וילאייט חלב

וילאייט חלב[1]טורקית עות'מאנית: ولايت حلب‏;[2] בערבית: ولاية حلب) היה מחוז מנהלי ברמה הראשונה (וילאייט) של האימפריה העות'מאנית, שבמרכזו העיר חלב.

וילאייט חלב
ولايت حلب
ولاية حلب
Ottoman flag.svg
Aleppo Vilayet, Ottoman Empire (1900).png
ממשל
משטר מונרכיה
עיר בירה חלב
גאוגרפיה
יבשת אסיה
היסטוריה
הקמה חוק הווילאייטים
הקמה 1866
פירוק תבוסת האימפריה העות'מאנית במלחמת העולם הראשונה
פירוק 1918
ישות קודמת האימפריה העות'מאניתהאימפריה העות'מאנית איילט אדנה
האימפריה העות'מאניתהאימפריה העות'מאנית איילט חלב
האימפריה העות'מאניתהאימפריה העות'מאנית איילט דולקדיר
ישות יורשת Flags of France and the UK.png מנהלת שטחי האויב הכבושים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

היסטוריהעריכה

הווילאייט הוקם במרץ 1866.[3] הגבולות החדשים של חלב נמתחו צפונה וכללו את הערים דוברות הטורקית קהרמאנמרש, עינתאב ואורפה, והעניקו למחוז מספר שווה של דוברי ערבית וטורקית, כמו גם מיעוט גדול דובר ארמנית.[4]

הודות למיקומה הגאוגרפי האסטרטגי בנתיב הסחר בין אנטוליה למזרח, חלב עלתה לגדולה בעידן העות'מאני, בשלב מסוים הייתה השנייה רק לקונסטנטינופול באימפריה. עם זאת, כלכלת חלב נפגעה קשות מפתיחת תעלת סואץ בשנת 1869, ומאז עלתה דמשק כמתחרה רצינית מול חלב על תואר בירת סוריה.

מבחינה היסטורית, חלב הייתה מאוחדת יותר בכלכלה ובתרבות עם הערים האנטוליות מאשר עם דמשק. עובדה זו מופיעה עד היום עם ההבדלים התרבותיים הייחודיים בין חלב לדמשק.

בתום מלחמת העולם הראשונה, הסכם סוור הפך את רוב וילאייט חלב לחלק מהאומה הסורית שהוקמה באותה העת, בעוד שקיליקיה הובטחה על ידי צרפת להפוך למדינה ארמנית. עם זאת, מוסטפא כמאל אטאטורק סיפח את רוב מחוז חלב כמו גם את קיליקיה לטורקיה במלחמת העצמאות הטורקית. התושבים הערבים במחוז (כמו גם הכורדים) תמכו בטורקים במלחמה זו נגד הצרפתים, דוגמה בולטת לכך היא איברהים חאננו שתיאם ישירות עם אטאטורק וקיבל ממנו נשק. התוצאה, לעומת זאת, הייתה הרת אסון עבור חלב, מכיוון שעל פי הסכם לוזאן, רוב מחוז חלב היה חלק מטורקיה למעט חלב ואלכסנדרטה; לפיכך, חלב נותקה מהלוויינים הצפוניים שלה ומהערים האנטוליות שבהן הייתה תלויה חלב במידה רבה במסחר. יתר על כן, הסכם סייקס–פיקו במזרח הקרוב הפריד בין חלב לרוב מסופוטמיה, מה שפגע גם בכלכלת חלב. המצב החמיר עוד יותר בשנת 1939 כאשר אלכסנדרטה סופחה לטורקיה, ובכך שללה מחלב את הנמל הראשי שלה איסכנדרון והותירה אותה בבידוד מוחלט בתוך סוריה.

דמוגרפיהעריכה

בתחילת המאה ה-20 היה שטח המחוז על פי הדיווחים 30,304 מילים רבועים (78,490 קילומטרים רבועים), בעוד שהתוצאות הראשוניות של המפקד העות'מאני הראשון של 1885 (שפורסם בשנת 1908) נתנו לאוכלוסייה 1,500,000 נפש.[5] דיוק נתוני האוכלוסייה נע בין "משוער" ל"סתם השערה" בהתאם לאזור שממנו נאספו.[5]

חטיבות מנהליותעריכה

 
חטיבות הווילאייט

הסנג'קים של הווילאייט, בערך 1876[6]

  1. סנג'ק חלב (בשנת 1908 הצטרפו קאזה עינתאב עם קאזה פזארצ'ק מסנג'ק מאראש) (חלב, איסכנדרון, אנטקיה, בלן, אידליב, אל באב, ג'סר א-שורור)
  2. סנג'ק עינתאב (עינתאב, קיליס, Rumkale)
  3. סנג'ק ג'בליסמאן (ג'בליסמאן, מערת א-נועמאן, Manbij)
  4. סנג'ק מאראש (קהרמאנמרש, Pazarcık, אלביסטן, Süleymanlı, Göksun)
  5. סנג'ק אורפה (אורפה, Birecik, Nizip, Suruç, חרן, א-רקה)
  6. סנג'ק זור (לימים הפך לסנג'ק עצמאי) (דיר א-זור, ראס אל-עין)

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא וילאייט חלב בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Geographical Dictionary of the World, באתר גוגל ספרים
  2. ^ Salname-yi Vilâyet-i Edirne ("Yearbook of the Vilayet of Aleppo"), Halep vilâyet matbaası, Halep [Syria], 1291 [1874]. in the website of Hathi Trust Digital Library.
  3. ^ Ronald Grigor Suny; Fatma Muge Gocek; Norman M. Naimark (2011). A Question of Genocide:Armenians and Turks at the End of the Ottoman Empire. Oxford University Press. p. 67. ISBN 978-0-19-979276-4.
  4. ^ Bruce Masters (2013). The Arabs of the Ottoman Empire, 1516-1918: A Social and Cultural History. Cambridge University Press. p. 181. ISBN 978-1-107-03363-4.
  5. ^ 1 2 Asia by A. H. Keane, page 460
  6. ^ Pavet de Courteille, Abel (1876). État présent de l'empire ottoman (בצרפתית). J. Dumaine. pp. 91–96.