פתיחת התפריט הראשי

וילהלמינה מפרוסיה, מרקיזת ברנדנבורג-ביירוית

פרידריקֶה סופיה וילהלמינה, נסיכת פרוסיה (Friederike Sophie Wilhelmine;‏ 3 ביולי 1709 - 14 באוקטובר 1758), נסיכת פרוסיה והמרקיזה של ביירוית, הייתה בתם של פרידריך וילהלם הראשון, מלך פרוסיה ואשתו סופיה דורותיאה מהנובר.

וילהלמינה מפרוסיה, מרקיזת ברנדנבורג-ביירוית
Friederike Sophie Wilhelmine von Preußen
Wilhelmine von Brandenburg-Bayreuth.jpg
וילהלמינה מפרוסיה, מרקיזת ברנדנבורג-ביירוית
לידה 3 ביולי 1709
ברלין, ממלכת פרוסיה פרוסיהפרוסיה
פטירה 14 באוקטובר 1758 (בגיל 49)
ביירוית, מרקיזות ברנדנבורג-ביירוית CoA.Brand-Bayreuth.png
שם מלא פרידריקֶה סופיה וילהלמינה, נסיכת פרוסיה
מדינה גרמניה
עיסוק אוטוביוגרפית, מלחינה, נגנית לאוטה עריכת הנתון בוויקינתונים
בן זוג פרידריך, מרקיז ברנדנבורג-ביירוית
שושלת בית הוהנצולרן
תואר נסיכת פרוסיה
אב פרידריך וילהלם הראשון, מלך בפרוסיה
אם סופיה דורותיאה מהנובר
צאצאים אליזבת פרידריקה סופיה, מרקיזת ברנדנבורג-ביירוית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תוכן עניינים

חייהעריכה

וילהלמינה נולדה בברלין, וחוותה ילדות עשוקה עם אחיה פרידריך הגדול, שעמו נותרה ביחסי קרבה כל ימיה.

בהגיעה לפרקה רצו הוריה לחתן את וילהלמינה עם בן דודה, פרדריק, נסיך ויילס, אך הצד הבריטי דרש בתמורה לנישואין ויתורים נרחבים. לאחר דיונים רבים בשידוכים אפשריים אחרים נישאה בסופו של דבר וילהלמינה לשאר בשר של בית הוהנצולרןפרידריך, מרקיז ברנדנבורג-ביירוית. הנישואים היו מאושרים בתחילה, אך עד מהרה העכירו אותם משאבים כספיים מוגבלים, ומאוחר יותר גם רומן שניהל המרקיז לעתיד מחוץ לנישואין.

ב-1735 ירש בעלה של וילהלמינה את תואר המרקיז, והשניים החלו לנסות ולהפוך את ביירוית לגרסה מקומית של ורסאי. מיזמי הבנייה שלהם כללו בנייה מחדש של ארמון הקיץ ושל בית האופרה, הקמת בניין תיאטרון, שיפוץ של ארמון ביירוית, בנייתו של בית אופרה חדש ובניית האוניברסיטה של ארלנגן. סגנון הבנייה שלהם, שזכה לכינוי "רוקוקו ביירויתי" מפורסם עד היום, אך הותיר אותם כמעט חסרי כל. מבני הבארוק והגנים שנבנו במהלך שלטונה מהווים עד היום את מרביתה של העיר ביירוית בגרמניה.

המרקיזה הפכה את ביירוית לאחד המרכזים האינטלקטואליים החשובים של האימפריה הרומית הקדושה, והקיפה עצמה בחצר של משכילים ואומנים שהוסיפו יוקרה לביקורים המזדמנים של וולטייר ופרידריך הגדול. עם פרוץ מלחמת שבע השנים החליפה וילהלמינה את תחביביה השטחיים בשאיפות דיפלומטיות. היא שימשה כמקור מודיעיני של אחיה עד למותה בביירוית ב-14 באוקטובר 1758 – היום שבו הובסו כוחותיו של פרידריך בידי צבא אוסטריה.

 
מקדש הידידות

ביום השנה העשירי למותה בנה לזכרה אחיה את מקדש הידידות בארמון סנסוסי.

לוילהלמינה נולדה רק בת אחת ב-1732אליזבת פרידריקה סופיה, מרקיזת ברנדנבורג-ביירוית, שאותה תיאר קזנובה כ"אישה היפה ביותר בגרמניה". היא נישאה לקרל אויגן, דוכס וירטמברג, ב-1748.

יצירתהעריכה

וילהלמינה הייתה גם מלחינה ופטרונית של המוזיקה. היא ניגנה בקתרוס, למדה אצל סיבליוס ליאופולד וייס והעסיקה את ברנהרד יואכים הייגן. היא הלחינה את האופרה ארגנור, שהועלתה ב-1740 לציון יום ההולדת של בעלה, וכמה יצירות קאמריות ששרדו עד היום.

זכרונותיה של המרקיזה, "Memoires de ma vie", שקיים ספק בדבר מהימנותם, נכתבו בצרפתית בין שנת 1748 ל-1758, ושמורים בספרייה המלכותית בברלין. הם הודפסו לראשונה ב-1810 בגרסה גרמנית שתיעדה את חייה עד 1733, ובגרסה צרפתית שהמשיכה בתיאור עד 1742. מהדורה נוספת בגרמנית התפרסמה בלייפציג ב-1908, והמהדורה האנגלית הראשונה של ספר הזכרונות יצאה לאור בברלין ב-1904.

בשנת 1909 שימשה דמותה השראה לרומן היסטורי בשם "האביר העדין מברנדנבורג העתיקה" (A Gentle Knight of Old Brandenburg) מאת צ'ארלס מייג'ור.

אילן יוחסיןעריכה

קישורים חיצונייםעריכה