התיישבות
| ערך מחפש מקורות | |
התיישבות היא פעולה, שמהותה:
- הבאת אנשים (הנקראים מתיישבים) למגורי קבע באזור (או תחום) גאוגרפי מסוים (הנקרא אזור ההתיישבות) או הגעתם של מתיישבים בכוחות עצמם, כדי להתגורר באופן קבוע באזור זה.
- הכנת התשתית (או להשתמש בתשתית קיימת) לאכלוס אזור ההתיישבות באנשים, לשם מגורי קבע.
מוטו ציוני עריכה
המרכזית במסכת הרעיונות הציונית, לצד גאולת קרקע, כיבוש השמירה ועבודה עברית היא ההתיישבות. אמר יוסף טרומפלדור: "במקום בו תחרוש המחרשה היהודית את התלם האחרון שם יעבור גבולנו". ואכן, ראשון התהליכים שהתרחשו קודם להקמת המדינה ותרמו לעיצוב גבולותיה היה ייסוד מטולה ב-1896. "...קיומה של התיישבות במטולה במשך עשרים וחמש השנים שקדמו לדיוני הגבול[1], הביא גם הוא[2] לקביעתו של קו הגבול במקום שנקבע"[3].
ההתיישבות נקשרת גם ליכולת לתחזק גבולות בני הגנה. כתב משה דיין בספרו 'הלנצח תאכל חרב': "רק אם תהיה אוכלוסייה יהודית אזרחית בגושים גדולים, כמו בקעת הירדן, גוש עציון וגב ההר בשומרון, תוכלנה יחידות צה"ל להימצא באזורים אלה לא ככובשים זרים, אלא למען המטרה להבטיח את שלום ישראל, שאוכלוסייתה הצפופה מתרכזת בגזרה צרה, על חוף הים התיכון".
יישוב עריכה
ערך מורחב – יישוב
המילה יישוב מציינת, בדרך כלל, תחום גאוגרפי, שבו נעשית ההתיישבות. היישוב מהווה יחידה אחת, בעלת מאפיינים מוגדרים. המאפיין הבולט ביותר של יישוב הוא המאפיין הגאוגרפי, כלומר - הפרדה אזורית בין היישוב לבין השטח הלא מיושב שסביבו ויישובים סמוכים. מאפיין אחר של היישוב הוא מאפיין השלטון, כלומר - ליישוב שלטון אוטונומי במידה מסוימת (גם אם והוא כפוף לשלטון מרחבי).
מלבד מאפיינים אלו, קיימים לעיתים מאפיינים כלכליים, תרבותיים ואחרים המגדירים את היישוב. כמו כן, מתקיימת כמעט בכל המקרים רמה כלשהי של זיקה רגשית של האדם ליישובו.
בישראל יישובים נקראו גם בשם "נקודות" או "נקודות יישוב" (למשל: 11 הנקודות).
המילה יישוב משמשת גם לתיאור פעולת האכלוס של מקום נתון בתושבים (למשל: יישוב ארץ ישראל).
המונח היישוב, המשמש לציון היישוב היהודי או היישוב העברי בארץ, קשור גם הוא במונח "התיישבות" ונגזר מאותו שורש.
פירושים נוספים עריכה
- התיישבות במובן התאגדות: המונח התיישבות מהווה לעיתים כינוי לציון אוסף יישובים הקשורים זה לזה באופי, בסדר-היום או בנסיבות ההתיישבות בהם - כך למשל השם "ההתיישבות העובדת" מתייחס ליישובי תנועת העבודה בארץ (קיבוצים, מושבים).
- התיישבות במובן קולוניה: ההתיישבויות האירופאיות שנעשו במהלך המאות שחלפו בעיקר בשטחי העולם המתפתח זוכות בלשונות הזרות לכינוי Colony, אולם בעברית נקראים אנשיהן גם "מתיישבים" והן עצמן, נקראות על פי רוב, "מושבות".
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ דיונים בין בריטניה לצרפת לקראת חלוקת המנדטים במזרח התיכון בשטחי האימפריה העות'מאנית טרם מלחמת העולם הראשונה
- ^ בנוסף לתוכניות הציוניות לפיתוח ארץ ישראל ובעיקר הצורך במים להשקיה שהשאיר את נהר הירדן כולו בתחומי ארץ ישראל
- ^ ארץ רבת גבולות: מאה השנים הראשונות של תיחום גבולותיה של ארץ ישראל 1947-1840, מאת גדעון ביגר, בתוך פרויקט בן יהודה.