התחיה (תנועה ציונית)

התחיה הייתה אגודה אקדמית עברית, הראשונה מבין האגודות בה העברית הייתה שפת הדיבור וההוראה.

התחיה נוסדה בשנת 1910 בווינה בידי ד"ר אברהם חלפן[1] והמשורר אברהם בן יצחק, שייחסו חשיבות רבה ללימוד השפה העברית והקנייתה[2].

התחיה הייתה אגודת הסטודנטים הראשונה בעולם, שבה הייתה עברית שפת הדיבור, ההרצאות והלימודים[3]. "התחיה" הושפעה מהאישים ד"ר חיים טרטקובר, ד"ר אברהם ברוך (רוזנשטיין), המתימטיקן והמטאורולוג יוסף ריצס, הפרופ' נפתלי הרץ טור-סיני, ד"ר אברהם שרון (שבדרון), ד"ר אברהם יעקב ברור וד"ר אפרים קורנגרין.

בין חברי ועד האגודה היו ד"ר אברהם שנבוים, הסופר וההיסטוריון ד"ר אפרים זונשין, הסופר צבי דיזנדרוק ואיש הרוח יעקב לנקר[4][5]

בשנת 1911 נבחר חלפן לנשיא האגודה, והפעיל הציוני ד"ר בנציון מוסינזון, שביקר באותה העת בווינה והרצה על התרבות העברית בארץ ישראל, נבחר לחבר כבוד של האגודה[1].

באותה שנה פנה ועד הציונים של פנים אוסטריה לאגודה וביקש ממנה לסייע באיתור מורים ללימוד "עברית בעברית" לאגודות האקדמיות "קדימה" ו"תיאודור הרצל"[6] בשל ביקוש רב ללימוד השפה במדינה.

התחיה כחלק מאגודות סטודנטים ציוניות אחרות עריכה

התחיה הייתה חלק ממספר אגודות אקדמיות ציוניות שפעלו בעולם, בין היתר "יורדניה" בבזל[7] "אחדות", "אמונה", "ארלוסוביה", "לבנון", "מוריה" ו"גורדוניה" בקרקוב[8], "חברוניה" בצ'רנוביץ, "קדימה" בווינה, "תיאודור הרצל" ו"בר כוכבא" בווינה ובפראג, "כחול לבן" בגרמניה, "מכביאה" בברלין ובהונגריה[9], "תל חי" בבוקרשט ו"השחר" בז'נבה. אגודות אלה אימצו את הציונות ואת עקרונות הלאומיות היהודית וביקשו להנחיל אותם לסטודנטים יהודים כדי להעמיק את הזיקה לארץ ולהרחיב את השימוש בשפה העברית[10].

הקמת אגודות סטודנטים הייתה תופעה שכיחה בין הסטודנטים באוניברסיטאות אירופה. אגודות אלה נוצרו כדי לשמור על האינטרסים של הסטודנטים וכדי ליצור תאים חברתיים וקשרי ידידות גם לאחר תקופת הלימודים. כמו כן שימשו האגודות חממות לוויכוחים פוליטיים ולדיונים רעיוניים. אולם היהודים על פי רוב לא היו רצויים באגודות אלה ועל כן הקימו אגודות סטודנטים משלהם, כמו אגודת קדימה בווינה ובהמשך תנועת כחול-לבן בגרמניה. אגודות אלה אימצו בהתלהבות את הציונות ואת הרעיון הלאומי היהודי[9].

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה