית אשדודעריכה

התזמורת נוסדה באשדוד בשנת 1994, על ידי מוטי מלכא וראש עיריית אשדוד יחיאל לסרי. מנצחה הראשון של התזמורת היה אברהם עילם-אמזלג. קודם לכן פעלה במתכונת שונה במסגרת המרכז לפיוט ולשירה שהוקם באשדוד בשנת 1988.

ד"ר יחיאל לסרי ומוטי מלכא הקימו את התזמורת האנדלוסית הישראלית בשני גלגולים. ב-1988 הקימו עם סמי אלמגריבי, אלי בן חמו ואריה אזולאי את המרכז לפיוט ושירה באשדוד; זה שימש ועדיין משמש בית הכשרה לפייטנים ולנגנים בכלים המסורתיים. ב-1994 התפצל המרכז לפיוט ושירה, והתזמורת, בגרסתה החדשה, הוקמה כגוף נפרד ממנו, בשיתוף פעולה עם ד"ר אבי עילם-אמזלג, אמיל זריהן וישועה אזולאי. התזמורת הוקמה כתזמורת קלאסית עתירת כלי קשת, היא מונה כ-30 נגנים ומורכבת משתי קבוצות. הקבוצה הראשונה מכונה בשפת השדה "האותנטים", וכל השאר הם "התזמורת". רוב חברי "האנסמבל האותנטי" הם מהגרים מצפון אפריקה וילידי הארץ ממוצא מזרחי. נגן הכינור הראשי בהרכב הוא פלסטיני אזרח ישראל ממג'ד אל כרום. רוב חברי "התזמורת" הם מהגרים ממדינות חבר העמים או ילידי הארץ. הנגנים האותנטים מנגנים משמיעה, ואילו התזמורת מנגנת מקריאה בתווים[2].

מייסדי התזמורת תהו בתחילת דרכה מה הוא המודל הנכון להופעה וקיום של התזמורת. בראיון עימו מספר דר' יחיאל לסרי למירב אהרון גוטמן:

מהו המודל ה"נכון"? מקצועי, יותר גדול, הנוסחה שתיקח בחשבון לא רק את הצד האנדלוסי אלא את הצד הישראלי. היה קשה לחברה הישראלית לעכל משהו כמו פיוט ושירה. האנדלוסית קלה לעיכול: שילוב של אותנטי עם מערבי. יש העברה לתווים (שלא עשו לפנינו בארץ), המסגרת של המנצח, במה שהיא במה מערבית, התוכן הוא אנדלוסי. המסגרת מערבית. שומר כל הזמן על האותנטיות... בפיוט ושירה האווירה הייתה של בית כנסת, לא של במה.

בדברים אלה לסרי נותן דמות ל"דבר הנכון" המכונה בפי הנחקרים "תזת השילוב". ולסרי מסביר:

אנחנו הבנו שמה שלא יוגש באופן קלאסי – לא ייתפס כתרבות. רצינו להכניס אלמנטים של תרבות גבוהה למוזיקה המזרחית. המוזיקה המזרחית הפופולרית תופסת מקום ונכנסת ללגיטימיות הישראלית. אבל הם לא נותנים את הערך הנוסף, את הערך הקלאסי שבלעדיו אתה לא חודר לליבה התרבותית ולקנוניות של התרבות הישראלית. חשוב לנו להיכנס לחברה הישראלית – להיות חלק מהתרבות הישראלית. התפיסה שלנו הייתה שהתרבות הישראלית היא משהו חדש, והיה לנו הרושם שנוצרת כאן תרבות שהליבה שלה מערבית והשוליים מזרחים, וראינו שפער מעמדי מושפע מאוד מפער תרבותי. עובדה שהליבה התרבותית היא ליבה אשכנזית. יש קשר בין השניים, בין פער תרבותי לפער מעמדי.[3]

קיומו של דור ביניים משכיל, מודע לפערים החברתיים (מלכא ולסרי, כמו אחרים בסביבתם, מדגישים את החשיבות שהייתה להשתתפותם בתוכנית פעילי ציבור במסגרת לימודיהם באוניברסיטת בר-אילן), שלא עזב את המסגרת המקומית-דתית והמשיך לפקוד את בתי הכנסת כזירה תרבותית ופוליטית – היה המפתח להקמת התזמורת ולייצורה מחדש של תרבות יהודי מרוקו בישראל כתרבות הנהנית מיוקרה. [4]

