וילהלם סושון

אדמירל גרמני

וילהלם אנטון סוּשוֹןגרמנית: Wilhelm Anton Souchon; ‏2 ביוני 186413 בינואר 1946) היה אדמירל גרמני ממוצא הוגנוטי במלחמת העולם הראשונה. יוזמתו ופעולותיו בתחילת מלחמת העולם הראשונה עשו אותו לאחד האנשים שהשפיעו ביותר על הצטרפות האימפריה העות'מאנית (טורקיה) למלחמה לצד מעצמות המרכז, גרמניה ואוסטרו-הונגריה.

וילהלם אנטון סושון
Wilhelm Anton Souchon
אדמירל סושון ב 1917
אדמירל סושון ב 1917
לידה 2 ביוני 1864
לייפציג, ממלכת סקסוניה ממלכת סקסוניהממלכת סקסוניה
פטירה 13 בינואר 1946 (בגיל 81)
ברמן, גרמניה בשלטון בעלות הברית
מדינה גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות הצי הקיסרי הגרמניהצי הקיסרי הגרמני הצי הקיסרי הגרמני
האימפריה העות'מאניתהאימפריה העות'מאנית האימפריה העות'מאנית
תקופת הפעילות 18811919 (כ־38 שנים)
דרגה אדמירל
תפקידים בשירות
מפקד פַּלגַת הים התיכון
פעולות ומבצעים
עיטורים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

ראשית חייו עריכה

וילהלם אנטון סושון נולד ב-2 ביוני 1864 בלייפציג, ממלכת סקסוניה, למשפחה ממוצא הוגנוטי. אביו היה אמן ואמו בתו של בנקאי ברלינאי.

סושון נכנס לאקדמיה הימית הגרמנית הקיסרית בשנת 1881. לאחר סיום לימודיו שירת על סיפון הקורבטה לייפציג כשהשתתפה בקולוניזציה החופית של דרום-מערב אפריקה הגרמנית בשנת 1884. בשנת 1884 עלה סושון, בדרגת קפיטן-לויטננט, לפקד על ספינת אימונים המתמחה בטכניקות הנחת מוקשים.

בין 1884 ל-1903 התקדם סושון בכמה תפקידי ים ומטה, והגיע לדרגת קורבטנקפיטן במה שהיה צי המתרחב בהתמדה. בשנת 1904 הוא מונה לראש מטה שייטת סיירות שהוצבה במזרח אסיה. הוא נטל על עצמו מספר משימות דיפלומטיות וקישור ביפן, סין ובאיי הודו המזרחיים ההולנדים.

לאחר חזרתו לאירופה לקח על עצמו תפקידי מטה בכירים במשרד הצי הקיסרי בברלין. לאחר ששירת כראש מטה של שייטת הצי הבלטי הועלה לדרגת קונטר-אדמירל באפריל 1911 ומונה לאדמירל השני של שייטת אוניות המערכה השנייה, צי הים הפתוח שישה חודשים לאחר מכן.

מלחמת העולם הראשונה עריכה

ביולי 1914 פרצו פעולות איבה בין האימפריה האוסטרו-הונגרית לממלכת סרביה. סושון, חשש להיות לכוד בים האדריאטי במקרה של מדינות אחרות שיצטרפו לסכסוך. בשל כך, לקח סושון את שתי ספינותיו, סיירת המערכה גבן והסיירת הקלה ברסלאו, אל מערב הים התיכון. כשהחלה מלחמת העולם הראשונה ב-4 באוגוסט 1914, הוא הפגיז את הנמלים הצרפתיים-אלג'יריים בון ופיליפוויל. הוא חמק בהצלחה מניסיונות בריטיים ללכוד אותו וב-10 באוגוסט 1914 הגיעה השייטת הקטנה שלו לדרדנלים.

