וואלטה אספניה 2020

וואלטה אספניה 2020ספרדית: Vuelta a España 2020) היה המהדורה ה-75 של מרוץ הוואלטה אספניה, אחד משלושת מרוצי האופניים היוקרתיים והחשובים הנקראים גרנד טורס. במרוץ ניצח פרימוש רוגליץ' (יומבו–ויסמה) בפעם השנייה ברציפות לאחר הניצחון שלו ב-2019, מקדים ב-24 שניות את ריצ'רד קאראפאס (אינאוס גרנדיירס) וב-1:15 דקות את יו קארת'י (EF Pro Cycling). המרוץ תוכנן להתקיים בין ה-14 באוגוסט ל-6 בספטמבר אך נדחה בשל מגפת הקורונה. ההחלטה על תאריך המרוץ התקבלה ב-5 במאי והתאריך החדש למרוץ היה בין ה-20 באוקטובר ל-8 בנובמבר, כשלושת קטעי הפתיחה בהולנד בוטלו והוחלפו במקום בשלושה קטעי פתיחה בחבל הבסקים, אורך הוואלטה היה 18 קטעים, הפעם הראשונה מאז 1985 שאורך המרוץ הוא פחות מ-21 קטעים.

וואלטה אספניה 2020
Vuelta a España 2020
Etapa 9 Vuelta 2020 3 croped.jpg
מדינות ספרדספרד  ספרד
סוג מרוץ קטעים
אורך המסלול 2,892 קילומטרים
חודש 20 באוקטובר8 בנובמבר
משך 18 קטעים
היסטוריה
מוביל מנצחי הקטעים סלובניהסלובניה פרימוש רוגליץ' (4 קטעים)
מנצח אחרון Jersey red.svg הדירוג הכללי - סלובניהסלובניה פרימוש רוגליץ'
Jersey green.svg קטגוריית הנקודות - סלובניהסלובניה פרימוש רוגליץ'
Jersey blue polkadot.svg קטגוריית ההרים - צרפתצרפת גיום מרטן
Jersey white.svg קטגוריית הרוכב הצעיר - ספרדספרד אנריק מאס
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רוגליץ' ניצח גם את קטגוריית הנקודות ובארבעה קטעים נוספים. גיום מרטן (קופידיס) ניצח בקטגוריית ההרים, כשאנריק מאס שיחזר את הישגו מ-2018 וניצח בקטגוריית הרוכב הצעיר.

קבוצותעריכה

כל 18 קבוצות ה-"וורלד טים" התחרו במרוץ, ועוד שלוש קבוצות מדרג ה-"פרו טים" המשני.