התזמורת ראתה את עיקר הצלחתה "בבניית קהל מאזינים מנויים גדל והולך, מסור ומתמיד, מקרב בני הדור השני והשלישי לעליות הגדולות מצפון אפריקה ומהמזרח. זאת לצד הצלחה מזהירה גם במרכזי תרבות בינלאומיים. התזמורת האנדלוסית הישראלית נתנה ביטוי מחודש למוזיקה ולפיוטים היהודיים שנשתמרו בפיהם של יהודי ספרד מאות בשנים". (ציטוט מאתר התזמורת)

מרבית נגני התזמורת מנגנים בכלי נגינה מערביים ולצדם נגנים המנגנים ללא תווים, אלא על פי מסורת העוברת מדור לדור. את המוזיקה מלווה שירה קולית של פייטנים וזמרים למיניהם.

בפעולתה התרבותית וחינוכית קירבה התזמורת את הציבור היהודי לשורשיו התרבותיים וגישרה בין מזרח ומערב, בין עולים לוותיקים ובין יהודים למוסלמים.

בין השנים 20022014 שימש שמואל אלבז בתפקיד המנהל המוזיקלי והמנצח הראשי של התזמורת. יחד איתו זכתה התזמורת בפרס ישראל למפעל חיים לשנת תשס"ו (2006), כ-12 שנים לאחר הקמתה. בנימוקי חבר השופטים נאמר כי הפרס מוענק: "על התרומה שהרימה לחברה הישראלית בהעמדת הפיוט, השירה והמוזיקה האנדלוסית במרכז ההוויה הישראלית. הצלחתה להפוך את המוזיקה האנדלוסית כחלק מן התרבות הישראלית הנשמעת בארץ ובעולם היא תרומה רבת משמעות. שירת הפיוטים והבקשות שהייתה חבויה בין כותלי בתי הכנסת הולכת ומתפשטת בתוך שכבות רחבות כאחת מצבעי התרבות הישראלית בת זמננו. ראויה לציון הדרך הייחודית שבה משלבת התזמורת עולים חדשים מצפון אפריקה ויוצאי חבר מדינות העמים."

התזמורת הקליטה והוציאה לאור מספר אלבומים, בהם עם הסולנים אמיל זריהן וג'ו עמר.

כשנה לאחר קבלת פרס ישראל התזמורת נקלעה לגרעון תקציבי עמוק ובעקבותיו המשכורות של חלק מהעובדים שולמו באיחור או שקוצצו. עובדי התזמורת הביעו מרירות על כך שהם מקופחים בשכר בעוד שעובדים מסוימים בתזמורת מקבלים משכורות גבוהות. על מנת להגן על זכויותיהם, העובדים התארגנו תחת ההסתדרות הכללית, הקימו ועד עובדים וחתמו על הסכם קיבוצי. בשלב מאוחר יותר עובדי התזמורת פתחו בשביתה. הנהלת התזמורת פתחה במשא ומתן עם נציגות ועד עובדי התזמורת אך תהליך זה נכשל וכך בסוף ינואר 2009 הנהלת התזמורת החליטה לפטר את כל עובדי התזמורת ונגניה. פיטורין אלו היו בעת שביתה חוקית ממושכת של עובדי ונגני התזמורת.[5]

 
סמל ראשון של התזמורת האנדלוסית החדשה אשקלון

זמן מסוים לאחר מכן בית המשפט הוציא צו פירוק לתזמורת האנדלוסית הישראלית.

נגני ועובדי התזמורת הקודמת המשיכו לעבוד החל מחודש מרץ 2009 תחת עמותת "קרן אהבת קדומים". עובדים ונגנים אלו קראו לעצמם "התזמורת האנדלוסית החדשה" (לימים שינו שמם ל"התזמורת האנדלוסית הים-תיכונית"). באותו זמן עובדי התזמורת עדיין לא קיבלו שכר על עבודתם.

בחודש אוגוסט 2009 ראש עיריית אשדוד באותה עת, יחיאל לסרי (שכזכור היה בין מקימיה של תזמורת זו) החליט להקים תזמורת חדשה מטעם עיריית אשדוד בשם "התזמורת האנדלוסית הקלאסית אשדוד", אשר תנגן גם מוזיקה אנדלוסית. לתזמורת זו הצטרפו מספר קטן מנגני התזמורת הקודמת ("התזמורת האנדלוסית הישראלית"). בחודש אוקטובר 2009 עיריית אשדוד רכשה את שם התזמורת הקודמת מן המפרק.