 
אדמירל סושון וקציניו במדי הצי העות'מאני

לאחר יומיים של משא ומתן, הוא הורשה לקחת את ספינותיו לאיסטנבול, שם הועברו לאחר מכן באופן רשמי לצי העות'מאני. סושון מונה למפקד העליון של הצי העות'מאני ושימש בתפקיד זה עד ספטמבר 1917. למחווה הזו של גרמניה הייתה השפעה חיובית עצומה על האוכלוסייה הטורקית. עם פרוץ המלחמה, וינסטון צ'רצ'יל עורר זעם כש"תפש" ללא תמורה שתי אוניות מערכה טורקיות שכמעט והושלמו במספנות בריטיות, הסולטן עות'מאן הראשון ורשאדיה, שמומנו על ידי הציבור. ספינות אלו הועברו לצי המלכותי תחת השם אז'נקור וארין, בהתאמה. ב-15 באוגוסט 1914, לאחר בריחתו הנועזת של סושון לקונסטנטינופול, ביטלה טורקיה את ההסכם הימי שלה עם בריטניה ומשלחת הצי המלכותי תחת אדמירל ארתור לימפוס נאלצה לעזוב עד ה-15 בספטמבר.

הדרדנלים בוצרו בסיוע גרמני והבוספורוס אובטח בנוכחותה של גבן (כעת יבוז סולטן סלים). ב-27 בספטמבר 1914 נסגרו המיצרים רשמית לכל ספנות בינלאומית.

ב-29 באוקטובר 1914, הצי של סושון השיק את פשיטת הים השחור, מתקפה ימית שהכניסה את האימפריה העות'מאנית למלחמת העולם הראשונה. ספינותיו הניחו כמה שדות מוקשים ימיים והפגיזו את נמלי הים השחור הרוסיים בסבסטופול, אודסה ואחרים, והטביעו את שולת המוקשים הרוסית פרוט תוך כדי הפשיטה. יחידות הצי הבריטי גמלו במהירות בתקיפה על ספינות סוחר טורקיות ליד איזמיר. ב-2 בנובמבר 1914 הכריזה רוסיה מלחמה על האימפריה העות'מאנית. ב-5 בנובמבר, בריטניה הלכה בעקבותיה וב-12 בנובמבר 1914, הממשלה העות'מאנית הכריזה רשמית מלחמה על מדינות ההסכמה.

במשך שלוש השנים הבאות, ניסה סושון לבצע רפורמה בצי העות'מאני תוך ביצוע מספר פשיטות על ספנות, נמלים ומתקנים חופי רוסיה בים השחור. סושון, שהועלה לדרגת ויצה-אדמירל, זכה בעיטור פור לה מריט, העיטור הצבאי הגבוה ביותר בגרמניה, ב-29 באוקטובר 1916.

בספטמבר 1917 חזר סושון לגרמניה. שם קיבל את הפיקוד על שייטת אוניות המערכה הרביעית של צי הים הפתוח במהלך מבצע אלביון. לאחר מכן הועלה לדרגת אדמירל. בסוף המלחמה הוא היה מפקד בסיס הצי הקיסרי בקיל.

עם פרוץ מרד המלחים בקיל ב-3 בנובמבר 1918, ביקש סושון עזרה של כוחות חיצוניים, אך ביטל את בקשתו לעזרה צבאית כאשר המטה שלו טען שהמצב בשליטה. סושון הגיע לקיל כמה ימים קודם לכן ב-30 באוקטובר 1918, ולכן נאלץ להסתמך במידה רבה על הצוות שלו. ב-4 בנובמבר היה צורך לחדש את הבקשה. בסך הכל הובאו לקיל שש פלוגות חי"ר. חלק מהיחידות שהו ברובע העיר ויק, וב-Marinestation der Ostsee. עם זאת, חיילים אלו הראו סימני התפוררות וחלקם הצטרפו למהפכנים. סושון נאלץ לנהל משא ומתן ולהורות על נסיגת היחידות. במהלך האירועים פרש סושון מתפקיד המושל והוחלף על ידי הפוליטיקאי הסוציאל-דמוקרטי האזרחי, גוסטב נוסקה.

אחיינו הרמן סושון (1894-1982) היה קצין זוטר בצי הגרמני במלחמת העולם הראשונה וחבר פרייקור מיד אחריה. הוא השתתף ברצח רוזה לוקסמבורג אך לא נשפט בשל כך.

אחרית חייו עריכה

בשנת 1919 פרש סושון מצי שחדל מלהתקיים. במהלך שנותיו הנותרות נראה שהוא נמנע ממעורבות בפוליטיקה או בהקמה מחדש של הצי הגרמני תחת המשטר הנאצי.

אדמירל סושון מת בברמן ב-13 בינואר 1946.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא וילהלם סושון בוויקישיתוף