וידאל קואינקה

מקובל ארץ ישראלי

רבי וידאל קואינקה (סלוניקי, ה'תקנ"הירושלים, י"ב באדר ב' ה'תרכ"ב, 14 במרץ 1862) היה מקובל, מחכמי ישיבת המקובלים בית אל, ולאחר מכן ראש "מדרש החסידים חסד אל" ומחבר ספרי קבלה.

רבי וידאל קואינקה
שער ספרו "חוק חיים"
שער ספרו "חוק חיים"
לידה 1810
ה'תקנ"ה
סלוניקי, האימפריה העות'מאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 14 במרץ 1862 (בגיל 52 בערך)
י"ב באדר ב' ה'תרכ"ב
ירושלים, האימפריה העות'מאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות היהודי בהר הזיתים עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה ישיבת המקובלים בית אל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 14 במרץ 1862 עריכת הנתון בוויקינתונים
תלמידיו ששון בכר משה, רפאל אלעזר בן-טובו עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

נולד בסלוניקי. בתחילת ימיו עסק בתלמוד ובפוסקים והתפרנס מייצור ערק. בערך בגיל שלושים החל לעסוק בתורת הקבלה, והיה נחשב לגדול בידיעת חכמת הקבלה ובחסידות כבר בסלוניקי. עלה לארץ ישראל בשנת ה'תר"ז. בירושלים סבל מעניות גדולה מאד, אך התמיד בתורת הקבלה והעמיד תלמידים רבים. רבי שלמה יחזקאל יהודה תמך בו החל משנת ה'תרט"ו, וסייע לו בהקמת בית כנסת ומקווה טהרה סמוך לביתו. בתחילה למד בישיבת המקובלים בית אל, ולאחר מכן, עם הקמת "מדרש החסידים חסד אל" עמד בראשו והעמיד תלמידים רבים. עמד בקשר עם חכמי דורו שמביאים מדבריו בספריהם, כגון רבי אליהו מני ורבי אהרן פררה (מחבר הספר "תולדות אהרן ומשה"[1]). רבי שלמה זלמן בהר"ן היה מתפלל עם סידור כוונות מכתב ידו של הרב קואינקה.

נפטר בירושלים בי"ב באדר ב' ה'תרכ"ב, ונטמן בהר הזיתים.

משפחתו עריכה

ילדיו היו: שרה (נישאה לרב פארדיס), יהודה, דונה, אורו, רפאל ומזל.

בן אחיו היה רבי בן ציון אברהם קואינקה.

אחד מנכדיו, בן לבתו שרה ולחתנו רבי אליהו פארדיס, היה הרב בן ציון נסים פרדס[2]. נינו, בנו של רבי בן ציון, היה הרב אליהו פרדס.

מתלמידיו עריכה

מחיבוריו עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ ראו למשל: רבי אהרן פררה, תולדות אהרן ומשה, עמ' יט, באתר אוצר החכמה
  2. ^ כפי שניתן לראות בהקדמת ספרו: בן ציון ניסים פרדס, פרדס התורה, ירושלים: מכון הכתב, תשנ"ח, עמ' 4
  3. ^ מקור ההערות מגליונות סידור כוונות הרש"ש שסידר רבי וידאל, צילום כתב היד באוצר החכמה