וורן בייטי
הנרי וורן בייטי[1] (באנגלית: Warren Beatty; נולד ב-30 במרץ 1937) הוא שחקן, מפיק, תסריטאי ובמאי קולנוע אמריקאי, זוכה פרס אוסקר לבמאי הטוב ביותר ופרס גלובוס הזהב. האקדמיה האמריקאית לקולנוע העניקה לו את הפרס לזכר אירווינג תלברג למפיקים מצטיינים (חברו הטוב ג'ק ניקולסון נתן לו אותו), וכן קיבל את פרס מרכז קנדי על תרומתו לתרבות האמריקנית.
 | |
| וורן בייטי, 2001 | |
| לידה |
30 במרץ 1937 (בן 87) ריצ'מונד, וירג'יניה |
|---|---|
| שם לידה |
Henry Warren Beaty  |
| סוגה מועדפת |
מערבון, סרט קומדיה, סרט רומנטי, סרט הרפתקאות, דמות קומיקס |
| מדינה |
ארצות הברית |
| תקופת הפעילות |
מ-1956 |
| מקום לימודים |
|
| בן או בת זוג |
|
| צאצאים |
אלה ביטי, איזבל ביטי |
| מספר צאצאים |
4 |
| פרסים והוקרה |
|
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
ביוגרפיה
עריכהבייטי נולד בריצ'מונד, בירת וירג'יניה, לאב אמריקני ממוצא בריטי ולאם קנדית ממוצא אירי-סקוטי. משפחתו משתייכת לזרם הבפטיזם בנצרות. אחותו הגדולה היא השחקנית שירלי מקליין.
הופעת הבכורה של בייטי בקולנוע הייתה בתפקיד הראשי בסרטו של איליה קאזאן "זוהר בדשא" (1961) לצד נטלי ווד. על תפקיד זה קיבל מועמדות לפרס גלובוס הזהב. בגיל 30 (1967) כיכב בסרטו הנודע של ארתור פן "בוני וקלייד" שגרף עשר מועמדויות לפרס אוסקר, מתוכן שתי מועמדויות ראשונות לבייטי: כשחקן וכמפיק (לפרס הסרט הטוב ביותר). בשנת 1971, הופיע בסרטים כדוגמת "הקלפן והיצאנית" של רוברט אלטמן, ובשנת 1974 יצא לאקרנים המותחן הפוליטי "The Parallax View" שבו הוא כיכב. ב-1975, שיחק בסרט "שמפו" ו"השמיים יכולים לחכות" (1978) שהיה לסרטו המצליח ביותר מאז "בוני וקלייד", עליו קיבל ארבע מועמדויות לפרס האוסקר: לשחקן ראשי, לבימוי, לסרט הטוב ביותר, ולתסריט המעובד. את אותן המועמדויות לפרס קיבל גם שלוש שנים אחר כך, על "אדומים" (1981), אפוס היסטורי על העיתונאי הקומוניסטי המפורסם, ג'ון ריד במהפכת אוקטובר. מבין 12 המועמדויות לאוסקר, זכה הסרט בשלושה פרסים, ביניהם על הבימוי של בייטי. היה זה פרס האוסקר היחיד שזכה בו, מתוך 14 מועמדויות במשך שלושה עשורים. בנוסף, היה בייטי היחיד, פרט לאורסון ולס, שבשנה אחת היה מועמד לאוסקר על ארבע קטגוריות - משחק, בימוי, תסריט והפקה, הישג אשר חזר על עצמו פעמיים: ב-1978 וב-1981. בנוסף, היה ממנחי טקס האוסקר שהתקיים בשנת 1977, לצד ג'יין פונדה ואלן בורסטין.
ב-1990 הוא שיחק, ביים וגם הפיק את הסרט "דיק טרייסי", המבוסס על הקומיקס, בתור בלש פרטי שפועל בשנות השלושים לצד מדונה ואל פצ'ינו. הסרט זכה להצלחה בביקורות ובקופות, כולל שלושה פרסי אוסקר, ולבייטי נהייתה פופולריות רבה בתור "דיק טרייסי". לסרט תוכנן סרט המשך, אולם הפרויקט התעכב ובסופו של דבר בוטל בעקבות בעיית זכויות אשר הובילה לתביעה בבית משפט שנמשכה תקופה ארוכה, בה זכה לבסוף בייטי רק בשנת 2011. בשנת 1991, שיחק בסרט "באגסי". ב-2016, ביים את הסרט "יוצא מן הכלל", הראשון בבימויו של בייטי מזה 18 שנה, בו הוא גם מככב לצד אשתו אנט בנינג. גם סרט זה נכשל באופן מוחלט בקופות.
