התמכרות לטלפון סלולרי

התמכרות לטלפון הסלולרי היא תסמונת תלות בקרב משתמשי הטלפון הנייד. חלק מהמשתמשים בטלפונים ניידים מפגינים התנהגויות בעייתיות הדומות להפרעות בשימוש בסמים. התנהגויות אלו יכולות לכלול עיסוק יתר בתכתובות בנייד, השקעת כסף או זמן רב מדי בטלפונים ניידים, שימוש בטלפונים ניידים במצבים לא מתאימים מבחינה חברתית או פיזית, כגון נהיגה במכונית. שימוש מופרז יכול גם להוביל לבזבוז זמן מופרז בתכתובות בנייד, להביא להשפעות שליליות על מערכות יחסים וחרדה, באם מנתקים את המשתמש מהטלפון הנייד או מאותות ההתראה.

צעירים שקועים בסלולרי שלהם בזמן מסיבה

השימוש בטלפון סלולרי גדל ברחבי העולם במהלך העשור האחרון במיוחד בקרב מתבגרים. בבית הספר, בבית, במפגשים עם חברים, מוקדם בבוקר ולפני השינה. הילדים היום חיים, נושמים, אוכלים וחולמים בתוך הטלפונים הסלולריים שלהם. המחקרים מראים כי ההתמכרות לטלפון אף מטלטלת את ההיררכיה המשפחתית מכיוון ובמשפחות רבות קיימת ׳ברית של שתיקה׳: גם הילדים וגם ההורים שקועים בטלפון הסלולרי. [1]

שכיחותעריכה

העלייה בשימוש בטלפונים הניידים מעלה איתה גם תהיות לגבי השפעות התופעה על החברה. בכל רחבי העולם, המספרים המדווחים על התמכרות לטלפונים הניידים עולים בהתמדה. בדרום קוריאה, אחת מצרכניות הטכנולוגיה הגדולות בעולם, סקר ממשלתי העלה כי 18% מבין המתבגרים בה מוגדרים כמכורים לטלפון חכם, ומבין המבוגרים, שבכלליות סובלים פחות מהתופעה, האחוז עומד על 9.1. אנגליה, בה אחוז המתבגרים המעידים על עצמם כמכורים הוא 60%, הכריזה על עצמה כמדינה מכורה לסמארטפון.[2] מבחינה דמוגרפית, צעירים בין גילאי 15–24 נמצאים בסיכון הגבוה ביותר לסבול מהתמכרות, וההיתכנות להתמכרות אצל גברים גבוהה מזו אצל נשים.[3]

גורמי סיכוןעריכה


במחקר שנערך באוניברסיטת הונג קונג,[4] עלו תוצאות המראות סבירות גבוהה יותר להתמכרות מצד אלה הסובלים מערך עצמי נמוך, בדידות, דיכאון, חרדה בין-אישית, ואלה המראים צורך לשייכות. מיקרו בלוגים, דוגמת טוויטר ופייסבוק, זוכים להצלחה רבה מכיוון שהם מציעים הפוגה מאותם רגשות שליליים.[5] פרופסור נמסו פארק במחקרה,[6] מראה זאת בבירור: לפיה, שימוש במדיה החברתית בקרב סטודנטים הסובלים מבעיות נפשיות, הנותן להם פתח לחיבורים בין-אישיים לו לא זכו קודם לכן, מוריד את הסיכון שאלה ינסו לשלוח יד בחייהם. אך מה שהיא לא בחנה במחקרה, הן הבעיות המתווצרות כאשר השימוש עובר את הרף הנורמטיבי.

השלכותעריכה

אותן תופעות חיוביות שהשימוש במדיה החברתית מוביל אליהן מתהפכות כאשר השימוש הוא אקססיבי; במקום בו שימוש נורמטיבי גרר הפוגה ממתחים ורגשות שליליים, שימוש היתר הוביל לעליה בהן. במחקר שנעשה באוניברסיטת סן-דייגו נמצא כי בקרב בני נוער העושים שימוש אינטנסיבי במדיה החברתית, קיים סיכוי גבוה ב-13% להצגת סימפטומים דיכאוניים.[7] אחד הסימפטומים שנמצאו להתמכרות לטלפון הנייד, היא האמונה בקרב המכורים שמערכות היחסים שהם מטפחים במרחב הסייבר הן בעלות אופי אינטימי יותר מאלה שיוכלו ליצור בעולם האמיתי, בקשרים פנים-אל-פנים, מה שעלול להוביל להחמרת תחושת הבדידות.[8] ממחקר נוסף עולה כי אלה המחפשים – דרך שימושם בטלפון הנייד והמדיות החברתיות - לשמר או לבנות מערכות יחסים, סביר כי לא ימצאו עצמם מכורים לטלפון.[9] הבעייתיות מתחילה כאשר המטרה של האינדיבידואל מגיעה ממניעים חד-צדדיים (כגון קבלת הכרה על ידי הזולת, יצירת רושם, ובריחה מבדידות) ולא ממניע של רצון בקשר הדדי; אלה עלולים להוביל לשימוש מוגזם ולהתמכרות.[9]

