ויקיפדיה

ואלי אקספורט

אמנית אוסטרית
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: תרגמת, תחביר לקוי, מונחים לא ברורים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

ואלי אקספורט (באנגלית: Valie Export;‏ נולדה ב-17 במאי 1940 בלינץ)[1][2] היא אמנית אוסטרית.

ואלי אקספורט
Valie Export
לידה 17 מאי 1940 (בת 83)
לינץ', אוסטריה
שם לידה וולטרד להנר
זרם באמנות אמנות מדיה חדשה, מיצג, Viennese Actionism, אמנות פמיניסטית, אמנות עכשווית עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות ידועות VALIE EXPORT SMART EXPORT, Aspects of Feminist Actionism, Invisible Adversaries, The Practice of Love, Time and Countertime עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה גרנד זהב לקישוט עבור שירותי הרפובליקה של אוסטריה
www.valieexport.at
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

עבודותיה האמנותיות כוללות וידאו, מיצג, קולנוע, אנימציות מחשב, צילום, פיסול ופרסומים העוסקים באמנות עכשווית.[3]

ביוגרפיה עריכה

 
פיסול של ואלי אקספורט באוסטריה

ואלי אקספורט למדה במנזר עד גיל 14, למדה ציור ועיצוב בבית הספר הלאומי בתעשיית הטקסטיל בוינה, ועבדה תקופה קצרה בתעשיית הקולנוע כתסריטאית, עורכת ועוד.

הפמיניזם האוסטרי הוטרד מכך שעד שנות ה-70 היה עדיין דור אוסטרי שגישתו כלפי נשים התבססה על האידאולוגיה הנאצית.[4] סוגיה נוספת הייתה רגשות אשם לגבי הטיפול בילדים מצד ההורים (האמהות) במשטר הנאצי. ואלי אקספורט, לפני היותה מהפכנית פוליטית ואמנותית, הייתה אם ורעיה. בשנת 1967 שינתה את שמה לואלי אקספורט (VALIE EXPORT) הנכתב באותיות גדולות כמו לוגו אמנותי, ובכך ויתרה על שמות אביה ובעלה ואימצה במקומם את שם משפחתה החדש מתוך מותג סיגריות פופולרי. בשיחה עם ג'רי אינדיאנה ממגזין "בומב" (BOMB), אקספורט תיארה כך את השינוי בשמה:

"לא רציתי יותר לשאת את שם אבי (להנר) ולא את השם של בעלי לשעבר הולינגר. הרעיון שלי היה לייצא "מעצמי". העיצוב והסגנון בחבילת הסיגריות התאימו לשימוש שלי.[5]

בפעולה זו של הגדרה עצמית, הבליטה אקספורט את נוכחותה בסצנת האמנות הווינאית אשר נשלטה עד אז על ידי טאבו אמנות הביצועים של פעילי וינה, למשל: הרמן ניץ', גאנטר בראס, אוטו מוהל ורודולף שוורצקוגלר. אקספורט אמרה, "הייתי מאוד מושפעת, לאו דווקא מהאקטיביזם עצמו אלא מכל התנועה האקטיביסטית בעיר. זו הייתה בהחלט תנועה נהדרת. היו לנו שערוריות גדולות, לפעמים נגד הפוליטיקה, זה עזר לי להביא את הרעיונות שלי".[5]

כמו עמיתיה, היא חשפה את גופה לכאב ולסכנה בפעולות שנועדו להתמודד עם השאננות הגוברת והקונבנציונליזם של התרבות האוסטרית שלאחר המלחמה. היא הצליחה להפנות את הזרקור לאופן שבו יחסי הכוח הגלומים בייצוגים בתקשורת משפיעים על הגוף ועל התודעה של נשים, ובכך הפך פרויקט אקספורט לפרויקט פמיניסטי מובהק.