קבוצות וורלד טיםעריכה

לאום קבוצה רוכב ביב
הולנד   הולנד יומבו–ויסמה סלובניה  פרימוש רוגליץ'
ניו זילנד  ג'ורג' בנט
הולנד  טום דימולן
הולנד  רוברט חסינק
הולנד  לנארד הופסטדה
ארצות הברית  ספ קוס
גרמניה  פול מארטנס
דנמרק  יונאס וינגגארד
1
2
3
4
5
6
7
8
בלגיה   בלגיה דקונינק קוויק-סטפ אירלנד  סם בנט
איטליה  אנדראה באג'יולי
איטליה  מאטיה קאטאנו
ארצות הברית  איאן גאריסון
דנמרק  מייקל מורקוב
גרמניה  יאניק שטיימלה
11
12
13
14
15
16
17
18
איחוד האמירויות הערביות   איחוד האמירויות הערביות יו. איי. אי. אמירטס ספרד  דויד דה לה קרוז
פורטוגל  רוי קושטה
איטליה  דווידה פורמולו
קולומביה  סרחיו הנאו
בלגיה  יספר פיליפסן
בלארוס  אלכסנדר ריאבושנקו
פורטוגל  איבו אוליביירה
פורטוגל  רוי אוליביירה
21
22
23
24
25
26
27
28
ארצות הברית   ארצות הברית טרק-סגפרדו ספרד  חואן פדרו לופס
איטליה  מטאו מוסקטי
הולנד  קוהן דה קורט
דנמרק  ניקלאס אג
צרפת  קני אליסונדה
דנמרק  אלכסנדר קאמפ
לטביה  אמילס לייפניש
לוקסמבורג  מייקל ריס
31
32
33
34
35
36
37
38
הולנד   הולנד סאנווב אוסטרליה  רוב פאוור
הולנד  תיימן ארנסמן
בריטניה  מארק דונובן
גרמניה  מקס קאנטר
גרמניה  מרטין סלמון
אוסטרליה  מייקל סטורר
בלגיה  אילן ואן וילדר
גרמניה  יאשה סוטרלין
41
42
43
44
45
46
47
48
קזחסטן   קזחסטן אסטנה רוסיה  אלכסנדר ולאסוב
ספרד  אלכס אראנבורו
קזחסטן  דמיטרי גרוזדב
ספרד  עומאר פראיילה
ספרד  יון איסאגירה
אריתריאה  מרהווי קודוס
ספרד  גורקה איסאגירה
ספרד  לואיס לאון סאנצ'ס
51
52
53
54
55
56
57
58
גרמניה   גרמניה בורה–הנסגרוהה גרמניה  פסקל אקרמן
אסטוניה  מרטין לאס
אוסטריה  פליקס גרוסשארטנר
אוסטרליה  ג'יי מקארת'י
הולנד  אידה שלינג
גרמניה  אנדראס שילינגר
גרמניה  מייקל שוורצמן
גרמניה  רידיגר זליג
61
62
63
64
65
66
67
68
בריטניה   בריטניה אינאוס גרנדיירס בריטניה  כריס פרום
אקוודור  ריצ'רד קאראפאס
קוסטה ריקה  אנדריי אמאדור
פולין  מיכל גולאש
קולומביה  ברנדון סמית' ריברה
קולומביה  איוואן סוסה
הולנד  דילן ואן בארלה
אוסטרליה  קמרון וורף
71
72
73
74
75
76
77
78
אוסטרליה   אוסטרליה מיצ'לטון - סקוט קולומביה  אסטבן צ'אבס
אתיופיה  טסגאבו גרמאי
ספרד  מיקל נייבה
אוסטרליה  ניק שולץ
אוסטרליה  קלום סקוטסון
אוסטרליה  דיון סמית'
אוסטרליה  רוברט סטאנרד
אוסטרליה  אלכס אדמונדסון
81
82
83
84
85
86
87
88
צרפת   צרפת Groupama–FDJ צרפת  טיבו פינו
צרפת  ברונו ארמירייל
צרפת  מיקל דלז'
צרפת  דויד גאודו
צרפת  מת'יו לדגניו
צרפת  אוליבר לה גה
צרפת  רומיין סייל
91
92
93
94
95
96
97
98
ארצות הברית   ארצות הברית EF Pro Cycling קולומביה  דניאל פיליפה מרטינס
בריטניה  יו קארת'י
אוסטרליה  מיצ'ל דוקר
דנמרק  מגנוס קורט
ארצות הברית  לוגן אוון
הולנד  יוליוס ואן דן ברג
ארצות הברית  טיג'יי ואן גארדרן
קנדה  מייקל וודס
101
102
103
104
105
106
107
108
הולנד   הולנד בחריין מקלארן הולנד  ווט פולס
סלובניה  גרגה בולה
קולומביה  סנטיאגו בויטראגו
בריטניה  סקוט דיווייס
הולנד  קווין אינקלאר
סלובניה  מאטיי מוחוריץ'
בריטניה  אלפרד רייט
בריטניה  סטיבן ויליאמס
111
112
113
114
115
116
117
118
צרפת   צרפת AG2R La Mondiale צרפת  קלמו שאמפוסין
שווייץ  מת'יאס פרנק
צרפת  אלכסנדר ז'נייה
צרפת  דוריאן גודון
צרפת  ננס פיטרס
בריטניה  הארי טאנפילד
צרפת  קוונטין ז'ארגווי
צרפת  אקסל דומון
121
122
123
124
125
126
127
128
פולין   פולין CCC גרמניה  סימון גשקה
ארצות הברית  וויל ברטה
צ'כיה  יאן הירט
איטליה  יאקוב מרצ'קו
פולין  מיכל פלוטה
פולין  לוקאש ווישניווסקי
גרמניה  גאורג צימרמן
ספרד  חוסה פרנסיסקו ונטוסו
131
132
133
134
135
136
137
138
בלגיה   בלגיה לוטו–סודאל בלגיה  טים ולנס
בלגיה  גרבן תייסן
בלגיה  סטן דיולף
בלגיה  קובי גוסנס
פולין  תומאש מרצ'ינסקי
בלגיה  רמי מרץ
בלגיה  טוש ואן דר סאנדה
בלגיה  ברנט ואן מור
141
142
143
144
145
146
147
148
צרפת   צרפת קופידיס צרפת  גיום מרטן
ספרד  פרננדו בארסלו
אריתריאה  נתנאל בהראנה[1]
ספרד  חוסה הראדה
צרפת  ויקטור לאפיי
ספרד  לואיס אנחל מאטה
צרפת  עמנואל מורין
צרפת  פייר-לוק פרישו
151
152
153
154
155
156
157
158
דרום אפריקה   דרום אפריקה NTT Pro Cycling ספרד  קרלוס בארבו
דרום אפריקה  סטפן דה בוד
דרום אפריקה  ניק דלאמיני
אוסטרליה  בנג'מין דיבאל
שווייץ  אנריקו גספארוטו
דנמרק  מייקל ואלגרן דרום אפריקה  ריינדרט יאנסה ואן רנסבורג
שווייץ  ג'ינו מאדר
161
162
163
164
165
166
167
168
ספרד   ספרד מוביסטאר ספרד  אלחנדרו ולוורדה
ספרד  חורחה ארקאס
ספרד  אימאנול ארוויטי
ספרד  אנריק מאס
פורטוגל  נלסון אוליביירה
ספרד  חוסה חואקין רוחאס
ספרד  מארק סולר
ספרד  קרלוס ורונה
171
172
173
174
175
176
177
178
ישראל   ישראל Israel Start-Up Nation אירלנד  דן מרטין
ישראל  עומר גולדשטיין
שווייץ  רטו הולנשטיין
קנדה  ג'יימס פיקולי
אסטוניה  מיקל ראים
צרפת  אלכסיס רנאר
אוסטרליה  רורי סוט'רלנד
שווייץ  מטאו באדילאטי
181
182
183
184
185
186
187
188

קבוצות פרו טיםעריכה

לאום קבוצה רוכב ביב
צרפת   צרפת טוטאל דיירקט אנרז'י הולנד  ניקי טרפסטרה
צרפת  לורנצו מנזן
צרפת  ולנטן פרון
צרפת  ג'ונתן היוור
הולנד  פים לייטארט
צרפת  פול אורסלין
צרפת  רומיין סיקאר
צרפת  ז'וליין סימון
191
192
193
194
195
196
197
198
ספרד   ספרד קאחה–רוראל ספרד  ג'ונתן לאסטרה
ספרד  יון אברסטורי
ספרד  ג'ולן אמזקווטה
ספרד  אריץ באג'ווס
קולומביה  ג'פרסון אלביירו ספדה
קולומביה  ז'והאן גרסיה
ספרד  הקטור סייז
ספרד  גונזאלו סראנו
201
202
203
204
205
206
207
208
ספרד   ספרד בורגוס–BH ספרד  אנחל מאדראצו
ספרד  אוסקר קבדו
ספרד  חסוס אזקוורה
הולנד  אלכס מולנאר
קולומביה  חואן פיליפה אוסוריו
דרום אפריקה  ווילי סמית
פורטוגל  ריקרדו ויללה
אדוארדו זרדיני
211
212
213
214
215
216
217
28

רוכבים בולטיםעריכה

דירוג כלליעריכה

פרימוש רוגליץ', מנצח מהדורת 2019, רכב כמוביל קבוצת יומבו–ויסמה במטרה להגן על תוארו, לצד טום דימולן, מנצח ג'ירו ד'איטליה 2017. כריס פרום, מנצח מהדורות 2011 ו-2017 של המרוץ, רכב עבור אינאוס גרנדיירס במרוץ האחרון שלו עבור הקבוצה הבריטית, במטרה לעזור למוביל הקבוצה במרוץ ומנצח ג'ירו ד'איטליה 2019. מובילים נוספים היו: טיבו פינו (Groupama–FDJ), אסטבן צ'אבס (מיצ'לטון - סקוט), ווט פולס (בחריין מקלארן), יו קארת'י ודניאל פיליפה מרטינס (EF Pro Cycling), אנריק מאס (מוביסטאר), דן מרטין (Israel Start-Up Nation) ואלכסנדר ולאסוב (אסטנה).

