וולאס בנט

וולאס בנט
Wallace F. Bennett
לידה	13 בנובמבר 1898; סולט לייק סיטי, יוטה, ארצות הברית
פטירה	19 בדצמבר 1993 (בגיל 95); סולט לייק סיטי, יוטה, ארצות הברית
מדינה	ארצות הברית
מקום קבורה	בית הקברות סולט לייק סיטי
השכלה	אוניברסיטת יוטה
מפלגה	המפלגה הרפובליקנית
	3 בינואר 1951 – 3 בינואר 1953; (שנתיים)
	→ אלברט ד. תומאס
	3 בינואר 1953 – 3 בינואר 1955; (שנתיים)
	3 בינואר 1955 – 3 בינואר 1957; (שנתיים)
	3 בינואר 1957 – 3 בינואר 1959; (שנתיים)
	3 בינואר 1959 – 3 בינואר 1961; (שנתיים)
	3 בינואר 1961 – 3 בינואר 1963; (שנתיים)
	3 בינואר 1963 – 3 בינואר 1965; (שנתיים)
	3 בינואר 1965 – 3 בינואר 1967; (שנתיים)
	3 בינואר 1967 – 3 בינואר 1969; (שנתיים)
	3 בינואר 1969 – 3 בינואר 1971; (שנתיים)
	3 בינואר 1971 – 3 בינואר 1973; (שנתיים)
	3 בינואר 1973 – 20 בדצמבר 1974; (שנתיים)
	ג'ייק גארן ←

וולאס פוסטר בנט (באנגלית: Wallace Foster Bennett‏; 13 בנובמבר 1898 – 19 בדצמבר 1993) היה איש עסקים ופוליטיקאי אמריקאי. כחבר במפלגה הרפובליקנית, כיהן כסנאטור אמריקאי מיוטה בין השנים 1951 ל-1974. הוא היה אביו של בוב בנט, שלימים החזיק במושב אביו בסנאט.^[1]

ביוגרפיה

ראשית חייו והשכלה

וולאס בנט נולד ב-13 בנובמבר 1898 בסולט לייק סיטי, יוטה, לג'ון פוסטר ורוזטה אליזבת (לבית וולאס) בנט.^[2] סבו וסבתו היו מהגרים אנגלים שהגיעו לארצות הברית ב-1868. הוא קיבל את השכלתו המוקדמת בבתי ספר ציבוריים מקומיים וסיים את לימודיו בבית הספר התיכון LDS בשנת 1916. לאחר מכן הוא נרשם לאוניברסיטת יוטה, שם התמחה בשפה האנגלית וזכה בפרס הצטיינות בעימות.

בנט, חבר בחיל הכשרת קציני מילואים של האוניברסיטה, קטע את לימודיו בקולג' כדי לשרת בצבא ארצות הברית במהלך מלחמת העולם הראשונה.^[3] הוא הוסמך כלוטננט משנה של חיל הרגלים בספטמבר 1918 והוצב כמדריך בחיל ההדרכה של צבא הסטודנטים בקולורדו קולג'. מאוחר יותר הוא חזר לאוניברסיטת יוטה והשיג את התואר הראשון שלו באמנויות ב-1919.^[3] במשך שנה לאחר סיום לימודיו, הוא שימש כמנהל האקדמיה של סן לואיס סטייק במנאסה, קולורדו.

משפחתו

ב-1922 נישא בנט לפרנסס מריון גרנט, בתו הצעירה של הבר ג'יי גרנט (ששימש כנשיא כנסיית ה-LDS מ-1918 עד 1945).^[2] לזוג נולדו שלושה בנים, וולאס, דייוויד ורוברט; ושתי בנות, רוזמרי ופרנסס.^[2]

פרנסס כיהנה במשך זמן מה כחברה במועצה הכללית הראשית של כנסיית LDS.

קריירה עסקית

ב-1920 חזר בנט לסולט לייק סיטי והפך לפקיד משרד בחברת הצבע והזכוכית של בנט, שאביו הקים. מאוחר יותר הוא התקדם לקופאי, מנהל ייצור ומנהל מכירות. הוא הפך למזכיר-אוצר של החברה ב-1929 ולאחר מות אביו ב-1938, הפך לנשיא ומנהל כללי. הוא כיהן בתפקיד זה עד 1950, אז הפך ליו"ר הדירקטוריון. בשנת 1938 השלימה החברה את מה שבנט תיאר כמפעל לייצור הצבע המודרני ביותר במערב.

