ה.ל.א. הארט

פילוסוף אנגלי במאה העשרים
(הופנה מהדף ה. ל. א. הארט)

הרברט ליונל אדולפוס הארטאנגלית: H.L.A. Hart;‏ 18 ביולי 190719 בדצמבר 1992) היה פילוסוף יהודי-בריטי, הנחשב לאחד מהפילוסופים של המשפט החשובים ביותר במאה העשרים. חיבר את הספר "מושג החוק (אנ')" והיה פרופסור לתורת המשפט באוניברסיטת אוקספורד. הארט פיתח תאוריה מתוחכמת של משפט פוזיטיבי בתוך המסגרת של הפילוסופיה האנליטית. הארט תרם גם תרומה חשובה לפילוסופיה הפוליטית.

ה.ל.א. הארט
H. L. A. Hart
לידה 18 ביולי 1907
הרוגייט, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 19 בדצמבר 1992 (בגיל 85)
אוקספורד, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Herbert Lionel Ozo עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתית אתאיזם עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים קולג' צ'לטנהאם, ניו קולג', בית ספר ברדפורד עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
מונחה לדוקטורט John Finnis, יוסף רז עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם פילוסופיה אנליטית עריכת הנתון בוויקינתונים
תחומי עניין תורת המשפט, מחשבה מדינית עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק משפטן, פרופסור למשפטים, פילוסוף עריכת הנתון בוויקינתונים
הושפע מ מקס ובר, ג'ון אוסטין (משפטן), ג'ון אוסטין, ג'רמי בנת'ם, לודוויג ויטגנשטיין
השפיע על רונלד דבורקין, ג'ון רולס, יוסף רז, אסף שרון
מדינה הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה עמית האקדמיה הבריטית עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Jenifer Hart עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חיים עריכה

הארט נולד ב-1907, בעיר הארוגייט באנגליה, בשם הרברט ליונל אדולפוס, בנו של חייט יהודי משגשג ממוצא גרמני ופולני. התחנך בקולג' צ'לטנהאם, בבית הספר בראדפורד גראמר ובניו קולג' שבאוקספורד. בשנת 1929 הוא סיים לימודי תואר ראשון באוקספורד, ראשון בני כיתתו. הוא נעשה עורך דין טוען בבית משפט (באריסטר), היה חבר בלשכת עורכי הדין בצ'נסרי מ-1932 עד 1940, והיה חברו הטוב של ריצ'רד (מאוחר יותר לורד) וילברפורס. במהלך מלחמת העולם השנייה, עבד הארט עם MI5, מחלקה במודיעין הצבאי הבריטי, שם הוא חידש את קשריו עם ידידיו מאוקספורד. הוא לא שב לפרקטיקה המשפטית לאחר המלחמה, והעדיף במקום זאת לקבל את ההצעה להיות מרצה עמית (בפילוסופיה, לא משפטים) בניו קולג' שבאוקספורד. בשנת 1952 הוא התמנה לפרופסור לתורת המשפט באוקספורד. הוא פרש מהקתדרה ב-1969 וירש אותו רונלד דבורקין. הוא היה נשיאה של החברה האריסטוטלית מ-1959 עד 1960. הוא נישא לג'ניפר ויליאמס, עובדת מדינה בכירה, ולזוג נולדו ארבעה ילדים. הארט ניהל גם מערכות יחסים מיניות עם גברים.

תלמידיו של הארט עריכה

רבים מתלמידיו הראשונים של הארט הפכו לפילוסופים משפטיים, מוסריים ופוליטיים חשובים. בכללם בריאן בארי, ג'ון פיניס, קנט גרינוולט, נייל מקקורמיק, יוסף רז, צ'ין ליו טן, וו.ג'. ואלושוב, ורונלד דבורקין. להארט הייתה גם השפעה חזקה על ג'ון רולס הצעיר בשנות החמישים, כשרולס היה מלומד אורח באוקספורד מעט אחרי שסיים את הדוקטורט שלו.

שיטה פילוסופית עריכה

יותר מכל אדם אחר, חולל הארט מהפכה בשיטות של תורת המשפט ובפילוסופיה של החוק בעולם דובר האנגלית. הוא הושפע מהפילוסופים של השפה ג'ון ל. אוסטין ולודוויג ויטגנשטיין. הארט הביא את כלי הניתוח, במיוחד לינגוויסטיקה ופילוסופיה, כדי להתדיין בעזרתם בבעיות המרכזיות של התאוריה המשפטית. שיטתו של הארט שילבה ניתוח זהיר של אנליזה פילוסופית בת המאה העשרים עם מסורת תורת המשפט של ג'רמי בנת'ם, הפילוסוף האנגלי המשפטי, פוליטי ומוסרי הגדול. הארט גם הושפע מן המשפטן האוסטרי הנס קלזן, על אף שהארט דחה שני מאפיינים בולטים של הפוזיטיביזם של קלזן: הרעיון שהחוק דורש בהכרח עונשים; והרעיון הנאו-קאנטיאני שהתופעה החברתית הנורמטיבית לא יכולה להיות מוסברת באופן טהור במונחים של עובדות חברתיות. במקומם, קיבל הארט את מאפייני המשפט הפוזיטיבי כפי שהציע המשפטן (להבדיל מפילוסוף השפה) ג'ון אוסטין: המשפט הוא יציר האדם, ואין קשר הכרחי בין המשפט למוסר.