ספרינטריםעריכה

סם בנט, שניצח 2 קטעים במהדורת 2019 והגיע למרוץ לאחר ניצחון בקטגוריית הנקודות בטור דה פראנס, הוביל את קבוצת דקונינק קוויק-סטפ במאיצים. פסקל אקרמן, שערך את הופעת הבכורה שלו במרוץ, היה הספרינטר של בורה–הנסגרוהה, כשמגנוס קורט, מנצח 2 קטעים במהדורת 2016, שימש כספרינטר של EF Pro Cycling. ספרינטרים בולטים אחרים היו: יאקוב מרצ'קו (CCC), יספר פיליפסן (יו. איי. אי. אמירטס), מטאו מוסקטי (טרק-סגפרדו), מקס קנטר (סאנווב), גרבן תייסן (לוטו–סודאל), מיקל ראים (Israel Start-Up Nation), לורנצו מנזן (טוטאל דיירקט אנרז'י) ויון אברסטורי (Caja Rural - Seguros RGA).

קטעים ומסלולעריכה

רשימת הקטעים במרוץ
קטע תאריך מסלול מרחק סוג מנצח הקטע מוביל בדירוג הכללי מוביל בקטגוריית הנקודות מוביל בקטגוריית ההרים מוביל בקטגוריית הרוכב הצעיר[2] קבוצה מובילה
1 20 באוקטובר אירוןאראטה 173 ק"מ   קטע גבעי סלובניה  פרימוש רוגליץ' (יומבו–ויסמה) סלובניה  פרימוש רוגליץ' (יומבו–ויסמה) סלובניה  פרימוש רוגליץ' (יומבו–ויסמה) ארצות הברית  ספ קוס (יומבו–ויסמה) ספרד  אנריק מאס (מוביסטאר) הולנד  יומבו–ויסמה
2 21 באוקטובר פמפלונהלקונברי 151 ק"מ   קטע גבעי ספרד  מארק סולר (מוביסטאר) סלובניה  פרימוש רוגליץ' (יומבו–ויסמה) סלובניה  פרימוש רוגליץ' (יומבו–ויסמה) אקוודור  ריצ'רד קאראפאס (אינאוס גרנדיירס) ספרד  אנריק מאס (מוביסטאר) הולנד  יומבו–ויסמה
3 22 באוקטובר לודוסהוינוסווה 166.1 ק"מ   קטע גבעי אירלנד  דן מרטין (Israel Start-Up Nation) סלובניה  פרימוש רוגליץ' (יומבו–ויסמה) סלובניה  פרימוש רוגליץ' (יומבו–ויסמה) אקוודור  ריצ'רד קאראפאס (אינאוס גרנדיירס) ספרד  אנריק מאס (מוביסטאר) הולנד  יומבו–ויסמה
4 23 באוקטובר גאראיאחאה דה לוס קאבלרוס 191.7 ק"מ   קטע מישורי אירלנד  סם בנט (דקונינק קוויק-סטפ) סלובניה  פרימוש רוגליץ' (יומבו–ויסמה) סלובניה  פרימוש רוגליץ' (יומבו–ויסמה) אקוודור  ריצ'רד קאראפאס (אינאוס גרנדיירס) ספרד  אנריק מאס (מוביסטאר) הולנד  יומבו–ויסמה
5 24 באוקטובר וסקהסאמיאניג'ו 184 ק"מ   קטע גבעי בלגיה  טים ולנס (לוטו–סודאל) סלובניה  פרימוש רוגליץ' (יומבו–ויסמה) סלובניה  פרימוש רוגליץ' (יומבו–ויסמה) בלגיה  טים ולנס (לוטו–סודאל) ספרד  אנריק מאס (מוביסטאר) הולנד  יומבו–ויסמה
6 25 באוקטובר ביאסקסאראמון פורמיגאל 146 ק"מ   קטע הררי ספרד  יון איזאגירה (אסטנה) אקוודור  ריצ'רד קאראפאס (אינאוס גרנדיירס) סלובניה  פרימוש רוגליץ' (יומבו–ויסמה) בלגיה  טים ולנס (לוטו–סודאל) ספרד  אנריק מאס (מוביסטאר) ספרד  מוביסטאר
26 באוקטובר יום

