פתיחת התפריט הראשי

וגר זאב עם כבש

בפרק י"א לספר ישעיהו מופיעה נבואה שבה מנבא ישעיהו כי באחרית הימים "וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ", יגיע קץ למלחמות ויכון מצב של "לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי". נבואה זו הייתה לאות ולמופת כי ייכון שלום עולמי וכי יתמתנו ניגודי הדעות והשנאה בין עמים ואנשים. ישעיהו מוסיף לנבא, בחציו השני של הפרק, כי לעתיד לבוא יתחדשו נסים, כעין הנסים שהיו ביציאת מצרים. עם קיבוץ הגלויות יהיה נס נוסף של קריעת ים סוף וכן נס פיצול נהר פרת לשבעה נחלים, על מנת שתתאפשר עלייה נוחה של הגולים החוזרים לארץ ישראל.

תחילת ישעיהו פרק י"א

א וְיָצָא חֹטֶר מִגֵּזַע יִשָׁי וְנֵצֶר מִשָּׁרָשָׁיו יִפְרֶה. ב וְנָחָה עָלָיו רוּחַ ה' רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת ה'. ג וַהֲרִיחוֹ בְּיִרְאַת ה' וְלֹא לְמַרְאֵה עֵינָיו יִשְׁפּוֹט וְלֹא לְמִשְׁמַע אָזְנָיו יוֹכִיחַ. ד וְשָׁפַט בְּצֶדֶק דַּלִּים וְהוֹכִיחַ בְּמִישׁוֹר לְעַנְוֵי אָרֶץ וְהִכָּה אֶרֶץ בְּשֵׁבֶט פִּיו וּבְרוּחַ שְׂפָתָיו יָמִית רָשָׁע. ה וְהָיָה צֶדֶק אֵזוֹר מָתְנָיו וְהָאֱמוּנָה אֵזוֹר חֲלָצָיו. ו וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ וְנָמֵר עִם גְּדִי יִרְבָּץ וְעֵגֶל וּכְפִיר וּמְרִיא יַחְדָּו וְנַעַר קָטֹן נֹהֵג בָּם. ז וּפָרָה וָדֹב תִּרְעֶינָה יַחְדָּו יִרְבְּצוּ יַלְדֵיהֶן וְאַרְיֵה כַּבָּקָר יֹאכַל תֶּבֶן. ח וְשִׁעֲשַׁע יוֹנֵק עַל חֻר פָּתֶן וְעַל מְאוּרַת צִפְעוֹנִי גָּמוּל יָדוֹ הָדָה. ט לֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ בְּכָל הַר קָדְשִׁי כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה' כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים.

הקטנה (3 תמונות)

פרשנותעריכה

זיהוי הנביאעריכה

להערכת חוקרים אחדים, נבואה זו לא נאמרה על ידי ישעיהו בן אמוץ, שפעל בממלכת יהודה באמצע תקופת בית ראשון, אלא על ידי נביא מאוחר יותר, בימי גלות בבל. חוקר המקרא יאיר זקוביץ מנמק הערכה זו במילים הפותחות נבואה זו, "וְיָצָא חֹטֶר מִגֵּזַע יִשָׁי", המלמדות שהעץ, שושלת בית דוד נכרת, אך יש תקווה שמהגזע הכרות תתחדש צמיחה חדשה, וישוב שליט מבית דוד.[1]

נבואה לזמנה או לעתיד לבואעריכה

הפרשנים נחלקו בשאלה האם תיאור זה הוא שבחו של חזקיהו המלך, בן זמנו של ישעיהו, או שזה תיאור של מצב עתידי, כאשר ימשול בישראל מלך המשיח, מצאצאי בית דוד -"חוטר מגזע ישי" או "שורש ישי".[2] רש"י, רבי יוסף קרא, רד"ק, רבי ישעיה מטראני מפרשים שמדובר במלך המשיח. רבי אברהם אבן עזרא פירש: "רובי המפרשים אמרו כי זה המשיח, והטעם שימות מחנה אשור הצר על ירושלם, ועוד יבא עת גאולת ירושלם השלימה. ולפי דעת רבי משה הכהן שעל חזקיהו רמז, כי הוא דָבֵק עם הפרשה". רבי יוסף כספי הצטרף לעמדתם של רבי משה הכהן ואבן עזרא. מלבי"ם[3] עורך ניתוח בלשני לפסוק הפותח, "וְיָצָא חֹטֶר מִגֵּזַע יִשָׁי וְנֵצֶר מִשָּׁרָשָׁיו יִפְרֶה", ומגיע למסקנה לפיה בנבואה יש כפל משמעות: אם יזכו תהיה הגאולה תיכף בימי חזקיהו, ואם לא יזכו תהיה הגאולה באחרית הימים. אליה שמואל הרטום מציג בפירושו את שתי האפשרויות: "הנמשל הוא מלך אידיאלי של יהודה או המלך המשיח באחרית הימים".[4]

שינוי טבע החיות - מציאות או משלעריכה

הנבואה מתארת שינוי מהותי בטבעם של בעלי החיים, שבעקבותיו טורפים ונטרפים יחיו בשלום אלה עם אלה.

רבי סעדיה גאון רואה בנבואה תיאור של מציאות עתידית, שבה שינוי טבע החיות הוא אחד מחמשת מאפייני הגאולה.[5] כמותו גם הרמב"ן[6] רואה בכך תיאור מציאותי של העתיד לבוא, מימוש של ההבטחה "וְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה רָעָה מִן הָאָרֶץ" (ספר ויקרא, פרק כ"ו, פסוק ו'). גם דון יצחק אברבנאל רואה בנבואה תיאור של מציאות עתידית, ומציין "שברצות ה' דרכ' א'ש גם בעל' ח״ם הטורפ'ם המז'ק'ם לא 'ז'קוהו".[7] בין הפרשנים הנוקטים בדעה זו, יש הרואים את שינוי טבע החיות בארץ ישראל בלבד,[8] ויש הרואים שינוי זה בכל העולם.

