התנכרות עצמית

התנכרות עצמית (Self-estrangement) היא תפיסה שהגה קארל מרקס ומאוחר יותר פיתח מֶלווין סימן (Melvin Seeman), שתיאר חמישה מצבים פסיכולוגים המאפיינים את התופעה.^[1] מרקס ציין כי התנכרות עצמית היא "הניכור של הפרט ממהותו, אובדן היכולת האובייקטיבית של האדם, ואובדן תפיסת המציאות כגילוי עצמי, ביטוי לטבעו, אובייקטיביזציה ומימוש".^[2] התנכרות עצמית מתרחשת כאשר הפרט מרגיש מנוכר לזולת ולחברה ככלל. הפרט עלול להרגיש מנוכר מעבודתו, בכך שהוא לא מרגיש שיש משמעות לעבודתו, ומכאן מאבד את תחושת העצמיות במקום העבודה. ניכור עצמי תורם לשחיקה בעבודה וללחץ נפשי רב.^[3]

תפיסות סוציולוגיות עריכה

קרל מרקס עריכה

בתורת הניכור של מרקס הוא קובע כי ניכור עצמי הוא התחושה של להיות מנוכר מאנשים ודברים סביבך.^[2] התיאוריה של קארל מרקס התמקדה בהיבט הניכור העצמי בעבודתו של האדם. לדבריו, התנכרות עצמית היא ניכור הפרט מעצמו ורגשותיו, אובדן מטרתו, אובייקטיביזציה של עצמו וחשיבה שהוא אינו מספיק טוב למימוש מטרותיו בעולם. גם אם הפרט מכחיש ניכור עצמי, הדבר יכול לאשר זאת; כאשר עצם ההכחשה מהווה חלק מהתופעה. מרקס קובע כי תחושת הזרות העצמית היא גורם משמעותי בניכור.

מלווין סימן עריכה

מלווין סימן הגדיר את משמעות הניכור בספרו על משמעות הניכור (1959). סימן קובע מספר מאפיינים מרכזיים לניכור: חוסר אונים, חוסר משמעות, חוסר נורמליות, בידוד וזרות עצמית.^[4] התנכרות עצמית ביחס לחברה מתרחשת כאשר החברה אינה מאפשרת את מלוא הביטוי העצמי. מצב המלווה בחוסר ביטחון ביכולת למלא את הציפיות החברתיות בהיבטים שונים של העצמי. לדבריו, לניכור נלווה אובדן הגאווה והסיפוק מהעבודה.

רוברט ק. מרטון עריכה

רוברט ק. מרטון אינו מגדיר ישירות את הניכור העצמי בתורת הסטייה שלו, אך הוא עוסק בקשר בין מטרות תרבות, כרעיונות והשאיפות האנושיות, והאמצעים המוסדיים, המבטאים את הפעולות שאנשים נוקטים כדי להשיג שאיפות אלה.^[5] מרטון מצביע על מצב שבו האמצעים מאומצים על ידי הפרט אך לא המטרות. במצב זה החיים הופכים טקסיים ונעדרי מטרה כוללת. אנשים עובדים כי הם יודעים שהם חייבים, לא בגלל שיש להם מטרה או סיבה שהם עושים את העבודה.

ארלי ראסל הוכשילד עריכה

ארלי ראסל הוכשילד הגדיר צירים רגשיים המובילים לתחושת ניכור עצמית. הדבר מתרחש כאשר בעבודה מצופה ממך לנהוג בדרך מסוימת שאינה תואמת את רגשותיך ולתת את שירות הלקוחות הטוב ביותר, גם אם אינך מרגיש כמו שאתה פועל. ניתן להראות זאת באמצעות חיוך תמיד והתנהלות מאושרת תוך מתן שירות ללקוחות. לדוגמה, הבוס שלך עשוי לומר לך "השאר את הבעיות שלך בבית", כלומר עליך להתנהג כאילו שום דבר לא בסדר גם אם אתה מרגיש נורא. הוכשילד משתמש בדוגמה של דיילות דלתא וכיצד הן מחויבות לשמור על מצב רוח חיובי מלאכותי לאורך כל יום העבודה שלהן. זאת, למרות התשישות שלהן ולמתרחש בחייהן האמתיים. דבר הגורם לניתוק מהרגשות ותחושת זרות עצמית .