מנכ"ל התזמורת כיום הוא יעקב בן סימון, המנהל המוזיקלי הוא רפי ביטון והמנצחת הראשית היא סיון אלבו בן-חור.

תזמורת ירושלים מזרח ומערבעריכה

  ערך מורחב – תזמורת ירושלים מזרח ומערב
 
לוגו תזמורת ירושלים מזרח ומערב

התזמורת החלה לפעול מחודש מרץ 2009 תחת עמותת "קרן אהבת קדומים" בעיר אשקלון בהשתתפות כ-28 נגנים ועובדים, שהיוו רוב ב"התזמורת האנדלוסית הישראלית".[6] בתחילה היא נקראה "התזמורת האנדלוסית החדשה אשקלון". התזמורת ביצעה חזרות וקונצרטים ללא שכר, ובאותה העת פנתה למשרד התרבות על מנת שזה יכיר בה כממשיכת דרכה של "התזמורת האנדלוסית הישראלית" שפורקה, וכך תקבל תקציב מסוים מן המדינה. משרד התרבות בדק את שני הגופים שטענו להיות ממשיכיה של התזמורת הקודמת וב-28 בפברואר 2010 פרסם משרד התרבות ש"התזמורת האנדלוסית החדשה אשקלון" בניצוחו של תום כהן ובניהולו של עופר אמסלם קיבלה את הכרת המדינה כממשיכת "התזמורת האנדלוסית הישראלית" שפורקה וכמו כן קיבלה את התקציב לשנת 2009 (רטרואקטיבית). "התזמורת האנדלוסית החדשה אשקלון" שינתה אז את שמה ל"התזמורת האנדלוסית הים תיכונית אשקלון".[7] לאחר מכן, גם התזמורת האנדלוסית הישראלית אשדוד החלה לקבל תקצוב מחודש ממשרד התרבות.

החל משנת 2016 עברה התזמורת לעיר ירושלים עקב סכסוך עם עיריית אשקלון, וכתוצאה מכך התזמורת מאשקלון הפכה להיות "התזמורת האנדלוסית ירושלים". בשנת 2017 שונה שם התזמורת שוב והפעם ל"תזמורת ירושלים מזרח ומערב".

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ מירב אהרון גוטמן, תזמורת קלאסית מזרחית: על הבניה חברתית של יוקרה בתזמורת האנדלוסית הישראלית, תיאוריה וביקורת https://theory-and-criticism.vanleer.org.il/product/%D7%AA%D7%96%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%A7%D7%9C%D7%90%D7%A1%D7%99%D7%AA-%D7%9E%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%99%D7%AA-%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%94-%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%AA%D7%99%D7%AA-%D7%A9/
  2. ^ מירב אהרון גוטמן, קבלו את התזמורת האנדלוסית הישראלית, אלפיים https://www.academia.edu/10066345/%D7%A7%D7%91%D7%9C%D7%95_%D7%90%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%96%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%90%D7%A0%D7%93%D7%9C%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%AA_%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%92_%D7%A8%D7%91_%D7%94%D7%AA%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C
  3. ^ מירב אהרון גוטמן, תזמורת קלאסית מזרחית, תיאוריה וביקורת https://theory-and-criticism.vanleer.org.il/product/%D7%AA%D7%96%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%A7%D7%9C%D7%90%D7%A1%D7%99%D7%AA-%D7%9E%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%99%D7%AA-%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%94-%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%AA%D7%99%D7%AA-%D7%A9/
  4. ^ מירב אהרון גוטמן, תזמורת קלאסית מזרחית
  5. ^ מרב יודילוביץ', התזמורת האנדלוסית פיטרה את עובדיה, באתר ynet, 28.1.2009
    עופר וולפסון, "הופסקה פעילות התזמורת האנדלוסית הישראלית", באתר "News1", ‏28.1.2009
    יובל אזולאי, נגן הוויולה המצטיין יחזור לשמור במפעל, באתר הארץ, 30.1.2009
  6. ^ מרב יודילוביץ', תזמורת חדשה-ישנה, באתר ynet, 22.03.09
  7. ^ מרב יודילוביץ', ניצחון לנגני התזמורת האנדלוסית, באתר ynet, 28.02.10
    חגי חיטרון, עכבר העיר אונליין, איזה תזמורות תזכה בתמיכת משרד התרבות, באתר הארץ, 4.3.2010