וילהלם רנטגן
וִילְהֵלְם קוֹנרָד רֶנְטְגֶן (בגרמנית: Wilhelm Conrad Röntgen; 27 במרץ 1845 – 10 בפברואר 1923) היה פיזיקאי גרמני, מגלה קרני ה-X (הקרויות על שמו, קרני רנטגן). על הישג זה היה הזוכה הראשון בפרס נובל לפיזיקה בשנת 1901. על שמו קרויה יחידת המידה למדידת קרינה מייננת, רנטגן וכן היסוד רנטגניום.
 | |
| רנטגן בשנת 1901 | |
| לידה |
27 במרץ 1845 לנפ (גר'), ממלכת פרוסיה |
|---|---|
| פטירה |
10 בפברואר 1923 (בגיל 77) מינכן, בוואריה, רפובליקת ויימאר |
| ענף מדעי | פיזיקה |
| מקום מגורים | גרמניה |
| מקום קבורה |
Alter Friedhof Gießen, Friedhofskapelle  |
| מקום לימודים |
|
| מנחה לדוקטורט |
אוגוסט קונדט, גוסטב צוינר |
| מוסדות |
|
| תלמידי דוקטורט |
אברם יופה, Rudolf Ladenburg, Herman March, Ernst Wagner, Emil Silbernagel, John Patrick Donaghey |
| פרסים והוקרה |
|
| בן או בת זוג |
Bertha Röntgen (7 ביולי 1872–?) |
| הערות | על שמו קרויה יחידת המידה למדידת קרינה מייננת, רנטגן. |
| תרומות עיקריות | |
| גילוי קרני ה-X (הקרויות על שמו, קרני רנטגן) | |
| חתימה |
 |
  | |
ביוגרפיה עריכה
רנטגן נולד בלנפ (Lennep) שבגרמניה (כיום רובע בעיר רמשייד), כבן יחיד לסוחר ויצרן בדים. ב-1848 עברה המשפחה להולנד, שם גדל מגיל שלוש ועד תחילת לימודיו האקדמיים. ב-1865 ניסה להתקבל לאוניברסיטת אוטרכט, אך לא היו לו מכתבי המלצה ולכן נדחה. לאחר מכן התקבל לפוליטכניון הפדרלי של ציריך (כיום המכון הטכנולוגי של ציריך), שם דרישת הקבלה הייתה מבחן בלבד. הוא החל ללמוד הנדסה מכנית וב-1869 סיים את לימודי התואר השלישי תחת הנחיית של אוגוסט קונדט.
בשנת 1874 מונה למרצה באוניברסיטת שטרסבורג בו אוגוסט קונדט ניהל תחום פיזיקה. שנה לאחר מכן מונה לפרופסור באקדמיה לחקלאות בהוהנהיים (כיום אוניברסיטת הוהנהיים), פרוור של שטוטגרט. ב-1876 חזר לשטרסבורג כפרופסור לפיזיקה וב-1879 התמנה לדקאן מחלקת הפיזיקה באוניברסיטת גיסן. ב-1888 עבר לאוניברסיטת וירצבורג וב-1900 לאוניברסיטת מינכן (בעקבות בקשה מיוחדת מהממשלה הבווארית), שם נשאר עד סוף חייו, על אף שהוצעה לו הנשיאות של אוניברסיטת ברלין.
גילוי קרני הרנטגן עריכה
ב-1895 החל רנטגן להשתמש בציוד שפותח על ידי עמיתיו היינריך הרץ, יוהאן היתורף, ויליאם קרוקס, ניקולה טסלה ופיליפ לנארד, כדי לחקור את ההשפעות של התפרקויות מתח חשמלי גבוה בשפופרות ריק. לקראת סוף השנה החל לחקור את תכונותיהן של קרניים קתודיות מחוץ לשפופרות. בתחילת חודש נובמבר חזר על אחד הניסויים עם אחת מהשפופרות של לנארד, לה הוסף חלון אלומיניום קטן ודק כדי לאפשר לקרן לצאת מהשפופרת; החלון כוסה בקרטון כדי להגן על האלומיניום מנזק הנגרם על ידי השדה האלקטרוסטטי החזק שהיה הכרחי על מנת לייצר את הקרניים הקתודיות. רנטגן ידע שהקרטון מונע מאור לצאת, אך גילה שמעל רמה מסוימת של המתח החשמלי, הקרניים הקתודיות גרמו לפליטה של קרינה פלואורסצנטית אל מחוץ לחלון האלומיניום אל מסך קרטון טבול במלח בריום שהיה צמוד אליו. רנטגן הבין שהשפופרות של היתורף וקרוקס, שהיו עבות יותר מאלו של לנארד, יכולות גם הן לגרום לאפקט זה.