מחקר שנעשה בקרב צעירים בגילאי ה-16 עד 24 שנים התמקד בגורמים הפסיכולוגיים הקשורים בהתמכרות לטלפון נייד. במחקר מצאו התמכרות לטלפונים ניידים מתבטאת בהתנהגויות חריגות כגון התנגשות עם אנשים, אובדן סבלנות והנאה מפעילויות לטווח קצר בלבד, אובדן שליטה על התנהגותם, חוסר סבלנות ועוד.[10][11] דוח אחרון שנעשה בדבר זמן המסך של ילדים בישראל מול הטלפונים מצא כי ההורים כיום ברובם 43% מההורים אינם מגבילים את זמן המסך של ילדיהם, 36% מאפשרים להם עד שעתיים ביום ו־13% לא מאפשרים זמן מסך בכלל.[12]

השימוש הבעייתי בטלפונים סלולריים משפיע ונקשר למשתני אישיות שונים כגון חרדה, מתח, נוירוטיות, הערכה עצמית, אימפולסיביות ודימוי עצמי. בנוסף, השימוש הבעייתי בטלפונים סלולריים נמצא פוגע באיכות השינה ואף גורם להפרעות שינה ודיכאון. התעללות באינטרנט שכיחה גם היא ונקשרה לשימוש בעייתי בטלפון סלולרי. בנוסף, הסקירה הנוכחית חושפת את הקשר הדו-קיום בין שימוש בעייתי בטלפונים סלולריים ושימוש בחומרים כגון טבק ואלכוהול. [13] על פי מחקר אחר בנושא, אנשים המכורים לטלפונים סלולריים יצרו פחות קשרים חברתיים עם אחרים בקבוצות שונות, מה שעתיד לפגיעה הדרגתית והחלשת המיומנויות והכישורים החברתיים שלהם. תוצאות אלו עלולות גם להוביל לפיתוח ביישנות או פחד לבטא את דעות ורגשות בפני אחרים כאשר מתקיימת תקשורת חברתית במפגשים פנים מול פנים.[14]מחקר נוסף בחן את הסיכונים הממשיים בהתמכרות לטלפון הנגרמים מעצם החזקת הטלפון ביד. הליכה תוך בהייה בטלפון הנייד והסכנה הנובעת בעיקר מהסחות דעת כגון נפילה עקב פגיעה מעצם דומם, פגיעה מכלי רכב חולף או אדם, שימוש בטלפונים הסלולריים תוך כדי נהיגה אשר מוביל גם הוא לתאונות רבות ועוד. המשתמשים בטלפונים הסלולריים מודעים לסכנות אלו אך ממשיכים להסיט את מבטיהם למטה וממשיכים לחשוף עצמם לפגיעות אלו.[11]

דרכי גמילהעריכה

במקרה של התמכרות לטלפונים סלולריים, השאיפה אינה להגיע למצב של גמילה מוחלטת מכיוון ומכשיר הסלולר נחוץ בשגרת החיים ולכן מדובר על שינוי דפוסי השימוש בדגש על הפחתת זמן השעות המושקעות בשימוש בטלפון הסלולרי.

ניתן להיעזר בכלים מקוונים אשר נגישים מכל טלפון סלולרי. בכל טלפון סלולרי ניתן להגביל את זמן המסך באפליקציות ספציפיות דרך ההגדרות של המכשיר עצמו.

בנוסף, ניתן להגביל אפליקציות ספציפיות אשר מתנתקות בעת הגעה לזמן הקצוב של שימוש באותה אפליקציה. כך לדוגמה Google מציעה אפליקציה של טיימר הסופרת את זמן הצפייה של המשתמש בסרטוני YouTube תוך שהיא מאפשרת למשתמש לבחור במספר שעות רצוי ביממה ולקבל התראה כאשר חצה את משך זמן השימוש שהציב כמגבלה.

