פתיחת התפריט הראשי

וילהלם הראשון, קיסר גרמניה

(הופנה מהדף וילהלם הראשון)

וילהלם הראשון (שמו המלא: וילהלם פרידריך לודוויג, בגרמנית: Wilhelm Friedrich Ludwig von Preuße; ‏ 22 במרץ 1797 - 9 במרץ 1888) היה מלך פרוסיה בין 2 בינואר 1861 ועד 9 במרץ 1888, וקיסר האימפריה הגרמנית בין 18 בינואר 1871 ועד 9 במרץ 1888.

וילהלם הראשון, קיסר גרמניה
Wilhelm I von Preußen
Wilhelm1.jpg
וילהלם הראשון, קיסר גרמניה
לידה 22 במרץ 1797
ברלין, ממלכת פרוסיה פרוסיהפרוסיה
פטירה 9 במרץ 1888 (בגיל 90)
ברלין, האימפריה הגרמנית האימפריה הגרמניתהאימפריה הגרמנית
מדינה פרוסיה
מקום קבורה המאוזוליאום של פארק שרלוטנבורג עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק מונרך עריכת הנתון בוויקינתונים
בת זוג אוגוסטה, נסיכת סקסוניה-ויימאר-אייזנך
שושלת בית הוהנצולרן
תואר מלך פרוסיה, קיסר האימפריה הגרמנית
אב פרידריך וילהלם השלישי, מלך פרוסיה
אם לואיזה ממקלנבורג-שטרליץ
צאצאים פרידריך
לואיזה
מלך פרוסיה
2 בינואר 18619 במרץ 1888
(27 שנים)
קיסר האימפריה הגרמנית
18 בינואר 18719 במרץ 1888
(17 שנים)
→ אין, הקמה חדשה
פרסים והוקרה
  • אביר במסדר גיזת הזהב
  • מסדר העיט השחור
  • עיטור מסדר העיט הלבן
  • מסדר אלכסנדר נבסקי
  • עיטור אנדריי הקדוש
  • דרגה רביעית במסדר גאורגיוס הקדוש
  • מסדר העיט האדום, דרגה 1
  • אביר במסדר הכתר של איטליה
  • אביר במסדר סנט מוריס ולזרוס
  • מסדר ולדימיר הקדוש, דרגה 1 עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה Wilhelm I, German Emperor Signature.svg עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תוכן עניינים

ביוגרפיהעריכה

נערותועריכה

המלוכה הגרמנית
בית הוהנצולרן
וילהלם הראשון (1861-1888)
ילדיו
פרידריך השלישי (1888)
ילדיו
וילהלם השני (1888-1918)
ילדיו

וילהלם הראשון נולד לפרידריך וילהלם השלישי, מלך פרוסיה ולואיזה ממקלנבורג-שטרליץ.

וילהלם נלחם בשירות הצבא הפרוסי מ-1814 כנגד נפוליאון בונפרטה ונודע כחייל אמיץ. הוא נודע בתור דיפלומט מצוין, ונשלח למספר משימות דיפלומטיות אחרי 1815. הוא סייע לאחיו פרידריך וילהלם הרביעי מלך פרוסיה לדכא מרידות באביב העמים בשנת 1848 והצליח לדכא את ההתנגדות. בשל השימוש הנרחב שעשה בארטילריה ירדה הפופולריות שלו והודבק לו הכינוי Kartätschenprinz (נסיך קלע האשכול). לאחר שאחיו קיבל שבץ מוחי שמנע ממנו להמשיך בתפקידו בשנת 1857 מונה וילהלם לעוצר בינואר 1858.

מלך פרוסיה וקיסר גרמניהעריכה

 
וילהלם מוכתר לקיסר גרמניה באולם המראות בארמון ורסאי.
 
פרידריך וילהלם השלישי מעניק חרב לבנו הנסיך וילהלם - תבליט בכנסיית הזיכרון על שם הקייזר וילהלם בברלין

ב-2 בינואר 1861 מת אחיו המלך ווילהלם הוכתר למלך. לא פעם היו חילוקי דעות בין המלך לפרלמנט הליברלי. וילהלם היה מלך נייטרלי שהתערב בפוליטיקה פחות מאחיו. וילהלם מינה את אוטו פון ביסמרק לקאנצלר פרוסיה. על פי החוקה הפרוסית הקנצלר נשא באחריות כלפי המלך, ולא לפרלמנט. ביסמרק התייחס אל מלכו כאל אדון פיאודלי.

לאחר מלחמת צרפת-פרוסיה הוכתר וילהלם לקיסר גרמני באולם המראות בארמון ורסיי ב-18 בינואר 1871. התואר נבחר על ידי ביסמרק בקפידה: תואר "קיסר של גרמניה" יכול היה להתפרש כאיתות לתביעות טריטוריאליות כלפי ארצות שכנות (אוסטריה, שווייץ ולוקסמבורג); ההצעה להיות "קיסר של הגרמנים" נדחתה על ידי וילהלם, שכן הוא ראה את עצמו שולט בגרמניה בחסד האל, זאת להבדיל ממנהיג שנבחר על ידי העם, כמו ברפובליקה דמוקרטית.

השלטון באימפריה הגרמניתעריכה

הקונפדרציה הגרמנית נהפכה עתה לקיסרות גרמנית. גרמניה הפכה למדינה פדרלית שנשלטה על ידי אצילים מקומיים תחת שלטונו של הקיסר, ווילהלם נהפך לראש מדינה. כך היו מלכים בבוואריה, סקסוניה ווירטמברג, היו דוכסים מקומיים בבאדן ובהסן והיו גם סנאטים של ערים חופשיות כגון המבורג ליבק וברמן.

ב-11 במאי 1878 נעשתה התנקשות כושלת בווילהלם בברלין. ב-2 ביוני באותה שנה בוצעה התנקשות כושלת נוספת על ידי אנרכיסט גרמני. לפי טענת הממשל, להתנקשויות אלו היו קשרים סוציאליסטים. טענות אלו שימשו אמתלה לרייכסטאג לחוקק חוקים אנטי-סוציאליסטים ב-18 באוקטובר 1878. כוונתו של החוק הייתה לפגוע בסוציאליסטיים ובחוגי הפועלים. מלבד זאת החוקים פגעו גם במפלגה הסוציאל-דמוקרטית. רבים מהסוציאליסטים נאסרו, נאסרה הפצתה הספרות הסוציאליסטית, והארגונים הסוציאליסטיים נפגעו קשות. החוק הזה היה חלק מהמדיניות האנטי-סוציאליסטית של הממשל. תחת-לחץ רב של הפועלים, חוקים אלו בוטלו ב-1 באוקטובר 1890.

ב-9 במרץ 1888 מת וילהלם. וילהלם הוחלף על ידי בנו - פרידריך השלישי שמת ב-15 ביוני 1888 לאחר שחלה במחלת הסרטן.

ביסמרק תיאר את וילהלם הראשון בזכרונותיו כאדם אדיב, ג'נטלמן.

משפחתועריכה

ב-1829 נישא וילהלם לאוגוסטה, נסיכת סקסוניה-ויימאר-אייזנך. לזוג היו שני ילדים:

אילן יוחסיןעריכה

קישורים חיצונייםעריכה