התרבות האחמרית
התרבות האחמרית היא תרבות פרהיסטורית של ציידים-לקטים, שהתקיימה בתקופה הפלאוליתית העליונה, מ-45,000 שנים לפני זמננו לערך, ועד לכ-25,000 שנים לפני זמננו. אתרי התרבות נפוצים בדרום הלבנט – ישראל, ירדן וסוריה, והיא מתאפיינת בחודי אל-וואד, בלהבים ובלהבונים משובררים ומחודדים וכן במגרדים ובנקרים. ההומינידים המשויכים לתרבות זו הם האדם המודרני (הומו ספיינס). התרבות הוגדרה לראשונה בעקבות החפירות באתר ערק אל-אחמר שבצפון מדבר יהודה, ומכאן שמה.
שתי התרבויות המשפיעות במזרח התיכון בתקופה הפלאוליתית העליונה היו "התרבות האוריניאקית הלבנטינית" לאורך חופי הצד המזרחי של הים התיכון ו"התרבות האחמרית הקדומה" שהייתה הנפוצה ברחבי הלבנט. בין שתי התרבויות אובחנה שונות מהותית – הראשונה מזוהה עם חדירה של מסורות ומנהגים מאירופה והאחרונה מזוהה כהתפתחות מקומית. הבדלים משמעותיים קיימים גם בתרבות החומרית, ובעיקר בין התעשיות הליתיות[1] יחד עם זאת שתי התרבויות מכילות תעשיות עצם וחרוזי צדפים, אם כי התעשייה האוריניאקית נחשבת למפותחת ומורכבת מבין השתיים. [2][3]
קישורים חיצוניים עריכה
- יוגב ישראלי, טכנולוגיה עתיקה: להבי האבן של התרבות האחמרית באזורינו, באתר ynet, 10 בינואר 2023
הערות שוליים עריכה
- ^ תעשיות ליתיות (ביוונית: "ליתוס" = אבן) הן תעשיות בהן בוצע שימוש נרחב באבנים למטרות ציד, עיבוד עורות, יצירת כלי נשק והבערת אש.
- ^ מעין שמר, התקופה הפליאוליתית העליונה במחסה הסלע נחל רחף שבמדבר יהודה: עדות להשפעות בין תרבותיות או להתפתחות מקומית?, באתר אוניברסיטת בן-גוריון ורשות העתיקות, 12 באפריל 2022
- ^ התקופות הארכיאולוגיות של ארץ ישראל, באתר רשות העתיקות