כלי נוסף הוא הגדרת אזורים נטולי טלפון כגון שולחן האוכל בארוחות משפחתיות, בכיתת הלימוד או במסעדה. מעבר להגדרת אזורים, ניתן להגדיר גם זמנים ביום בהם מחליטים על איסור שימוש כגון השעה הראשונה בה אנו מתעוררים, השעה האחרונה לפני השינה וכשהולכים לישון, שמים את הטלפונים על מצב שינה, כך לא ניתן לראות הודעות כתובות כאשר מתעוררים באמצע הלילה מכיוון התופעה הוכחה כמשבשת את מנגנון השינה.[14] בהתחשב בפופולריות השימוש בטלפון הסלולרי, זיהוי ואבחון התמכרות לאינטרנט הוא לעיתים קרובות מכיוון והתמכרות אליו מסוות וקשה לזיהוי ולכן השיטה הטובה ביותר לזיהוי השימוש הכפייתי היא השוואתו לקריטריונים של התמכרויות מבוססות אחרות.

מחקר ספציפי בנושא שנעשה על ידי דה דולה גוטירז יחד עם חוקרים נוספים, הציע שאלון המאבחן אדם כמכור לטלפונים סלולריים. שיטת הטיפול תהיה בטיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) אשר הוכח כטיפול יעיל. השאלון כלל שאלות כגון; האם אתה מרגיש צורך להשתמש באינטרנט בכמויות הולכות וגדלות של זמן על מנת להגיע לסיפוק, האם אתה מרגיש חסר מנוחה, מצב רוח, מדוכא או עצבני כאשר אתה מנסה לצמצם או להפסיק את השימוש באינטרנט ועוד. התשובות מעריכות שימוש לא חיוני במחשב/אינטרנט כגון לשימוש לא עסקי או אקדמי. [15]

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ שוחט, יהודה (2014-09-23). "מכורים: הילדים בסמארטפון יותר מ-4 שעות ביום". Ynet. נבדק ב-2022-06-22.
  2. ^ Sanjeev Davey and Anuradha Davey, Assessment of Smartphone Addiction in Indian Adolescents: A Mixed Method Study by Systematic-review and Meta-analysis Approach
  3. ^ Children and Adolescents: Future Challenges,, עמ', Nova Biomedical, 2016, עמ' 46,50
  4. ^ Daniel TL Shek, Tak Yan Lee and Joav Merrick, Promotion of Holistic Development of Young People in Hong Kong
  5. ^ Children and Adolescents: Future Challenges, Nova Biomedical, 2016, עמ' 50
  6. ^ Namsu Park, Ph.D., and Hyunjoo Lee, Ph.D, Social Implications of Smartphone Use: Korean College Students’ Smartphone Use and Psychological Well-Being
  7. ^ Jean M. Twenge, Thomas E. Joiner, Megan L. Rogers,and Gabrielle N. Martin, Increases in Depressive Symptoms, Suicide-Related Outcomes, and Suicide Rates Among U.S. Adolescents After 2010 and Links to Increased New Media Screen Time
  8. ^ Children and Adolescents: Future Challenges, Nova Biomedical, 2016, עמ' 54
  9. ^ 1 2 Children and Adolescents: Future Challenges, Nova Biomedical, 2016, עמ' 49
  10. ^ Google Scholar, scholar.google.com
  11. ^ 1 2 Elaheh Poorakbaran, Assessment of using of emerging communication tools (cell phone, internet and satellite) among young adults and its association with anxiety, depression and stress, Journal of Fundamentals of Mental Health 17, 2015, עמ' 254–259
  12. ^ עד כמה בני הנוער בישראל מכורים לטלפון? מספיק בשביל לפתוח מרכז גמילה, www.maariv.co.il
  13. ^ José De-Sola Gutiérrez, Fernando Rodríguez de Fonseca, Gabriel Rubio, Cell-Phone Addiction: A Review, Frontiers in Psychiatry 7, 2016 doi: 10.3389/fpsyt.2016.00175/full
  14. ^ 1 2 אופיר ברגמן, סמדר שטינברג ושייקו ברנדווין, התמכרות למסכים: סמארטפון ומשחקים - מחקרים, המלצות וטיפול, www.tipulpsychology.co.il
  15. ^ Kimberly Young, Internet Addiction: Diagnosis and Treatment Considerations, Journal of Contemporary Psychotherapy 39, 2009-12-01, עמ' 241–246 doi: 10.1007/s10879-009-9120-x
  ערך זה הוא קצרמר בנושא פסיכולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.