וולטר שירה הבן
וולטר מרטי "וואלי" שירה (באנגלית: Walter Marty Schirra; 12 במרץ 1923 – 3 במאי 2007) היה אסטרונאוט בתוכנית מרקורי, תוכנית ג'מיני ותוכנית אפולו.
וולטר שירה | |
לידה |
12 במרץ 1923 האקנסק, ניו ג'רזי |
---|---|
פטירה |
3 במאי 2007 (בגיל 84) קליפורניה |
מידע כללי | |
בשירות | אסטרונאוט בשירות נאס"א |
לאום | אמריקאי |
השכלה |
|
עיסוקים נוספים | טייס ניסוי |
תקופת השירות | 1959–1969 (כ־10 שנים) |
דרגה | קפטן בצי ארצות הברית |
זמן שהייה בחלל | 12 יום, 7 שעות ו-12 דקות |
ביוגרפיה בנאס"א | וולטר שירה הבן |
משימות | |
מרקורי 8, ג'מיני 6A, אפולו 7 | |
עיטורים | |
מדליית השירות המצוין של הצי | |
השכלה
עריכהנולד בהאקנסק, ניו ג'רזי. אביו היה גם כן טייס ושירת במלחמת העולם הראשונה.
בשנת 1941 סיים לימודים במכללה להנדסה של ניוארק. ב-1945 סיים לימודים לתואר בוגר במדעים מאקדמיית הצי. בשנת 1957 סיים את בית הספר לקציני בטיחות. שנה מאוחר יותר סיים את בית הספר לטייסי ניסוי של הצי.
שירות צבאי
עריכהלאחר תום לימודיו באקדמיית הצי, הוצב כסג"ם בסיירת המערכה אלסקה. השייטת יצאה ליפן, אך המלחמה הסתיימה לפני שהגיעו. ב־1946 הוצב בצי השביעי באוקיינוס השקט. סיים את בית הספר לטיס של הצי ב-1947. בין השנים 1948–1959 היה טייס בצי האמריקאי. ההצבה הראשונה שלו הייתה בטייסת הקרב ה־71. בין תפקידיו היו טייס על נושאת מטוסים וקצין מבצעים. השתתף כטייס במלחמת קוריאה. במלחמה זו טס 90 משימות קרביות בטייסת ההפצצה ה־154, והפיל שני מטוסי מיג. לאחר המלחמה לקח חלק בפיתוח טיל האוויר-אוויר סיידווינדר בתחנת ניסויי התחמושת של הצי, ואז הדריך טייסות מבצעיות בשימוש בטיל.
שירות בנאס"א
עריכההצטרף לנאס"א ב־9 באפריל 1959. ב־3 באוקטובר 1962 הטיס את מרקורי 8 (כונתה גם "סיגמה 7"), טיסה שנמשכה תשע שעות.
היה טייס גיבוי של ג'מיני 3. בין ה־15 ל־16 בדצמבר 1965 היה מפקד הג'מיני 6A, החללית הראשונה שחברה לחללית אחרת בחלל, הג'מיני 7.
ב־11 באוקטובר 1968 שוגר כמפקד אפולו 7.
שירה הוא האסטרונאוט היחיד שטס בשלוש תוכניות החלל - מרקורי, ג'מיני ואפולו.
לאחר נאס"א
עריכהשירה פרש משירות בנאס"א ובצי ב-1970 בדרגת קפטן (אלוף-משנה), ומאז כיהן בהנהלת מספר חברות פרטיות בתחום המימון, איכות הסביבה ואחרים. בשנת 1979 הקים חברת ייעוץ פרטית, בשם "שירה אנטרפרייזס".
בשנים 1969–1976 היה נאמן של המכון הטכנולוגי של דטרויט. בשנים 1977–1982 היה יועץ לאוניברסיטת המדינה של קולורדו. בשנים 1983–1987 היה נאמן של המכללה הלאומית בדקוטה הדרומית.
בשנת 2005 פורסם הספר "The Real Space Cowboys" ששירה היה שותף לכתיבתו.
אותות ועיטורים
עריכהקיבל מספר מדליות מנאס"א ומהצי.
- מדליית השירות המצטיין של נאס"א (פעמיים)
- מדליית נאס"א לשירות יוצא מן הכלל (פעמיים)
- מדליית השירות המצוין של הצי
- אות לגיון הכבוד הפיליפיני.
- דוקטור לשם כבוד בהנדסה אסטרונאוטית ממכללת לפאייט
- דוקטור לשם כבוד באסטרונאוטיקה מהמכללה להנדסה של ניוארק
- דוקטור לשם כבוד במדעים מאוניברסיטת דרום קליפורניה.
קישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של וולטר שירה הבן (באנגלית)
- וולטר שירה הבן באתר נאס"א (באנגלית)
- וולטר שירה הבן, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- וולטר שירה הבן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- וולטר שירה הבן, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)