פתיחת התפריט הראשי

וַזָ'ה פּשַבֶלָהגאורגית: ვაჟა ფშაველა‏; 14 ביולי 1861 - 27 ביוני 1915[1]) הוא הפסבדונים של גדול משוררי גאורגיה, לוּקָה פָּבלֶסדזֶה רַזיקָשווילי (ლუკა პავლეს ძე რაზიკაშვილი). נציג אסכולת המשוררים החדישה אשר בשיריו באים לידי ביטוי רגש מרומם, הבנה לרוחם של תושבי ההרים ואהבה לטבע.

וז'ה פשבלה
Vazha-Pshavela.jpg
לידה 14 ביולי 1861 (יוליאני)
פלך טביליסי, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 27 ביולי 1915 (יוליאני) (בגיל 54)
טביליסי, פלך טביליסי, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה ლუკა რაზიკაშვილი עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק משורר, מורה, מתרגם, מחזאי, סופר עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Levan Razikashvili
לאום גאורגים עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת סנקט פטרבורג עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה גאורגית עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות Host and Guest
האתר הרשמי
חתימה חתימה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תוכן עניינים

חייועריכה

פשבלה נולד, בן לכומר, בכפר קטן בשם צ'רגלי, כיום בנפת דושתי במחוז מצחתה מתיאנתי שבגאורגיה. שכנה בעבר במחוז ההיסטורי פשאבי. שם העט שלו בא משם המחוז פשאבי, וז'ה פשבלה פירושו "נער מפשאבי". בשנים 18771879 למד בבית ספר להוראה, ומשנת 1879 הוא למד בסמינר הפדגוגי בגורי. את חוק לימודיו בסמינר סיים בשנת 1882. ואז במשך שנתיים (1883-1884) היה סטודנט עצמאי אוניברסיטת סנקט פטרבורג.

עקב מחסור כלכלי, חזר לגאורגיה והחל לעבוד כמורה לשפה הגאורגית. משנת 1888 חזר לכפר הולדתו צ'רגלי ועבד בחקלאות וציד כאחרים בכפר, שנמצא באזור הררי. בימות החורף הארוכים בכפר החל לכתוב פואמות, סיפורים ושירים.

הוא נחשב גם למייצג מפורסם תנועת השחרור הלאומית של גאורגיה. נפטר בטביליסי ב-27 ביוני 1915 וקבור בפנתאון מתאצמינדה.

יצירתועריכה

וז'ה פשבלה היה הכותב של רבות מהקלסיקה הספרותית העולמית. הוא ידע לחדור לעומק נפשו של האדם. השירה המוקדמת שלו מראה השפעה של איליה צ'בצ'בדזה ורפאל אריסתווי, ובמיוחד הפואמה שלו משנת 1879 "מולדתו של חבסורלי" או בתרגום אחר "מכתב מחבסורתי". אבל שירתו המאוחרת יותר חפה מכל השפעה כזו.

מיצירתו:

  • "מכתב מחבסורתי", 1879,
  • התרגום הראשון של ארקמן שאתריאני "גידול הפאודל", 1880,
  • השיר הראשון "האדם הלוחם", 1881,
  • הסיפור הראשון שלו "תמונה מחיי פשבלי", 1881,
  • "שיר הצבא לפני המלחמה", 1888,
  • "אני מגן על ההר", 1890,
  • "מחשבות", 1891,
  • "בקורי", 1899,
  • "אלודה קטלאורי", פואמה עלילתית מרירה משנת 1888, שעוסקת בנושא של הקונפליקט בין המוסר האישי לבין הציווי המשותף,
  • "בקטריוני",
  • "גוטור ואפשינה", פואמה עלילתית חצי קומית משנת 1887,
  • "מארח ואורח",
  • "אוכל הנחשים",
  • "אתרי",
  • "מינדיה"
  • ועוד

לקריאה נוספתעריכה

  • The Literature of Georgia: A History By Donald Rayfield פרק 22 מוקדש כולו לוז'ה פשבלה (נמצא במאגר הספרים של גוגל).
  • אלודה כתלאורי, ואז'ה פשבלה, זכרון יעקב: איתי בחור - הוצאה לאור, 2018.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 26 ביולי 1861 - 10 ביולי 1915 על פי הלוח הגריגוריאני