התיישבות

הכנת תשתית והבאת אנשים למקום מגורים חדש
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

התיישבות היא התבססות של מתיישבים במגורי קבע בתחום גאוגרפי. תחילתה בהקמת או הכשרת התשתית לאכלוס אזור ההתיישבות; וסופה בהבאתם, הגעתם והשתקעותם. התשתית צריכה לכלול לכל הפחות מגורים (בתים), אליהם מצטרפים מבנים אחרים, תשתיות מים, אנרגיה, ביוב, תחבורה וכיוצא באלו.

התיישבות טיפוסית של חומה ומגדל: טירת צבי, 2007

התיישבות ויישוב

עריכה

 עמוד ראשי
ראו גם – יישוב

המילה יישוב מציינת, בדרך כלל, תחום גאוגרפי, שבו נעשית ההתיישבות. היישוב מהווה יחידה אחת, בעלת מאפיינים מוגדרים. המאפיין הבולט ביותר של יישוב הוא המאפיין הגאוגרפי, כלומר - הפרדה אזורית בין היישוב לבין השטח הלא מיושב שסביבו ויישובים סמוכים. מאפיין אחר של היישוב הוא מאפיין השלטון, כלומר - ליישוב שלטון אוטונומי במידה מסוימת (גם אם והוא כפוף לשלטון מרחבי).

מלבד מאפיינים אלו, קיימים לעיתים מאפיינים כלכליים, תרבותיים ואחרים המגדירים את היישוב. כמו כן, מתקיימת כמעט בכל המקרים רמה כלשהי של זיקה רגשית של האדם ליישובו.

המילה "יישוב" משמשת גם חליפות עם "התיישבות" לתיאור פעולת האכלוס של מקום נתון בתושבים (למשל: יישוב ארץ ישראל).

המונח "היישוב" (בה"א הידיעה), דהיינו היישוב היהודי או היישוב העברי בארץ ישראל שלפני קום מדינת ישראל, קשור גם הוא במונח "התיישבות" ונגזר מאותו שורש. בישראל יישובים נקראו גם בשם "נקודות" או "נקודות יישוב" (למשל: 11 הנקודות).

משמעויות נוספות

עריכה

התיישבות משמשת לעיתים במובן התאגדות, ככינוי לאוסף יישובים הקשורים זה לזה באופי, בסדר-היום או בנסיבות ההתיישבות בהם - כך למשל השם "ההתיישבות העובדת" מתייחס ליישובי תנועת העבודה בארץ (קיבוצים, מושבים).

ההתיישבויות האירופאיות שנעשו בעיקר בשטחי העולם המתפתח קרואות בלועזית Colony, קולוניה. אולם, בעברית נקראים אנשיהן גם "מתיישבים", והן עצמן – "מושבות".

מוטו ציוני

עריכה

המרכזית במסכת הרעיונות הציונית, לצד גאולת קרקע, כיבוש השמירה ועבודה עברית היא ההתיישבות. אמר יוסף טרומפלדור: "במקום בו תחרוש המחרשה היהודית את התלם האחרון שם יעבור גבולנו". ואכן, ראשון התהליכים שהתרחשו קודם להקמת המדינה ותרמו לעיצוב גבולותיה היה ייסוד מטולה ב-1896. "...קיומה של התיישבות במטולה במשך עשרים וחמש השנים שקדמו לדיוני הגבול[1], הביא גם הוא[2] לקביעתו של קו הגבול במקום שנקבע"[3].

ההתיישבות נקשרת גם ליכולת לתחזק גבולות בני הגנה. כתב משה דיין בספרו 'הלנצח תאכל חרב': "רק אם תהיה אוכלוסייה יהודית אזרחית בגושים גדולים, כמו בקעת הירדן, גוש עציון וגב ההר בשומרון, תוכלנה יחידות צה"ל להימצא באזורים אלה לא ככובשים זרים, אלא למען המטרה להבטיח את שלום ישראל, שאוכלוסייתה הצפופה מתרכזת בגזרה צרה, על חוף הים התיכון".

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא התיישבות בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ דיונים בין בריטניה לצרפת לקראת חלוקת המנדטים במזרח התיכון בשטחי האימפריה העות'מאנית טרם מלחמת העולם הראשונה
  2. ^ בנוסף לתוכניות הציוניות לפיתוח ארץ ישראל ובעיקר הצורך במים להשקיה שהשאיר את נהר הירדן כולו בתחומי ארץ ישראל
  3. ^ ארץ רבת גבולות: מאה השנים הראשונות של תיחום גבולותיה של ארץ ישראל 1947-1840, מאת גדעון ביגר, בתוך פרויקט בן יהודה.