פתיחת התפריט הראשי

התנועה לזכויות דיגיטליות

עמותה ישראלית

התנועה לזכויות דיגיטליות היא עמותה העוסקת בהגנה ובקידום זכויות פרט וקהילה בעידן הדיגיטלי. בין השאר, התנועה פועלת להגן על זכות היסוד לפרטיות ולאנונימיות, על חופש הביטוי במדיומים דיגיטליים ועל זכויות צרכניות העלולות להפגע ממגבלות טכנולוגיות שונות. התנועה פועלת לשמור על האינטרנט פתוח, חופשי וחדשני, למנוע הגבלות גישה למידע או לתוכן דיגיטלי ולפעול למען שקיפות המידע. התנועה הוקמה בשנת 2009, בעקבות חקיקת חוק המאגר הביומטרי ונרשמה כעמותה רשומה בשנת 2011.

תוכן עניינים

המאבק הביומטריעריכה

תחום הפעילות העיקרי של התנועה הוא המאבק בניסיון להקים מאגר ביומטרי מרכזי של כלל אזרחי ישראל. לדעתה, על המדינה לספק לאזרחיה תעודות ביומטריות מבלי לשמור את הפרטים במאגר קבוע, שכן קיומו של מאגר ביומטרי מרכזי הוא סכנה ביטחונית מדרגה ראשונה, ושכן, אינו נדרש לשם הנפקת תעודות זהות ביומטריות. בהתאם לחוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע, בשנתיים הראשונות (יולי 2013 עד יוני 2015[1]), נערכת תקופת מבחן, שבסופה יוחלט אם המאגר הביומטרי נדרש לשם מילוי תכלית החוק, שהיא מניעת זיוף תעודות. בשנת 2012, עתרה התנועה לזכויות דיגיטליות לבג"ץ[2], יחד עם האגודה לזכויות האזרח בישראל, פרופ' קרין נהון ודורון אופק, לאחר שעלה שצו המבחן לא בודק את נחיצות המאגר, כנדרש בחוק. בעקבות העתירה תוקן צו המבחן, ונקבע כי על המדינה לבחון את נחיצות המאגר. בשנת 2013, עתרה התנועה בשנית[3], נגד משרד הפנים ורשות האוכלוסין וההגירה, בשל פרסומים מטעים בטלוויזיה, ברדיו ובלשכות האוכלוסין. בעקבות העתירה, תוקנו התשדירים, והתווספה הבהרה כי ההצטרפות לניסוי הביומטרי הינה התנדבותית בלבד וכי לא יפגעו זכויותיו של מי שיבחר שלא להצטרף לניסוי.

כחלק מפעילותה, התנועה עובדת מול גורמי ממשל שונים. לאחרונה פנתה התנועה לשר הפנים, בשל בעיות אבטחה במאגר הביומטרי[4]. התנועה חשפה כי שני מנהלי אבטחת המידע של הרשות הביומטרית התפטרו, וכי במשך למעלה מחצי שנה, מאז פברואר 2014, לא כהן בה ממונה אבטחת מידע, בניגוד לחוק[5].

קמפיינים במימון המוניםעריכה

פעילות העמותה ממומנת מכספי תרומות בלבד. התנועה פתחה בשני קמפיינים של מימון המונים, שהסתיימו בהצלחה רבה.

באוגוסט 2013, גייסה התנועה כ-20 אלף ש"ח, למימון הפקת סרטונים נגד המאגר הביומטרי. הופקו שני סרטונים[6], בכיכובם של עדי גילת (הבורר), נעמה פרייס (המקוללים) ואחרים, החושפים את הסכנות בהצטרפות למאגר הביומטרי, וקוראים לאזרחי ישראל שלא לקחת חלק בניסוי הביומטרי.

ביוני 2014, גייסה התנועה כ-65 אלף ש"ח, להקמת קליניקה משפטית להגנה על נפגעי תביעות השתקה (SLAPP). הקמפיין נפתח בעקבות תביעת דיבה שהגישה עינב גנד גלילי כנגד 26 גולשים, שביקרו את הטעויות בהרצאותיה[7]. התיק הראשון שבטיפול הקליניקה הוא תביעת גבי כנפו נ' סער גינזבורסקי, הנתבע בשל פעילותו כנגד אישור תוכנית מע"ר דרום באשדוד[8].

פעילויות נוספותעריכה

נציגי התנועה מופיעים בוועדות הכנסת השונות בתחומים הקשורים לפעילותה. בין השאר, בדיונים על הקמת מאגר גנטי לילודים[9], בדיונים על הסדרת מערכת הרב קו[10] ועוד. התנועה מפרסמת ניירות עמדה בנושאים הקשורים לתחומי לפעילותה, ופועלת כאחד מ"כלבי השמירה" האזרחיים בתחום פרטיות המידע:

כמה גופים וולונטריים בישראל מנסים בכל זאת לדאוג לנו, האזרחים, בכל הקשור לפרטיות המידע. הגוף המוכר ביותר בתחום זה הוא התנועה לזכויות דיגיטליות – עמותה שבה חברים פעילים ומומחים כמו קרין נהון, יהונתן קלינגר, שחר שמש ודורון שקמוני. התנועה מייצרת ניירות עמדה והודעות לעיתונות בסוגיות שקשורות לעולם הדיגיטלי וזכויות הפרט מאז 2009, עם התעסקות אינטנסיבית בסוגיית המאגר הביומטרי.[11]

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ במקור תקופת המבחן הייתה מינואר 2013 עד דצמבר 2014, אך מכיוון שהרשות הביומטרית לא הייתה מוכנה במועד, תקופת המבחן נדחתה רטרואקטיבית בחצי שנה.
  2. ^ בג"ץ 1516/12 פרופ' קרין נהון ואח' נ' הכנסת ואח'
  3. ^ בג"ץ 7128/13 פרופ' קרין נהון ואח' נ' רשות השידור ואח'
  4. ^ התנועה לזכויות דיגיטליות מתריעה כי המאגר הביומטרי לא עומד בתקני האבטחה הנדרשים – שכן המערך הביומטרי לא עמד עדיין בהצלחה בבדיקות חדירות הנדרשות ע״י רא״ם, באתר התנועה לזכויות דיגיטליות.
  5. ^ שנה אחרי תחילת הניסוי הביומטרי: הרשות הביומטרית עדיין מחפשת מנהל אבטחת מידע.
  6. ^ התנועה לזכויות דיגיטליות משיקה את קמפיין המאבק במאגר הביומטרי. המטרה: הפסקת הניסוי הביומטרי, באתר התנועה לזכויות דיגיטליות.
  7. ^ התנועה לזכויות דיגיטליות יוזמת הקמת קליניקה משפטית להגנה על נפגעי תביעות השתקה (SLAPP), באתר התנועה לזכויות דיגיטליות.
  8. ^ שוקי שדה, אם לא נמל אז פסטיבל: המאבקים הסוערים סביב "ההולילנד של אשדוד", באתר TheMarker‏, 17.01.2015
  9. ^ עומר כביר, הכנסת בדרך להקמת מאגר גנטי של כל התינוקות בישראל, באתר כלכליסט
  10. ^ נייר עמדה על הסדרת מערכת הרב קו.
  11. ^ אמיתי זיו, אלה האיומים הגדולים על הפרטיות של הישראלים, באתר TheMarker‏, 28.01.2015