התזמורת הסימפונית של לונדון

תזמורת

התזמורת הסימפונית של לונדוןאנגלית: London Symphony Orchestra) היא אחת התזמורות הגדולות והחשובות בממלכה המאוחדת. מאז 1982 מקום מושבה הקבוע הוא באולם ברביקן שנמצא במרכז האמנויות ברביקן בלונדון.

התזמורת הסימפונית של לונדון
London Symphony Orchestra
תאריך ייסוד 1904 עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת
מיקום לונדון, הממלכה המאוחדת
אולם קונצרטים
מנצח אנטוניו פאפאנו (מיועד)
חברת תקליטים דקה רקורדס, פיליפס רקורדס, Philips Classics Records עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים פרס גרמופון למפעל חיים עריכת הנתון בוויקינתונים
lso.co.uk
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

היסטוריה עריכה

התזמורת נוסדה בשנת 1904 כארגון עצמאי בניהול כספים שיתופי, התזמורת הראשונה מסוג זה באנגליה. הופעתה הראשונה הייתה בקונצרט ב-9 בינואר של אותה שנה, בניצוח הנס ריכטר. הוא נשאר המנצח הראשי עד 1911, כשאדוארד אלגר החליף אותו למשך שנה.

בשנים מאוחרות יותר, היו בין מנצחיה הראשיים פייר מונטה, אישטוון קרטס, אנדרה פרווין וקלאודיו אבאדו. המנצח האמריקאי מייקל טילסון תומאס נטל את מקומו, ובשנת 1995 החליף אותו סר קולין דייוויס, וטילסון תומאס היה למנצח אורח ראשי. ב-1 בינואר 2007 פרש סר קולין מתפקיד המנצח הראשי וקיבל עליו את תפקיד נשיא התזמורת. ואלרי גרגייב החליף אותו בתפקיד המנצח הראשי וכיהן שם עד שנת 2017. אחרי גרגייב כיהן סיימון ראטל בתפקיד המנצח הראשי וכיום הוא מנצח אמריטוס של התזמורת.

התזמורת הודיעה כי המנצח אנטוניו פאפאנו מונה למנצחה הראשי החל מעונת 20242025, אך כבר מספטמבר 2023 הוא משמש כמנצחה הראשי המיועד.

התזמורת הסימפונית של לונדון הייתה לתזמורת הבריטית הראשונה שניגנה מעבר לים, בפריז בשנת 1906. התזמורת הייתה אמורה להפליג על הטיטניק לקונצרט בניו יורק ב-12 באפריל, אך נאלצה לשנות את המועד ברגע האחרון. היא גם הייתה הראשונה לנגן בארצות הברית, בשנת 1912, ובשנת 1973 הייתה הראשונה שהוזמנה לקחת חלק בפסטיבל זלצבורג. היא ממשיכה לצאת למסעות ברחבי העולם.

זה שנים נחשבת הסימפונית של לונדון למוחצנת ביותר בתזמורות לונדון. בנגינתה יש מידה רבה של רוח נעורים מרוממת, הניכרת בביצוע יצירותיהם של מלחינים כמו ברליוז ופרוקופייב. לעיתים קרובות הופיעו בתזמורת נגנים בעלי שם עולמי כסולנים בכלי הנשיפה, כמו ג'יימס גולוויי (חליל צד), ז'רווז דה פייה (קלרינט) ובארי טאקוול (קרן יער). כרוב ההרכבים, התזמורת מוכשרת לשנות את צלילה ולהפיק גוני צליל שונים מאוד תחת שרביטיהם של מנצחים, הרחוקים ונבדלים מאוד זה מזה כמו לאופולד סטוקובסקי (שעמו ערכה סדרה של הקלטות), בולט, הורנשטיין, שולטי, פרווין, סל, אבאדו, ברנשטיין וברבירולי, ומעבר להם קרל בהם, שפיתח קשר קרוב עם התזמורת בשלהי חייו.

מנצחים ראשיים עריכה

קישורים חיצוניים עריכה