קריירה מוקדמת עריכה

הופעות הגרילה המוקדמות של אקספורט הגיעו למעמד אייקוני בתולדות האמנות הפמיניסטית. "Tapp- und Tast-Kino" (נקישה ונגיעה בסינמה) בוצע בעשר ערים אירופאיות ב-1968-1971.[6][7] בעבודתה המהפכנית המתוחכמת הזאת, לבשה ואלי אקספורט "אולם קולנוע" זעיר סביב פלג גופה העליון העירום, כך שלא ניתן היה לראות את גופה אך ניתן היה לגעת ולהגיע אל חזית המכוסה וילונות של ה"תיאטרון". לאחר מכן הלכה לרחוב להזמין גברים, נשים וילדים לבוא ולגעת בה. התקשורת הגיבה לעבודה הפרובוקטיבית של ואלי בפאניקה ובפחד, ועיתון אחד כינה אותה מכשפה. אקספורט הגיבה: "היה באוסטריה מסע גדול נגדי".[5]

חלק מעבודותיה האחרות, ביניהן "יריבים בלתי נראים", "סינטגמה","קורפרספליטר", הראו את גוף האמן בקישור למבנים היסטוריים. הקישור בין הגופני להתקדמות ההיסטורית של המרחב המגדרי והתפקידים הסטריאוטיפיים מייצג את הגישה הפמיניסטית והפוליטית של אקספורט לאמנות.[8]

סרטה הקצר של אקספורט ב-1973,"מרוחק, מרוחק"(remote, remote), מדגים את המחיר הכואב שמשלם הגוף הנשי כדי לעמוד בסטנדרטים חברתיים. ביצירה זו היא חופרת בציפורניה עם סכין במשך שתים עשרה דקות, כדי לייצג את הנזק שנגרם ו לגוף הנשי מניסיון לשמור על סטנדרט היופי והמסורת.[9]

בתצלום שלה בשנת 1970, "גוף סימן פעולה" אקספורט מציגה קעקוע של חגורת ביריות על רגלה העליונה. הבירית אינה מחוברת למעלה ורק מחוברת לפיסת גרב בתחתית - ולכן תלויה על הרגל. במקום שהבירית תגדיר את הגוף באופן אובייקטיבי, הגוף מגדיר את הבירית. באופן זה, נוצר היפוך תפקידים חברתיים ביחס לגוף הנשי.[10]

בהופעה שלה בשנת 1968 - "מכנסי פעולה: פאניקה של איברי המין" (Aktionshose:Genitalpanik) - נכנסה אקספורט לקולנוע אמנות במינכן, לבושה מכנסיים בהם איברי המין חשופים והסתובבה כך בקרב הקהל, כאשר עם איברי המין החשופים בגובה פני הקהל. התצלומים הנלווים צולמו ב-1969 בווינה, על ידי הצלם פיטר הסמן (Peter Hassmann). המופע נועד לעורר מחשבה על תפקידם הפסיבי של נשים בקולנוע ועל הקונפליקט בין היותה של המיניות דבר פרטי לבין המופעים שלה במקומות ציבוריים.[11] היו טענות שההופעה של "מכנסי פעולה" התרחשה בתיאטרון פורנו, וכללה את אקספורט מנופפת במכונת יריה ומאתגרת את הקהל, כפי שמתואר בכרזות ב-1969,[12] אבל לטענתה זה לא קרה מעולם.[13]

השוני בין ההופעה לבין מה שמכונה בדרך כלל "קולנוע" ברור, והוא חיוני למסר. בביצועי אקספורט, הגוף הנשי אינו ארוז ונמכר על ידי מנהלים ומפיקים גברים, אלא נשלט ומוצע בחופשיות על ידי האישה עצמה, בניגוד לכללים החברתיים ולחוקי המדינה. כמו כן, הקולנוע הרגיל שאושר על ידי המדינה הוא חוויה מציצנית במהותה, ואילו בביצועי אקספורט, לקהל מגע ישיר עם אדם אחר והדבר מבוצע בצורה גלויה מול אקספורט ועוברי אורח.