מנוחה

7 27 באוקטובר ויטוריהגאובאה 159.7 ק"מ   קטע גבעי קנדה  מייקל וודס (EF Pro Cycling) אקוודור  ריצ'רד קאראפאס (אינאוס גרנדיירס) סלובניה  פרימוש רוגליץ' (יומבו–ויסמה) צרפת  גיום מרטן (קופידיס) ספרד  אנריק מאס (מוביסטאר) ספרד  מוביסטאר
8 28 באוקטובר לוגרוניואלטו די מונקבליו 164 ק"מ   קטע הררי סלובניה  פרימוש רוגליץ' (יומבו–ויסמה) אקוודור  ריצ'רד קאראפאס (אינאוס גרנדיירס) סלובניה  פרימוש רוגליץ' (יומבו–ויסמה) צרפת  גיום מרטן (קופידיס) ספרד  אנריק מאס (מוביסטאר) ספרד  מוביסטאר
9 29 באוקטובר קסטריליו דל ואראגויאר דה קאמפו 157.7 ק"מ   קטע מישורי גרמניה  פסקל אקרמן[3] (בורה–הנסגרוהה אקוודור  ריצ'רד קאראפאס (אינאוס גרנדיירס) סלובניה  פרימוש רוגליץ' (יומבו–ויסמה) צרפת  גיום מרטן (קופידיס) ספרד  אנריק מאס (מוביסטאר) ספרד  מוביסטאר
10 30 באוקטובר קסטרו אורדייאססואנסס 185 ק"מ   קטע מישורי סלובניה  פרימוש רוגליץ' (יומבו–ויסמה) סלובניה  פרימוש רוגליץ' (יומבו–ויסמה) סלובניה  פרימוש רוגליץ' (יומבו–ויסמה) צרפת  גיום מרטן (קופידיס) ספרד  אנריק מאס (מוביסטאר) ספרד  מוביסטאר
11 31 באוקטובר ויאויסיוסהאלטו דה לה פראפונה 170 ק"מ   קטע הררי צרפת  דויד גאודו (Groupama–FDJ) סלובניה  פרימוש רוגליץ' (יומבו–ויסמה) סלובניה  פרימוש רוגליץ' (יומבו–ויסמה) צרפת  גיום מרטן (קופידיס) ספרד  אנריק מאס (מוביסטאר) ספרד  מוביסטאר
12 1 בנובמבר לה פולה לאביאנהאלטו די אנגלירו 109.4 ק"מ   קטע הררי בריטניה  יו קארת'י (EF Pro Cycling) אקוודור  ריצ'רד קאראפאס (אינאוס גרנדיירס) סלובניה  פרימוש רוגליץ' (יומבו–ויסמה) צרפת  גיום מרטן (קופידיס) ספרד  אנריק מאס (מוביסטאר) ספרד  מוביסטאר
2 בנובמבר יום מנוחה
13 3 בנובמבר מורוסמיראדור די איזארו 33.7 ק"מ   קטע נגד השעון סלובניה  פרימוש רוגליץ' (יומבו–ויסמה) סלובניה  פרימוש רוגליץ' (יומבו–ויסמה) סלובניה  פרימוש רוגליץ' (יומבו–ויסמה) צרפת  גיום מרטן (קופידיס) ספרד  אנריק מאס (מוביסטאר) ספרד  מוביסטאר
14 4 בנובמבר לוגואורנסה 204.7 ק"מ   קטע גבעי בלגיה  טים ולנס (לוטו–סודאל) סלובניה  פרימוש רוגליץ' (יומבו–ויסמה) סלובניה  פרימוש רוגליץ' (יומבו–ויסמה) צרפת  גיום מרטן (קופידיס) ספרד  אנריק מאס (מוביסטאר) ספרד  מוביסטאר
15 5 בנובמבר מוספוובלה די סנבריה 230 ק"מ   קטע גבעי בלגיה  יספר פיליפסן (יו. איי. אי. אמירטס) סלובניה  פרימוש רוגליץ' (יומבו–ויסמה) סלובניה  פרימוש רוגליץ' (יומבו–ויסמה) צרפת  גיום מרטן (קופידיס) ספרד  אנריק מאס (מוביסטאר) ספרד  מוביסטאר
16 6 בנובמבר סלמנקהקיודאד רודריגו 162 ק"מ   קטע גבעי דנמרק  מגנוס קורט (EF Pro Cycling) סלובניה  פרימוש רוגליץ' (יומבו–ויסמה) סלובניה  פרימוש רוגליץ' (יומבו–ויסמה) צרפת  גיום מרטן (קופידיס) ספרד  אנריק מאס (מוביסטאר) ספרד  מוביסטאר
17 7 בנובמבר סקוורסאלטו דה לה קובילה 178.2 ק"מ   קטע הררי צרפת  דויד גאודו (Groupama–FDJ) סלובניה  פרימוש רוגליץ' (יומבו–ויסמה) סלובניה  פרימוש רוגליץ' (יומבו–ויסמה) צרפת  גיום מרטן (קופידיס) ספרד  אנריק מאס (מוביסטאר) ספרד  מוביסטאר
18 22 באוקטובר היפודורמו דה לה זארזוולהמדריד 124.2 ק"מ   קטע מישורי גרמניה  פסקל אקרמן (בורה–הנסגרוהה) סלובניה  פרימוש רוגליץ' (יומבו–ויסמה) סלובניה  פרימוש רוגליץ' (יומבו–ויסמה) צרפת  גיום מרטן (קופידיס) ספרד  אנריק מאס (מוביסטאר) ספרד  מוביסטאר

סקירת המרוץעריכה

השבוע הראשון (קטעים 1–6)עריכה

קטע 1עריכה

לאחר ביטול קטעי הפתיחה בהולנד (אוטרכט), הוואלטה נפתחה ב-20 באוקטובר עם קטע פתיחה בחבל הבסקים, מאירון לאראטה שבאייבאר, עם ארבע עליות מדורגות באורך של 173 קילומטרים והעלייה האחרונה הייתה ה-אלטו דה אראטה בקטגוריה 1, ופסגתה הייתה רחוקה קצת יותר מקילומטר מסיום הקטע. בקטע ניצח פרימוש רוגליץ' (יומבו–ויסמה), לאחר התקפה בתוך הקילומטר האחרון, מקדים בשנייה את ריצ'רד קאראפאס (אינאוס גרנדיירס) ואת דן מרטין (Israel Start-Up Nation) שהובילו את הדבוקה של רוכבי הדירוג הכללי. ספ קוס (יומבו–ויסמה) הוביל את קטגוריית ההרים עם 14 נקודות. כבר בקטע הראשון פרשו שלושה רוכבים, אילן ואן וילדר (סאנווב), אלכסנדרה ז'נייה ומת'יאס פרנק (AG2R La Mondiale)

קטע 2עריכה

הקטע ה-2 כלל 151 קילומטרים מפמפלונה ללוקנברי, הקטע היה בתוואי גבעי וכלל שלוש עליות מדורגות, שהאחרונה מביניהם הייתה ה-"אלטו דה סן מיגל דה אראייר" בקטגוריה ה-1, שפסגתה ממוקמת כ-17 קילומטרים מסיום הקטע. מארק סולר (מוביסטאר) התקיף בירידה מהעלייה והמשיך עד לניצחון בקטע, מקדים את דבוקת רוכבי הדירוג הכללי ב-19 שניות, שהובלה בידי רוגליץ' ומרטין. במהלך הקטע השתווה קאראפאס לקוס בקטגוריית ההרים עם 14 נקודות גם כן ועבר להוביל אותה בזכות שובר שוויון. במהלך הקטע פרשו ברנדון סמית' ריברה (אינאוס גרנדיירס) ואקסל דומון (AG2R La Mondiale).

קטע 3עריכה

קטע 3 כלל 166.1 קילומטרים מלודוסה לוינוסווה, הקטע היה גבעי עם שתי עליות מדורגות, אך היה הראשון שהסתיים בעלייה מדורגת, כשהעלייה האחרונה בקטע הייתה בקטגוריה 1, באורך של 6.5% על שיפוע ממוצע של 6.7%. הקטע במרוץ הסתיים במאוץ אל קו הסיום בין מרטין, רוגליץ' וקאראפאס, בו השיג מרטין ל-Israel Start-up Nation את הניצחון השני בתולודתיה בגרנד טור, והתייצב במקום השני הכללי בפער של חמש שניות מרוגליץ', כשקאראפאס בפער של 13 שניות במקום השלישי. לפני תחילת הקטע פרשו טיבו פינו (Groupama–FDJ) ומאטיי מוחוריץ' (בחריין מקלארן).

