ויטלי מילמן
ויטלי דוידוביץ' מילמן (ברוסית: Виталий Давидович Мильман; נולד ב-23 באוגוסט 1939 בברית המועצות) הוא מתמטיקאי ישראלי, מופקד על קתדרת ארגנטינה באוניברסיטת תל אביב. זוכה פרס לנדאו למדעים ולמחקר (2002), פרס א.מ.ת (2007) ופרס ישראל בחקר המתמטיקה, מדעי המחשב והנדסת מחשבים (2024).[1]
לידה |
23 באוגוסט 1939 (בן 85) אודסה, ברה"מ |
---|---|
ענף מדעי | אנליזה פונקציונלית, מתמטיקה |
מקום לימודים | אוניברסיטת חרקוב |
מנחה לדוקטורט | Boris Levin |
מוסדות | אוניברסיטת תל אביב |
תלמידי דוקטורט | בועז קלרטג, עומר פרידלנד, Yu. B. Tumarkin, A. I. Kononenko, סשה סודין, דמיטרי פייפמן, אלכס סגל, דן יצחק פלורנטין, לירן רותם, Seannie Dar, רוי וגנר, סמיון אלסקר, לאוניד פולטרוביץ', אלכסנדר רזניקוב, שירי ארטשטיין-אבידן, חיים וולפסון, Antonis P. Tsolomitis, Bella Tsirulnikov, רונן אלדן |
פרסים והוקרה |
|
צאצאים | עמנואל מילמן |
קורות חיים
עריכהמילמן נולד בברית המועצות ב-1939 למתמטיקאי דוד מילמן. עבד במכון לטמפרטורות נמוכות של האקדמיה למדעים של ברית המועצות והשלים דוקטורט באוניברסיטת חרקוב ב-1965 בהנחיית בוריס לוין. לאחר מכן היה חוקר בכיר במכון לפיזיקה כימית של האקדמיה למדעים, יחד עם אחיו פייר מילמן. בשנת 1973 עלה ארצה עם משפחתו והצטרף, יחד עם אביו, לסגל האקדמי באוניברסיטת תל אביב.
במשך שנתיים היה ראש החוג למתמטיקה עיונית. משנת 1992 מופקד על קתדרת ארגנטינה למתמטיקה. היה נשיא האיגוד הישראלי למתמטיקה. ייסד את כתב העת היוקרתי "Geometric and Functional Analysis". מילמן ייעץ למשרד המדע בנושא קליטת מדענים עולים והיה חבר בוועדת עלייה של אוניברסיטת תל אביב.
מילמן הרצה בקונגרס העולמי של המתמטיקאים בברקלי (קליפורניה) ב-1986 ובברלין ב-1998. ב-1996 הרצה במליאת הסיום של הקונגרס האירופי למתמטיקה שנערך בבודפשט. עבודתו זיכתה אותו בפרס לנדאו למתמטיקה ב-2002 ובשנת 2007 זכה בפרס א.מ.ת. בין תלמידיו אפשר למנות את המתמטיקאים: לאוניד פולטרוביץ', סמיון אלסקר, בועז קלרטג ושירי ארטשטיין-אבידן, אלכסנדר סודין ורונן אלדן, ומדען המחשב חיים וולפסון. חמישה מהם זוכי פרס ארדש.
משפחתו היא בעלת מסורת מתמטית ארוכה. אביו, דוד מילמן, היה פרופסור מן המניין באוניברסיטת תל אביב; אחיו, פייר מילמן, הוא פרופסור מן המניין באוניברסיטת טורונטו; בנו, עמנואל מילמן, הוא פרופסור מן המניין בטכניון[2].
|
||||||||||
ולדימיר מילמן
ולדימיר מילמן
| ||||||||||
מחקריו
עריכהמילמן "גילה ופיתח מספר תופעות מתמטיות מרכזיות באנליזה, ביניהן תופעת ריכוז המידה ותופעת ה-spectrum/distortion. נוסף לכך היה הכוח המניע מאחורי התפתחות התורה האסימפטוטית של מרחבים נורמיים. הוא איחד אותה עם תורת הקמירות הקלאסית, והפך אותן לתחום חדש – אנליזה אסימפטוטית גאומטרית."[3]
ב-1971 מילמן גילה הוכחה חדשה למשפט דבורצקי[4]. הייתה זו אחת התגליות אשר הביאו לפיתוח התורה הלוקלית של מרחבי בנך.
מילמן פרסם למעלה מ-150 מאמרים, מונוגרפיה, וערך 11 ספרים. הוא מעביר הרצאות ברחבי העולם.
ספרים
עריכה- V.D. Milman, G. Schechtman, Asymptotic theory of finite dimensional normed spaces, Springer-Verlag, Lecture Notes in Mathematics 1200, 156pp. (1986). 2nd ed. (2002)
- Y. Idelman, V. Milman, A. Tsolomitis, Functional Analysis. An Introduction. Graduate Studies in Mathematics 66, American Mathematical Society, Providence, RI, 2004, xvi+323pp
קישורים חיצוניים
עריכההערות שוליים
עריכה- ^ ירון דרוקמן, תמר טרבלסי חדד, חתני פרס ישראל: איל וולדמן והרב הראשי יצחק יוסף | הרשימה המלאה, באתר ynet, 28 במרץ 2024
- ^ עמנואל מילמן
- ^ ויטלי מילמן באתר פרס אמת
- ^ V.D. Milman, A new proof of A. Dvoretzky's theorem on cross-sections of convex bodies (Russian), Funkcional. Anal. i Prilozhen. 5 (1971), no. 4, 28--37