בעולם העבודה עריכה

התנכרות עצמית בעולם העבודה באה לידי ביטוי בתחושה שהעבודה נעשית רק תמורת משכורת, או כדי לרצות אחרים.^[4] התנכרות עצמית וחוסר משמעות עשויים לעורר צורות שונות של מצוקה נפשית ועלולים להתלוות להo תסמינים של שחיקה, או לחץ הפוגמים ביכולות התפקוד.^[3] על פי תאוריית הניכור של מרקס, עובד או עובדת יכולים להרגיש מנוכרים מהעבודה, מהתוצר ומעובדים ועובדות אחרים.^[2] המשמעות היא אובדן עניין בעבודה, דבר שיכול להקטין את הפרודוקטיביות ולגרום להתנכרות לעובדים ועובדות אחרים. הפרט אינו מרגיש שהוא חלק ממקום העבודה, ולכן מבודד את עצמו מעבודתו ומאחרים.

בגיל ההתבגרות עריכה

ניכור עצמי מופיע אצל מתבגרים ומתבגרות רבים הסובלים מדימוי עצמי נמוך. הם עשויים לחוש משועממים מהחיים ולהרגיש שאין להם מטרה.^[6] ללא מטרה, מתבגרים אלה עשויים להרגיש כאילו איש סביבם אינו מבין אותם, והם עשויים להתנכר לעצמם. מצב זה עלול לגרום לירידה בביצועים בבית הספר, המתרחשת בהיעדר מטרה, רצון להכין שיעורי בית או ליצור חברויות.

הערות שוליים עריכה

^ Merwin, Richard (1970). Alienation from society, self estrangement, and personality characteristics from the MMP1 in normals and schizophrenics. University of Massachusetts Amherst.
^ ¹ ² ³ Marx, Karl (1844). Economic and Philosophic Manuscripts of 1844 (PDF).
^ ¹ ² Powell, William. "The relationship between feelings of alienation and burnout in social work". Families in Society. 75 (4). ISSN 1044-3894.
^ ¹ ² Seeman, Melvin (1959-01-01). "On The Meaning of Alienation". American Sociological Review. 24 (6): 783–791. doi:10.2307/2088565. JSTOR 2088565.
^ Merton, Robert K (1938). "Social Structure and Anomie". American Sociology Review. 3 (5): 672–682. JSTOR 2084686.
^ "School Alienation: Gender, Socio-economic Status and Anger in High School Adolescents". Kuram Ve Uygulamada Egitim Bilimleri. 6 (3). ISSN 1303-0485.

[1] Merwin, Richard (1970). Alienation from society, self estrangement, and personality characteristics from the MMP1 in normals and schizophrenics. University of Massachusetts Amherst.

[:0-2] ¹ ² ³ Marx, Karl (1844). Economic and Philosophic Manuscripts of 1844 (PDF).

[:3-3] ¹ ² Powell, William. "The relationship between feelings of alienation and burnout in social work". Families in Society. 75 (4). ISSN 1044-3894.

[:42-4] ¹ ² Seeman, Melvin (1959-01-01). "On The Meaning of Alienation". American Sociological Review. 24 (6): 783–791. doi:10.2307/2088565. JSTOR 2088565.

[:1-5] Merton, Robert K (1938). "Social Structure and Anomie". American Sociology Review. 3 (5): 672–682. JSTOR 2084686.

[:2-6] "School Alienation: Gender, Socio-economic Status and Anger in High School Adolescents". Kuram Ve Uygulamada Egitim Bilimleri. 6 (3). ISSN 1303-0485.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]