בנוסף לעבודתו בעסק של משפחתו, ארגן בנט סוכנות פורד, חברת בנט, ושימש כנשיא שלה בין השנים 1939 ל-1950. הוא גם כיהן כנשיא חברת קרדון תכשיטים ושל איגוד מפיצי הזכוכית הלאומי; סגן נשיא של חברת ההשקעות Glayton ושל האגודה הלאומית לצבע, ורנית ולכה; ומנהל בנק החיסכון וחברת הנאמנות של ציון, חברת זיקוק הנפט של יוטה וחברת ביטוח Utah Home Fire. ב-1949 הוא נבחר לנשיא איגוד התעשיינים הלאומי. הוא בילה את כהונתו בת השנה כנשיא בסיור בארץ והטיף ל"שותפותם של האנשים שהעמידו את הכסף, האנשים שעושים את העבודה, והגברים שקושרים את כל העניין".

הוא הנחה תוכנית יומית בת שעה, The Observatory Hour, ב־KSL (1932–1933), והיה נשיא חברת Salt Lake Civic Opera Company (1938–1941) ו-Salt Lake Community Chest (1944–1945). בשנת 1935, הוא הפך לגזבר של המועצה הכללית של בית הספר Latter-day Saints Sunday. הוא ניהל את מקהלת האחיות הסטודנטיות של בית החולים LDS (1942–1948) וכתב את המילים "לאלוהי הכוח, אלוהי הזכות", שהוא מזמור מס' 20 ב -1985 במזמור הקדושים האחרונים. הוא חיבר את "אמונה וחופש" (1950) ואת "למה אני מורמוני" (1958).

הסנאט האמריקאי

במרץ 1950 הכריז בנט על מועמדותו למושב בסנאט האמריקני מיוטה. לאחר שקיבל את המועמדות הרפובליקנית, הוא התמודד עם הסנאטור המכהן הדמוקרטי כבר שלוש קדנציות אלברט ד. תומאס בבחירות הכלליות. במהלך הקמפיין, הוא האשים את תומאס בעמדות קומוניסטיות והפיץ חוברות ששייכו את תומאס לארגונים ודמויות קומוניסטיות. בנובמבר הוא ניצח את תומאס בהפרש של 54%–46%. לאחר מכן הוא נבחר מחדש לשלוש קדנציות נוספות.

בעיית הכסף

בסוף שנות ה-50, משרד האוצר האמריקאי הפך לספק הגדול ביותר של כסף במחיר של 0.905 דולר לאונקיה. בנט הזהיר כי המחסור בהיצע לביקוש הרב יגרום לצניחת הגירעון על מניות האוצר. עד 1961, מניות האוצר התרוקנו שלא לצורך. ב-1963 היו לממשלה רק 30 מיליון אונקיות כסף חופשי, אבל הדרישה השנתית למטבעות בארצות הברית הייתה יותר מ-75 מיליון אונקיות. מחיר הכסף לאונקיה היה כעת $1.2929, אבל אם ארצות הברית תקנה כסף נוסף, המחיר יעלה מעל $1.29. חוק רכישת הכסף משנת 1963 נתמך על ידי בנט וביטל את "דרישות רכישת הכסף הקיימות והעברת מס על מטילי כסף". הוא גם אפשר לפדרל ריזרב להנפיק שטרות של 1 ו-2 דולר כדי להחליף את "תעודות הכסף או הערכים הנקובים, ובכך להעמיד 1.6 מיליארד אונקיות כסף לרשות האוצר של ארצות הברית".

בנט נאם בוועידת הכרייה האמריקאית ב-1963 שהכריזה כי בעיית המטבעות והכסף הגיעה לרמה קטסטרופלית. דעותיו ספגו ביקורת רבה. שנתיים לאחר מכן, כדי לתפקד כראוי, הציע האוצר סט חדש של מטבעות. בנט איחד כוחות עם הממשל ועבד על פתרון, חוק המטבעות של 1965, שהוא קיבל דרך הקונגרס כדי לחוקק לחוק.

מנהיגות

במהלך 23 שנותיו בסנאט, בנט זכה למוניטין כשמרן וכתומך לעסקים על ידי התנגדות לתקנות ממשלתיות ותמיכה בחוקי הזכות לעבודה. הוא כיהן כחבר בוועדות הכספים והבנקאות והמטבע של הסנאט, וכן בוועדה המשותפת לאנרגיה אטומית וייצור ביטחוני. בנט היה סגן יו"ר ועדת האתיקה של הסנאט.^[4] בנט הצביע בעד חוקי זכויות האזרח משנת 1957, ^[5] 1960, ^[6] 1964, ו -1968, ^[7] וכן בעד חוק זכויות ההצבעה משנת 1965 ואישורו של ת'ורגוד מרשל בפני העליון של ארצות הברית בית המשפט, ^[8] ^[9] אך בנט לא הצביע על התיקון ה-24 לחוקה האמריקאית. ^[10] הוא גם תמך בצעד שאסר על סיוע פדרלי לבתי ספר שנהגו באפליה גזעית. הוא התנגד להסכם האיסור החלקי על ניסויים גרעיניים וליצירת Medicare. הוא גם הצביע נגד התיקון לשוויון זכויות. ^[11] הוא גם סייע בהבאת הפרויקט המרכזי של יוטה והתעשיות הביטחוניות והתעופה-חלל ליוטה. בסוף הקריירה הפוליטית שלו, בנט היה הרפובליקני הבכיר בוועדת הבנקאות, השיכון והעירוניות של הסנאט ובוועדת הכספים של הסנאט. הוא "הוכר כאחד מהמדינות המובילות במומחים פיסקאליים ומוניטאריים".