חיים אישיים
עריכהבייטי, אשר היה ידוע כרודף שמלות, קיים מערכות יחסים עם שורה ארוכה של כוכבות הוליווד, בהן: מדונה (שגם הופיעה בסרטו), קנדיס ברגן, ג'ולי כריסטי, ג'ואן קולינס, קתרין דנב, פיי דאנאוויי, ג'יין פונדה, מלאני גריפית', דריל האנה, גולדי הון, דיאן קיטון, דיאנה רוס, קרלי סיימון, ברברה סטרייסנד, ליב אולמן, נטלי ווד ולסלי קארון.
בשנת 1992, בגיל 55, התמסד ונישא לשחקנית אנט בנינג, אותה פגש על סט הצילומים של הסרט "באגסי", בו גילמה בנינג את בת זוגו. מאז נולדו לזוג ארבעה ילדים. בשנת 2012, יצא בנם הבכור כטרנסג'נדר.
בנובמבר 2006 נודע כי איגוד הכתבים הזרים האמריקני החליט להעניק לבייטי את פרס ססיל ב. דה-מיל על מפעל חיים בטקס פרסי גלובוס הזהב שיתקיים בפברואר 2007.[2]
קריירה פוליטית
עריכהבמשך זמן רב היה בייטי אקטיביסט שהשמיע את דעותיו הליברליות באירועים פומביים והיה מעורב שנים רבות בבחירות לראשות המפלגה הדמוקרטית, עוד מימיו של רוברט קנדי. הוא שקל התמודדות לתפקיד ראשות המפלגה לקראת הבחירות לנשיאות ארצות הברית בשנת 2000, מאחר שלא היה שבע רצון משני המועמדים לתפקיד (אל גור והסנטור לשעבר ביל בראדלי), אך לבסוף בחר שלא להתמודד.
רשימת סרטיו
עריכה- "זוהר בדשא" (1961) - מועמדות לפרס גלובוס הזהב
- "האביב הרומאי של גב' סטון" (1961), לצד ויויאן ליי, על פי רומן מאת טנסי ויליאמס
- "החיים בשפל" (1962)
- "לילית" (1964)
- "מיקי אחד" (1965) של ארתור פן
- "הבטחתי לה הכל" (1965)
- "קליידוסקופ" (1966)
- "בוני וקלייד" (1967), גם מפיק, שתי מועמדויות לפרס האוסקר (שחקן ומפיק)
- "המשחק היחיד בעיר" (1970) של ג'ורג' סטיבנס
- "הקלפן והיצאנית" (1971) של רוברט אלטמן, עם ג'ולי כריסטי, גם תסריטאי (ללא קרדיט)
- "$" ("השוד המושלם") (1971) של ריצ'רד ברוקס
- "ממבטו של פראנואיד" (1974) של אלן ג'יי פאקולה
- "ההון" (1975) של מייק ניקולס
- "שמפו" (1975) - גם מפיק, מועמדות לפרס האוסקר עבור תסריט מקורי, מועמדות לפרס גלובוס הזהב
- "השמיים יכולים לחכות" (1978) - גם במאי (לראשונה) ומפיק, ארבע מועמדויות לפרס האוסקר
- "אדומים" (1981) - גם במאי, ארבע מועמדויות לפרס האוסקר, זוכה בפרס הבימוי
- "הבטלנים מאישתר" (1987), גם מפיק
- "דיק טרייסי" (1990), גם במאי ומפיק
- "באגסי" (1991) - שתי מועמדויות לפרס האוסקר (שחקן ומפיק)
- "סיפור של אהבה" (1994), גם תסריטאי ומפיק
- "בולוורת'" (1998) - גם במאי ומפיק, מועמדות לפרס האוסקר עבור תסריט מקורי, מועמדות לפרס גלובוס הזהב
- "משחקי חברה" (2001), אחד הכשלונות הקופתיים הגדולים בתולדות הקולנוע: תקציב הסרט - 90 מיליון דולר, הכנסותיו בארצות הברית - 6.7 מיליון דולר.
- "יוצא מן הכלל" (2016), גם במאי ומפיק, ומככב לצד אשתו אנט בנינג. נכשל באופן מוחלט בקופות.
סך הכול שיחק בייטי ב-23 סרטי קולנוע, מתוכם ביים חמישה.
קישורים חיצוניים
עריכה
וורן בייטי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
וורן בייטי, באתר AllMovie (באנגלית)
וורן בייטי, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)- וורן בייטי, באתר Box Office Mojo (באנגלית)
וורן בייטי, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)- וורן בייטי - אובססיה הוליוודית, באתר ynet
- וורן בייטי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ בייטי הוגה את שמו "בייטי" ולא "ביטי" Suzanne Finstad, Warren Beatty: A Private Man, Crown/Archetype, 2005-09-27. (באנגלית)Peter Biskind, Star: How Warren Beatty Seduced America, Simon and Schuster, 2010-01-12. (באנגלית)
- ^ ליבי בגנו, מפעל חייו, באתר nana10, 15 ביוני 2008
| וורן בייטי - פרסים | ||||
|---|---|---|---|---|
|