קטע 4עריכה

קטע 4 כלל 191.7 קילומטרים מגאראי לאחאה דה לוס קאבלרוס, הקטע היה מישורי לחלוטין וההזדמנות הראשונה לספרינטרים טהורים לנצח את הקטע מתוך ספרינט רב משתתפים. סם בנט (דקונינק קוויק-סטפ) ניצח את הקטע, כשהוא מקדים את יספר פיליפסן (יו. איי. אי. אמירטס) ואת יאקוב מרצ'קו (CCC. לפני תחילת הקטע פרשו סימון גשקה (CCC) ודניאל פיליפה מרטינס (EF Pro Cycling).

קטע 5עריכה

קטע 5 כלל 184.4 קילומטרים מוסקה לסאמיאניגו בתוואי הררי עם שלוש עליות מדורגות, שהאחרונה מביניהן הייתה מדורגת כ-18 קילומטרים לסיום ובקטגוריה 2. בקטע יצאה קבוצת בריחה של כ-19 רוכבים, אך היא הצטמצמה ל-3 כשהשאר נתפסו על ידי בפלוטון, טים ולנס (לוטו–סודאל), תיימן ארנסמן (סאנווב) וגיום מרטן (קופידיס), השלושה שרדו עד הסיום וזה היה הקטע הראשון במרוץ שמנוצח בידי רוכב מקבוצת הבריחה, הסיום היה בעלייה כשטים ולנס מנצח, מקדים ב-4 שניות את מרטן וב-12 שניות את ארנסמן. הפלוטון חצה את קו הסיום כ-2:13 דקות אחרי ולנס, מובל בידי רוגליץ' במקום הרביעי. ולנס גם עבר להוביל בקטגוריית ההרים עם 19 נקודות. במהלך הקטע פרשו נתנאל ברהאנה (קופידיס), גרגה בולה (בחריין מקלארן) ופרנסיסקו חוסה ונטוסו (CCC).

קטע 6עריכה

הקטע ה-6 היה הקטע ההררי הראשון במרוץ, עם שלוש עליות מדורגות כשהאחרונה מביניהם הייתה זו שהסתיים בה השלב, בקטגוריה 1, באורך של 14.5 ק"מ ובשיפוע ממוצע של 4.6%. הרוכבים גם הגיעו לאותה עלייה בתנאים גשם וכבישים רטובים. הקטע נוצח בידי יון איסאגירה (אופניים), לאחר שהיה חלק מקבוצת הבריחה ביחד עם אחיו ובן קבוצתו גורקה. איסאגירה התקיף כ-3 קילומטרים לסיום הקטע והמשיך עד לניצחון שני ברציפות לרוכב מקבוצת הבריחה, מקדים את מייקל וודס (EF Pro Cycling) ואת רוי קושטה (יו. איי. אי. אמירטס) ב-25 שניות. קאראפאס הפך למוביל המרוץ החדש לאחר שחצה את קו הסיום כ-55 שניות אחרי איסאגירה ובמקום ה-12, בעוד רוגליץ' סיים כ-1:38 דקות אחרי איסאגירה ובמקום ה-20, בעוד דן מרטין סיים את הקטע במקום ה-18, 1:23 דקות מאיסאגירה, יו קארת'י (EF Pro Cycling) הרוויח גם הוא זמן על שאר רוכבי הדירוג הכללי, לאחר שחצה את קו הסיום כ-48 שניות אחרי איסאגירה ובמקום השמיני. בדירוג הכללי התייצב קאראפאס ראשון, בפער של 18 שניות מקארת'י ו-20 ממרטין, כשרוגליץ' רביעי בפער של 38 שניות ואנריק מאס (מוביסטאר) סוגר את החמישייה, בפער של 1:07 דקות מקאראפאס. לפני תחילת הקטע פרש פרננדו בארסלו (קופידיס).

השבוע השני (קטעים 7–13)עריכה

קטע 7עריכה

יום אחרי קטע 6, הרוכבים נכנסו ליום המנוחה הראשונה מתוך שניים. הקטע ה-7 התקיים יומיים אחרי הקטע ה-6, 159.7 ק"מ מויטוריה לואלדגוביה. הקטע כלל עלייה מדורגת אחת שאותה רכבו הרוכבים פעמיים, ה-"פוארטו דה אורדונה". זה היה הקטע השלישי ברציפות שהלך לרוכב מקבוצת הבריחה. בפעם השנייה שהרוכבים רכבו אותה התפצלה קבוצת הבריחה, שכללה את הרוכב הכי מבוגר במרוץ ומנצח המרוץ ב-2009, אלחנדרו ולוורדה (מוביסטאר), עומאר פראיילה (אסטנה), ננס פיטרס (AG2R La Mondiale), מייקל וודס וגיום מרטן. וודס התקיף מהדבוקה הזו 1.2 קילומטרים לסיום והמשיך עד לניצחון בקטע כשהוא משחזר את הישגו מ-2018 עם ניצחון בקטע בוואלטה, מקדים ב-4 שניות את פראיילה ו-ולוורדה. הפלוטון הובל בידי מגנוס קורט (EF Pro Cycling) במקום ה-16, 56 שניות אחרי וודס. מרטן עבר להוביל בקטגוריית ההרים עם 27 נקודות. מטאו מוסקטי (טרק-סגפרדו) לא עמד במגבלת הזמן ונאלץ לפרוש מהמרוץ למחרת, כשגם ג'יי מקארת'י (בורה–הנסגרוהה) פרש במהלך המרוץ, לאחר שהתרסק במהירות גבוהה ונפגע בברכו, אך לא סבל משברים.[4] גם רומיין סייז' מ-Groupama–FDJ פרש במהלך הקטע.

