וילהלם הנזל
וילהלם הנזל (בגרמנית: Wilhelm Hensel; 6 ביולי 1794 – 26 בנובמבר 1861) היה צייר פורטרטים גרמני.
 | |
| לידה |
6 ביולי 1794 טרבין, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה  |
|---|---|
| פטירה |
26 בנובמבר 1861 (בגיל 67) ברלין, ממלכת פרוסיה |
| מקום קבורה |
cemeteries at Hallesches Tor |
| מקום לימודים |
האקדמיה לאומנויות של ברלין |
| זרם באמנות |
הרומנטיקה |
| בן או בת זוג |
פאני מנדלסון (1829–?) |
| צאצאים |
סבסטיאן הנזל |
  | |
ביוגרפיה עריכה
הנזל היה ילדם השני ובנם היחיד של הכומר יוהאן יאקוב לודוויג הנזל (1763–1809) ואשתו יוהנה אלברטינה לואיז טרוסט (1764–1835). בעת לידתו היה אביו המטיף השני בטרבין ובשנת 1796 הוא התמנה לתפקיד הכומר בלינום. שם נולדה אחותו הצעירה לואיזה מריה, סופרת מצליחה. לאחר שיעורים ראשונים מאביו למד הנזל בבית הספר בעיר הולדתו.
לאחר מות אביו בשנת 1809, בגיל 15, החל הנזל ללמוד באקדמיה לבניין ברלין, שעזב אותה לאחר מספר סמסטרים. בשנת 1811 עבר לאקדמיה לאמנות. המורה שלו לאנטומיה ופרספקטיבה, אפשר לו להשתתף בתערוכה השנתית הגדולה של האקדמיה בשנה שלאחר מכן. יצירתו של הנזל "ישו על הר הזיתים" זכתה לשבחים על ידי מבקרי האמנות.
מלחמות נפוליאון קטעו את המשך לימודיו של הנזל. בשנת 1813 התנדב לצבא. עד 1815 לחם בקרב באוצן ובקרב ליד לייפציג ונפצע מספר פעמים. הוא היה במהלך המלחמה בפריז והצליח לראות את אוצרות האמנות שם במוזיאונים.
לאחר שחזר לברלין, הנזל מצא עד מהרה גישה לחצר הקיסר כצייר פורטרטים. בשנת 1821 מילא תפקיד מרכזי בארגון פסטיבל לכבוד הצאר הרוסי אלכסנדר הראשון. מכיוון שפסטיבל זה זכה להצלחה רבה, הודה לו המלך הפרוסי פרידריך וילהלם השלישי. עם מענק נסיעות נדיב. המענק איפשר להנזל להישאר ברומא בין השנים 1823 ו-1828. הנזל למד ברומא את עבודות המאסטרים הישנים, כמו רפאל, וגילה עניין רב בעסקי האמנות של תקופתו. אחת היצירות המצליחות שלו הייתה ישו והאישה השומרונית.
בסתיו 1828 חזר הנזל לגרמניה והתיישב בברלין כצייר עצמאי. עד מהרה הוא קיבל משימות גדולות יותר מחצר הקיסר בין השאר, הוא קישט כמה אולמות של תיאטרון ברלין יחד עם היינריך דאהלינג, קרל וילהלם קולבה, וילהלם פון שדו וכריסטיאן פרידריך טייק. בשנת 1829 מונה הנזל לצייר החצר המלכותית ונבחר לוועד המנהל של האקדמיה לאמנות.
בשנת 1829, בברלין, התחתן הנזל עם המוזיקאית והמלחינה פאני מנדלסון ברתולדי, בתו של הבנקאי אברהם מנדלסון ברתולדי ואחותו של המלחין פליקס מנדלסון ברתולדי. הנזל התגורר איתה בבית חותניו של מנדלסון. "הקונצרטים של יום ראשון" שניהלה באולם הגן של הבית משכו את הסלבריטאים האמנותיים והאינטלקטואליים של ברלין. עם פאני נולד להנזל בן, סבסטיאן.
הנזל היה פחות יעיל באמצעות ציוריו מאשר באמצעות דיוקנאותיו. ציורי השמן המוקדמים שלו מושפעים בעיקר מהנצרות. ניתן למצוא עקבות של המאסטרים הקדומים. כל יצירתו מאופיינת על ידי ריאליזם רומנטי.
עם הזמן דיוקנאותיו התקרבו ליותר ויותר לדיוק צילומי מבלי לאבד את עדינותם. שרדו למעלה מ-1,000 דיוקנאות שיצר של בני דורו המפורסמים מהרומנטיקה הברלינאית.
מותה הפתאומי של פאני בשנת 1847 הייתה מכה קשה עבורו. המהומה הפוליטית של המהפכה הגרמנית בשנת 1848 הפכה את הנזל לפעיל מבחינה פוליטית שוב. באביב 1848 הוא לקח את ההובלה בקבוצת אמנים חמושה וככזה עבד עבור המפלגה השמרנית (פרוסיה).
וילהלם הנזל נפטר ב-26 בנובמבר 1861 בברלין בגיל 67.
הוא נקבר לצד אשתו בקבר המשפחתי של מנדלסון ברתולדי בבית העלמין הראשון של קהילת השילוש בברלין-קרויצברג.
גלריה עריכה
-
פליקס מנדלסון -
לאה מנדלסון -
דיוקן של נסיכה -
וילהלם ופאני הנזל - דיוקן -
לואיזה
קישורים חיצוניים עריכה
- וילהלם הנזל, באתר "Find a Grave" (באנגלית)