הרמב"ם כותב כי לדבריו של ישעיהו יש משמעות סמלית בלבד וגם בימות המשיח לא יתבטל דבר ממנהגו של עולם. לדעתו, לא יהיה שום חידוש במעשה בראשית אלא, הפירוש הוא כי "ישראל שישבו לבטח עם רשעי עכו"ם המשולים לזאב ולנמר".[9] גם רבי אברהם אבן עזרא מציין שהנבואה היא "דרך משל, מהשלום שיהיה בימיו".

ומכל מקום, נבואה זו נכתבה על מנת לתאר את המצב של השלום והשפע אשר יהיו בעולם בעת הגאולה, כדוגמת הנבואה של "לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה", וכך החיות לא יצטרכו לאכול זה את זה, למרות שזהו טבעם.

בתרבות ימינועריכה

  • סאטירה מאת עגנון: לאחר שנאלץ לעזוב את ביתו בפרעות תרפ"ט, וזה הפך לבלתי ראוי למגורים, פרסם עגנון סאטירה בשם "מדרש זוטא",[10] המבוססת על הפסוק "וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ". בחלקה הראשון, "פרשת וגר זאב עם כבש", מתווכח הזאב עם ישעיהו על שהוא מציג מצב זה כנבואה לעתיד לבוא, והרי, אומר הזאב, "מיום שנברא העולם אנו דרים כאחד". להוכחת דבריו מביא הזאב מובאות מהתורה ומדברי חז"ל, אך בסופו של הוויכוח "נכנס הזאב לתוך עדר של כבשים, מהם טרף ואכל, מהם הפיל והרג, מהם חמס ושדד". בחלקה השני, "פרשת כבשים בני שנה תמימים", קבוצה של כבשים דנה כיצד לפייס את הזאב. בשני משלים אלה מייצג הזאב את ערביי ארץ ישראל, והכבשים - את יהודי הארץ. המשלים נתפסו כמתקפה של עגנון על גישתם הפייסנית של ידידיו, אנשי "ברית שלום".[11]
  • הפזמון "והיה ביום ההוא": בשנת 1968 ביצעה להקת פיקוד הדרום את שירו של יובב כץ, "והיה ביום ההוא".[12] השיר משלב בתוכו מילים רבות מחזון השלום של ישעיהו, כפי שהוא בא לידי ביטוי בפרק י"א ("וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ וְנָמֵר עִם גְּדִי יִרְבָּץ וְעֵגֶל וּכְפִיר וּמְרִיא יַחְדָּו וְנַעַר קָטֹן נֹהֵג בָּם") ובפרק ב ("וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה").
  • כביטוי מושאל: בהשאלה משמש הביטוי "וגר זאב עם כבש" לתיאור שיתוף פעולה בין גורמים שלכאורה לא סביר שיתוף פעולה ביניהם. דוגמה: כותרת בעיתון "הארץ: "מיקרוסופט וקוד פתוח: וגר זאב עם כבש?"[13]

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ יאיר זקוביץ, משמיע שלום מבשר טוב – שבעה פרקי חזון לשלום ירושלים, הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה, תשס"ד, עמ' 73
  2. ^ עמוס פריש, "על ארבעה מקומות של ברכה למלוכה ולמשיחיות", בית מקרא, כרך טז, חוברת ד (מז), אלול תשל"א. (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
  3. ^ פירוש מלבי"ם לישעיהו פרק י"א
  4. ^ ספר ישעיה, מפורש על ידי א. ש. הרטום, הוצאת יבנה
  5. ^ הנבחר באמונות ובדעות, בתרגום יוסף קאפח, מאמר שמיני - פרק ח, באתר "דעת"
  6. ^ רמב"ן, דרשת תורת ה' תמימה, מצוטט במאמר:יהודה איזנברג, עיונים בספר ישעיהו, פרק יא, באתר "דעת"
  7. ^ דון יצחק אברבנאל, ‏פירוש על נביאים אחרונים, ישעיהו פרק יא, באתר HebrewBooks
  8. ^ רד"ק: "טבע החיות לא תתחלף, ויטרפו ויאכלו בשר כמו שהם עושים עתה, אלא הבטיח את ישראל, שהחיות הרעות לא יזיקו בכל ארץ ישראל"
  9. ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר שופטים, הלכות מלכים ומלחמות, פרק י"ב, הלכה א'.
  10. ^ ש"י עגנון, "מדרש זוטא", מאזנים כ"ח/ב, כ"ג חשון תרצ"א (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה). הסאטירה נכללת גם בקובץ "מעצמי אל עצמי"
  11. ^ אהוד בן-עזר, "צל הפרדסים והר הגעש - שיחות על השתקפות השאלה הערבית ודמות הערבי בספרות העברית בארץ-ישראל מסוף המאה הקודמת ועד ימינו", שיחה תשיעית: הזאבים והכבשים
  12. ^ והיה ביום ההוא, באתר הספרייה הלאומית
  13. ^ הארץ, 5 באוגוסט 2008
 
"וגר זאב עם כבש" בית הספר העירוני, רחוב אחד העם, תל אביב
 
"וגר זאב עם כבש" תחריט מאת ויליאם סטראט, 1896