ויויאן וסטווד
דיים ויויאן וסטווד (באנגלית: Vivienne Westwood; 8 באפריל 1941 – 29 בדצמבר 2022) הייתה מעצבת אופנה ואשת עסקים בריטית, שתרמה רבות לכניסת אופנת הפאנק (אנ') והגל החדש (מוזיקה) למיינסטרים.
![]() | |
לידה |
8 באפריל 1941 דרבישייר, הממלכה המאוחדת ![]() |
---|---|
פטירה |
29 בדצמבר 2022 (בגיל 81) קלפהאם, לונדון רבתי, הממלכה המאוחדת ![]() |
שם לידה |
Vivienne Isabel Swire ![]() |
מקום לימודים | |
תקופת הפעילות |
? – 29 בדצמבר 2022 ![]() |
תחום יצירה |
עיצוב אופנה, עיצוב תכשיטים, אקטיביזם ![]() |
זרם באמנות |
פאנק, הרומנטית החדשה ![]() |
פרסים והוקרה |
European Cultural Award (2019) דב ברלין (1996) המעצב המלכותי לתעשייה (2001) גבירה מפקדת במסדר האימפריה הבריטית (31 בדצמבר 2005) פרס האפנה הבריטי ![]() |
בן או בת זוג |
Derek Westwood (1962–1965) מלקולם מקלארן (1971–1980) Andreas Kronthaler (1992–2022) ![]() |
צאצאים |
Joseph Corré ![]() |
מספר צאצאים |
2 ![]() |
![]() ![]() |
ביוגרפיהעריכה
שנותיה המוקדמותעריכה
וסטווד נולדה תחת השם ויויאן איזבל סוייר במחוז דרבישייר, אנגליה. בתם של גורדון ודורה סוייר שהתחתנו שנתיים לפני לידתה, עם פריצת מלחמת העולם השנייה. בזמן שנולדה עבד אביה כמחסנאי במפעל מטוסים. כשהייתה בת 17 עברה משפחתה להתגורר ברובע הארו שבלונדון. היא למדה באוניברסיטה המקומית ולמדה אופנה וצורפות. פרשה מלימודיה לאחר סמסטר אחד, והפכה למורה בבית ספר יסודי. באותה תקופה הכינה תכשיטים משלה אותם נהגה למכור בשוק פורטובלו.
בשנת 1961 פגשה וסטווד את דרק, פועל במפעל הובר. השניים נישאו ב-21 ביולי 1962. וסטווד תפרה לעצמה את שמלת החתונה. בשנת 1963 ילדה את בנה הבכור.
קריירהעריכה
תקופת מקלארןעריכה
וסטווד פגשה את מלקולם מקלארן[דרושה הבהרה] ולאחר מכן סיימה את נישואיה לדרק. השניים עברו להתגורר יחד ווסטווד המשיכה ללמד עד שנת 1971 כאשר מקלארן החליט לפתוח חנות בגדים יחד עם וסטווד בשם "Let It Rock". מאוחר יותר שונה שם החנות ל"Sex" וכיום שמה הוא "Worlds Ends" שם מכרה וסטווד את עיצוביה. וסטווד החלה להתמקד בעיצוב בגדים ושאבה השראה מזנות, אופנוענים, ופטישיזם מיני. באותה תקופה הפך מקלארן לאמרגן של ה"סקס פיסטולס" ויחד השניים משכו תשומת לב רבה למותג. ב-1967 ילדה וסטווד בן למקלארן.
תקופת הפאנקעריכה
וסטווד התעניינה בתופעת אופנת הפאנק של שנות השבעים. בנוסף אימצה את סגנון המשבצות הסקוטי. בנוסף אחד ממאפייני עיצוביה היה השימוש בעקרונות חיתוך בדים מהמאות ה-17 וה-18 תוך מתן פרשנות חדשנית משלה.
חברת ויויאן וסטוודעריכה
לחברת ויויאן וסטווד יש שש חנויות בלעדיות בלונדון, בלידס ובמילאנו. בנוסף ישנן חנויות זיכיון הממוקמות בליברפול, ניוקאסל, גלאזגו, ומנצ'סטר. ברשותה גם אולמות תצוגה במילאנו, הונולולו, פריז ולוס אנג'לס.
תצוגת האופנה הראשונה של המותג נערכה ב-1981 וכללה עיצובים משיתוף הפעולה בין וסטווד למקלארן. עיצוביה בשנים 1981–1985 היו גסים וחצופים ועוררו סקרנות רבה, את התקופה זו כינתה וסטווד "העידן הרומנטי". לאחר מכן עברה למה שכינתה "השנים הפגאניות" בעיצוביה בין השנים 1988–1991 במהלכן הקהל אליו פנתה וסטווד השתנה לסגנון של המעמד העליון.
בקולקציית הסתיו של 2005–2006 חזרה וסטווד לעיצובי העבר שלה ונתנה להם פרשנות חדשנית. היא שיתפה פעולה עם חברת ההנעלה ניין וסט כדי ליצור נעליים בעיצובה.
השפעה תרבותיתעריכה
בין לקוחותיה המפורסמים של וסטווד נמנו הנסיכה יוג'יני שלבשה עיצובים של וסטווד לחתונת הנסיך ויליאם וקתרין מידלטון, וקמילה, המלכה-רעיה של הממלכה המאוחדת.
בשנות השמונים העסיקה וסטווד את פטריק קוקס כדי לעצב עבורה נעליים לקולקציה בהשראתו של קלינט איסטווד, מאוחר יותר הוא התפרסם והקים בית אופנה משלו. קוקס עיצב אב טיפוס לנעליים באורך תשעה אינצ'ים (22.8 ס"מ) שנלבשו על ידי הדוגמנית נעמי קמפבל, שנפלה בהם בתצוגת האופנה של וסטווד בשנת 1993.
עיצוביה של וסטווד הופיעו בסרט משנת 2008 "סקס והעיר הגדולה".
חיים אישייםעריכה
וסטווד נישאה בשלישית לסטודנט אופנה לשעבר, אנדרה קרונטהלר. במשך 30 שנה התגוררה וסטווד ברובע למבת' עד שעברה להתגורר עם קרונטהלר באחוזה שהייתה שייכת בעבר לג'יימס קוק.
וסטווד הייתה צמחונית, וב-2014 השתתפה בתשדיר של עמותת זכויות בעלי החיים PETA לקידום תזונה מהצומח, בו הוא יוצאת נגד בזבוז המים בתעשיית הבשר.[1]
קישורים חיצונייםעריכה
- ויויאן וסטווד, ברשת החברתית פייסבוק
- ויויאן וסטווד, ברשת החברתית טוויטר
- ויויאן וסטווד, ברשת החברתית אינסטגרם
- ויויאן וסטווד, באתר פינטרסט
- אופיר חובב, ויויאן וסטווד - המעצבת שאהבה להפר את הכללים, באתר הארץ, 31 בדצמבר 2022
- ויויאן וסטווד, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שולייםעריכה
- ^ Fashion Icon Vivienne Westwood Gets Her Toes Wet in Vegetarian Campaign, PETA, March 18, 2014