קטע 8עריכה

קטע 8 היה הקטע ההררי השני במרוץ, 164 מלוגרוניו ל-"אלטו די מונקבליו", עלייה בקטגוריה 1, באורך של 11.3 ק"מ ובשיפוע ממוצע של 7.6%. בקטע ניצח רוגליץ', שהשיג את הניצחון השני שלו במרוץ לאחר שהתקיף את קאראפאס בקילומטר האחרון וחצה את קו הסיום 13 שניות אחריו. דן מרטין סיים שלישי, 25 שניות אחרי קאראפאס. בזכות התוצאה שלו עלה רוגליץ' למקום השני הכללי, בפער של 13 מקאראפאס, כשהוא חולף על פני יו קארת'י שיורד למקום הרביעי הכללי, בפער של 44 נקודות מקאראפס. טום דימולן (יומבו–ויסמה), קני אליסונדה (טרק-סגפרדו) ומיכל גולאש (אינאוס גרנדיירס).

קטע 9עריכה

הקטע ה-9 היה מישורי, 157.7 קילומטרים מקסטריליו דל ואל לאגויאר דה קאמפו, הקטע הסתיים בספרינט רב משתתפים בו ניצח סם בנט, לאחר שהקדים את פסקל אקרמן (בורה–הנסגורהה) ואת גרבן תייסן (לוטו–סודאל). אך חבר השופטים של המרוץ החליט לפסול את בנט ולהעבירו למקום האחרון מהפלוטון, לאחר שמירפק בצורה אגרסיבית מדי לטענתם את אמילס לייפניס (טרק-סגפרדו) הלטבי במהלך המאבקים על מיקומים בספרינט הסיום. הניצחון נפסל מבנט והועבר לאקרמן, כשתייסן עלה למקום השני ומקס קאנטר (סאנווב) הועלה למקום השלישי.

קטע 10עריכה

קטע 10 כלל 185 קילומטרים מקסטרו אורדייאס לסואנסס, הקטע היה בתוואי מישורי אך עלייה מדורגת בקטגוריה 3 אחת, וגבעות לא מדורגות לקראת סיום הקטע. בקטע ניצח פרימוש רוגליץ', לאחר שניצל את הגבעות בסיום לפתיחת פערים וניצח בספרינט מתוך דבוקה של שמונה רוכבים, מקדים את פליקס גרוסשארטנר (בורה–הנסגרוהה) ואת אנדראה באג'יולי (דקונינק קוויק-סטפ). ריצ'רד קאראפאס לא היה חלק מהדבוקה הזו, הוא חצה את קו הסיום כ-3 שניות אחרי רוגליץ' ועם בונוס הזמן שרוגליץ' קיבל מהניצחון בקטע, השניים היו שווים בזמנם בדירוג הכללי, כשרוגליץ' היה מוביל המרוץ החדש.

קטע 11עריכה

קטע 11 כלל 170 קילומטרים מויאוויאוסיה לאלטו דה לה פראפונה, עלייה באורך של 18.5 קילומטרים בשיפוע של 5.7%, מלבד זאת בקטע נכללו עוד 3 עליות מקטגוריה 1, ועלייה בפתיחת הקטע מקטגוריה 3. במהלך הקטע יצאה קבוצת בריחה שכללה בין היתר את מנצח קטע 2, מארק סולר, ומוביל קטגוריית ההרים, גיום מרטן. כשנותרו 5 קילומטרים לסיום התקיף סולר מקבוצת הבריחה, דויד גאודו (Groupama–FDJ) גישר אליו והמשיך לניצחון בקטע לאחר שהתקיף את סולר כשנותרו מאות מטרים לסיום הקטע וחצה את קו הסיום 4 שניות לפניו. מייקל סטורר (סאנווב) סיים שלישי, 52 שניות אחרי גאודו, כשהוא חוצה את קו הסיום לצד בן קבוצתו הבריטי מארק דונובן. מרטן סיים חמישי, בפער של 55 שניות מגאודו וחיזק את הובלתו בקטגוריית ההרים עם 50 נקודות. דן מרטין, רוגליץ', קאראפאס, ואנריק מאס חצו את קו הסיום בדבוקה אחת במקומות 7–10, 1:03 דקות אחרי גאודו, כשאלכסנדר ולאסוב הרוויח עליהם 5 שניות במקום השישי. במהלך הקטע פרשו חמישה רוכבים, קוונטין ז'ארגווי (AG2R La Mondiale), יאקוב מרצ'קו, מת'יו לדניו (Groupama–FDJ), הקטור סייז (Caja Rural - Seguros RGA) וניק דלאמיני (NTT Pro Cycling), כשלפני תחילת הקטע פרש סטיבן ויליאמס (בחריין מקלארן).

קטע 12עריכה

קטע 12 היה הקטע ההררי והקשה ביותר במרוץ, שנחשב ל"שלב המלכה" במהדורה הזו, כשהוא הסתיים על העלייה המיתולוגית לאלטו דה אנגלירו, אחת מהעליות הידועות בוואלטה אספניה לאורך השנים. עלייה באורך של 13.2 ק"מ על 9.4% שיפוע ממוצע, כשבקטעים מסוימים השיפוע עובר את ה-20%, העלייה בקטגוריה HC, אחת משתי העליות היחידות בשנה הזו של המרוץ בקטגוריה הזו. מלבד האנגלירו, הקטע כלל ארבע עליות מדורגות אחרות, שתיים מקטגוריה 3 והשתיים האחרות מקטגוריה 1. בקטע ניצח יו קארת'י, לאחר שהתקיף 1.2 ק"מ לסיום על האנגלירו, והפך לרוכב הבריטי הראשון לנצח על העלייה, כשהוא מקדים את ולאסוב, מאס, וקאראפאס שחצו את קו הסיום כ-16 שניות אחריו. רוגליץ' סיים במקום החמישי, 26 שניות אחרי קארת'י, כשהוא חוצה את קו הסיום לצד בן קבוצתו האמריקאי ספ קוס ודן מרטין במקומות ה-6 וה-7 בהתאמה. בעקבות כך עלה קאראפאס בחזרה להוביל את המרוץ, כשהוא מקדים ב-10 שניות את רוגליץ' במקום השני. יו קארת'י חלף על פני מרטין ותפס את המקום השלישי, בפער של 32 שניות לעומת 35 שניות של מרטין.