מושג החוק (The Concept of Law) עריכה

עבודתו החשובה ביותר היא ספרו "מושג החוק", שיצא לאור לראשונה ב-1961, ומהדורה שנייה (שכוללת הערות חדשות) יצאה לאחר מותו ב-1994. הספר הוא תוצאה של סדרת הרצאות שהארט החל להעביר ב-1952, והוא מבשר בהרצאות הולמס שלו: "פוזיטיביות והפרדת החוק והמוסר" שהוא העביר בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת הרווארד. מושג החוק התפתח להשקפה מורכבת של הפוזיטיביזם המשפטי. בין הרעיונות הרבים שהוא פיתח בספרו ניתן לראות את:

  • ביקורת על התאוריה של ג'ון אוסטין שהחוק הוא מצוות הריבון המגובה על ידי איום של עונש, בעיקר בטענה שהתאוריה של אוסטין אינה נותנת מענה לשאלת ההזדהות של החברה עם החוק.
  • בניגוד לתורת הפקודה של אוסטין שדנה בשלטון האדם (הריבון) במשפט, הארט מתמקד בשלטון המוסדות, להם כפוף גם הריבון.
  • הבחנה בין כללי משפט ראשוניים ומשניים: הכללים הראשוניים עוסקים בהתנהגות (לדוגמה, המשפט הפלילי), בעוד שהכללים המשניים עוסקים בשיטות ובנהלים לאכיפת הכללים הראשוניים, להעמדה לדין לפיהם, ליצירתם ולתיקונם וכו'.
  • הבחנה בין שתי נקודות מבט – פנימית וחיצונית – של המשפט והחוקים, שקרובה להבחנה של מקס ובר (ומושפעת ממנה) בין שתי פרספקטיבות – משפטית וסוציולוגית – של החוק.
  • פיתוח הרעיון של שיקול דעת שיפוטי.
  • הרעיון של כלל ההכרה (Rule of Recognition), כלל חברתי שמבדיל בין נורמות שיש להן סמכות של חוק ונורמות שאין להן. הארט ראה את רעיון כלל ההכרה כהתפתחות של ה-Grundnorm של קלזן.
  • תשובה מאוחרת (במהדורת 1994) לרונלד דבורקין, שמתח ביקורת על הפוזיטיביזם המשפטי באופן כללי ובמיוחד על השקפתו של הארט בנידון בספריו: "לקחת את הזכויות ברצינות", "עניין של עיקרון", ו"אימפריית החוק".

עבודות אחרות עריכה

הארט כתב ביחד עם טוני הונורה את ספרו "סיבתיות בחוק" (1959, מהדורה שנייה 1985). כתוצאה מוויכוחו המפורסם עם לורד פטריק דבלין על תפקיד החוק הפלילי באכיפת נורמות מוסריות, כתב הארט את "חוק, חירות ומוסר" (1963) ואת "טוהר המידות של החוק הפלילי" (1965). עמדתו הליברלית של הארט, שהובעה בספרים אלה, הייתה שאין לעשות שימוש במשפט הפלילי לשם אכיפת נורמות של מוסר פוזיטיבי. לעבודתו של הארט על היחסים בין החוק והמוסר הייתה השפעה ניכרת על החוק בבריטניה והיא עזרה להפוך לחוקית את ההומוסקסואליות, בין היתר.

השפעתו בישראל עריכה

אמנון רובינשטיין בספרו "אכיפת המוסר בחברה מתירנית" משנת 1975 מושפע מן הוויכוח שבין הארט ללורד דבלין, האם לגיטימי לאכוף את המוסר באמצעות החוק. רובינשטיין תקף את האיסור במשפט הישראלי על יחסי מין בין גברים.[דרוש מקור]

ספריו עריכה

תרגומים לעברית עריכה

  • חוק, חירות ומוסר, מאנגלית: אליה גילדין. ירושלים: אדם, 1981.

באנגלית עריכה

  • Essays in Jurisprudence and Philiosphy ,1983.
  • Essays on Bentham: Studies inb Jurisprudence and Political Theory, 1982.
  • Punishment and Responsibility, 1968.
  • The Morality of the Criminal Law, 1964.
  • Law, Liberty, and Morality, 1963.
  • The Concept of Law, 1961.
  • Causation in the Law (with Tony Honore), 1959.
  • Definition and Theory in Jurisprudence, 1953.

ספר לכבודו עריכה

  • Law, Morality, and Society: Essays in Honour of H.L.A. Hart, edited by P.M.S. Hacker and Joseph Raz.

ראו גם עריכה

לקריאה נוספת עריכה

  • ד"ר עומר שפירא, "תורת המשפט" (בורסי הוצאה לאור, 2007), עמ' 65-74
  • אנדרי מרמור, אחרית דבר למושג החוק, משפטים כז(1)(1996)
  • Nicola Lacey, A Life of H.L.A. Hart: The Nightmare and the Noble Dream. Oxford University Press, 2004.
  • Fredrick Schauer, "(Re)Takuing Hart," 119 Harv. L. Rev. 852 (2006).
  • Karen Armstrong, "The Spiral Staircase". Harper Collins, 2004.
  • Nicola Lacey, H.L.A. Hart and The Concept of Law(הקישור אינו פעיל).

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא ה.ל.א. הארט בוויקישיתוף