ב-8 בנובמבר 1895 בחן רעיון זה; הוא הרכיב קרטון שחור, דומה לזה שהרכיב על השפופרת של לנארד, על השפופרת של היתורף-קרוקס וחיבר אלקטרודות לסליל רוהקורף כדי ליצור מתח גבוה. לפני שהציב את מסך הבריום, הוא החשיך את החדר כדי לבדוק את האטימות של כיסוי הקרטון והטעין את השפופרת במתח גבוה. בטרם פנה להתחיל בניסוי עצמו, הבחין בנצנוץ עמום מספסל שהוצב במרחק של מטר מהשפופרת. כדי להיות בטוח בהבחנתו, חזר על בדיקה זו מספר פעמים וגילה כי הנצנוץ חוזר על עצמו. הוא גילה כי המקור לכך הוא מסך הבריום אותו התכוון להציב לאחר הבדיקה ושיער כי הגורם לכך הוא סוג חדש של קרן. במהלך סוף השבוע שלאחר מכן חזר על הניסוי פעמים נוספות ורשם לעצמו הערות. בשבועות שלאחר מכן לא עזב את המעבדה ואף אכל את ארוחותיו וישן בה, תוך בדיקת הקרניים החדשות שגילה. בהיעדר שם והסבר הולמים, השתמש במוסכמה המתמטית לגורם לא ידוע, X, וקרא להן קרני-X. כשבועיים לאחר התגלית הראשונית יצר את התמונה הראשונה מקרניים אלו, תמונת עצמות כף ידה של אשתו, אנה ברטה.
לאחר מכן בדק רנטגן את מידת החדירה של הקרניים דרך חומרים שונים. כאשר בדק לוחית עופרת, גילה את התמונה הרדיוגרפית הראשונה, תמונת שלדו שלו.
מאמרו של רנטגן, "סוג חדש של קרניים" (במקור "Über eine neue Art von Strahlen") פורסם ב-28 בדצמבר 1895. עד 1897 פרסם שני מאמרים נוספים בנושא. בעקבות גילויו זכה לתואר דוקטור לשם כבוד ברפואה מאוניברסיטת וירצבורג. בנוסף לפרס נובל, זכה במדליית רמפורד בשנת 1896 ובמדליית מטוצ'י באותה שנה.
רנטגן נפטר מגידול סרטני במעי (קרצינומה). הסברה היא שאין קשר בין מחלתו לבין מחקריו ועבודותיו בקרינה מייננת מפאת הזמן הקצר שבילה במחקרים אלה ומכיוון שהיה בין החלוצים היחידים בשטח שהשתמשו במגיני עופרת באופן שגרתי.[1] על פי צוואתו, כל התכתובות המדעיות שלו הושמדו. לא היו לו ילדים, אך הוא אימץ את בתו של גיסו, ג'וזפין ברטה לודוויג (נולדה ב-1887).
כוכב הלכת המינורי 6401 Roentgen נקרא על שמו.[2]
לקריאה נוספת עריכה
- יצחק קרונזון: כי מנגד תראה, הוצאת עם עובד, עמ' 283 - 288, 2010 (הספר בקטלוג ULI)
קישורים חיצוניים עריכה
- וילהלם רנטגן, באתר פרס נובל (באנגלית)
- וילהלם רנטגן, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
- וילהלם רנטגן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- וילהלם רנטגן, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ Landwehr, Gottfried (1997). Hasse, A, ed. Röntgen centennial: X-rays in Natural and Life Sciences. Singapore: World Scientific. pp. 7–8. ISBN 981-02-3085-0.=
- ^ (6401) Roentgen In: Dictionary of Minor Planet Names. Springer. 2003. doi:10.1007/978-3-540-29925-7_5844. ISBN 978-3-540-29925-7.