קטע 13עריכה

אחרי קטע 12, הרוכבים נכנסו למחרת ליום המנוחה השני והאחרון במרוץ, קטע 13 התקיים יומיים אחרי קטע 12 והיה קטע נגד השעון היחיד במרוץ, 33.7 ק"מ ממורוס למיראדור דה אזארו, הקטע היה מישורי עד לעלייה האחרונה שעלייה הסתיים נגד השעון, עלייה באורך של 1.8 ק"מ ובקטגוריה השלישית אך בשיפוע ממוצע של 14.2%. בעקבות כך, רוב הרוכבים החליפו חזרה מאופני נג"ש לאופני כביש עבור העלייה. בקטע ניצח פרימוש רוגליץ', שהשיג את הניצחון הרביעי שלו במרוץ, מקדים את וויל בארטה (CCC) בשנייה ואת נלסון אוליביירה (מוביסטאר) ב-10 שניות. קארת'י סיים רביעי את הקטע, בפער של 25 שניות מרוגליץ', כשקאראפאס סיים שביעי, 49 שניות מרוגליץ', בעקבות כך חזר רוגליץ' להובלת המרוץ בפער של 39 שניות מקאראפס ו-47 שניות מרוגליץ', דן מרטין, שסיים את הקטע במקום ה-12 בפער של 1:12 דקות מרוגליץ', התבסס במקום הרביעי הכללי בפער של 1:42 דקות מרוגליץ', כשמאס סגר את החמישייה הראשונה בפער של 3:23 דקות.

קטע 14עריכה

קטע 15 כלל 204.7 קילומטרים מלוגו לאורנסה, בתוואי גבעי ושלוש עליות מדורגות בקטגוריה 3. זה היה קטע נוסף לקבוצת הבריחה לאחר ששבעה רוכבים נכללו בה, ביניהם רוכבים שכבר ניצחו קטעים במרוץ, כמו וודס, ולנס וסולר. הקטע הסתיים במאוץ על גבעה, בו השיג ולנס את הניצחון השני שלו בקטע במרוץ, מקדים את וודס ואת זדנק שטיבר (דקונינק קוויק-סטפ) במקום השלישי. במהלך הקטע פרשו אלכסיס רנאר (Israel Start-Up Nation), אלכסנדר קאמפ (טרק-סגפרדו) ומרטין סלמון (סאנווב).

קטע 15עריכה

קטע 15 היה הקטע הארוך ביותר במרוץ, 230.8 קילומטרים ממוס עד לפוובלה דה סנבריה, הקטע היה בתוואי גבעי וכלל כחמש עליות מדורגות, כולן בקטגוריה 3 שלא פירקו או דיללו רוכבים בפלוטון, והקטע הסתיים בספרינט רב משתתפים בניצחונו של יספר פיליפסן (יו. איי. אי. אמירטס), מקדים את שני הגרמנים, פסקל אקרמן ויאניק שטיימלה (דקונינק קוויק-סטפ). במהלך הקטע פרשו גרבן תייסן, פים ליחטארט (טוטאל דיירקט אנרז'י) והארי טאנפילד (AG2R La Mondiale), מה שהשאיר את הקבוצה הצרפתית עם שלושה רוכבים בלבד.

קטע 16עריכה

קטע 16 כלל 162 קילומטרים מסלמנקה לקיודאד רודריגו, הוא כלל 2 עליות מדורגות, אחת בקטגוריה 2 והשנייה בקטגוריה 1 והיה בתוואי גבעי, גם הקטע הזה הסתיים בספרינט רב משתתפים, בו ניצח מגנוס קורט (EF Pro Cycling) לאחר שהקדים את רוגליץ' ורוי קושטה, אך הפורטוגלי נפסל על ידי חבר השופטים ואת מקומו בשלישייה תפס דיון סמית' (מיצ'לטון - סקוט). במהלך הקטע פרש אנדראה באג'יולי, כשלואיס לאון סאנצ'ס (אסטנה) לא זינק אליו.

קטע 17עריכה

קטע 17 כלל 178 קילומטרים מסקוורס לעלייה באלטו דה לה קובילה, הקטע ההררי האחרון במרוץ. האלטו דה לה קובילה הייתה העלייה השנייה במרוץ מלבד האנגלירו שהיא בקטגוריה HC, כשהיא באורך של 11.7 ק"מ בשיפוע ממוצע של 6.9%. מלבדה, בקטע היו עוד חמש עליות מדורגות, אחת בקטגוריה 1, שלוש בקטגוריה 3 ואחת בקטגוריה 2, מה שהפך את הקטע לאחד משני הקטעים הכי הרריים במרוץ, ביחד עם קטע 12. בקטע ניצח דויד גאודו, שהשיג את הניצחון השני שלו בקטע במרוץ לאחר שהתקיף מתוך קבוצת הבריחה בקילומטרים האחרונים על האלטו דה לה קובילה, מקדים ב-28 שניות את ג'ינו מאדר (NTT Pro Cycling) וב-1:05 דקות את יון איסאגירה. פרימוש רוגליץ' אומנם הפסיד 21 שניות לריצ'רד קאראפאס שסיים 8 את הקטע בפער של 2:35 דקות מגאודו המנצח, בעוד רוגליץ' עצמו סיים במקום העשירי, בפער של 2:56 דקות מגאודו, אך זה לא היה מספיק לאקוודורי שנאלץ להסתפק במקום השני הכללי, 24 שניות מרוגליץ, בעוד קארת'י סגר את הפודיום במקום ה-3, 47 שניות מרוגליץ'. דן מרטין סיים רביעי כללי, 2:43 דקות מרוגליץ', בעוד הפער של אנריק מאס במקום החמישי עמד על 3:36 דקות. גיום מרטן הבטיח את ניצחונו בקטגוריית ההרים עם 99 נקודות, בעוד פרימוש רוגליץ' הבטיח ניצחון שני ברצף גם בקטגוריית הנקודות, בה הוביל מתחילת המרוץ, עם 204 נקודות.

