ויגו, רוזן רוזנבורג
הנסיך ויגו, רוזן רוזנבורג (בדנית: Prins Viggo, Greve af Rosenborg; 25 בדצמבר 1893 – 4 בינואר 1970) היה נסיך דני. בנם הצעיר של ולדמר, נסיך דנמרק ומארי, נסיכת אורליאן (1865–1909). הוא היה גם נכדו הצעיר ביותר של כריסטיאן התשיעי, מלך דנמרק.
 | |
| לידה |
25 בדצמבר 1893 קופנהגן, דנמרק  |
|---|---|
| פטירה |
4 בינואר 1970 (בגיל 76) Ebeltoft, דנמרק |
| מדינה |
ממלכת דנמרק |
| מקום קבורה |
קתדרלת רוסקילדה |
| בן או בת זוג |
Eleanor Margaret Green (10 ביוני 1924–?) |
| פרסים והוקרה | |
| |
  | |
ביוגרפיה
עריכההנסיך ויגו נולד ב-25 בדצמבר 1893 בארמון הצהוב, בית עירוני מהמאה ה-18, סמוך למתחם ארמון אמליינבורג בקופנהגן. הוא היה בנם הרביעי של ולדמר, נסיך דנמרק ואשתו מארי, נסיכת אורליאן (1865–1909). אביו היה בנם הצעיר של כריסטיאן התשיעי, מלך דנמרק ולואיזה, נסיכת הסן-קאסל, ואמו הייתה בתם הבכורה של הנסיך רובר, דוכס שארטר ופרנסואז, נסיכת אורליאן. נישואי הוריו היו אמורים להיות שידוך פוליטי.
בעת נישואיהם סיכמו שני הוריו שבניהם יגודלו כלותרנים, ואילו בנותיהם כקתוליות, ואכן ארבעת בניהם חונכו כלותרנים, ואילו בתם מרגרט, נסיכת דנמרק הייתה הנסיכה הדנית הראשונה מתקופת הרפורמציה שהייתה קתולית.
ללא אישורו החוקי של המלך הדני, נישא ויגו לאלינור מרגרט גרין (1895–3 ביולי 1966) בניו יורק ב-10 ביוני 1924.
כמקובל בבית המלוכה הדני, עם נישואיו לפשוטת העם ויתר ויגו על מקומו בקו הירושה של דנמרק לכתר, והפסיד את תואר נסיך דנמרק, ואת התואר של הוד מלכותו. עם אישורו של המלך, הוא קיבל את התואר "הנסיך ויגו, רוזן רוזנבורג" ואת התואר הוד מעלתו ב-21 בדצמבר 1923. אף על פי שהתואר נעשה תורשתי עבור כל צאצאיו הלגיטימיים בקו הגברי, תואר הנסיך הוגבל לעצמו ולאשתו בלבד (כלומר "הנסיך והנסיכה ויגו" וכו'). לזוג לא היו ילדים.
אילן יוחסין
עריכה
קישורים חיצוניים
עריכה
- ויגו, רוזן רוזנבורג, באתר "Find a Grave" (באנגלית)