קטע וידאו פורץ דרך של אקספורט, מול משפחתה (1971), היה אחד המקרים הראשונים של התערבות בטלוויזיה ושידור וידאו ארט. הסרטון, ששודר במקור בתוכנית הטלוויזיה האוסטרית קונטקטה(kontake) ב-2 בפברואר 1971,[14] מציג משפחה אוסטרית בורגנית צופה בטלוויזיה בזמן ארוחת הערב. כאשר משפחות אחרות מהמעמד הבינוני צפו בתוכנית זו בטלוויזיה, הטלוויזיה הייתה למעשה מראה לחוויה שלהם עצמם וכך נוצר יחס סבוך בין הנושא, הצופה והטלוויזיה. בשנת 1977 יצא לאור הסרט באורך מלא הראשון שלה, "יריבים בלתי נראים". התסריט נכתב בשיתוף עם השותף לשעבר שלה, פיטר ווייבל.[15] סרטה משנת 1985, "הפרקטיקה של אהבה", נכנס לפסטיבל הסרטים הבינלאומי ה-35 של ברלין.[16]

בשנת 1995/1996 קיבלה אקספורט תואר פרופ' באקדמיה לאמנויות מדיה קלן עבור יצירות המולטימדיה שלה.

בסרט הנסיוני שלה, 1983, סינטגמה, אקספורט ניסתה להבנות מחדש את הגוף הנשי באמצעות מספר רב של "טכניקות מונטאז קולנועיות שונות - להכפיל את הגוף באמצעות שכבות, למשל".[17] הסרט משקף את אמונתה של אקספורט כי הגוף הנשי טופל לאורך ההיסטוריה על ידי גברים באמצעות אמנות וספרות.[17] בריאיון עם "ראיון מגזין", אקספורט אמרה על הסרט שלה, סינטגמה (Syntagma), כי "הגוף הנשי תמיד היה תוצר של הבנייה".[17]

אקספורט כתבה מאמר השוטח את דעותיה לגבי שליטתם של גברים על נשים, עבור תערוכה בשם מגנא (MAGNA), גמיניזם: אמנות ויצירתיות. במאמר זה, שכותרתו "אמנות נשים כמניפסט" (1972), היא כתבה הצהרות מעצימות המכוונות כקריאה לפעולה: "תן לנשים לדבר כך שיוכלו למצוא את עצמן, אני מנסה להשיג דימוי עצמי של עצמנו וכתוצאה מכך ראייה שונה של הפונקציה החברתית של נשים ".[18] כאן הצביעה אקספורט על הדרך הלא צודקת שבה חיו נשים את חייהן בגבולות שנוצרו על ידי גברים. באותו מניפסט כותבת אקספורט גם כי "ניתן להבין את האמנויות כמדיום ההגדרה העצמית שלנו והוספת ערכים חדשים לאמנויות. ערכים אלה, המועברים באמצעות תהליך הסימון התרבותי, ישנו את המציאות ויתאימו אותה לצרכים נשיים ".[19] כאן היא מתייחסת ישירות אל העבודה שלה בנושא העצמת נשים. עם כל יצירה חדשה אקספורט משנה את הדרך בה החברה רואה את הנשים.

עבודות עריכה

פילמוגרפיה נבחרת

  • מסך מפוצל-סוליפסיסמוס (Solipsismus) (1968)
  • קו משולב (1971)
  • ...מרוחק...מרוחק...(1973)
  • גבר ואישה ובעלי חיים (1973)
  • הפרעות נלוות (1973)
  • יריבים בלתי נראים (1976)
  • נשי אנשים (1977)
  • סינטגמה (1983)
  • עיסוק האהבה (1984)
  • אני הופך את התמונות של הקול שלי בתוך הראש שלי (2008)

תערוכות (נבחרות) עריכה

פרסים עריכה

  • 1990: פרס עיר וינה לאמנות חזותית
  • 1992: פרס אוסטרי לאמנות וידאו ואמצעי תקשורת
  • 1995: פרס פיסול בקרן ג 'נרלי
  • 1997: פרס גבריאל מונטר
  • 2000:פרס אוסקר קוקושקה
  • 2000: פרס אלפרד קוביין הגדול תרבות אוסטריה העליון
  • 2003: מדליית זהב לשירותים לעיר וינה
  • 2005: עיטור אוסטרי למדע ואמנות[22]
  • 2009: דוקטורט כבוד של האוניברסיטה לאמנויות ועיצוב תעשייתי לינץ
  • 2010: זהב קישוט גדול עבור שירותי הרפובליקה של אוסטריה[23]