בנט סירב להיבחר מחדש ב-1974 והתפטר ב-20 בדצמבר של אותה שנה כדי לתת ליורשו הנבחר, ג'ייק גארן, להיכנס לתפקיד מוקדם ולצבור ותק.^[4]

אחרית חייו

לאחר עזיבתו את הסנאט, חזר בנט לסולט לייק סיטי, חידש את עיסוקיו, וכיהן במגוון מועצות המנהלים.^[3] כאשר בנו רוברט נבחר למושבו לשעבר בסנאט ב-1992, אמר בנט האב, "בוב ואני עשינו היסטוריה ביוטה. אנחנו השילוב הראשון של האב והבן שנבחר לסנאט האמריקני במדינה הזו".^[1]

בנט מת בביתו ב-19 בדצמבר 1993 בסולט לייק סיטי, יוטה בגיל 95.^[2] הוא נקבר בבית הקברות של סולט לייק סיטי.^[3]

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא וולאס בנט בוויקישיתוף

וולאס בנט, באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
וולאס בנט, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערות שוליים

^ ¹ ² Donovan, Chris (2006-06-16). "Father's Day for the Senate's 'Legacy Caucus'". NBC News.
^ ¹ ² ³ ⁴ "DEATH: WALLACE FOSTER BENNETT". Deseret News. 1993-12-20.
^ ¹ ² ³ ⁴ "BENNETT, Wallace Foster, (1898 - 1993)". המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית.
^ ¹ ² "Wallace Bennett, Ex-Senator, 95; Utah Republican Served 24 Years". The New York Times. 1993-12-20.
^ "HR. 6127. CIVIL RIGHTS ACT OF 1957". GovTrack.us.
^ "HR. 8601. PASSAGE OF AMENDED BILL".
^ "TO PASS H.R. 2516, A BILL TO PROHIBIT DISCRIMINATION IN SALE OR RENTAL OF HOUSING, AND TO PROHIBIT RACIALLY MOTIVATED INTERFERENCE WITH A PERSON EXERCISING HIS CIVIL RIGHTS, AND FOR OTHER PURPOSES".
^ "TO PASS S. 1564, THE VOTING RIGHTS ACT OF 1965".
^ "CONFIRMATION OF NOMINATION OF THURGOOD MARSHALL, THE FIRST NEGRO APPOINTED TO THE SUPREME COURT". GovTrack.us.
^ "S.J. RES. 29. APPROVAL OF RESOLUTION BANNING THE POLL TAX AS PREREQUISITE FOR VOTING IN FEDERAL ELECTIONS". GovTrack.us.
^ "TO PASS H.J. RES. 208. -- Senate Vote #533 -- Mar 22, 1972".

[fathers-1] ¹ ² Donovan, Chris (2006-06-16). "Father's Day for the Senate's 'Legacy Caucus'". NBC News.

[death-2] ¹ ² ³ ⁴ "DEATH: WALLACE FOSTER BENNETT". Deseret News. 1993-12-20.

[congress-3] ¹ ² ³ ⁴ "BENNETT, Wallace Foster, (1898 - 1993)". המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית.

[nytimes-4] ¹ ² "Wallace Bennett, Ex-Senator, 95; Utah Republican Served 24 Years". The New York Times. 1993-12-20.

[5] "HR. 6127. CIVIL RIGHTS ACT OF 1957". GovTrack.us.

[6] "HR. 8601. PASSAGE OF AMENDED BILL".

[7] "TO PASS H.R. 2516, A BILL TO PROHIBIT DISCRIMINATION IN SALE OR RENTAL OF HOUSING, AND TO PROHIBIT RACIALLY MOTIVATED INTERFERENCE WITH A PERSON EXERCISING HIS CIVIL RIGHTS, AND FOR OTHER PURPOSES".

[8] "TO PASS S. 1564, THE VOTING RIGHTS ACT OF 1965".

[9] "CONFIRMATION OF NOMINATION OF THURGOOD MARSHALL, THE FIRST NEGRO APPOINTED TO THE SUPREME COURT". GovTrack.us.

[10] "S.J. RES. 29. APPROVAL OF RESOLUTION BANNING THE POLL TAX AS PREREQUISITE FOR VOTING IN FEDERAL ELECTIONS". GovTrack.us.

[11] "TO PASS H.J. RES. 208. -- Senate Vote #533 -- Mar 22, 1972".

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]