ויברפון

כלי נגינה

ויברפון הוא כלי נגינה אקוסטי ממשפחת כלי ההקשה. הוא דומה לקסילופון ולמרימבה, אך בשונה מהם, קלידיו עשויים אלומיניום במקום עץ. מאחר שלמתכת משך הדהוד טבעי ארוך, כולל הויברפון דוושה כשל פסנתר, המשמשת לעמעום הצליל ולקיצורו. תחת כל קליד מצוי צינור-תהודה (רֵזוֹנָטוֹר) מאלומיניום, ובו מניפה או דיסקית מתכת דקה. מנוע חשמלי מסובב את הדיסקיות בתוך צינורות התהודה ליצירת אפקט ויברטו. בשל תנודות אלו ("ויברציות", בלעז) נקרא הכלי "ויברפון".

ויברפון
נגינת ויברפון ומרימבה. סרט מ-1940

לוויברפון מנעד של 3 אוקטבות (f-f3). קלידיו מסודרים בשתי שורות, במערך זהה לקלידי פסנתר. הנגינה מתבצעת על ידי 2 או 4 מקלות הקשה, בראשם כדור גומי מלופף בצמר. נגינה בארבעה מקלות מאפשרת ליצור אקורדים מורכבים. המצאת טכניקת הנגינה בארבעה מקלות מיוחסת לגארי ברטון, אך נגנים נוספים - כמו ליונל המפטון, בובי האצ'רסון, רד נורבו ולי הווארד סטיבנס - עשו בה שימוש לפניו. ניתן לנגן על הוויברפון גם באמצעות קשת.

הכלי הומצא בשנת 1921. בשנת 1927 שופר, ונרשם עליו פטנט על ידי הנרי שולטר. הכלי התחבב עד מהרה על נגני ג'אז, שמצאו בו תוספת רעננה למגוון הכלים בביג בנד. חלוץ הנגינה בו היה ליונל המפטון, שניגן בין היתר עם הזמר הפופולרי לואי ארמסטרונג, וכך הביא את הצליל הייחודי של הוויברפון לידיעת הציבור הרחב. ויברפוניסט חלוץ נוסף היה מילט ג'קסון, שהתאפיין בסגנון נגינה הרמוני ואיטי, והיה הראשון לנגן ויברפון במסגרת הרכבי בי בופ.

הוויברפון נפוץ בעיקר בסוגת הג'אז, אך מצוי גם במוזיקה קלאסית, כגון באופרה "לולו" מאת אלבן ברג, בקונצ'רטו למרימבה וויברפון מאת דריוס מיו, וביצירות מאת שטוקהאוזן, אוליבייה מסייאן, ווהן ויליאמס, בנג'מין בריטן, ליאונרד ברנשטיין ואחרים.

לקריאה נוספתעריכה

  • The illustrated encyclopedia of musucal instruments, Könemann, 2000. ISBN 3829060793. pp. 294-5.

קישורים חיצונייםעריכה