קטע 18עריכה

קטע 18 היה הקטע האחרון במרוץ, 139.9 קילומטרים מהיפודורמו דה לה זארזוולה עד למדריד, בתוואי מישורי. הקטע היה ממלכתי, וכמו כל קטעי הכביש האחרונים בג'ירו, או בטור, הוא קטע בלי התקפות או מהלכים על הדירוג הכללי. הקטע הסתיים בספרינט רב משתתפים בניצחון שני במרוץ של פסקל אקרמן, לאחר שהקדים את סם בנט ואת מקס קאנטר. דווידה פורמולו (יו. איי. אי. אמירטס) לא זינק לקטע בשל לידת אשתו.[5]

תוצאותעריכה

דירוג כלליעריכה

מקומות 1–30עריכה

מקום רוכב קבוצה זמן
1 סלובניה  פרימוש רוגליץ' יומבו–ויסמה 72:46:12 שעות
2 אקוודור  ריצ'רד קאראפאס אינאוס גרנדיירס 0:24+
3 בריטניה  יו קארת'י EF Pro Cycling 1:15+
4 אירלנד  דן מרטין Israel Start-Up Nation 2:43+
5 ספרד  אנריק מאס מוביסטאר 3:36+
6 הולנד  ווט פולס בחריין מקלארן 7:16+
7 ספרד  דויד דה לה קרוז יו. איי. אי. אמירטס 7:35+
8 צרפת  דויד גאודו Groupama–FDJ 7:45+
9 אוסטריה  פליקס גרוסשארטנר בורה–הנסגרוהה 8:15+
10 ספרד  אלחנדרו ולוורדה מוביסטאר 9:34+
11 רוסיה  אלכסנדר ולאסוב אסטנה 9:36+
12 ניו זילנד  ג'ורג' בנט יומבו–ויסמה 14:04+
13 ספרד  מיקל נייבה אינאוס גרנדיירס 14:47+
14 צרפת  גיום מרטן קופידיס 15:07+
15 קולומביה  סרחיו הנאו יו. איי. אי. אמירטס 15:36+
16 ארצות הברית  ספ קוס יומבו–ויסמה 16:26+
17 איטליה  מאטיה קאטנאו דקונינק קוויק-סטפ 17:45+
18 ספרד  מארק סולר מוביסטאר 21:01+
19 ספרד  גורקה איסאגירה אסטנה 21:46+
20 שווייץ  ג'ינו מאדר NTT Pro Cycling 43:39+
21 גרמניה  גאורג צימרמן CCC 45:40+
22 ארצות הברית  וויל בארטה CCC 50:04+
23 ספרד  לואיס אנחל מאטה קופידיס 55:06+
24 בלגיה  קובי גוסנס לוטו–סודאל 1:02:57+
25 אוסטרליה  ניק שולץ מיצ'לטון - סקוט 1:03:46+
26 ספרד  חוסה הראדה קופידיס 1:05:17+
27 קולומביה  אסטבן צ'אבס מיצ'לטון - סקוט 1:09:51+
28 צרפת  ברונו ארמירייל Groupama–FDJ 1:10:22+
29 ספרד  יון איסאגירה אסטנה 1:12:12+
30 ספרד  קרלוס ורונה מוביסטאר 1:13:22+

קטגוריית הנקודותעריכה

מקומות 1-10עריכה

מקום רוכב קבוצה נקודות
1 סלובניה  פרימוש רוגליץ' יומבו–ויסמה 204
2 אקוודור  ריצ'רד קאראפאס אינאוס גרנדיירס 133
3 אירלנד  דן מרטין Israel Start-Up Nation 111
4 בריטניה  יו קארת'י EF Pro Cycling 96
5 צרפת  גיום מרטן קופידיס 87
6 גרמניה  פסקל אקרמן בורה–הנסגרוהה 84
7 בלגיה  יספר פיליפסן יו. איי. אי. אמירטס 150
8 ספרד  מארק סולר מוביסטאר 73
10 קנדה  מייקל וודס EF Pro Cycling 72
10 ספרד  אנריק מאס מוביסטאר 71

קטגוריית ההריםעריכה

מקומות 1-10עריכה

מקום רוכב קבוצה נקודות
1 צרפת  גיום מרטן קופידיס 99
2 בלגיה  טים ולנס לוטו–סודאל 34
3 אקוודור  ריצ'רד קאראפאס אינאוס גרנדיירס 30
4 צרפת  דויד גאודו Groupama–FDJ 29
5 ארצות הברית  ספ קוס יומבו–ויסמה 27
6 סלובניה  פרימוש רוגליץ' יומבו–ויסמה 24
7 בריטניה  יו קארת'י EF Pro Cycling 21
8 קנדה  מייקל וודס EF Pro Cycling 21
9 פורטוגל  רוי קושטה יו. איי. אי. אמירטס 21
10 אירלנד  דן מרטין Israel Start-Up Nation 20

קטגוריית הרוכב הצעירעריכה

מקומות 1-10עריכה

מקום רוכב קבוצה זמן
1 ספרד  אנריק מאס מוביסטאר 72:49:48
2 צרפת  דויד גאודו Groupama–FDJ 4:09+
3 רוסיה  אלכסנדר ולאסוב אסטנה 6:00+
4 שווייץ  ג'ינו מאדר NTT Pro Cycling 40:03+
5 גרמניה  גאורג צימרמן CCC 42:04+
6 ארצות הברית  וויל בארטה CCC 46:28+
7 בלגיה  קובי גוסנס לוטו–סודאל 59:21+
8 צרפת  קלמו שאמפוסיין AG2R La Mondiale 1:17:44+
9 אוסטרליה  רוב פאוור סאנווב 1:30:22+
10 צרפת  דוריאן גודון AG2R La Mondiale 1:38:24+

קטגוריית הקבוצותעריכה

מקומות 1-5עריכה

מקום קבוצה זמן
1 ספרד  מוביסטאר 218:37:21 שעות
2 הולנד  יומבו–ויסמה 10:23+
3 קזחסטן  אסטנה 40:09+
4 איחוד האמירויות הערביות  יו. איי. אי. אמירטס 1:04:05
5 אוסטרליה  מיצ'לטון - סקוט 1:08:33+

ויקישיתוף בשורהעריכה

  מדיה וקבצים בנושא וואלטה אספניה 2020 בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ החליף את חסוס הראדה שנדבק בקורונה ולא היה יכול לזנק למרוץ
  2. ^ הרוכב הצעיר המצטיין עד גיל 25
  3. ^ מי שחצה לראשונה את הקו ולמעשה ניצח את הקטע היה סם בנט, אך הוא נפסל והועבר למקום האחרון בפלוטון על ידי חבר השופטים של המרוץ, לאחר החלפת מרפקים אגרסיבי מדי עם אמילס לייפניס הלטבי של טרק-סגפרדו
  4. ^ No fractures for McCarthy in Vuelta a España crash, cyclingnews.com
  5. ^ Formolo finds new focus thanks to fatherhood, cyclingnews.com