פתיחת התפריט הראשי

וטיוס ואלנסלטיניתVettius Valens;‏ 8 בפברואר 120 – סביבות 175 לספירה) היה אסטרולוג הלניסטי (אנ'), בן זמנו צעיר יותר של תלמי.

חיבורו הגדול של ואלנס הוא ה"אנתולוגיה" (Anthologiae), עשרה כרכים ביוונית קוינה שנכתבו בפרק הזמן שבין 150–175 לספירה לערך. האנתולוגיה היא החיבור הארוך והמפורט ביותר על אסטרולוגיה ששרד מתקופה זו. בהיותו אסטרולוג מקצועי פעיל, ואלנס כלל באנתולוגיה שלו מעל מאה תרשימים.

תוכן עניינים

חיבורועריכה

למרות שהיה יליד אנטיוכיה, נראה כי ואלנס נסע רבות במצרים בחיפוש אחר תורות אסטרולוגיות ספציפיות שתחזקנה את התמחותו. באותה תקופה אלכסנדריה הייתה עדיין ביתם של מספר אסטרולוגים של המסורות העתיקות הבבלית (אנ'), היוונית (אנ') והמצרית. הוא פרסם הרבה ממה שלמד מהמסורת ובאמצעות ניסיונו באנתולוגיה, הכתובה בסגנון מרתק וחינוכי. בשל כך היא בעלת ערך רב, מאחר שהיא מצרפת יחדיו את טכניקות שהיו פעילות באותו הזמן.

חיבורו של ואלנס חשוב גם מפני שהוא מצטט את דעותיהם של מספר סופרים מוקדמים יותר, כמו טאוקרוס מבבל (אנ'), שאחרת היה בלתי ידוע. הקטעים מתוך חיבורים המיוחסים כביכול לפרעה נח'פסו (אנ') ולכהן הגדול פטוסיריס (אנ'), מחברים פסאודואפיגרפיים מהמאה ה-2 לפנה"ס, שרדו בעיקר באמצעות ציטוטים ישירים בחיבורו של ואלנס.

שלושת כתבי היד של האנתולוגיה מתוארכים לשנת 1300 ומאוחר יותר. הטקסט נראה די אמין ושלם, אך במקומות מסוימים מעט לא מסודר.

למרות שתלמי נחשב בדרך כלל כענק של האסטרולוגיה של התקופה ההלניסטית במשך מאות השנים שלאחר מותו, נראה סביר ביותר שהאסטרולוגיה המעשית של התקופה דמתה לשיטות המפורטות באנתולוגיה של ואלנס. חיבורו של ואלנס פירט את הטכניקות המעשיות יותר שמקורן במסורת עתיקה, בזמן שתלמי המדען נטה להתמקד יותר ביצירת מודל עקבי מבחינה תאורטית, המבוסס על המסגרת האריסטוטלית הלא-קבועה שלו. האיזון הניתן על ידי האנתולוגיה של ואלנס הוא לכן מאד מאלף. אף סופר הלניסטי אחר לא תרם כה רבות להבנתנו את השיטות האסטרולוגיות המעשיות היומיומיות של התקופה ההלניסטית המאוחרת והתקופה הרומית המוקדמת.

בהחליטו שהדת ההלניסטית המסורתית (אנ') היא חסרת תועלת, הוא מצא בגורל תחליף לדת. עבורו, נחישות מוחלטת העניקה סיפוק רגשי ועוררה רגש כמעט מיסטי. הידיעה שהכל כבר קבוע מראש, העניקה תחושה של חופש מחרדה ותחושה של ישועה.

התייחסויות לאברהם ולשבתעריכה

חיבורו של וטיוס ואלנס כולל התייחסויות לאברהם כסמכות אסטרולוגית והתייחסות מפורשת לחיבוריו האסטרולוגיים.[1] הוא מצטט את הרמיפוס, שקיבץ ופירש מאימרותיו של זורואסטר, על "אברמוס הנפלא ביותר".[2]

הסופרים האסטרולוגים, ובהם וטיוס ואלנס, נהגו להשוות את יום השבת עם יום סטורן,[3] וראו בשבוע היהודי וריאציה של השבוע הפלנטרי שלהם.[4]

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ M. Stern, Greeks and Latin Authors on Jews and Judaism, Vol.2, CV. Vettius Valens, p. 173 (מנחם שטרן)
  2. ^ Anthologiae, II, 28-29
  3. ^ Anthologiae, I, 10
  4. ^ M. Stern, Greeks and Latin Authors on Jews and Judaism, Vol.2, CV. Vettius Valens, p. 174