לקריאה נוספת עריכה

  • "Finger Envy: A Glimpse into the Short Films of VALIE EXPORT." Article in Brights Lights Film Journal.
  • Media Art Net contains a description of Facing a Family as well as a video clip from the piece.
  • Valie Export on IMDb
  • Valie Export in the Video Data Bank
  • Valie Export in the Imai – inter media art institute
  • Thomas Dreher on VALIE EXPORT and Peter Weibel: Multimedia feminist art. In: Artefactum Nr.46/December 1992-February 1993, p. 17-20
  • Thomas Dreher: VALIE EXPORT - Bild im Bild (PDF, ca. 13,8 MB). In: Kunst + Unterricht, Issue 106/October 1986, p. 56ff. Interpretation of an untitled photographic work (1981). In German.
  • Valie Export in the Mediateca Media Art Space
  • Artist Biography and list of video works by VALIE EXPORT at Electronic Arts Intermix

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא ואלי אקספורט בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Bock, Hans-Michael (2009). The Concise Cinegraph: Encyclopedia of German Cinema. Berghahn Books. p. 114. ISBN 1-57181-655-0.
  2. ^ Blazwick, Iwona (2004). Faces in the crowd: picturing modern life from Manet to today. Skira. p. 349. ISBN 88-7624-069-1.
  3. ^ Warren, Lynne (2006). Encyclopedia of 20th century photography. CRC Press. pp. 468–470. ISBN 978-0-415-97665-7.
  4. ^ Margarete Lamb-Faffelberger. Out From The Shadows. (Riverside: Ariadne Press, 1997): 229.]
  5. ^ 1 2 3 Indiana, Gary. "Valie Export", ‘’ BOMB Magazine’’ Spring, 1982. Retrieved on August 15, 2011
  6. ^ "Archived copy". אורכב מ-המקור ב-2013-03-16. נבדק ב-2013-04-09. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ [1]
  8. ^ O'Reilly, Sally. "Valie Export." Art Monthly 280 (2004): 31-32. Art & Architecture Complete. Web. 12 Dec. 2016.
  9. ^ Eifler, Margret. "Valie Export's Iconography: Visual Quest For Subject Discourse." Modern Austrian Literature 29.1 (1996): 108-130. Academic Search Alumni Edition. Web. 12 Dec. 2016.
  10. ^ Harris, Jane. "Valie Export: Frau Export." Artext 70 (2000): 72-75. Art & Architecture Complete.Web. 12 Dec. 2016.
  11. ^ Tate.org
  12. ^ Bodytracks.org (archived 2013-02-12)
  13. ^ Mueller, Roswitha (1994). Valie Export/Fragments of the Imagination. Indiana University Press. p. 32. ISBN 0-253-33906-5.
  14. ^ "Facing a Family". Electronic Arts Intermix.
  15. ^ Mueller, Roswitha (1994). Valie Export/Fragments of the Imagination. Indiana University Press. p. 126. ISBN 0-253-33906-5.
  16. ^ "Berlinale: 1985 Programme". berlinale.de. נבדק ב-2011-01-12.
  17. ^ 1 2 3 Fore, Devin. "Valie Export". Interview Magazine. נבדק ב-12 בדצמבר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  18. ^ Stiles, Kristine, and Peter Howard Selz. "Performance Art." Theories and Documents of Contemporary Art. 2nd ed. Berkeley, CA: U of California, 2012. 869. Print.
  19. ^ Stiles, Kristine, and Peter Howard Selz. "Performance Art." Theories and Documents of Contemporary Art. 2nd ed. Berkeley, CA: U of California, 2012. 870. Print.
  20. ^ 1 2 Grosenick, Uta, ed. (2005). Women Artists in the 20th and 21st Century. Taschen. p. 76. ISBN 3-8228-4122-6.
  21. ^ s. Mechtild Widrich: Location and dislocation – The media performances of VALIE EXPORT. (Auszug auf deepdyve.com)
  22. ^ "Reply to a parliamentary question" (pdf) (בגרמנית). p. 1668. נבדק ב-3 בינואר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  23. ^ "Reply to a parliamentary question" (pdf) (בגרמנית). p. 1932. נבדק ב-3 בינואר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ואלי_אקספורט&oldid=37767430"